ברק גרשוני ויניב שיניקמן מייסדי גביש בראיון בלעדי "בהשקעות לאנשים חושבים יש יתרון"

ברק גרשוני, ויניב שיניקמן מנהלים במשותף את בית ההשקעות גביש, מציגים כברת דרך לא קטנה בשוק הקרנות. איכשהו עם הרבה מקריות, הדרכים שלהם כל הזמן הצטלבו יחד.

הם התחילו בשוק ההון כיועצי השקעות, אבל אחרי כמה שנים עברו לשוק הפרטי. את ההיכרות שלהם התחילו לפני כ־15 שנים בבית ההשקעות לשעבר פריזמה, שהתפרק ונמכר בחלקים. ברק ויניב עברו עם חברת הקרנות לאקסלנס. יניב עבר ל־אי.בי.אי., וברק קיבל הצעה לנהל את חברת קרנות הנאמנות של אלומות, שניהלה אז פחות מ־400 מיליון שקלים.

אחרי שנתיים של עבודה בנפרד, ברק הציע ליניב להצטרף לאלומות ומשם, איך אומרים, הכל היסטוריה. יניב ניהל באלומות את קרנות האג”ח הכללי – אלומות תיק השקעות ללא מניות, ואלומות 85/15, שהפכו להיות מהקרנות הגדולות בתעשייה. בעזרת צוות מצומצם, הצליחו להוביל את חברת הקרנות של אלומות לצמיחה משמעותית, ולשווי נכסים שהגיע בשיא למעל 10 מיליארד שקלים.

ברק הוא איש המאקרו מבין שניהם. בעל תואר שני בכלכלה מהטכניון ואוניברסיטת חיפה. נשוי + 2, וגר בהוד השרון. אוהב לטייל ולקרוא. ועוד משהו – אחרי שאבא שלו נפטר, לימד את עצמו קריאה בתורה, והיום מבצע קריאה בתורה בימי שני וחמישי. יניב הוא מנהל ההשקעות בצוות, בעל תואר ראשון במנהל עסקים עם התמחות במימון, נשוי+3, מתגורר בקרית אונו, מתאמן בקרוספיט וחובב טיולי שטח.

את בית ההשקעות הם הקימו לפני כ־3 שנים, ברק אומר שזה חלום שהיה לו עוד מפריזמה. הרעיון לצאת לדרך חדשה הגיע, באופן מקרי. יניב וברק קברו לצערם את אביהם, באותו יום ובאותו בית קברות בהפרש של שבוע. אז הגיע הרעיון להקים משהו ביחד.

ברק אומר שהחלום היה להקים משהו שלך. לדבריו "באלומות ניהלתי את הקרנות, אבל זה לא היה עסק שלי. לא תמיד ראיתי את הדברים עין בעין. כשזה שלך זה אחרת."

השם ‘גביש’ הוא למעשה קיצור של שמות המקימים – גרשוני ברק (ג”ב) ו־יניב שיניקמן (י”ש). הברקה שקיבלו כשטיילו יחד על שביל ישראל. שוב פעם מקריות.

מנהלי תיקים, ששוקלים להקים גוף שינהל קרנות נאמנות (בדרך כלל בהוסטינג תחת בית השקעות אחר), חייבים להביא בחשבון שינוי שמערכות הדירוג הבנקאיות עברו לאחרונה. הבנקים, הם הגופים המשמעותיים בניתוב כספים לתוך קרנות הנאמנות, ויועצי ההשקעות נעזרים במערכות הדירוג הבנקאיות. מערכות הדירוג עברו שינויים מקיפים לאחרונה, כשאחד השינויים המשמעותיים מבחינת גופי השקעות קטנים וחדשים הוא ביצוע דירוג של קרנות נאמנות שקיימות לפחות שלוש שנים. כלומר אם בעבר, מנהל קרן חדש נאלץ להמתין שנה אחת עד שהיה מתחיל לקבל דירוג במערכות הדירוג הבנקאיות, היום נדרש מנהל השקעות בקרן, להמתין לפחות 3 שנים.

יניב: "מראש הצבנו לעצמנו יעד להיות טובים יותר מהבנצ'מארק בתום שלוש שנים. אנחנו מנהלים השקעות לאורך זמן ורוצים שככה יתייחסו אלינו."

