מילת המפתח במערכת היחסים שבין חברות הפינטק לצרכנים ולבנקים הינה אמון

אז היום בעיניי הוא יום שמח מאוד, אדר, פורים ויום שלישי פעמיים כי טוב, איך אפשר להתחיל רפורמה בצורה שמחה מזו?

חשוב לי לומר שכדי להצליח ברפורמה משמעותית כמו רפורמת העולם הפיננסי הפתוח או כמו שאנחנו קוראים לה - רפורמת "פלוס" עליה אדבר בהמשך, חייבים שותפות אסטרטגית חזקה ואמיצה ולכן, אני רוצה להודות למר יאיר אבידן המפקח על הבנקים ולכל צוות הפיקוח על הבנקים.

הפיקוח על הבנקים בהנהגתו מהווה שותף אמיתי לדרך ארוכה. 

יחד אנחנו מחויבים להצלחת הרפורמה וליצירת השפעה ממשית על הציבור בישראל. 

כרגולטורים אחראיים, אנחנו מבינים שלא נכון לנו לדבר רק על סיכונים ולחשוש מהם וכי החובה שלנו ושל הפיקוח על הבנקים היא לדאוג לציבור תוך איזון בין ערכים חשובים וניהול הסיכון באופן שמייצר חתירה תמידית לאיתור נקודת השובע שבין התיאבון לסיכון לתיאבון ליצירת הערך.  

רפורמת עולם פיננסי פתוח היא הדוגמה הבולטת לחקיקה שמאזנת בין העולמות האלו, ובמרכזה השאיפה ליצירת ערך מוסף ורמת שירותיות גבוהה לצרכן על בסיס יכולות טכנולוגיות שלכן, חברות הפינטק, תוך שמירה על סטנדרט אבטחת מידע ופרטיות גבוה.

רפורמת עולם פיננסי פתוח תגביר את התחרות. הדרך שבה התהליך הזה יתרחש היא העברת השליטה והניהול על המידע לידי הצרכן שהוא הבעלים החוקי והטבעי של המידע שלו. הנגשה ופתיחה של המידע תאפשר לכל צרכנית שליטה טובה יותר בניהול הפיננסי שלה ורכישת המוצרים לתיק שלה ובזה למעשה, הכח עובר לידי הלקוחה.  כבר כולנו מבינים שהמלחמה בעולם התאגידי החדש היא על ה - DATA, עד היום הציבור שהוא הבעלים של ה DATA אודותיו, לא יכל לקבל גישה זמינה ופשוטה למידע או להסב אותו באופן טכנולוגי ומתקדם לטובת גופים שיסייעו לו להפיק ממנו ערך.

אפשר להסתכל על זה גם ככה - הרפורמה מכניסה למעשה לראשונה את רעיון הכלכלה השיתופית לשוק הפיננסי באופן שהנכס הפרטי שלנו – המידע הפיננסי שלנו – שעד היום לא נחשב לנכס מניב, הופך בהסכמת הלקוח להיות כזה  לכל מי שיעשה בו שימוש במטרה להציע לנו שירות או מוצר טוב יותר. 

זו דירת ה Airbnb שלנו. בדיוק כמו שדירת המגורים שלנו יכולה להפוך מיידית לנכס מניב על ידי Airbnb או הרכב הפרטי שלנו באמצעות Uber.   וכהנה דוגמאות למכביר.

אז מהיום, הציבור הישראלי ילמד איך להפוך את המידע הפיננסי הפרטי שלו לנכס שיניב לו ערך דרך אופטימיזציה של עלויות והתאמה אישית טובה יותר של חבילת המוצרים הפיננסיים הנכונה לו.

השלב הראשון של הרפורמה יתבטא במגוון רחב יותר של כלים טכנולוגיים, כולל בתחום המידע, שיאפשרו ייצור מוצרים ושירותים פיננסיים חדשים. לאחר שנשלים את חוק שירותי תשלום, עליו אנו שוקדים באופן נמרץ, נוכל להמשיך לשפר את רווחת הצרכן וגם לאפשר הכלה של סקטורים שבמבנה הרגולציה - טכנולוגיה הקיימת, נשארו מחוץ למערכת הפיננסית.

