למרות התוצאות הכספיות המופלאות של הבנקים ב-2021, דהיינו עלייה של 144 אחוזים ברווח לכדי 18.3 מיליארדי שקלים, מניות אותם הבנקים גרמו לא מעט כאבי לב למחזיקיהן בתקופה האחרונה. על מנת להתרשם מהתמונה המגמתית באותן מניות חשובות כל כך בבורסה שלנו, הנה גרף יומי של מדד תל-בנק 5, המשקף היטב את מה שקרה (בעזרת
Investing.com):
מה קורה כאן? לכאורה, אחרי האישור מחדש שהסקטור הזה ייהנה ממה שקובעי המדיניות עושים במשק, ראינו את העלייה הגדולה מאזור 3160-3120 עד השיא של 3760 במהלך ברור של חיוב אסרטיבי. מסוף דצמבר 2021 ועד אמצע ינואר 2022. כנראה שזה היה הביטוי הבורסאי המקדים למה שראינו עכשיו בדוחות. וכאמור, זה נעצר ממש באמצע ינואר 2022. נכון שמהשיא הזה אנו זיהינו שלילה מתגברת בשוקי המניות בעולם, ובמיוחד בעולם של מניות הפיננסים שם, אבל, למי שעדיין מאמין באספקט הפונדמנטלי כגורם העיקרי לתמחור נכסים, החזרה אחורה לכיוון 3400-3360, ובמיוחד הירידה עד 3220, הייתה הפתעה גדולה.
כפי שניתן לראות בגרף, העלייה היפה של תחילת השנה הוסיפה 19.70% למחיר המדד אבל הירידה הגדולה הורידה חזרה 14.62% מערכו של המדד, כאשר הירידה האחרונה לבד הייתה כ-12.51% מטה. מספרים של ירידות חזקות, לא של תיקונים טכניים מינוריים כל כך. לא רק זאת, עבור אנשי הניתוח הטכני, התצורה של הירידה הזו מדאיגה במיוחד. השיא של סוף פברואר, סביב 3680, היה נמוך מהשיא העליון ביותר. והשפל השני, סביב 3220, היה בהחלט נמוך מהשפל של סוף ינואר שעמד על 3360. דהיינו, שיאים ושפלים יורדים. וזו הגדרתה של מגמה יורדת בטווח המוצג.
האם כל זה קשור לקורלציה עם חו"ל בלבד? לחשש מהאינפלציה ומעליית הריבית, ומהמלחמה במזרח אירופה? או שיש לנו כאן משהו הרבה יותר עמוק, הקשור לתחום הפיננסי והבנקאי המקומי? אם נחשוב לרגע, עלייה של הריבית לדרגה של 2-3% דווקא תהיה חיובית עבור הבנקים. הם יוכלו להגדיל את הרווח שלהם מההפרש הגדול יותר בין מה שהם משלמים ומה שהם גובים. זה מה שבכל מקרה לימדו אותנו כאשר דנו בשלבי האינפלציה על משקים שונים. אגב, החיוב הזה של עלייה בריבית על רווחי הבנקים נכונה עד שאותה עלייה מגיעה למצב שאין כבר ביקוש לכסף בגלל עלות גבוהה מדי. ולשלב הזה ממש לא הגענו. אז מה הסיבה לשלילה כה קיצונית, לאחרונה, במניות הבנקים? יש כאן שילוב נדיר של גורמים מעניינים. הנה כמה מהם:
·
ראשית, ישנה בהחלט חוסר הוודאות הקיימת בגלל המלחמה באוקראינה. אבל, במיוחד בהשפעות של זו על חומרי הגלם והבעיה שזה יכול לגרום לחלק מהצרכנים של אותם חומרי גלם בארץ. לקוחות גדולים של הבנקים מייבאים את הדברים יותר יקר ולא מצליחים להעביר זאת לצרכניים הסופיים בצורה חלקה כל כך. וזה מכניס הרבה חוסר וודאות ביציבות הכלכלית שלהם. כמו כן, אין ספק שאינפלציה מהווה מס על האוכלוסיה, וזה בהחלט יכול להקטין את היקף העסקים של הבנקים.
·
שנית, ישנה ההחלטה הקשה של חברת המדדים MSCI לא להכניס את ישראל למדדי אירופה. החלטה שמנעה מיליארדים משוק ההון הישראלי, ואשר גרמה לרבים וטובים אשר הימרו על אותה הכנסה, והצטיידו במניות גדולות של השוק שלנו (כולל בנקים) להיפטר מהן אחרי ההחלטה. מעין עניין טכני אבל משפיע בהחלט.
·
שלישית, אותה מלחמה שיזמה רוסיה גורמת למסלול איטי יותר של העלאת הריבית בארה"ב ובהשלכה, בעולם כולו. כפי שכתבתי לעיל, עלייה של הריבית לסביבת 2-3% באופן הקלאסי של הדברים דווקא מיטיבה על הבנקים והאטה במסלול הזה בהחלט נתפס כעניין שלילי.
·
ורביעית, ולדעתי הגורם המשפיע ביותר הוא שרוב הבנקים כבר עשו את רוב צעדי הייעול שלהם במסגרת השינויים שנעשו עקב הקורונה. מה שהתחיל לפני המגפה: צמצום סניפים, מהפכה דיגיטאלית, וצמצום בעלויות תפעול, פשוט תפס תאוצה בזמן השתוללות הווירוס. וכך, הדברים התבטאו בדוחות של 2021. אותו קצב התייעלות לא יכול היה, ואיננו צפוי, להימשך ב-2022 והלאה באותו קצב. גם לא קורב לכך...
סך כל הגורמים האלו הביאו את מה שראינו: דוחות נהדרים ודיסונאנס די דרמטי עם ביצועי המניות של הבנקים בבורסה. מה הלאה? אם נתבונן בגרף לעיל, נוכל לציין כמה נקודת מפנה לחיוב ולשלילה עבור מי שמתעניין באספקט הטכני של הדברים:
עבור החיוביים הייתי אומר שעמידה איתנה מעל 3160-3120 חיונית כדי שלמדד יהיה סיכוי לשיקום בטווח הקצר. במקרה כזה היעדים המיידיים הם פריצה מעל 3400, 3680, והשיא של 3780. ועבור השליליים הייתי מציין את אותו הדבר אבל הפוך: שבירת הרמה של 3120 חיונית להמשך השלילה כאן. זהו אזור של תמיכה מאסיבי וחשוב, ששבירתו תסמן שהבנקים נמצאים במגמה שלילית ארוכה מהרגיל. המון הצלחה לכולם.