ברק: "אנחנו דווקא מברכים על השינוי במערכות הדירוג. צריך לבחון ביצועים כמו שמקובל בעולם, לאורך שנים. זה ממזער מאד את המוטיבציה של מנהלי השקעות לנהל בשיטת 'צל"ש־טר"ש', כי זה לא יתרום להם הרבה. וכמו שיניב אמר, ניהול לטווח ארוך גם מאד מתאים לנו, וזו לא סיסמא, המטרה שלנו היא להכות את מדדי הייחוס עד כמה שניתן, בלי להתנתק מהמדדים בצורה משמעותית. השיטה הזו פועלת בעיקר לאורך זמן, כך שהשינוי במערכות הדירוג פועל לטובתנו."

ברק: “הבאנו משקיעים. ידענו מראש שזה מצב נתון, שלא נעלה על מערכות הדירוג ב־3 השנים הראשונות.”

יניב: “בנינו תוכנית עסקית, כשהרעיון הוא לא לשרוד 3 שנים, אלא אפילו מעבר לזה. מי שרוצה להתנהל נכון צריך לבנות את המערכת כך שמכוונת לטווח ארוך.”

לדבריהם, כבר בהתחלה הם גייסו כמה מיליוני שקלים, זה נתן להם שקט תעשייתי לפעול.

ברק: “מי ששוקל לפתוח חברת ייעוץ השקעות, לא חלות עליו העלויות של חברת ניהול תיקים. זה בהחלט אפשרי.”

יניב: “אם אדם רוצה לצאת לדרך עצמאית, הדבר הנכון הוא תוכנית עסקית ריאלית שבנויה על הבנה שבשוק הקרנות זמן הוא ערך חשוב. ההצלחה לא תגיע ישר, והתוכנית העסקית צריכה לתמוך בזה.”

ברק: “בסמוך להקמת גביש, נפגשתי עם ירון דייגי, אז מנכ”ל הראל קרנות נאמנות, ומהשיחה הזו יצא הרעיון לעבוד יחד בפורמט של ייעוץ לקרנות. זהו מודל עבודה שהכרתי בעבר, שהוא שונה מהוסטינג ומצריך הרבה רצון טוב ואמון בין הצדדים. ההכרות וההערכה שלי כלפי ירון אפשרה את שיתוף הפעולה הזה, ולשמחתנו שיתוף הפעולה עם הראל הוא מוצלח ביותר והאמון ההדדי בינינו לבין הצוות בהראל פשוט נהדר.”

רפורמה שהעבירה הרשות לניירות ערך לאחרונה, כללה נסיון להגביל את מספר הקרנות שכל בית השקעות מציג בכל קטגוריה. המשמעות של הרפורמה הזו, לדברי ברק, היתה שקרן מיועצת, יושבת על סך הקרנות של בית ההשקעות באותה קטגוריה, לכן זה ‘אילץ’ אולם להקים חברת ניהול קרנות.

יניב: "אנחנו מבחינתנו היינו ממשיכים לפעול בפורמט מלא של ייעוץ, כי זה מאפשר להקדיש יותר זמן להשקעות ופחות לבירוקרטיה. המתווה של הרשות הוא זה שיצר את הצורך בשינוי, ולעבור מייעוץ להוסטינג מלא. מבחינת גביש, ניתן לומר ש'מעז יצא מתוק', כי הרפורמה של הרשות לניירות ערך דחפה אותנו להקים חברת ניהול תיקים, בנקודת זמן של כמעט 3 שנים בתור גביש."

ברק: "אנחנו מתכוונים להרחיב את מספר הקרנות המנוהלות בשנה הקרובה. התחלנו לקלוט לקוחות לניהול תיקים ובקרוב נתחיל גם פעילויות נוספות שאפשר לבצע עם רישיון מנהל תיקים.

מבחינת היקף הקרנות, כפי שהצלחנו להביא ביצועים טובים לאורך זמן ולצמוח מעל 10 מיליארד ש"ח נכסים מנוהלים באלומות, אנחנו מבינים שככל שנמשיך לספק ביצועים טובים לאורך זמן, הצמיחה בנכסים תגיע."

ברק ויניב הקימו גם זרוע פעילות נוספת שנקראת גביש אלטרנטיב, לדבריהם, "הקדשנו חלק ניכר מהשנים האחרונות לפעילות השקעה בחוב אלטרנטיבי, בעיקר בארה"ב וזהו תחום רחב ומעניין ביותר שאנו פועלים בו."

