S&P500 הכול מריח כמו התחלה של סיום ולא סיום של התחלה

לפניכם 4 גרפים המצביעים על תחושת הרגעת האופטימיות המתמדת. אחורי הקלעים וסקרנות טבעית: עקומת ה-Advance-Decline של בורסת ניו-יורק - רוחב השוק: כמות המניות מעל ממוצע נע 50 יום - קורלציה בין האג"ח לשוק המניות - תשואת האג"ח הממשלתי האמריקאי ל-10 שנים

 

 
Photo 148215193 Pop Nukoonrat DreamstimePhoto 148215193 Pop Nukoonrat Dreamstime
 

משה שלום
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
16/01/2022

למעשה, זהו עדכון מצב. כל כמה זמן, אנו, כאנשי שוק ההון, חייבים להיות סקרנים מספיק כדי ללכת ולבדוק אלמנטים של מידע, עליהם אנו סומכים מספיק. וזאת, על מנת לשנות פוטנציאלית את תודעתנו על מצבו של השוק. אני מתכוון לנכסים, מדדי רוחב שוק, או כל דבר שאינו תנועת המחיר עצמה של אותו שוק. הרי, עבור ניתוח ישיר של המגמות, יש לנו את הניתוח הטכני הקלאסי ואין זה המקום להרחיב על כך כאן חוץ מלומר את הסיסמא האלמותית: "המחיר הוא המלך". אבל, ובמיוחד בעולם כמו שלנו, שיש בו את כל מה שאנו נרצה לדעת, לרוב בחינם, אנו חייבים לברך על כך, ולהתעדכן על מנת לקבל אתראות ואזהרות, ולפעמים גם חיזוקים, למה שאנו חושבים שקורה או עלול-עשוי לקרות. לא ברמה של נבואה, חס ושלום, אלא ברמה של הסתברות גבוהה או אפילו נמוכה. מעין: חישוב של סיכוי להתרחשות עתידית או אישור למצב קיים. ואחרי שאמרנו כל זאת, כתבה קצרה זאת הולכת לתת לכם 4 מבטים כאלו, אשר מתחילים להראות שהעננים מתגבשים מעל שוקי ההון ושוקי המניות בפרט. אגב, כל הגרפים נעשו בעזרת אתר StockCharts. הבה נתחיל.

תשואת האג"ח הממשלתי האמריקאי ל-10 שנים

בגרף זה אנו רואים את עקומת התשואה בשוק האג"ח הממשלתי של החוב ל-10 שנים. עבור אינסוף אירועים כלכליים אמיתיים במשק האמריקאי, זהו המדד האמיתי לעלות המימון בפועל. גם עבור הפרטיים (בתוספת, כמובן), וגם עבור העסקים. הרבה מעבר לחשיבותה של רמת הריבית הפדראלית המקבלת כל כך הרבה פרסום במדיה. הגרף שלפניכם הוא של 5 השנים האחרונות ומכיל, לדעתי, 3 תקופות מעניינות. תחילת (1), עלייה די דרמטית של התשואה לכיוון ה-3.25% (עד תחילת 2019) אשר הייתה התקופה שבה הבנק המרכזי חשב לשנות מדיניות לכיוון ספיגה במקום הזרמה. וכולנו זוכרים איך הסתיימה שנת 2018 בשוקי המניות! לחץ הנשיא טראמפ, והכרה שאולי התנאים להקשחה כזו לא הבשילו כל כך, הביאו לתקופה השנייה (2) אשר ראתה את התשואה יורדת בחדות מ-3.25% לקרוב ל-0.5% (!!). בתקופה זו כלול המאמץ להרחבה בגלל הופעת הקורונה בחיינו. והנה, מאז התחתית של אותו אירוע רפואי, ראינו את התשואות עולות חזרה לכיוון ה-2% (3) המהווה את רמת ההתנגדות הקשה כאן. עד כה, התשואה לא הפריעה לשוק המניות להמשיך במסלולו החיובי אבל ככל שמתקרבים ל-2% המצב מתחיל להיות הרבה יותר רגיש ועצבני, במיוחד כאשר מתבוננים על מספרי האינפלציה הגואה.

