דודו לביא, מנהל מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך "התיקון לחוק יסדיר את האפשרות של מנהלי קרנות זרות לפרסם ולשווק את הקרנות בישראל"

לאחר עיכוב של שנים, "תיקון 15" (או בשמו הקודם "תיקון 13") עומד בפני השלמת החקיקה. התיקון יאפשר לענקי ניהול הקרנות בעולם לפנות ישירות למשקי הבית בישראל, שהסתמכו עד כה על מנהלי קרנות מקומיות. הבנקים נערכים לתת יעוץ גם לקרנות הזרות, מנהלי הקרנות המקומיות נאבקים על השוואת תנאים ורשות ני"ע מגדירה את כללי התחרות

זה כעשרים שנה יכול כל אזרח ישראלי הרוצה בכך, לרכוש ולמכור ניירות ערך זרים. עם זאת, כל מי שהתנסה בעסקה כזאת יודע שמדובר במהלך מסובך, הכולל רכישת מטבע חוץ, זיהוי נייר הערך המועדף ותשלומי עמלות בגין הקניה והמכירה. ל"משקיע הקטן" ולחוסך הפנסיוני זוהי אינה אופציה משמעותית, משום שמשקיעים קטנים זקוקים לתיווך של מנהלי קרנות הנאמנות.

תיקון 15 לחוק השקעות משותפות בנאמנות התשנ"ד-1994 אמור לפתוח גם בפני משקי הבית הישראליים את השוק הענק של קרנות נאמנות המנוהלות על ידי הגופים הגדולים והמוכרים בחו"ל, ולשנות באופן משמעותי את נוף שוק ההון הישראלי. גופים אלה, הנהנים ממוניטין רב־שנים וגובים דמי ניהול נמוכים יחסית, מנועים כיום מפרסום ופעילות שיווקית בשוק הישראלי. מי שרכשו קרנות של גופים כאלה עד היום הם בעיקר משקיעים מוסדיים.

טיוטת התיקון (המוכר יותר בשמו המקורי "תיקון 13") פורסמה ב־17 במאי 2010 בדפים הכחולים של "רשומות", כהצעה ממשלתית שאושרה ע"י ועדת השרים לחקיקה, לקראת קריאה ראשונה בכנסת. אפשר לצפות שהתיקון יאושר בקריאה שניה ושלישית עוד לפני סוף השנה הנוכחית.

היסטוריה: ראשיתו של התיקון לפני קרוב לשש שנים בתקופה שקדמה לוועדת בכר (2005) ולמשבר הגלובלי בשוק ההון (2008). ייעודו המקורי היה לפתוח את שוק קרנות הנאמנות לתחרות מחו"ל, ועד היום הוא בעיקר מזוהה עם נושא זה, למרות שמאז נוספו לו מגוון רחב של נושאים בעלי משמעות רלוונטית.
הרציונל מאחורי התיקון היה הגברת התחרות בשוק, בעיקר בכל הנוגע לחשיפת הצרכן הישראלי למגוון מוצרים מחו"ל, ומתן אפשרות לגופי השקעה מובילים בחו"ל להציע קרנות שבניהולם לתושבי ישראל.

דודו לביא, מנהל מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך מדגיש, כי מדובר במהלך שנועד לפתח ולקדם את התשתית של שוק ההון הישראלי. "תפקידה של רשות ניירות ערך הוא להגן על ציבור המשקיעים", אומר לביא. "לצד הסדרה של השוק, חיזוק הבקרה על ממשל תאגידי ופיקוח על אופן ההתנהלות של גופים המנהלים השקעות, ההגנה על המשקיעים כוללת גם פעולה ליצירת תשתית טובה יותר לפיתוח השוק ולעידוד התחרות.

