סיכום פאנל: הגירה שלילית בהייטק

את המושב הנחתה עו"ד קרין מאיר רובינשטין, מנכ''לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI, שפועל לקידום רציפות עסקית ויציבות עבור תעשיות הטכנולוגיה המתקדמת בישראל. כאיגוד הגג של התעשייה, IATI מחבר ומאחד את אקוסיסטם החדשנות הישראלי, ומייצג אלפי חברים מכלל מגזרי התעשייה, בהם קרנות הון סיכון והשקעה ישראליות ובינלאומיות, חברות ישראליות בשלבי צמיחה וחברות מבוססות, מרכזי מחקר ופיתוח של תאגידים רב-לאומיים, סטארטאפים, גופי בריאות, ארגוני מסחור טכנולוגיות, מוסדות אקדמיים ועוד.

כנס לשכת עורכי הדין באילת | מנהל רשות המסים, עו״ד שי אהרונוביץ: "אני אדם פסימי ומאז שאני מנהל את רשות המסים אני עוד יותר פסימי, באמת יש דאגה שההיטק חלילה יזלוג מכאן ואני כמי שאחראי על גביית המסים צריך לזכור ש-30% מגביית המסים מגיעה מעולם ההייטק. אני לא יודע אם זה טוב או רע, אבל מדינת ישראל תלויה בהייטק ובתפקיד שלי אני מבין עד כמה"

עוד הוסיף במהלך הפאנל כי המטרה החשובה ביותר לשנת 2027 כי רשות המסים, האוצר והתעשייה ישלבו ידיים וייצרו תוכנית עבודה בחודש וחצי הקרובים להחזרת התאגדויות הסטארטפים בישראל.

הדברים נאמרו במסגרת מושב "ההיי-טק בהגירה שלילית: איך עוצרים את בריחת היזמים?" שהתקיים בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת.

במהלך המושב דנו המשתתפים בעובדה שיותר ויותר חברות נרשמות מחוץ לישראל.

את הכנס פתחה עו״ד קרין מאיר רובינשטיין , בשאלה למשתתפים לגבי המגמה לרישום חברות הייטק בארה״ב.

מר נעם קנטי, שותף מנהל, EY ישראל אמר כי לפי הנתונים הקיימים: "89% מהחברות מהחברות שגייסו סיבובי סיד של למעלה מ-$20m מ-2023 ועד היום נרשמו כאמריקאיות וזה מרגיש כמו אגרוף בבטן.

ישראל בנתה לאורך השנים סביבת מס תחרותית ותומכת חדשנות. המדינה מעניקה מענקי מו״פ, והטבות מס לחברות טכנולוגיה ופטורים למשקיעים זרים. הבעיה כיום אינה מחסור בכלים, אלא חוסר התאמה שלהם למציאות החדשה. מרבית התמריצים מכוונים לחברות בוגרות ולתאגידים רב־לאומיים. מנגד, הם כמעט ואינם משפיעים על ההחלטות שמתקבלות בשלב ההקמה. ההחלטות הקריטיות כיום מתקבלות על ידי היזמים – היכן להתאגד, היכן למקם את ה־IP והיכן ייווצר הערך הכלכלי. ההתאגדות כחברה אמריקאית היא לרוב הצעד הראשון. בהמשך, פונקציות עסקיות וניהוליות נוספות ממוקמות בארה״ב מטעמי יעילות ומיסוי. המשמעות אינה רק אובדן הכנסות ממסים, אלא שחיקה הדרגתית של מרכז הכובד הכלכלי והניהולי של ההייטק הישראלי״.״

בהקשר לכך עו״ד קרין מאיר רובינשטיין הפנתה למר אדם פישר, שותף מנהל בקרן Bessemer Venture Partners את השאלה ״האם כמשקיע זר, יש מבינתך עדיפות להשקיע בחברה ישראלית או אמריקאית?״

על כך השיב מר אדם פישר, ״משקיע זר תמיד יעדיף את מה שהוא מכיר, אבל ככלל, קרנות אמריקאיות אדישות לשאלה אם החברה מוקמת בישראל או ארה״ב ואני לא חושב שיש הטייה מצד הקרנות להקים את החברות בארה״ב. ההחלטה אצל היזמים והאנג׳לים.״ אדם פישר גם הדגיש ״האנג׳לים ממוקמים בנקודה מאוד חשובה בהקשר הזה. יש להם השפעה מהותית על ההחלטה ונקודת מבט כלכלית. יש לשקול לאמץ הטבות בהקשר של היזמים ושלהם״.