קורלציה בין האג"ח לשוק המניות

כהמשך ישיר לפסקה הקודמת, רציתי להראות כאן את זמני הקורלציה ההפוכה בין מגמות שוק המניות (על ידי מדד S&P500 – חלון עליון) ואותה תשואה של 10 שנים שהראיתי לעיל (חלון תחתון). המלבנים הורודים מראים היטב את מה שקורה שכאשר מגיעים לנקודה של עלות כסף מכבידה (בעיני המשקיעים): אז, אנו מקבלים תיקונים טכניים לא נעימים. במיוחד מעניין לראות את שתי ההגעות לאזור ה-2% האחרונים (פברואר 2021 וספטמבר 2021). לא היו אז תיקונים חדים מטה אבל בהחלט תקופות של דשדוש ומחשבה נוגה לגבי המשך חלק של החיוב המתמיד. כרגע, התשואה נעה סביב 1.75% אבל נמצאת בהחלט בעלייה. וזאת, כאמור, כאשר רובצת לה האינפלציה בפתח ומאיימת להפוך לגורם בלתי נשלט.

עקומת ה-Advance-Decline של בורסת ניו-יורק

עד כה הראיתי את הקשר בין העלות של הכסף (מידת קיומה החופשי של הנזילות) ומה שקרה-קורה-יקרה בשוקי המניות הגדול בעולם. אבל, מה קורה מאחורי הקלעים בו, מבחינת השכנוע העצמי החיובי של כלל המשקיעים? מה שמתבטא במה שאנו קוראים רוחב-השוק. הגרף של עקומת ה-Advance-Decline מתקדם ככל שיש יותר מניות עולות מאשר יורדות. ומה היא אומרת לנו כרגע? האמת היא שהיא מרמזת לנו כבר זמן רב שהחיוב אינו כשהיה. בתקופה המוצגת הראשונה של גרף שנתיים זה (1) כמות המניות העולות היה אדיר מול זה היורדות וזה היה מנוע אדיר של אופטימיות. תהליך זה נגמר בצורה די חדה בחודש יוני 2021. מאז, (2), אנו רואים דשדוש אופקי במדד, המצביע על כמות זהה של מניות ויורדות בממוצע ביום. דהיינו, יותר בחינה ובחירה של המשקיעים מאשר הביטוי הידוע "הגל שמעלה את כל הסירות יחד". יותר מכך, מי שיבחין היטב בעקומה יראה שיש לנו שיא בה, סביב 60,000 (אמצע נובמבר 2021) ושהיא נראית כמייצרת תבנית של ראש וכתפיים (תבנית היפוך של שיאים) מאז.

רוחב השוק: כמות המניות מעל ממוצע נע 50 יום

התצוגה הבאה מציגה עוד מבט על רוחב השוק. לא על ידי חיבור ההפרשים בין כמות המניות העולות והיורדות אלא על ידי מדידה של המניות הנמצאות מעל המוצע הנע 50 יום שלהן. נזכיר כאן שלהיות מעל הממוצע הנע 50 יום, הוא הסימן הטכני הפשוט ביותר, עבור משקיעים מוסדיים רבים, למגמה חיובית בטווח הבינוני. לטווח הקצר ישנו הממוצע הנע 20 ולטווח הארוך מחזיקים בממוצע הנע 200 יום. אז מה אנו רואים כאן? בגרף השנתיים הזה ברור דבר אחד: אחרי הקפיצה האדירה מתחתיות הקורונה (אפריל 2020), אשר הביאה את המדד ל-95% מהמניות להיות מעל הממוצע הנע, הדבר הולך ונהיה קצת פחות החלטי, ככל שמתקדמי בזמן. קו המגמה האדום מראה זאת היטב. וזאת, כאשר כרגע השיא האחרון החיובי נמצא ב60% בלבד (לא הגיעו לקו האדום אלא רק לקו השחור...). וזו נקודה של חולשה. שימו לב שציינתי גם את ה-20% (קו ירוק) שבו המשקיעים רואים שם הזדמנות קנייה די נורמטיבית, כאשר בשיא הפאניקה של הקורונה ראינו ערך של 5% בלבד (!!).

סיכום קצר:

גרף המדד, או השוק, הוא העיקר, ועל בסיס התורה הטכנית הקלאסית רק המחיר יכול לקבוע עמדה חדשה או יציאה מקיימת. אבל, להעשרה, אנו נעזרים בהמון אינפורמציה חשובה: זו הפונדמנטלית (מיקרו ומקרו, פוליטיקה מקומית וגלובלית, ענייני אקלים ופאנדמיה רפואית, וכו...) אבל גם בכלים נוספים, המצביעים על אחורי הקלעים של מה שקורה. הקשר בין עלות הכסף לכלכלה האמיתית ולשוק ההון בפרט, וההגעה של התשואות הסולידיות להתחרות במה ששוק המניות יכול להציע, וכל ענייני רוחב השוק הם כלים כאלו. ועל פיהם, הכול מריח כמו התחלה של סיום ולא סיום של התחלה. לדעתי, אמצע 2022 יכולה להיות מאוד מעניינת, במובן הפתגם הסיני הידוע. המון הצלחה לכולם.