"בישראל - כמו במדינות אחרות - יש Home Bias חזק. המשקיע הישראלי נוטה להשקיע במוצרים פיננסיים המבטאים את סביבתו הקרובה בכלכלה הישראלית, או שמשווקים על ידי חברות ישראליות. פחות מ־6% מהמוצרים המוצעים על ידי מנהלי קרנות הנאמנות הישראליים מתמקדים כיום בחו"ל. עבור מדינה קטנה כמו ישראל, זה שיעור נמוך יחסית, במיוחד בהתחשב בכך שממדי שוק ההון המקומי מצומצמים יחסית להיצע העומד בפני המשקיע באירופה או בארה"ב למשל.

"אין צורך או הכרח לדחוף את המשקיע לחו"ל. בהשקעה בחו"ל, כבכל השקעה, יש אלמנטים של סיכון וסיכוי וצריך לבחון אותם מול ההיקף של הכלכלה וההשלכות שלה. אבל לא רצוי ש־Home Bias יהיה תוצאה של מגבלות המוטלות על התשתית, ולא תוצאה של בחירה מושכלת.

"המגבלה על שיווק והפצה של קרנות זרות היוותה במשך שנים חסם משמעותי ביותר בנגישות המשקיע הישראלי למוצרים כאלה. התיקון לחוק יסדיר את האפשרות של מנהלי קרנות זרות לפרסם ולשווק את הקרנות בישראל", אומר לביא.

עמי סגל, נשיא קבוצת פורום בישראל, מייצג בארץ חברות רבות מהתעשייה הפיננסית  ובראשן וולינגטון, וואנגרד, פימקו, פרנקלין טמפלטון, קרן הגידור מאן, ליאון גייט ואחרות. עד היום התמקד בעבודה מול לקוחות מוסדיים גדולים.

"כבר כשמונה שנים כולנו מחכים לתיקון 13 המפורסם", אומר סגל. "כמו בסיפור על הילד שקרא 'זאב, זאב', הפעם זה נראה אמיתי, אך עד שלא תושלם החקיקה, אסור לבצע בפועל פעילות שיווקית. אנו, בכל מקרה, עוקבים מקרוב.

"בינתיים, כבר למעלה משבע שנים, אנו עובדים צמוד עם הגופים המוסדיים. ברמה הקמעונאית הישראלים כמעט ולא רוכשים מוצרים זרים. אנשים פרטיים שמשקיעים בוול סטריט משקיעים בעיקר במניות ישראליות, וכמעט ולא נמצאים במניות אמריקניות או זרות ובוודאי שלא במכשירים פיננסים. כאשר המשקיע הפרטי הישראלי רוצה להשקיע בחו"ל הוא עושה זאת כיום בעיקר דרך תעודות סל הרשומות בת"א.

"ברמה המוסדית התמונה מאד שונה, הגופים המוסדיים מודעים לחסרונות של תעודות הסל בת"א לעומת ה־ETF בעולם, ולמגוון העולמי של מוצרים שלא קיים בארץ. מוצרים כמו אינדקסים על סקטורים, תעודות במטבעות שונים וסחורות שונות פופולריות בקרב המוסדיים. קרנות ואנגרד, למשל, נרכשו כבר בסכום כולל של למעלה ממיליארד דולר.

"בעיקרון, המשקיע הישראלי הוא משקיע מתוחכם שאוהב לשחק במגרש עם חוקים ברורים, ללא אפליה. מסיבה זו אני חושב שנושא תיקון 15 חיוני. המשקיע הישראלי ידע לקבל את התיקון ולהתאים את פורטפוליו ההשקעות שלו בהתאם".

חנה פרי זן, משנה למנכ"ל, ממונה על חטיבת נכסי לקוחות בבנק הפועלים, רואה חשיבות רבה באפשרות להעמיד לרשות המשקיעים הישראליים כלים שיאפשרו להם לפזר את ההשקעות שלהם בחו"ל.