ברק: "הפעלות באלטרנטיבי הגיעה מעסקאות חוב פרטיות. ואנחנו רוצים להנגיש את זה ללקוח הקצה. מדובר בקרן שתשקיע בהלוואות."

ברק: "היום, בפעילות שלנו זה מפוזר על כ־100 הלוואות. אנחנו בונים את המוצר, ורוצים לראות איך מנגישים מוצר כזה, לא רק ללקוחות כשירים."

אפיק פעילות נוסף הוא קרן גידור שאותה הקימו אחרי חודש מרץ 2018, לדבריהם "כעסנו שצריך למכור ניירות, שיורדים קשות, ואנחנו חייבים למכור. לכן בקרן גידו, לקוח שרוצה למשוך, חייב להודיע לפחות 3 חודשים מראש. זה מאפשר לפעול הפוך מהשוק בזמני משבר. שם גם יש אפשרות לעשות שורט. מה שמאוד קשה בקרנות נאמנות."

ברק: "היו מספר שינויי סיווג מבורכים שהצורך בהם זעק לשמיים, כמו ההפרדה בין קרנות אג"ח קונצרני ללא מניות לבין כאלה שעם מניות, או ההפרדה בין קרנות אג"חים עם ובלי סימן קריאה. הרפורמה הצליחה בזה שהקטגוריות מהודקות יותר. מבחינת מספר הקרנות, לא בטוח שזה יצמצם את כמות הקרנו, כי נפתחו המון תת קטגוריות."

״אם במניות תנודתיות היא דבר שעוד אפשר לעכל, שכן זה חלק מהציפיות של הלקוח, תנודתיות חריפה בשוק האג"ח ותיקונים בתמחור כמו שאנחנו חווים כעת, הרבה יותר קשים לעיכול ללקוחות באפיק שכולם מכנים בטעות 'אפיק סולידי'״.

ברק: "עולם קרנות הנאמנות בבעיה. מצד אחד זהו המכשיר הכי נגיש, תחרותי, נזיל, שקוף ונוח להשקעה שיש, ומצד שני הוא סובל מנחיתות בלתי נתפסת מול מכשירי השקעה אחרים השייכים לכאורה לעולם הביטוח. אני אתן לך דוגמא אחת, איך יכול להיות שעד היום לקוח בבנק לא יכול לפתוח חשבון קרנות נאמנות סגור שהמעבר בתוכו בין קרנות שונות לא מייצר אירוע מס, בזמן שבפוליסות חסכון ובקופות גמל להשקעה יש מעבר פטור ממס בין מסלולים ומנהלים. זו פשוט אפליה בין רגולטורים.

בנוסף, כגוף קטן, חווינו על בשרנו בשנה שחלפה את השערורייה בנושא עלויות הביטוח המטורפות שיש היום למנהלי תיקים, אין שום הלימה בין גובה הפרמיות שנאלצנו לשלם למבטח לבין העובדה שאנחנו בסך הכל מנהלים קרנות נאמנות בהוסטינג והסיכון בפעילות שלנו הוא נמוך באופן מובנה. אני מקווה שאחרי התיקון האחרון בוועדת הכספים יחול שיפור מסוים בנושא."

ברק: "אני מאוד אוהב את עולם הקרנות, אבל הכלל המנחה צריך להיות מהותיות. אני פעם באלומות, כינסתי דירקטוריון כדי להעביר שבריר נייר מקרן אחת לקרן אחרת. אם יש חריגה זניחה, שתהיה אכיפה פנימית שתתעסק בזה. מנהלי קרנות, מנכ"לים של קרנות, עוסקים בדברים אזוטריים. טעות בתום לב, יכולה לעצור את היום, ולהסביר לרשות לניירות ערך מה קרה. בסך הכל מדובר בתעשייה הכי שקופה בעולם."

אחד הדברים הנוספים שברק מזכיר בהקשר של רגולציה הוא עניין שלו וליניב מפריע באופן אישי. מנהל השקעות, כזה שמופיע בתשקיף של מנהל קרן, לא יכול להציג את הרקורד שלו, בשנייה שעזב את בית ההשקעות. נכון, שמאחורי מנהל ההשקעות יש אקו־סיסטם שלם שתומך בו, אבל עדין, הרקורד של הביצועים הוא של מנהל ההשקעות, ואת זה אי אפשר להציג פומבית, למרות שיש אסמכתא פומבית לביצועים – לטוב ולרע.

