הריבית תעלה וב-2024 תרד? זאת התחזית החדשה

הניסיונות הרוסים לכבוש במהירות את קייב תוך פגיעה מינימלית באזרחים ותשתיות אוקראיניים הולכים ומתבדים. ההתנגדות האוקראינית מפתיעה, הצבא הרוסי סובל ככל הנראה ממרד פנימי ודעת הקהל העולמית הולכת ונרתמת לעזרת אוקראינה, מה שלוחץ על קובעי המדיניות בעולם להתערב, אם בכסף, בחימוש, בסנקציות או בכל סיוע אחר. להערכת כלכלני רבובנק ההתערבות של המערב תוביל להתארכות המערכה, תהפוך אותה לאלימה יותר ומזיקה יותר לשווקים. זאת כבר מתבטאת בזינוק פרמיות הסיכון של האג"ח הרוסיות, עד לכדי חשש גבוה וממשי מאד לחדלות פירעון, היא דוחפת גם את מחירי הסחורות המיוצאות מרוסיה להתייקרות, כשבולטים הנפט, החיטה והאלומיניום, ובתורן דוחפות לעליה מחודשת בציפיות האינפלציה בעולם.

אלא שהעליה בציפיות האינפלציה לא גוררת הפעם עליה מקבילה גם בתשואות הנומינאליות, כשאלה ל-10 שנים בארה"ב דווקא ירדו ל-1.85% והשילוב של שניהם הוביל לירידת התשואה הריאלית בארה"ב, כשזאת ל-10 שנים ירדה ביומיים האחרונים מ-0.56%- ל-0.78%-. בסוף השבוע הניתוק של כמה בנקים רוסים ממערכת התשלומים הבינלאומית SWIFT, תרמה לזינוק עלות גיוס הדולרים, כשבשוק היורו-דולר היא עלתה ב-30 נ"ב, מה שמוביל לניצנים של מחנק נזילות דולרית. נראה שלמרות האיומים המתגברים הבנק הפדרלי עדיין נחוש להתקדם בתכניתו להעלאת ריבית, אם כי השוק הולך ונהיה ספקן לגבי הפוטנציאל של מתווה העלאות להימשך לאורך זמן: 

עליית ריבית לצורך ירידה - הערכות הן שהבנק הפדרלי ידבק בתוכניתו להעלאות ריבית אגרסיביות השנה, למרות הסכנה לכלכלה ולשווקים. להערכת כלכלני מורגן סטנלי שנת 2022 לא תהיה דומה ל-2018-19, כשאז כזכור הבנק שינה את דעתו במהירות ועבר לירידות כשראה סדקים בשוק, מכיוון שהפעם הפד מתמודד עם אינפלציה גבוהה שמסנדלת אותו ועם אמירות ניציות מדי. מצד שני השוק כן מתמחר כבר שההיפוך באופק, כשהוא מגלם הפחתת ריבית ב- 2024, בסבירות שעלתה בימים האחרונים אל למעל -50%, מה שהופך אותה לממשית לחלוטין. 

העלאת ריבית בישראל, לא סיפור חתום - בנק ישראל שמח כנראה שהשקל נחלש מתחילת השנה, מה שיקל עליו להתקדם לעבר העלאות ריבית, אבל החולשה הזאת בשקל מוסברת בין היתר בהיחלשות שוקי המניות בעולם, ובמיוחד במניות הטכנולוגיה, שעשויות מצידן לספר משהו על עתיד כלכלת ישראל, עתירת הטכנולוגיה. אנחנו מפחיתים את תחזית הצמיחה ל-2022 מ-5.5% ל-4.0%, גם בשל הנתון הגבוה ל-2021 וגם בשל ההתפתחויות האחרונות בשוק הטכנולוגיה וההידוק המוניטרי בשווקים. איבוד מומנטום לכלכלה עשוי להגיע גם מההחלטה אמש של חברת המדדים MSCI שלא להעביר את ישראל למדד האירופאי (מהמזרח תיכון), מה שישמור על נזילות נמוכה יותר של השוק המקומי. למעשה גם האינפלציה שעליה בנק ישראל מתבסס בתכניתו להעלאת ריבית נראית כמו משענת קנה רצוץ, כשהיא נשענת בעיקר על עליית מחירי סחורות ועל העלאות מיסים ורגולציה. להערכת הבנק עצמו בניכוי מיסים ורגולציה האינפלציה בישראל הסתכמה בשנה האחרונה רק ב-2.4%. במבט קדימה הגורמים הללו בדיוק עשויים להשפיע דווקא בכיוון ההפוך: משרד האוצר פרסם אתמול להערות הציבור, במסגרת התוכנית להורדת יוקר המחייה, שורה של צווים לביטול מכסים ביניהם של מוצרי ריהוט, תרופות, מוצרים רפואיים וחומרי גלם לתעשייה.