ד"ר משה ברקת: "יש לאפשר יישום הקלות בסולבנסי לעידוד השקעות ארוכות טווח"

בכנס של מרכז הראל בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב קרא יו"ר רשות שוק ההון לשעבר משה ברקת לאמץ את מנגנון ה-Matching Adjustment הנהוג באירופה כדי לעודד השקעות בתשתיות, והשקעות אסטרטגיות, לרבות בחדשנות.

בכירי ענף הביטוח: לסולבנסי השפעה משמעותית על החלטות ההשקעה, לצד שיקולים נוספים.

משה ברקת: "כשאתה משחרר חסמים – דברים נפלאים קורים."

ד"ר משה ברקת, לשעבר הממונה על רשות שוק ההון וכיום ראש הפורום להשקעות אלטרנטיביות במרכז הראל לחקר שוק ההון, קרא ליישם בישראל את ההקלות לסולבנסי ואת מנגנון ה-Matching Adjustment  הנהוג באירופה, במטרה לעודד השקעות ארוכות טווח בתשתיות ולחזק את בניית ההון של חברות הביטוח.

את הכנס של הפורום, שנערך על ידי מרכז הראל לחקר שוק ההון בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, פתח פרופ' דן וייס, ראש מרכז הראל. הוא השווה את יישום סולבנסי בחברות אירופאיות לעומת החברות הישראליות, והדגיש בין היתר את השימוש של חברות הביטוח האירופאיות הגדולות במודלים פנימיים, המאפשרים להן ליהנות מהקלות ולנהל את דרישות ההון החלות עליהן בצורה טובה יותר.

ברקת חיזק את דבריו של פרופ' וייס ואמר: "במחקר שלנו אנחנו פותחים צוהר קטן לחקר עולם ההשקעות האלטרנטיביות, אבל למעשה מדובר בדלת לעולם גדול ומשמעותי הרבה יותר לתעשיית הביטוח, למשק הישראלי ולכסף של הציבור הישראלי."

המחקר המשותף של ברקת ולקן בנושא השפעת סולבנסי על ההשקעות הלא סחירות של חברות הביטוח, אותו הציג בכנס גיא לקן מהאוניברסיטה העברית, הצביע באופן מובהק על שינוי בהתנהגות ההשקעות של חברות הביטוח, בפרט בתחום ההשקעה בתשתיות, כתוצאה משינויים ברגולציה.

לדברי ברקת, הניסיון הישראלי כבר הוכיח עד כמה לרגולציה יש השפעה רחבה על שוק הביטוח ועל המשק. הוא הזכיר את ההתאמות שבוצעו במשטר הסולבנסי בתקופת כהונתו כממונה על רשות שוק ההון.

"לכאורה מדובר בנושא אפור ומשעמם, שהשפיע דרמטית על עולם הביטוח המקומי והחזיר לחיים ולמשחק שתיים מחברות הביטוח הגדולות שהיו בישראל. זה שינה באופן מהותי את תמונת התחרות בענף. גם הכניסה של כלל לתחום כרטיסי האשראי לא הייתה מתאפשרת ללא השינוי הזה בסולבנסי. ברור שלא זו הייתה הכוונה, אבל כשאתה משחרר חסמים – דברים נפלאים קורים."

ברקת אמר כי תיקי הנוסטרו של החברות מנוהלים בשמרנות רבה, בין היתר בשל כללי דרישות ההון" .חלק מהמגבלות הקשות שמוטלות על תיק הנוסטרו נובעות מיישום ישראלי של כללי סולבנסי שמקשה על התנהלות ההשקעות והשגת תשואה גבוהה יותר. צריך להבין כי יישום מחמיר של סולבנסי, לפעמים שלא לצורך, אינו מקשה רק על ביצועי ההשקעות של חברות הביטוח – אלא משפיע לרעה גם על בניית ההון שלהן. הון שמשפיע על היכולת של חברות הביטוח לעשות עוד השקעות ולהניב עוד צמיחה. זו פגיעה בצמיחה של הכלכלה המקומית."