"קרן נאמנות היא מכשיר עם יתרון רב למשקיע, בעיקר בשווקים חדשים. משקיע קטן זקוק במיוחד למכשירים כאלה כאשר מדובר בשווקי חו"ל. אנו כבר תקופה ארוכה סבורים שהחשיפה של משקיעים בישראל לחו"ל נמוכה מדי. גם כשמתבוננים במשקיעים מוסדיים - ועל כך עשינו עבודה מיוחדת באחרונה - החשיפה לחו"ל נמוכה ביותר. על אחת כמה וכמה כשמדובר במשקי בית. כיום מותר לנו לייעץ ללקוחותינו על ניירות ערך בודדים, וכדי שקרן תהיה במערך הייעוץ היא צריכה להיות מוכרת ורשומה בישראל לפי הכללים שעליהם יוחלט".

לקראת פתיחת השוק לשיווק והפצה של קרנות מחו"ל בשוק הישראלי - האם נראה פעילות מסיבית של חברות ניהול זרות בשוק הישראלי?

עמי סגל: "בהחלט כן. השוק הישראלי עניין בעבר חברות זרות שבאו לכאן ובדקו אפשרויות להפצת קרנות. עד עכשיו הפעילות היתה מינורית והתרכזה סביב גיור קרנות. עכשיו הרוח משתנה. רק לאחרונה היה כאן ביקור בכיר של כמה ממנהליה של חברת PROSHARES - המובילה העולמית של מוצרי אינדקס ממונפים או בחסר, וזו רק סנונית ראשונה.

"קרנות זרות יופצו בישראל באמצעות תשקיף מקוצר בעברית אשר 'יישען' על התשקיף מחו"ל. טכניקה זו תאפשר לבנקים הישראלים להפיץ מבחר גדול של מיטב המוצרים המובילים מהעולם. בנוסף, יהיה ניתן לרשום למסחר בבורסה בת"א גרסה 'מגויירת' של תעודות סל".

האם המנהלים הזרים יקימו קרנות מקומיות שיהיו מבוססות על מדדי הבורסה בתל אביב?

סגל: "נראה לי כי בשלב הראשון גופים זרים שירצו להציע מוצרים על המדדים המקומיים ועל השוק בתל אביב יעשו זאת באמצעות שיתופי פעולה עם גופים ישראלים שיש להם ידע, ניסיון רב ומוצרים קיימים על אותם נכסי בסיס".

מה חושבים מנהלי קרנות נאמנות ישראליים על שינוי כללי התחרות וכניסתם לישראל של שחקני הענק מחו"ל?

מיקי צביר, מנכ"ל איגוד מנהלי קרנות להשקעות בנאמנות בישראל, אומר כי עקרונית, האיגוד אינו מתנגד לפתיחת השוק לתחרות, כל זמן שמדובר בתחרות הוגנת וכללי משחק שלא יעמידו קרנות ישראליות בעמדה נחותה לעומת קרנות זרות.

"דרשנו שתהיה השוואה בתנאים שיחולו על המנהלים הזרים שיורשו לשווק קרנות בישראל", אומר צביר. "השקיפות והאכיפה מול מנהלי קרנות זרות צריכות להיות זהות לאלה שחלות על הקרנות בניהול מנהלי קרנות בארץ.

"כיום, למשל, אם מנהל קרנות מחו"ל מחליט לייעד את השקעות קרן הנאמנות שבניהולו לני"ע הכלולים במדד המעו"ף בישראל, הוא למעשה במצב טוב יותר מזה של מנהל ישראלי, מפני שלא חלה עליו המגבלה של שיעור השקעה מקסימלי של 10% מהשווי הנקי של נכסי קרן הנאמנות בני"ע של מנפיק בודד כלשהו. מנהל הקרנות הזר, לעומת זאת, יכול לייעד את השקעות קרן הנאמנות שבניהולו כך שתשקיע בני"ע טבע, למשל, בשיעור גבוה מ־10% מהשווי הנקי של נכסי הקרן, בעוד מנהל קרנות ישראלי מנוע מייעוד השקעות בקרן נאמנות בניהולו באופן זהה. בתיקון 15 אין תרופה למצב כזה, ואנו נעמוד על כך שהדבר יתוקן לפני שהתיקון יאושר".