על הדברים האלה אפשר להוסיף את העובדה שאם חברה קרנות נמכרת, הקרנות שומרות על ההיסטוריה שלהן, למרות שהן כבר לא תחת אותה חברה. ויותר מכך, אם מנהל השקעות בחברת ניהול קרנות מתחלף, לקוח הקצה, ואף יועץ ההשקעות לא יקבלו על כך אינדיקציה. זה נכון שלא חייבים למחוק את היסטוריית הביצועים בכל פעם שמנהל השעות מתחלף, אבל אולי שווה לציין שמנהל השקעות התחלף. לעומתם, אם מנהל השקעות עוזב את חברת הקרנות, הוא לא יכול לקחת איתו את הרקורד שלו בהשקעות.

לדברי יניב, הם היו שמחים מאוד כאמור אם היו מאמצים פרקטיקה שמאד מקובלת בעולם. החוסר הזה בולט מאד, ומקשה עליהם, שכן הניסיון שלהם צריך לבוא לידי ביטוי.

ברק היה בעבר מנכ"ל חברת הקרנות של אלומות, שהיתה אחד הגופים המשמעותיים בעולם ההוסטינג. רק להזכיר, מדובר בחברת ניהול קרנות, שבעצם 'מארחת' חברת ניהול תיקים כמנהל השקעות חיצוני בקרנות הנאמנות שלה. עכשיו, הם בית ההשקעות הקטן, שמתארח בהוסטינג בהראל.

״חשוב להגיד שטמונה כאן גם הזדמנות גדולה. בתקופה כזו חובת ההוכחה היא עלינו כמנהלים אקטיביים. אנחנו חייבים לנצל את הירידות ולאתר עיוותים ומציאות שיאפשרו לנו לתת תשואה עודפת על המדדים״.

ברק: "זה דווקא די נחמד. בעוד שמרבית מנהלי ההשקעות החיצוניים צריכים להתרגל בהתחלה להרבה מאד רגולציה, לי זה מרגיש פשוט וטבעי. אני גם מבין בדיוק את הצרכים של מנהל הקרן ויודע מאיזה מקום הוא מגיע כשהוא מבקש כל מיני דברים. אני חושב שגם להראל די נוח שמהצד השני יש שותף שמכיר בצורה כל כך טובה את אופי הפעילות."

מערכי הייעוץ הבנקאיים עוברים שינויים משמעותיים באחרונה, לא רק בהיבט מערכות הדירוג, אלא בעיקר במבנה הארגוני של מערכי הייעוץ. יש מהלך התייעלות משמעותי, ויועצי ההשקעות יוצאים מהסיפים למרכזי ייעוץ, שבהם הם מעניקים את הייעוץ ללקוחות.

ברק: "השינוי המשמעותי במערכי הייעוץ לצד הצמצום בכמות היועצים הופך את הזמן של היועצים למצרך יקר, וזה מחייב אותנו לתת להם ערך.

עבורנו זה דווקא יתרון, כי אפשר לייצר ערך מקצועי בשתי דרכים: הדרך הראשונה, זה לתת לתוצאות לדבר. חובת ההוכחה מוטלת עלינו ואני חושב שאנחנו עומדים בכבוד במשימה הזו. אם נדאג שהביצועים שלנו ימשיכו להיות טובים לאורך זמן זה יתבטא במערכות הדירוג הבנקאיות, אז אין ספק שקרנות גביש יצמחו.

הדרך השניה, היא באמצעות הפצה של חומרים מקצועיים. אני כותב ומפרסם בעיתונות הכלכלית כבר שנים ומנסה לתת ערך מקצועי לקוראים, ובימים אלה אנו משיקים את הבלוג הפיננסי שלנו באתר גביש פיננסים שבו נפרסם חומרים ברמה מקצועית גבוהה שיתנו ערך ויוסיפו ידע. זה מכוון בעיקר ליועצים ואנשי שוק ההון."