בהתייחס לעתיד אמר ברקת: "אני חושב שהתחלנו עם אימוץ ההתאמות לסולבנסי להשפיע בחיוב על ההשקעות בתשתיות, אבל המלאכה רחוקה מלהיות מושלמת. אם היא הייתה מושלמת, אז, למשל, הגופים המוסדיים ולא צחי נחמיאס היו היום מלכי הדאטה סנטרס בארץ. כשאני אומר גופים מוסדיים, זה בסוף גם הפנסיה שלנו, שגם היא תרוויח מכך, וגם היזמים ששולטים ומנהלים את הפרויקטים לא יוצאים נפסדים – הכלכלה בכללותה מרוויחה."

בכירי ענף הביטוח: לסולבנסי השפעה משמעותית על החלטות ההשקעה, לצד שיקולים נוספים

בפאנל שנערך לאחר הצגת המחקר השתתפו בכירי ענף הביטוח: מיכל גור כגן, לשעבר המשנה למנכ"ל ומנהלת חטיבת החיסכון ארוך הטווח במגדל ביטוח ובעבר מנהלת הסיכונים הראשית של החברה; ליאור יוחפז, משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת ההשקעות במנורה מבטחים ביטוח; עמית נתנאל, סמנכ"ל בכיר ומנהל הסיכונים הראשי של הפניקס חברה לביטוח; ודן קרנר, משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת ההשקעות בהראל ביטוח. מהדיון עלה כי רגולציית הסולבנסי היא אחד השיקולים המשפיעים על החלטות ההשקעה של חברות הביטוח, לצד שיקולים נוספים ובהם חשבונאות, נזילות, מח"מ, מינוף ומאפייני הפעילות של כל חברה.

ליאור יוחפז ציין כי בכל השקעה נבחנות גם דרישות ריתוק ההון במסגרת הסולבנסי, וכי לכל עסקה מחושב היקף ההון שהיא מרתקת. לדבריו, מנהלי ההשקעות פועלים במסגרת "תקציב סולבנסי" ותקציב מח"מ, ובאירופה כבר ניכרת הטיה להשקעות בתשתיות משום שהתשואה ביחס להון המרותק גבוהה יותר. עוד ציין כי בחברות הביטוח אין סיכון נזילות כמו בבנקים, ולכן הן יכולות להשקיע לטווחי זמן ארוכים יותר.

דן קרנר אמר כי הסולבנסי הוא שיקול משמעותי, אך אינו הגורם היחיד המשפיע על החלטות ההשקעה. לדבריו, לצד דרישות הסולבנסי קיימים גם שיקולי חשבונאות, נזילות ומינוף. עוד ציין כי בישראל נעשה שימוש מוגבל יחסית בכלים של הנדסה פיננסית, אף שלדבריו הם עשויים להפחית משמעותית את עלויות ההון במקרים מסוימים. בנוסף אמר כי יש מקום לקדם השקעות של חברות הביטוח בחברות טכנולוגיה, בתמיכה ממשלתית.

מיכל גור כגן אמרה כי אם ההקלות שניתנו אינן מנוצלות בפועל על ידי החברות, יש לבחון מחדש את ההקלות ואת התאמת הרגולציה למציאות. עוד ציינה כי קיימים הבדלים בין תיקי הנוסטרו לבין כספי העמיתים (אשר גם כן משפיעים על סולבנסי דרך דמי הניהול), וכי בכל חברת ביטוח קיימים מאפיינים וגורמי השפעה ייחודיים בניהול הנוסטרו.

עמית נתנאל הסביר כי קיימת שורה של התאמות שניתן לבצע במשטר הסולבנסי, וציין בין היתר התפתחויות אחרונות באירופה המכוונות להקלה בדרישות ההון. הוא המליץ לבחון את האפשרות להרחיב את השימוש במודלים פנימיים והצביע על הצורך לבחון את אי-ההתאמה בין כללי החשבונאות לבין כללי הסולבנסי.