צביר מוסיף: "מפריעה לנו כאן נקודה נוספת הנוגעת לאחידות החקיקתית בקשר עם הצעת החוק לייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך, אשר נידונה כיום בוועדת הכספים. מתקיימים כיום דיונים נפרדים בהצעת החוק הדנה באכיפה מנהלית בשוק ההון, ויש כאן כפילות ואי בהירות בין השינויים הצפויים בהצעת החוק לייעול הליכי האכיפה מול אלה הצפויים במסגרת תיקון 15".

איך יתמודדו היועצים בבנקים עם הצפת השוק במספר רב כל כך של קרנות נאמנות מכל העולם? מדובר באלפי מוצרים.

פרי זן: "בכל הנוגע לניהול נכסים של מוסדיים (asset management), אנו כבר קשורים בהסכמים עם מנהלי קרנות גדולים בכל העולם. ברגע שהדבר יהיה אפשרי, נפעל כדי להכניס קרנות חו"ל למערך הייעוץ שלנו. הבחירה היא קודם כל במנהלים המתאימים שבגין קרנות שלהם נוכל ונרצה לייעץ. בתוך כל חברת ניהול נבחר קרנות שמתאימות ללקוחות שלנו, שהם גם לקוחות פרטיים וגם לקוחות מוסדיים. בנוסף, אנו נערכים לקלוט את סוג המכשירים הפיננסיים החדשים שגם הם יצטרפו למערך הייעוץ. כל המכשירים האלה יהפכו לחלק ממערכות הייעוץ שלנו.

"צריך לזכור כי מערכת ייעוץ לקרנות בבנק הפועלים פועלת כבר כ־12 שנים. הרחבתה תהיה תהליך הדרגתי וארוך טווח, שנתחיל אותו בשלבים. זהו תהליך של חינוך שוק, והוא יתחיל קודם כל בהדרכת היועצים שעומדים בחזית מול הלקוחות".

מה יקרה לקרנות ישראליות המשקיעות בחו"ל? יש להן סיכוי להתחרות עם מנהלי קרנות המתמחים זה שנים רבות בשווקים בחו"ל?

צביר: "קרנות זרות מהוות כיום 10%-7% מההשקעות של הציבור בישראל בקרנות נאמנות. בשעתו היו מי שחשבו ש־50% משוק ההון ישקיע בחו"ל, אך אנחנו לא רואים התפתחות כזאת. בכל מקרה, הביצועים של קרנות ישראליות בחו"ל, בעיקר בתקופה שבה השווקים היו במגמת עליה, היו טובים מאוד ועמדו יפה בתחרות מול מנהלי הקרנות הזרים. ייתכן שזה בגלל שהקרנות הישראליות שמשקיעות בחו"ל קטנות יותר ורגישות יותר לצרכי הלקוחות בישראל".

פרק הזמן הארוך יחסית מאז תחילת העבודה על התיקון ועד הבשלתו לפרסום ב"דפים הכחולים" לקראת הצבעות בכנסת איפשר להרחיב את מגוון הנושאים המוסדרים במסגרת התיקון והוא כולל כיום שורה רחבה של עניינים ואלמנטים רלוונטיים מול מנהלי הקרנות.

בין השאר, יתאפשר לראשונה בתיקון זה למנהלי קרנות לתת הנחות דיפרנציאליות בדמי הניהול.
בעבר ניתן היה לקבל הנחה על עמלת רכישת קרנות נאמנות (שיעור הוספה), אך נאסר על מנהלי קרנות להעניק הנחות על דמי הניהול. לקראת פתיחת השוק לתחרות ניתן יהיה לתת הנחות דיפרנציאליות, אך זאת על פי כללים אוניברסליים.