למשל, כשחברת תקשורת תרצה לתת אשראי ללקוחות שלה ששילמו מראש, או כשמעסיקים של עובדים זרים יוכלו לפתוח להם חשבון בנק וירטואלי לשם תופקד המשכורת, או כשעסק קטן ירצה להגביר את המכירות שלו מעבר לים במינימום עלויות.  

אתן  – חברות הפינטק החדשות שעומדות בפתח ויושבות כאן אתנו תוכלנה לספק באינטגרציה לאקו סיסטם הישראלי הקיים.

שירות מידע פיננסי הוא כאמור, רק הצעד הראשון ברפורמה של עולם פיננסי פתוח. 

שירותי תשלום הם  הצעד הבא והם חלק בלתי נפרד מחיי הצרכנים הפיננסיים ולכן פתיחת השוק הזה צפויה להביא להגברת תחרות במקטעים פיננסים נוספים בעתיד. 

עם השלמת  הרפורמות, ייכנסו לשוק הפיננסי שחקנים חדשים הנשענים על יתרונות יחסיים המבוססים על חדשנות עסקית וטכנולוגית. אלו יפתחו ויציעו שירותים פיננסיים בצד הנכסים ובצד ההתחייבויות של הצרכנים.

כמובן, כפי שראינו גם בתחומים אחרים, לחדשנות הטכנולוגית צפויה השפעה עמוקה על דפוסי ההתנהגות של הצרכנים, אשר ייהנו ממגוון אמצעי תשלום חדשניים, משליטה טובה יותר בעתיד הפיננסי שלהם. 

עבור בעלי הרישיון החדשים טמונה כאן הזדמנות הגלומה ביישום חוק שירות מידע פיננסי אשר ייכנס בקרוב לתוקף. בעלי הרישיון יקבלו שירותי פיקוח מרגולטור שאחד מיעדיו המרכזיים הוא קידום תחרות בשוק הפיננסי וקידום פעילות חברות הפינטק. 

מדובר באחת מהרפורמות החשובות בתחום הצרכני – פיננסי, אם לא החשובה שבהן. ישראל נחשבת אמנם לשוק קטן אך מצד שני קצב אימוץ החדשנות פה הוא גבוה מאוד. לכן, ישראל יכולה להיות שוק ביטא מצוין לחברות בתחילת דרכן ועכשיו עם ההגדרה הברורה של כללי המשחק ברגולציה על הפינטקים השוק נפתח.

אני סבורה שחברות פינטק שמחפשות שווקים חדשים להיכנס אליהם, או מחפשות סביבת פעילות שתאפשר התפתחות בהמשך, ימצאו בישראל את המקום הנכון עבורן להתפתחות. 

אני פונה אליכן, חברות הפינטק שהצטרפו אלינו היום, כאן בכנס ואומרת לכן, כדאי לכן כבר היום לעשות  צעדים שיעמידו אתכן על קו הזינוק לפיתוח הפעילות בארץ. 

באירופה שוק התשלומים הוא זה שהניע קדימה את רפורמת שירותי המידע, בעוד בישראל התשתית החוקית והטכנולוגית בתחום שירותי המידע רחבה הרבה מעבר למידע אודות תשלומים. 

למעשה בכך ישראל מקדימה את אירופה. 

כך, בשנה הקרובה סלי מידע שלא קיימים עדיין באירופה, כגון: חשבונות חסכון והלוואות ובשנה לאחר מכן – גם מידע אודות ניירות ערך, יהיו זמנים לבעלי הרישיון על פי סטנדרט טכנולוגי שנכתב בשיח עם גופי התקינה המובילים באירופה, כך שבסופו של תהליך אנו נהווה דוגמא לעולם איך עושים רגולציה מתקדמת בתחום ה - API. 

בכך תקבלו אתן, חברות הפינטק, לאחר קבלת הרישיון בישראל, יתרון משמעותי של היערכות ופעולה בסביבות יצור בסלי מידע שעדיין לא קיימים מחוץ לישראל ויתאפשר לכן לתרגם זאת בבוא העת ליתרון עסקי וטכנולוגי בשווקים זרים.   

לא הסתרתי זאת בעבר, וחשוב לי להניח את הדברים על השולחן גם כיום -  החוק מייצר אתגר עסקי משמעותי לאחד הסקטורים החזקים במשק  - הבנקים. 

בהיבט זה אני אומרת היום, הצלחת הרפורמה היא ערך משקי ולאומי, אך ברמת הבנקים היא ערך קיומי - תחרות תטיב אתכם, וברוח החג – תחבקו את הרפורמה, לא משנאת המן אלא מאהבת מרדכי.

