מה קורה כשבנק לא יודע כמה יעלה לו שירות שמעניק ללקוח צד שלישי כלשהו?

מכוח סמכות זו, קבע הנגיד את כללי הבנקאות (שירות ללקוח) (עמלות), התשס"ח-2008 (להלן: "כללי העמלות" או "הכללים"), כאשר בתוספת הראשונה לכללים נקבע התעריפון המלא. ויובהר, התעריפון המלא נועד להציג ללקוחות המערכת הבנקאית את רשימת השירותים ואת התעריף של כל שירות, אחרת - לא היה מכונה "תעריפון".

חלק 11 לתעריפון המלא קובע, כי תאגיד בנקאי רשאי לגבות מלקוחותיו "הוצאות צד שלישי" כמפורט בחלק זה:

"לפי פירוט שיקבע התאגיד הבנקאי בהתאם להוצאות הממשיות. התאגיד הבנקאי יציין בהערות לכל שירות אם נגבו בעדו הוצאות בעבור צד שלישי. למשל: אגרות רישום שונות, הערכת שמאי, ביטוח הלוואה לדיור EMI, ייפוי כוח נוטריוני, בדיקת רישומים ברשם החברות, בדיקת רישומים ברשם המקרקעין, החזר שיק או הרשאה לחיוב חשבון לטובת הבנק, הוצאות בנק קורספונדנט, הוצאות ברוקר בחוץ לארץ, ביטוח כספת, דואר לחוץ לארץ, דואר רשום, משלוח כרטיס חיוב חליפי לחוץ לארץ, שימוש במכשירים לקריאת כרטיסי חיוב, משיכת מזומן במטבע חוץ בחוץ לארץ בדלפק."

"הוצאות צד שלישי" הן הוצאות ששילם התאגיד הבנקאי לצד שלישי, לצורך מתן השירות הבנקאי ללקוח. כלומר, מדובר בהוצאות נלוות לשירות הבנקאי, אך הן עצמן אינן ליבת השירות האמור. במסגרת חלק 11, מונים הכללים "רשימה פתוחה" של הוצאות צד שלישי, אשר התאגידים הבנקאים רשאים לגבות, בכפוף לשני תנאים מצטברים: האחד, מדובר בהוצאה ממשית אשר שולמה לצד שלישי; והשני, התאגיד הבנקאי נדרש לציין בהערות לכל שירות אם נגבות בעד שירות זה גם הוצאות בעבור צד שלישי."

ויובהר, חלק 11 מעניק לתאגידים הבנקאים גמישות מסוימת בקביעת פירוט הוצאות אלה, ככל שההוצאות עומדות ברציונל ובתנאים שתוארו לעיל, בשים לב גם למאפייני השירותים שנמנו כדוגמאות בחלק 11.

בשנים האחרונות עולות שוב ושוב שאלות הנוגעות לפרשנות חלק 11 לתעריפון המלא, הן במסגרת פניות ציבור והן במסגרת תובענות ייצוגיות, בהן מתבקש הפיקוח על הבנקים להגיש את עמדתו. לאור השפעות הרוחב של עמדות אלו, אנו מוצאים לנכון להביא אותן לידיעת כל התאגידים הבנקאיים, על מנת שתפעלו בהתאם להן:

באופן כללי, לעניין גילוי הוצאות צד שלישי המופיעות בחלק 11 לתעריפון - עמדת הפיקוח על הבנקים אשר הוגשה ביום 22.7.2020 בתובענה ייצוגית 42822-09-18 גוטמן נגד בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "ת"צ גוטמן"), הינה: "הוצאות הנכללות בחלק 11 לתעריפון צריכות לשקף את "ההוצאות הממשיות" המשולמות על ידי התאגיד הבנקאי לצד השלישי ביחס לשירות המסוים שמוצע ללקוח. אם אופן חישוב ההוצאה שמשלם התאגיד הבנקאי לצד השלישי אינו אחיד ביחס לכל פעולה או ביחס לכל לקוח, ומושפע מפרמטרים כמותיים, מאורך ההודעה או ממאפיינים אחרים - על התאגיד למצוא דרך לשקף ללקוח בתעריפון את ההוצאה הממשית המקסימאלית שרלוונטית לשירות המסוים." (ראו סעיף 10 לעמדה). ויובהר, התאגיד הבנקאי נדרש לפעול באופן דומה גם בעת הצגת מחיר אגב ביצוע פעולה מכוח סעיף 26א לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב-1992. בהתאם לכך, ככל שעלות השירות אינה ידועה לתאגיד הבנקאי בעת מתן השירות, ובהיעדר אינדיקציה מדויקת יותר למחיר הממשי, נדרש התאגיד הבנקאי למצוא דרך להודיע ללקוח את העלות המקסימלית הרלוונטית לשירות שניתן. כל זאת, על מנת שיהיה בידי הלקוח מלוא המידע הרלבנטי שיסייע לו בקבלת החלטות מושכלות לגבי עלות השירות.