יניב: "ברק כהרגלו מצטנע, אנחנו מספקים ערך מוסף וראיה אחרת של הדברים. הדוגמא האחרונה היא המלצה ברורה שפרסמנו בסוף השנה שחלפה לצמצם חשיפה לתל בונד 20 ואפילו לבצע עליו שורט – צעד שהוכיח את עצמו בגדול. דוגמא נוספת לערך מוסף שגם יצרה בשנה שחלפה הייתה סקירה מדהימה של ברק על הנפט והבעיה בעקיבה של תעודת הסל USO, ואכן הנפט התרסק באותה תקופה ותעודת הסל היתה מאוד בעייתית עד ששינתה את מנגנון העקיבה שלה.”

יניב: "שנינו התחלנו כיועצי השקעות. אנחנו קשורים לעולם הייעוץ. אחרי שנתיים בתפקיד רציתי להתקדם מקצועית. מה שהבנק הציע לי זה להיות מנהל מחלקה. המקום להתפתח בבנק בעולם הייעוץ מוגבל. העבודה מעניינת ומאתגרת, ותיתן לך להתעסק בהשקעות, אבל אם תרצה להיות מנהל השקעות, זה יותר מסובך.

יש היום בשוק מעט מאוד יועצי השקעות פרטיים, שמנהלים ללקוח את ההשקעות בלי הפרוצדורה של ניהול תיקים. זו גם הסיבה שלא מעט יועצי השקעות עשו הסבה לייעוץ פנסיוני, משם עוברים לבית סוכן, והלקוחות איתך."

ברק: "אין ספק שהחוזק שלנו הוא בניהול חוב סחיר. זה העולם שמעניין את שנינו, כל אחד מהצד שלו וזה מה שאנחנו עושים הכי טוב. אבל לפני הכל, החוזק האמיתי שלנו הוא שיתוף הפעולה והכימיה הטובה בינינו. היתרון של יניב הוא היכולת לבצע במהירות את הדברים שאנחנו חושבים עליהם."

ברק: “תהליך ההשקעות שלנו מונחה מטרה, להכות את מדד הייחוס שקבענו לנו, קודם כל בתשואה ואם אפשר, אז גם בסטיות התקן.

״תהיה נקודה מתישהו בקרוב שבה יהיה כדאי מאד להאריך מח"מ בצורה משמעותית וצריך לזהות את הרגע הזה ולהתחיל לפעול. כרגע, עדיף להיות במח"מ קצר, עם עדיפות לקונצרני שקלי, אבל זה משתנה מהר מאד ממש לנגד עינינו״.

אנחנו תמיד מספרים שאנחנו ‘מאקרו ומיקרו’, כאשר יניב מומחה בכל נושא המיקרו, בחירת החברות, סדרות האג”ח הרלוונטיות, איתור ההזדמנויות במסחר וכו’ ואני אמון על המאקרו, לספק את ההערכות קדימה לגבי מבנה עקומי התשואה, הריביות העתידיות, האינפלציה, צמוד מול שקלי וכו’, ולגזור מזה המלצות להשקעה ברמת אפיקים וברמת מדדים.”

כשמנסים לרדת לעומקם של דברים, מה הכוונה במיקרו ומאקרו, ואיך פורטים את זה לשטרות, יניב אומר שהם "מציגים גישת השקעות אחרת. לא מפחדים ממוצרים כלשהם." יניב הזכיר את הדוגמא עם מדד התל בונד 20, שעלה חזק בשנה שעברה, והיה חשש מאינפלציה, ואילו הם השקיעו בכלל באגרות חוב שקליות.

דוגמא נוספת שיניב מביא היא אג"ח נדל"ן אמריקאיות. לדבריו, "היתה לנו בעבר פוזיציה יחסית גדולה באקסטל, ולא חששנו מההחזר של החוב. לא פחדנו להגיד את זה ולא פוחדים להגיד היום. אנחנו מחפשים כל הזמן הזדמנויות ולא מפחדים לעמוד מאחורי הדברים."

נזכיר שבמרץ, הרשות לניירות ערך ביקשה לשנות את אופן הדירוג של אגרות החוב של חברות נדל"ן אמריקאיות, ולהצמיד את הדירוג של האג"חים האמריקאים לדירוג הבינלאומי שלהם. זה גרר מהלך ירידות משמעותי באג"חים האלה. לדברי יניב, מי שהפסיד מהמהלך היו דווקא הקרנות הסולידיות. לדבריו, ההחלטה אולי נכונה, אבל לא צריך היה ליישם את זה על כל האג"חים הנוכחיים, אלא מכאן ולהבא. הכיוון היום ברפורמה של הרשות הוא נכון, ואומר שאפשר לקנות את האג"חים האלה בקרנות נאמנות עם סימן קריאה בלבד. יניב מדגיש עוד שגם כשהוא אומר פוזיצייה גדולה, זה עדיין אחוזים בודדים, שכן הכיוון שלהם זה להכות את המדד, משם בונים את היקף החשיפה.

