רקע
כחלק ממהלך לאומי רחב בו מעורבים מספר משרדי ממשלה, ובמטרה להביא להפסקה של תשלומי שכר לעובדים פלסטינים במזומן, בנק ישראל יוצא בפנייה למערכת הבנקאית להיערך לביצוע תשלומי שכר לעובדים פלסטינים באמצעות העברות בנקאיות מחשבונות המעסיקים, זאת תוך ניהול סיכון איסור הלבנת הון ומימון טרור.
כיום, במרבית המקרים, שכרם של עובדים פלסטינים המועסקים בשטחי מדינת ישראל משולם במזומן. לתשלום זה השלכות כלכליות שליליות על המשק והחברה הישראליים, שהבולטות שבהן סיוע להתפתחות כלכלה שחורה וחשש לפגיעה בזכויות עובדים. בנוסף, ניתן למנות גם השפעות שליליות לא מבוטלות על היבטים הקשורים לתהליכי הכלה פיננסית ברשות הפלסטינית והצטברות של מזומנים בהיקף של מיליארדי שקלים חדשים מדי שנה ברשות הפלסטינית.
תשלומי שכר לעובדים פלסטיניים באמצעות העברות בנקאיות
היקף ההעברות הבנקאיות לצורך תשלומי שכר לעובדים פלסטיניים צפוי לגדול ביחס למצב הנוכחי על רקע מהלכים שונים שמקדמת מדינת ישראל, וביניהם: הגברת המגבלות על השימוש במזומן; פקיעת תוקף הוראת השעה לעניין שימוש במזומן בעסקאות עם תושבי האזור או תושבי המועצה הפלסטינית; הטלת חובה על מעסיקים לתשלום שכר לעובדים פלסטינים באמצעי תשלום שאינם מזומן. לאור זאת, בנק ישראל פועל לקידום מהלך אשר יאפשר למערכת הבנקאית לגשת למידע הקיים ברשות האוכלוסין בנוגע לעובדים פלסטיניים בעלי היתר העסקה חוקי.
לתפיסת הפיקוח על הבנקים, אימות המידע אודות מועסקים מול מאגר מידע רשמי של מדינת ישראל, יש בו בכדי להפחית משמעותית את הסיכון למימון טרור ולהלבנת הון הגלום בפעילות, מאחר ומעיד על היעדר מידע של גורמי הביטחון בישראל על מעורבות בטרור ועל חוקיות ההעסקה. לפיכך, הנכם נדרשים בעת ביצוע העברה בנקאית לצורך תשלום לעובדים פלסטיניים, לאמת את המידע אודות העובד, אל מול המידע שיונגש ממאגר המידע של רשות האוכלוסין.
בדיקה זו אל מול מאגר רשמי של מדינת ישראל יכולה להחליף את הבדיקה הנדרשת מכח סעיף 13א(3)(ב) לצו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשס"א-2001.
לאור האמור, המערכת הבנקאית נדרשת להיערך לשימוש במידע שיונגש ממאגר המידע של רשות האוכלוסין ולמתן שירות של תשלומי שכר באמצעות העברות בנקאיות בהיקפי פעילות משמעותיים, עד ליום 31.7.2022.
ככל שתוטל חובה על המעסיקים לשלם את תשלום השכר באמצעות העברה בנקאית, הפיקוח על הבנקים יראה את שירות העברת הכספים כחלק מניהול חשבון, ולכן בחינת סירוב הבנקים לתת את השירות תיעשה בשים לב להוראות סעיף 2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, כלומר סירוב לתת את השירות ייתכן רק במידה שהוא סביר.
הפיקוח על הבנקים יבחן בהמשך את שילוב האמור במכתב זה במסגרת הוראת ניהול בנקאי תקין מס' 411 (ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ומימון טרור).