עו״ד קרין מאיר רובינשטיין שאלה בהקשר זה את עו״ד יאיר גבע, מנהל ההי-טק בהרצוג פוקס נאמן ״מהם השיקולים של היזמים בהחלטה על מיקום פתיחת החברה?״ על כך השיב עו״ד גבע ״היזמים מחפשים בראש ובראשונה למקסם את סיכויי ההצלחה של החברה. ואם הם מניחים שסיכויי ההצלחה של חברה אמריקאית גבוהים יותר, שם הם יבחרו להתאגד״

בהמשך התייחס מנהל רשות המסים, עו"ד שי אהרונוביץ התייחס ליוזמה שפורסמה בנוגע לסינדול יוצאי היחידות הטכנולוגיות ואמר: "בהחלט צריך לחשוב על חזקה שאנשים שמשתחררים מהיחידות הטכנולוגיות יהיו נחשבים כאזרחי ישראל כמה שנים.

על כך השיב עו"ד גבע, כי: "אני אישית מעדיף את המודל האמריקאי - לתת לעסקים תמריצים ולא מקלות כפי שעושים באירופה. זו הדרך לשגשוג. יש לזכור שאנחנו בעולם תחרותי בין מדינות ואנו רואים את זה עם הדולר. יש אינטרסים עצומים לכל הצדדים למשוך ולשמר את היזמים״.

עו"ד דן שמגר ממיתר הוסיף כי: "אני לא בטוח שהטלה של כללים שמחייבים אנשים להיות כפופים למשטר מסוים איננה השיטה הנכונה, אני מאמין בתמריצים אחרים".

בהמשך התייחס מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' גם לתלות של מדינת ישראל בהייטק ואמר כי הוא מודאג: "אני אדם פסימי ומאז שאני מנהל את רשות המסים אני עוד יותר פסימי. באמת יש דאגה שההייטק חלילה יזלוג מכאן ואני כמי שאחראי על גביית המסים צריך לזכור ש-30% מגביית המסים מגיעה מעולם ההייטק".

עוד אמר אהרונוביץ: "מדינת ישראל נמצאת במצב שהיא תצטרך בשנים הקרובות להגדיל עוד ועוד את גביית המסים שלה. זה נכון תמיד גם בשנים יציבות, אך המלחמה שהתחילה בשבעה באוקטובר ולא הסתיימה עד היום, והידיעה שנצטרך לחיות על חרבנו, הגדילה למעשה את תקציב הביטחון פי שניים. לדבריו של מנהל רשות המסים, בשונה מנדל"ן "שגם בשנה פחות טובה יביא 13 מיליארד דולר, הייטק עושה את השפיל ביחס להכנסות המדינה, ההייטק משפיע על הכל ולכן ברור שצריך לעשות משהו".

עו"ד דן שמגר, ממשרד מיתר התייחס אף הוא לנושא ואמר: "בשלוש השנים האחרונות המגמה השתנתה והאם בעתיד זה יחזור להיות אחרת? קשה לדעת. אך אין ספק שההחלטות האישיות של היזמים מהוות כאן גורם משמעותי". עו"ד התייחס עו"ד שמגר גם לפעולות שיש לבצע: "אני חושב שאם בעבר ראינו שרפורמות בארץ עזרו, צריך לבצע חשיבה אילו רפורמות כן צריך לבצע. כשחברות מתאגדות בארה"ב גם אם הקניין הרוחני שלהם בישראל יש הטייה לאורך זמן של תעסוקה לכיוון ארה"ב. לאורך זמן הדברים משתנים וכן יש הסטה של מרכז הפעילות הכלכלית למקומות אחרים. ולדברים האלה יש משמעות ומשמעות ארוכה. אני לא בטוח שהטלה של כללים שמחייבים אנשים להיות כפופים למשטר מסוים איננה השיטה הנכונה, אני מאמין בתמריצים אחרים".

מנהל רשות המסים הגיב לנושא ואמר: "טיפלנו במשך השנים בכל מיני סגמנטים שקשורים להייטק. אנחנו צריכים לחזור ליחס של 50/50 כי כרגע היחס הזה מטריד. שר האוצר ביקש לעשות עבודה במשך חודש ולהביא לו המלצות. כי יש בעיה קשה בנושא רישום החברות. אנחנו מקווים ששנת 2027 תהיה שנה שבה חלק גדול מהחברות שיירשמו, ירשמו בישראל. ואני אוהב שיש מטרה ואם ניקח את שנת 2027 ורשות המסים, האוצר והתעשייה ישלבו ידיים, אפשר לעשות מאמץ. אנחנו צריכים להיפגש עם התעשייה בשבועיים הקרובים וולייצר תוכנית עבודה בחודש וחצי הקרובים.״ נועם קנטי הציע שכחלק מהתוכנית האמורה תיכלל הפחתה של המיסים ליזמים ןלאנג׳לים בדומה לQSBS או הנחה מסוג אחר.