ספציפית, לעניין הוצאת צד שלישי מסוג עמלת כתב/קורספונדנט - בשנת 2015 הוגשה עמדת הפיקוח על הבנקים בת"צ 4737-03-14 ות"צ 19140-01-14 אלקס נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' (להלן: "ת"צ אלקס"). העמדה מצורפת למכתב זה. עניינן של הבקשות לאישור התובענות כייצוגיות הוא בעמלת כתב/קורספונדנט, אשר נגבית על ידי התאגידים הבנקאיים נגדם הוגשו הבקשות, בגין ביצוע העברת מט"ח מחשבון הלקוח בתאגיד הבנקאי לחשבון אחר בחו"ל. במענה לשאלת בית המשפט, השיב הפיקוח (ראו סעיף 9 לעמדה): "בהתאם לנתונים העולים מהתיקים שבנדון וכפי שציין בית המשפט הנכבד בהחלטתו, מדובר בעמלה אשר נגבית בעד הוצאות צד שלישי, אשר אינן ידועות לתאגידים הבנקאים ואינם בשליטתם. למעשה, עולה כי התאגידים הבנקאיים משמשים כצינור העברת תשלום בין הלקוח לבין אותו צד שלישי, אשר קובע את גובה התשלום בגין השירותים הניתנים על ידו. כמפורט לעיל בהרחבה, במקרה בו מדובר בעמלה בגין הוצאות צד שלישי, נדרש התאגיד הבנקאי רק לציין כי הוצאות אלו יהיה בהתאם להוצאות הממשיות ולציין בהערות לצד כל שירות כזה אם נגבות בעדו הוצאות בעבור צד שלישי. לגישתו של המפקח על הבנקים, לא ניתן להטיל על תאגידים בנקאיים חובה לגלות ללקוח עמלה אשר אינה בשליטת התאגיד הבנקאי, כאשר התאגיד הבנקאי אינו יודע מה יהיה גובהה בפועל והיא אינה נכנסת לכיסו של התאגיד הבנקאי."

כאשר ניתנה עמדת הפיקוח על הבנקים בת"צ אלקס בשנת 2015, היא הסתמכה על הטענה כי לבנקים אין כל ידיעה מהי העלות שיגבה הבנק הכתב (הקורספונדנט), אשר מעורב בהעברת הכספים. עם זאת, בשנים האחרונות התעמק הפיקוח על הבנקים בתחום עמלות הכתב הנגבות אגב שימוש במערכת סוויפט (swift). זאת, לאור תיקי תובענות ייצוגיות שהתנהלו בנושא, פניות ציבור שהתקבלו בפיקוח, וכן במסגרת גיבוש טיוטת תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק), התשפ"א-2021, אשר שר המשפטים הניח על שולחן ועדת הכלכלה של הכנסת לצורך אישורן (להלן: "התקנות").

אגב כך, התברר לפיקוח על הבנקים שעל אף שאין לבנק ידיעה על העלות המדויקת שיגבה הבנק הכתב, יש לבנק אפשרות לייצר תחשיב על בסיס המידע שנצבר בהתאם לניסיונו בביצוע העברות כאמור (בוודאי, כשמדובר בהעברות במסלולים הנפוצים), ויש באפשרותו לייצר טווח עלויות אשר ישקפו, לכל הפחות, את עלות המקסימום הפוטנציאלית עבור הלקוח.

לאור חשיבות הצגת העלויות ללקוח בטרם מתן הוראת התשלום על ידו, ועל מנת שהלקוח יוכל לכלכל את צעדיו ולהחליט האם לעשות שימוש באמצעי תשלום מסוים, עודכנה עמדת הפיקוח, ולתפיסתנו, יש להציג ללקוח מידע אודות עלות השירות, ולכל הפחות את מחיר המקסימום.

עמדה זו הוצגה על ידי הפיקוח על הבנקים במסגרת העמדה שהוגשה ביום 23.11.2021 בת"צ 18101-09-20 סמוחה ואח' נגד בנק הפועלים בע"מ ואח', 3 שעסקה אף היא בגילוי הנוגע לעמלת הבנק הכתב (קורספונדנט), ואשר בה הפנה הפיקוח את בית המשפט לעמדה שהגיש בת"צ גוטמן.

בהקשר זה, נפנה גם אל דברי ההסבר שליוו את טיוטת התקנות, לפיהם: "כדי להתמודד עם החשש לפגיעה בעסקת היסוד כתוצאה מניכוי העמלה או החיוב על ידי נותני השירותים הזרים, המאסדרים יפעלו במקביל לאסדרה משלימה שתסייע למשלם בקבלת החלטות מושכלות לגבי עלות השירות והסכום שיש להעביר בכדי לקיים את עסקת היסוד".

לסיכום, עמדת הפיקוח על הבנקים, לעניין גילוי הוצאות צד שלישי המופיעות בחלק 11 לתעריפון, כפי שבאה לידי ביטוי בעמדות שהגיש בתובענות אלה הינה זהה לגבי כל העמלות, ללא הבחנה בין עמלות כתב/קורספונדנט לבין האחרות, ולפיה הוצאות הנכללות בחלק 11 לתעריפון צריכות לשקף את "ההוצאות הממשיות" המשולמות על ידי התאגיד הבנקאי לצד השלישי ביחס לשירות המסוים שמוצע ללקוח, וככל שאופן חישוב ההוצאה שמשלם התאגיד הבנקאי לצד השלישי אינו אחיד ביחס לכל פעולה או ביחס לכל לקוח, על התאגיד למצוא דרך לשקף ללקוח בתעריפון את ההוצאה הממשית המקסימאלית שרלוונטית לשירות המסוים. יחד עם זאת, לגבי עמלות כתב/קורספונדנט, מכיוון שמדובר בעמלה ייחודית, שלגביה קיים קושי ייחודי, עמדת הפיקוח על הבנקים השתנתה לאחרונה במסגרת העמדה שהוגשה בת"צ גוטמן בעוד שלגבי יתר העמלות המופיעות בחלק זה, מדובר בהבהרת העמדה הפיקוחית לגבי המצב הקיים.

להמשך לחצו כאן

לדף מכתבים באתר בנק ישראל