חשבתי שראיתי את כל הבועות האפשריות - אז חשבתי...

5 המספרים שעשו את 2021 - אפשר להסתכל על שינויי המדדים ב-2021 ואפשר להסתכל על השווקים דרך כמה מספרים שמדגישים את השנה שהיתה

 

 
עמי גינזבורג חובט צילום פאנדר עמי ארליךעמי גינזבורג חובט צילום פאנדר עמי ארליך
 

עמי גינזבורג
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
03/01/2022

5 המספרים שעשו את 2021
ישנן הרבה דרכים לסכם שנה בשוק ההון. אפשר להגיד בכמה זינקה הבורסה בתל אביב (מדד תל אביב  125 חצה את גבול ה-2,000 נקודות והשלים עליה שנתית של 31.1%). אפשר להזכיר בכמה קפצו המדדים בארה"ב (26.9% למדד S&P500), ולתאר את החגיגה בשוק ההנפקות. אני בחרתי לסכם אותה דרך הפריזמה של 5 מספרים, שהם לכאורה חסרי קשר. רק לכאורה.   

11.7 טריליון דולר 

זהו שווי השוק של 7 חברות הטכנולוגיה המובילות בארה"ב: אפל, אמזון, גוגל, מיקרוסופט, טסלה פייסבוק ואנבידיה. זהו שווי בלתי נתפס. עד לפני 5 שנים לא היתה בשוק האמריקאי אף חברה עם שווי שוק של יותר מטריליון דולר. כיום ישנן 5 כאלה. 

רק כדי להמחיש: התמ"ג השנתי האמריקאי מגיע כיום לכ-23 טריליון דולר. 7 כוכבות הטכנולוגיה שוות יותר ממחצית התמ"ג האמריקאי. עד כדי כך הן הפכו לדומיננטיות. 

כל אחת משבע החברות הללו היא מובילת שוק בתחומה. אפל מובילה את שוק המכשירים הסלולרים עם האייפון שלה, שעדיין מצליח למשוך מיליוני מעריצים. אמזון, אם מתעלמים לרגע מהיריבות הסיניות, עדיין מובילה את עולם הקמעונות אונליין. במקביל היא מפתחת שירותי ענן רווחיים במיוחד. 

גוגל הוא עדיין מנוע החיפוש הפופולארי ביותר, ובעלת מערכת הפעלה הסלולרית הפופולארית אנדרואיד. אנבידיה מובילה את שוק השבבים הגראפיים המתוחכמים וטסלה את שוק המכוניות החשמליות. ופייסבוק היא פייסבוק. לכל השבע יש מעמד כמעט מונופוליסטי בשוק שלהן. וזה גם מה שמייצר כל כך הרבה התנגדות וכעס כלפיהן בחוגים שחרדים לגורל התחרות החופשית.

במהלך השנתיים האחרונות זינקו 7 המופלאות בשיעור ממוצע של כמעט 300%. אלו מספרים חסרי תקדים. מניות של חברות גדולות ובשלות לא אמורות להכפיל את שוויין פי 3 בתוך שנתיים. את הקפיצה הדו שנתית הגדולה ביותר רשמה פייסבוק – 64% בלבד. את הקפיצה החדה  ביותר ביצעה טסלה – 1,160%. 

השווי העצום של 7 המופלאות הזניק את ההון של בעלי השליטה בהן למחוזות חסרי תקדים. הונו של אלון מאסק מטסלה מוערך כיום ב-272 מיליארד דולר. מאסק מימש בדצמבר מניות טסלה בכ-12 מיליארד דולר. עבורו אלו בקושי דמי כיס שישרפו בקרוב על הרפתקאות החלל שלו. 

הונו של ג'ף בזוס מוערך ב-192 מיליארד דולר. ביל גייטס, העשיר הוותיק בחבורה מחזיק הון בשוי 138 מיליארד דולר. 

ההון המצרפי של בעלי השליטה בחברות הללו יכול לממן תקציב שנתי של מדינה בסדר גודל בינוני. עד כדי כך הם עשירים ורבי עוצמה. 