ברק ויניב מוסיפים שהיות ומה שמנחה אותם זה מדדי הייחוס, הם כל הזמן גם נמצאים באג"ח ממשלתי. שכן, הוא כמעט 50% מהמדד. לדברי יניב, "לא הכל רע בממשלתי. אם אתה רק בקונצרני, מה יקרה כשיבוא משבר? בממשלתי, אפשר בקרן גדולה להנזיל את עצמך מהר. סיכון זה לא רק תנודתיות וסטיית תקן, סיכון זה גם סיכון נזילות, גם את זה חייבים להביא בחשבון."

ברק: "לאנשים חושבים יש יתרון, וזה לא משנה אם אתה קטן או גדול, זה משנה אם אתה חושב מסודר, מנהל תהליך מסודר, ויכול להוציא לפועל את המהלכים שאתה רוצה. זה נכון שמגודל מסוים קשה יותר לנהל פוזיציה, בעיקר בתחום מניות היתר.

יניב: "אם אתה מנהל קרן של 2 מיליארד שקל, ואתה לא עושה שימוש באג"ח ממשלתי ובמוצרי מדד, יכולה להיות לך בעיה של נזילות. בהיבט הזה יש הבדל בין קרן קטנה, לקרן גדולה. מנהל קרן גדולה צריך לנהל נכון את הפוזיציה שתאפשר לו נזילות אם וכאשר יידרש לכך. כשיש פדיונות קשים, רואים את היתרון של השוק הממשלתי שהוא נזיל ועמוק. בקרנות גדולות, אתה יכול להחזיק היקף משמעותי מכל סדרה, זה מקשה על נזילות."

ברק: "אין ספק שהתנודתיות עלתה למדרגה אחרת לגמרי. אנחנו הזהרנו כבר לפני יותר מחודשיים שזה הולך לשם ושהבעיה העיקרית היא בשוק החוב דווקא, שסובל מהיעדר גילוי מחירים מוחלט. פרמיות הסיכון באג"ח הקונצרני פשוט נעלמו וזו תופעה מסוכנת. קשה להסביר את זה ללקוח קצה ולהתריע שהולך להיות קשה ותנודתי, בעיקר אחרי שנת תשואות פנטסטית כמו שהיתה לנו ב־2021.

אם במניות תנודתיות היא דבר שעוד אפשר לעכל, שכן זה חלק מהציפיות של הלקוח, תנודתיות חריפה בשוק האג"ח ותיקונים בתמחור כמו שאנחנו חווים כעת, הרבה יותר קשים לעיכול ללקוחות באפיק שכולם מכנים בטעות 'אפיק סולידי'.

יניב: "חשוב להגיד שטמונה כאן גם הזדמנות גדולה. בתקופה כזו חובת ההוכחה היא עלינו כמנהלים אקטיביים. אנחנו חייבים לנצל את הירידות ולאתר עיוותים ומציאות שיאפשרו לנו לתת תשואה עודפת על המדדים."

ברק: "אם היה אי פעם זמן נכון להשאיר את הכסף בארץ - עכשיו זה הזמן.

מבחינת שוק האג"ח, האינפלציה בישראל ממותנת, המטבע חזק, תשואות האג"ח גבוהות יחסית לעולם, עקום התשואות הממשלתי השקלי תלול בצורה בלתי הגיונית בעליל, ובשוק החוב הקונצרני השקלי ניתן למצוא אג"ח בתשואה חד ספרתית סבירה. זוהי סביבת השקעה הרבה יותר נוחה יחסית למה שקורה בארה"ב ובאירופה.

״בשנים האחרונות התנודתיות היתה כמעט רק בכיוון מעלה, מימושים וירידות לא ארכו יותר משבועות בודדים. נראה שהיום הסיפור הוא אחר וצריך לבחון מחדש עד כמה אתם ערוכים לתנודתיות״.

