מחיר הנפט טס הבוקר לאן הוא עוד עלול להגיע? לא תאמינו

סחורות האנרגיה ממשיכות להתפוצץ, חבית ברנט הגיעה הבוקר ל-116 דולר. לפי חלק מהערכות היא תגיע בקלות ל-150 דולר, גם ללא הפרעות באספקה וגם ללא עליה בביקוש העולמי, זאת משום שרוסיה מנודה מהכלכלה העולמית, קונים נמנעים לרכוש ממנה נפט, בנקים רוסים מנותקים ממערכת SWIFT, מה שמשבש את המסחר העולמי בסחורות, חברות המדדים FTSE ו MSCI הוציאו את רוסיה מהמדדים שלהן וחברת הדירוג פיץ' חתכה את הדירוג שלה ל"זבל". גופים שהיו בפוזיציות שורט על הנפט סוגרים אותן, מה שמאיץ את העליה (שורט סקוויז). הכאוס מאיים על הכלכלה: 

הפד נקרע בין אינפלציה לסיכוני הצמיחה - מחירי האנרגיה מזנקים בזמן כאמור שהביקוש לאנרגיה בכלל לא עולה! כלומר, זאת לא הכלכלה החזקה שמסבירה את קפיצת המדרגה במחיר, מה שמעלה את הסיכון שהמחסור באנרגיה יבלום את הכלכלה. רמה של 150 דולר לחבית נפט נראתה פעם אחת, בערב קריסת ליהמן ברדרס. שיפוע עקום התשואות ממשיך להשתטח וירד במקטע של 2-10 שנים ל- 37 נ"ב, הרמה אליה ירד ביוני 2018, 4  חודשים לפני סדיקת שוק המניות. ספר הבז' שפורסם אתמול, המתאר את דיווחי שלוחות הפד על המצב הכלכלי בתחומן לפי מידע שנאסף לפני ה-18 בפברואר, טרום מלחמת אוקראינה, כבר תיאר כי מאז אמצע ינואר פעילות הכלכלה האמריקאית התרחבה ב-"קצב צנוע עד בינוני". 

שוק המניות מחזיק מעמד - השוק נתמך בעיקר ע"י זינוק ציפיות האינפלציה, כשמניות הן נכס ריאלי, וע"י חברות האנרגיה שנהנות מטירוף מחירי הסחורות. בנוסף, הפגיעה הצפויה מהעלאות הריבית מתרככת, כשהשוק עבר לתמחר 5 העלאות השנה לעומת 7 טרום המלחמה: 

הבנק הפדרלי נחוש אומנם להתחיל להעלות ריבית אבל לא נחוש לגבי העוצמה - בעדות בפני מחוקקים אתמול, אמר יו"ר הפד, פאואל, שנראה שהפעם הכלכלה כן תצליח להתמודד עם עלויות אשראי גבוהות יותר. אך בפועל לא נראה שהוא בטוח בכך, כי למרות קפיצת ציפיות האינפלציה (אלה לשנה ל-5.4%) הוא שלל העלאת ריבית כפולה (של 50 נ"ב) ב-16 במרץ.

נראה שלכולם ברור שהעלאת ריבית לא באמת תחזיר את רוסיה לשוקי העולם, ולא באמת תצליח לקרר את האינפלציה. אך הפד עדיין צפוי להתקדם לעברן כדי להישאר רלוונטי. סביר להערכתנו שלאחר כמה העלאות ריבית ראשונות הפד ירגיש נוח יותר לדבר על הקשיים והסיכונים. 

במקום העלאת ריבית בנק ישראל יכול להתחיל למכור דולרים - האינפלציה בישראל מתחממת ולאור הזינוק במחירי הסחורות כנראה תישאר גבוהה. בנוסף בנק ישראל רואה מולו גם צמיחה חזקה מאד ושוק עבודה רותח ומתחיל להילחץ. השוק מתמחר ארבע העלאות ריבית השנה עד רמה של אחוז. אבל רוב האינפלציה החריגה בישראל מיובאת (אנרגיה, מכוניות, ריהוט וציוד לבית...) וצפויה להמשיך להיות מיובאת. כדי להתמודד עם התנאים הללו בנק ישראל צריך לחזק את השקל, כשזה גם יקרר את המחירים המיובאים וגם את תעשיית הטכנולוגיה, שאחראית לחלק גדול מהצמיחה החריגה ולטירוף בשוק העבודה. העלאת ריבית בהחלט יכולה לחזק את השקל ולקרר את שניהם, אך עלולה לגרום לנזק גם לכלכלה המקומית. האם לא הגיוני יותר שבנק ישראל ינסה לחזק את השקל קודם באמצעות מכירת רזרבות המט"ח האדירות שלו? גם מה הרציונאל להחזיק ביד אחת מיליארדי דולרים ברזרבות וביד השניה להעלות ריבית ולגרום לעצמך הפסד בפוזיציה? פלוס האטת הכלכלה המקומית המסכנה שבכלל סובלת מעליית מחירי האנרגיה ומהשיבושים באספקת המכוניות?