נהוג לומר שעם עם כוח כה גדול מגיעה גם אחריות גדולה. אפשר רק לקוות שנסיכי הטכנולוגיה, המולטי-מולטי מיליארדרים  מודעים לכך.   


6.8% 

זהו שיעור האינפלציה השנתי שנמדד בארה"ב בחודש נובמבר האחרון. כלומר – זהו שיעור עליית המחירים שרשם סל התצרוכת בארה"ב בין נובמבר 20' לנובמבר 21'. 

לעליות המחירים סיבות רבות. הראשונה שבהם היא הזינוק במחיר הנפט שהזניק גם את מחירי הסחורות וחומרי הגלם. העלייה במחירי הנפט קשורה בחלקה לעודפי ביקוש שנוצרו עם סיום מדיניות הסגרים בעולם, ומחסור בהיצע בשל השבתת שדות נפט במחצית הראשונה של 2020. אבל זה רק חלק מהסיפור. 

הסיפור המלא של ההתייקרויות קשור לשיבושים  קשים במערכת התובלה הבינלאומית, שהצטרפו לקשיי יצור במפעלי השבבים במזרח הרחוק. שבבים מצויים כיום כמעט בכל מכשיר. במכונית חדשה יש כיום מאות שבבי מחשב ששולטים על מערכות שונות ברכב. המחסור בשבבים גרם לעיכוב בכל שרשרת הייצור העולמית, והכניס את העולם לחוסר איזון. 

אבל חשוב לזכור גם את תנאי הרקע. הבנקים המרכזיים הגדולים מזרימים כיום נזילות כמעט אינסופית למערכת הפיננסית. בדרך כלל המחיר של נזילות עודפת הוא אינפלציה. עד לשנה האחרונה האינפלציה נותרה נמוכה, דבר שגרר בעיקר פליאה אצל כלכלנים רבים. אבל השנה נראה שהסכר נפרץ. לנזילות העודפת נוספו כמה טריגרים מרכזיים שמעודדים אינפלציה כמו עליה משמעותית בשכר. 

כעת נמצא הכדור אצל הבנקים המרכזיים. במהלך 2022 אנחנו צפויים לראות העלאות ריבית ראשונות בארה"ב.  ייתכן שגם אירופה תצטרף. העלאות הריבית יעמידו סימן שאלה גדול סביב תהליך המינוף העצום שעברו מדינות המערב. מדינות רבות חיות כיום בעולם שבו "לא נורא כל כך שיחס החוב תוצר גבוה מ-100%". השאלה אם ניתן לחיות ולמחזר  חובות כאלו כאשר הריבית תגיע ל-3% או אפילו 5% נותרת כרגע פתוחה.

83 דולר 

זהו מחיר השיא שקבע השנה הנפט. באוקטובר האחרון הגיעה מחירה של חבית נפט ל-83 דולר, ומאז הוא ירד מעט לכ-75 דולר. בכך השלים הנפט עליה שנתית של 55%. 

זו תמונת ראי לשפל העמוק שכרה הנפט באפריל 20' – 10 דולר לחבית. הצלילה החדה של הנפט התרחשה בין החודשים מארס-מאי 20'. היא אילצה את חברות הנפט להגיב: לסגור אתרי הפקה ולהפסיק פרוייקטים לחיפוש נפט וגז. 

איש לא ידע אז מה תוליד המגיפה המסתורית. היו אנשים שחשבו שהקריסה במחיר הנפט היא אירוע  פרמננטי. שאנשים ימשיכו לעבוד מהבית ולא ישרפו יותר דלק בפקקים. שכל צורת החיים שלנו תשתנה כך שנצרוך פחות נפט ואנרגיה. וממילא עוד רגע נעבור כולנו למכוניות חשמליות. 

מהר מאוד התברר שהקריסה היא זמנית. כאשר הגיעו החיסונים ומדיניות הסגרים החריפים הסתיימה, שב הביקוש לנפט לזנק. התהליך שהחל כבר בסוף 2020 נמשך בעוז גם בשנה שחלפה. כעת ישנם כמה חזאים שמצפים כי הנפט יגיע בקרוב ל-100 דולר לחבית. נמתין ונראה.