בצד של המניות, החברות המקומיות נהנות מהצמיחה המקומית ומשוק צרכני צומח. יש כאן יתרון מובהק לשוק המקומי, הוא יכול להתברר כדפנסיבי באופן משמעותי ביחס לשוק האמריקאי."

יניב: "יש לנו חוזקה בתחום החוב. הניהול שלנו של הקרנות זה מהמאקרו, עם התמחות בישראל.

בגישת ניהול ההשקעות שלנו, אנחנו רוצים להקטין סטיית תקן, ולשפר תשואה. נייר ספציפי, קח את מקרה פייסבוק, שיכול מפוזיציה קטנה לייצר פתאום נזק גדול. היכולת להגיב גבוהה יותר בארץ מאשר בחוץ לארץ. אנחנו רוצים לנצח על פני זמן. לנהל את הפוזיציה בצורה מושכלת ולאורך זמן."

ברק: "מט"ח זה מאקרו. גם בקרן אג"חית אפשר לייצר חשיפת מט"ח. אם ה־S&P500 יפול, תראה שבמתאם גבוה שהדולר יתחזק. את זה אנחנו רוצים לנצל מדי פעם.”

ברק: "מסיבת העיתונאים שקיים נגיד הפד, לא הותירה ספק לכך שהפד שינה לגמרי תקליט. הוא חדור מטרה להילחם באינפלציה ולטפל במיין סטריט, גם אם זה יגרום נזק לוול סטריט. המשמעות, להבנתנו, העלאות ריבית תכופות, מדי ישיבה, עד סוף השנה לפחות ולא מן הנמנע שיהיו העלאות של 0.5%, כנראה כבר באחת הישיבות הקרובות.

בישראל, היינו רוצים לראות העלאת ריבית בישראל כבר מזמן, בעיקר בגלל שוק הדיור הרותח, אבל לבנק ישראל יש אג'נדה משלו והוא כנראה ייגרר אחרי הבנקים המרכזיים הגדולים בעולם ויעלה ריבית מספר פעמים אחרי שיראה את המטבע המקומי נחלש. זה מצער, כי חרף העובדה שלכאורה האינפלציה ממותנת בישראל, אנחנו כולנו עדים ליוקר המחיה בארץ, בעיקר מצד הדיור, ואחת הדרכים למתן זאת היתה צריכה להיות בדרך של העלאת ריבית בנק ישראל."

ברק: "השינוי בריביות מחייב ניהול מאד דינמי של המח"מ. עקום התשואות בישראל נמצאת בפיגור של מספר חודשים מהעקום האמריקאי. בתקופה של העלאות ריבית אנו נחווה השתטחות של העקום כפי שכבר קורה בארה"ב. זה אומר שתהיה מתישהו בקרוב נקודה שבה יהיה כדאי מאד להאריך מח"מ בצורה משמעותית וצריך לזהות את הרגע הזה ולהתחיל לפעול. כרגע, עדיף להיות במח"מ קצר, עם עדיפות לקונצרני שקלי, אבל זה משתנה מהר מאד ממש לנגד עינינו."

יניב: "להישאר ממושמע לכללי ההשקעה שלו, לא לתת לתנודתיות בשוק ליצור תזזיתיות בקבלת ההחלטות."

ברק: "יניב ואני בתחום ההשקעות כבר הרבה שנים וחווינו מפולות, דרך הניהול שלנו לימדה אותנו ללכת עם הניתוחים שלנו ולא לשנות דברים רק בגלל שהשוק נמצא בחוסר איזון או בסנטימנט שלילי."

ברק: "בשנים האחרונות התנודתיות היתה כמעט רק בכיוון מעלה, מימושים וירידות לא ארכו יותר משבועות בודדים. נראה שהיום הסיפור הוא אחר וצריך לבחון מחדש עד כמה אתם ערוכים לתנודתיות."

יניב: "בתקופה כזו כדאי להיות עם רכיב מזומן גבוה ולאסוף כל פעם קצת מאותם אגחי"ם שאתה מאמין ביכולת ההחזר שלהם ומבין שהם יורדים רק בגלל הסנטימנט.

יש בגל המימושים הנוכחי הרבה הזדמנויות לתיק ההשקעות העתידי שלנו בחיזוק אותם ניירות שבהם נראה כי זו ירידה לצורך עליה. זה הזמן לסדר את השורות בתיק ולבחור בקפידה את הניירות שאיתם אנחנו רוצים לנצח את השנה הזו ושנים קדימה."