הרפורמה תחזק אתכם ותכין אתכם לעולם של מחר בו חברות טכנולוגיה ענקיות, שהציבור נותן בהן אמון רב, ירצו להמיר אמון זה באמון  לצורך מתן שירותים פיננסיים. 

כפי שרבים מכם יודעים, אין שבוע שעובר בלי שאנו עורכים פגישות עבודה עם יזמים וגופי טכנולוגיה בנוגע לאופן יישום הרגולציה ושאלות המתעוררות במסגרת זאת. אנחנו מגיעים לפגישות אלו בלב פתוח ובנפש חפצה, קשובים ומנסים לתת מענה מיטבי ומהיר לסוגיות טכנולוגיות, רגולטוריות ומעשיות שעולות סביב שיתוף המידע הפיננסי ואופן קבלת הרישיון. 

כעת מתרחש השלב הקריטי של עיצוב השוק ואנחנו מעוניינים לעשות זאת באופן שמייצר את התוצאה הטובה ביותר עבור הציבור והכלכלה הישראלית. אין ספק שיש יתרון לראשונים שייכנסו כי הם עוזרים לעיצוב של הרפורמה. בואו להיות מהראשונים.

מצדנו, אנחנו מבטיחים להיות זמינים, שירותיים ויעילים כדי לקדם את הטיפול בבקשות הרישיון אשר הגשתן יכולה להתחיל ממש בימים אלו. בנינו ברשות מערכת שלמה שמתמחה בתחום. 

הפעילות החדשה הפכה לאחרונה לחלק ממחלקת השקעות אשר מטרתה היא הנגשה של מוצרים פיננסיים והשקעות לציבור - אנחנו רואים בסינרגיה הזאת ערך רב. 

מהצד שלכם, אני מבקשת לכבד את ההליך הרגולטורי, להבין שהמנדט שלנו הוא לא רק למדוד את הערך שהחברות מעניקות ללקוחות, אלא גם להבטיח שאותן חברות מתייחסות למידע הפיננסי של לקוחות ביראת הקודש המתחייבת ובאופן המגן עליו מפני התממשות סיכונים. 

מילת המפתח במערכת היחסים שבין חברות הפינטק לצרכנים ולבנקים הינה אמון. 

כדי שצרכן יהיה מוכן לשנות את הרגלי הצריכה שלו, הוא חייב לחוש אמון מלא ביחס לגוף שעומד מולו. 

פעילות לא אחראית, עלולה להכתים סקטור שלם ולכן על כל השחקנים, ועלינו הרגולטורים, ישנה אחריות כבדה לשמור על השוק החדש כאחראי, אמין ותחרותי.

רגע לפני שאסיים את דברי – בחודשים הקרובים נצא בקמפיין להסברת המשמעות של הרפורמה וההזדמנויות שהיא מציעה לציבור. 

אני רוצה לחשוף בפניכם, לראשונה, כי הרפורמה והקמפיין, יזוהו עם המותג שיקרא פלוס.

המשמעות הגלומה בפלוס היא –להיפתח ליותר אפשרויות – ולהרוויח יותר הזדמנויות.

ערכי המותג פלוס משקפים את הפתיחות לקדמה, את השליטה בניהול פיננסי שוטף ותכנון העתיד, את הביטחון שהמוצרים שמקבל הציבור מפוקחים וערך אמיתי מחיבור של כל אלו יחד.

אסכם ואומר שאחרי מסע ארוך ומורכב שכלל אין ספור דיונים, הררי מסמכים ודוחות שהחליפו ידיים, הגענו ליום חגיגי זה. 

אין מאושרים מאיתנו להעביר ביננו מילים כמו: ערך ללקוח, חדשנות ותחרות, שירותים טכנולוגיים ועוד, משלב הדיבורים לשלב המעשים. 

ההצלחה של הרפורמה תובטח על ידי שילוב ידיים, בין הרגולטורים לבין עצמם, ובין הרגולטורים והתעשייה – הן הבנקאית-מסורתית והן תעשיית הפינטק החדשנית ופורצת הדרך אשר צומחת פה ומעוניינת לתת ערך גם לציבור הלקוחות בישראל.  

חג פינטקים שמח לכולנו.