69 אלף דולר 

זהו מחיר השיא אליו הגיע המטבע הדיגיטלי ביטקוין בתחילת נובמבר האחרון. מאז הוא ירד מעט לכ-47 אלף דולר. גם לאחר הירידה הזו הביטקוין עדיין יקר ב-60% לעומת מחירו בתחילת השנה.

העליה של הביטקוין מושכת אליה עוד ועוד סוחרים שמעוניינים להשתתף בחגיגה. אבל במקביל עולים גם קולות ביקורת: כנגד הביטקוין בפרט, ועולם המטבעות הדיגיטליים בכלל. 

המבקר החריף והבוטה ביותר של המטבעות הקריפטוגראפיים הוא כנראה צ'ארלי מאנגר, הקשיש הנרגן, שותפו של וורן באפט בברקשייר האת'וויי. 

"אני רואה את העידן הזה כמטורף יותר אפילו מתקופת הדוט.קום", אמר מאנגר בן ה-97 בוועידה בה נכח בסידני, אוסטרליה. "אני מייחל לכך שמטבעות הקריפטו לא היו קיימים. הלוואי ולא היו ממציאים אותם בכלל. אני מעריך את הסינים שקיבלו את ההחלטה הנכונה לאסור את השימוש בהם. בארה"ב עדיין לא קיבלו את ההחלטה הנכונה. אני לא יכול לסבול את ההשתתפות בבועות הלא שפויות האלה".

האם הביטקוין הוא אכן בועה לא שפויה? אולי ב-2022 נדע את התשובה.

69 מיליון דולר 

זה המחיר ששולם תמורת הזכויות לקובץ הדיגיטלי הקרוי Beeple (למטה בתמונה). 


באותו זמן ממש נמכרו הזכויות לגיף של החתול הדיגיטלי Nyan Cat   תמורת 500 אלף דולר. כן, זה החתול המפוקסל שמופיע בתמונה המצורפת כאן.  


כל זה קרה במרץ 2021, כאשר עולם ההשקעות נתקף פתאום בשגעון חדש: NFT. ראשי התיבות של Non Fungible Token. בתרגום חופשי: אסימון שאינו בר חליפין. או בתרגום אחר: "אסימון שאינו ניתן  לשכפול". 

האסימונים הללו, כך נטען, מהווים מעין שטר בעלות על מוצר דיגיטלי, ונותנים תוקף לאותנטיות שלו. האסימונים הללו נעזרים בטכנולוגיית בלוקצ'יין. אותה טכנולוגיה שמהווה את הבסיס למטבעות הקריפטוגראפיים ובראשם הביטקוין. טכנולוגיית בלוקצ'יין מאפשרת לרשום את הבעלות האסימונים על שמו של הרוכש, ומהווה שטר אותנטיות למוצר. איפה זה נחוץ? בעיקר בעולם האמנות הפלסטית הדיגיטלית, שהרי שם הכל ניתן לשכפול והעתקה. 

נער הייתי וגם זקנתי. ראיתי את בועת מניות הכר"מ ב-93 כשהייתי סטודנט לכלכלה. את בועת הדוט.קום של 99-2000 כבר סיקרתי מקרוב. וכך גם את משבר הסאב פריים של 2008, ואת "כמעט קריסת גוש היורו" ב-2011. 

כבר חשבתי שראיתי הכל. את כל הבועות האפשריות. חשבתי שכבר אי אפשר להפתיע אותי. 

אז חשבתי.

דיסקליימר: 

הכותב שימש בעבר כעורך שוק ההון של TheMarker והוציא השנה את ספרו הראשון: "הצפת ערך – הלקסיקון של שוק ההון". אין לראות בכתוב המלצה לקנות או למכור ניירות ערך כלשהם. הכותב עשוי להחזיק פוזיציות בניירות הערך המוזכרים במאמר.