דודו לביא מסביר כי על פי התיקון שהועלה לדיון, מותר יהיה לתת הנחות ללקוח כל זמן שהדבר יבוצע באופן שקוף, אחיד ושווה על פי שלושה קריטריונים: היקף ההשקעה בקרן, משך ההשקעה ומאפייני המפיץ.
קיימת כוונה לאפשר מתן הנחות ל"משקיעים מתמידים", מתוך מחשבה על הניהול האישי של קופות גמל IRA)). הנחות יוכלו להינתן גם למשקיעים גדולים, יחידים ומוסדיים, והכל בהתאם לכללים שיקבעו בתשקיף.

בכל הנוגע למאפייני המפיץ: הרשות יזמה כבר לפני מספר שנים מהלך - שטרם הבשיל - להפצת קרנות נאמנות באופן ישיר באמצעות האינטרנט. U-bank זכה במכרז מטעם איגוד מנהלי הקרנות להקמת אתר השיווק, שבו תתאפשר רכישת קרנות נאמנות.

לביא: "U-bank יגבה עמלות הפצה מופחתות משמעותית ממנהלי קרנות הנאמנות, כאשר העודף יתורגם להחזר כספי משמעותי ללקוח. בנוסף, כל מנהל קרנות יוכל, אם רצונו בכך, להוזיל את דמי הניהול לרוכשים באמצעות האתר, ובכך אף להגביר יותר את האטרקטיביות הכלכלית של רכישה באמצעי זה. כיום, אסור כאמור לתת הוזלה כזאת".

צביר: "בכל הנוגע לשיווק הישיר של קרנות נאמנות, אנו כמובן בעד המהלך ומקדמים אותו, ואולם, במידה ורשות ניירות ערך תעמוד על כוונתה לבטל את תשלום עמלות ההפצה למפיצים, עלינו לבחון מחדש את המודל העסקי שהיווה בסיס להקמת אתר האינטרנט לרכישת קרנות הנאמנות ש־U-bank עוסק בפיתוחו. לדעתנו, המודל העסקי החדש יצריך תיקונים בחקיקה הן מצד הרשות לניירות ערך והן מצד בנק ישראל. בתיקון 15, בשלב זה, אין תשובה לנושא זה".

לביא טוען כי הקמת הפלטפורמה האינטרנטית, שפירושה למעשה רכישה ישירה מהיצרן, עשויה להשפיע על יתרונם של הבנקים כמונופול טבעי בתחום ההפצה.

המשקיע יוכל להשתמש באתר הזה בלי לנתק את זיקתו לבנק המקור שלו. הוא יעבור הליך של רישום וזיהוי מרחוק ואחריו יבצע ישירות במערכת את רכישת ומכירת המוצרים שהוא מבקש, וייתן הוראות לחיוב או זיכוי חשבונו בבנק כמו בכל רכישה ומכירה רגילה.

השינוי הזה מהווה, לדעת רשות ניירות ערך, שינוי במאזן הכוחות שיאפשר הן ליצרנים והן ללקוחות כוח מיקוח רב יותר מול הבנקים, שעד כה היו המפיצים הבלעדיים. "לא נעשה שימוש נרחב באפשרות לתת הנחות על עמלת ההפצה," טוען דודו לביא, המודה עם זאת כי מוקדם עדיין לומר אם תהיה היענות של הציבור לערוץ זה על חשבון הבנקים. לא ברור כלל איזה אחוז של המשקיעים בקרנות נאמנות ירגישו נוח לבצע עסקאות משמעותיות בלא כל ייעוץ של איש מקצוע, וקבלת מידע אובייקטיבי בכל הנוגע לביצועי המנהל, ההיסטוריה של הקרן וצפי המגמה בשוק.

לביא: "ההנחה שלנו היא שגם אחרי תיקון 15, בנקים ימשיכו להיות ערוץ ההפצה מספר אחת, הן לקרנות ישראליות והן לקרנות זרות. אי אפשר להתעלם מיתרונות הבנקים כערוץ להפצת מוצרים פיננסיים, והם ככל הנראה ימשיכו להיות גורם מרכזי בתחום הפצת קרנות נאמנות".

חסמי כניסה גבוהים

המחוקק אינו פותח את השוק בפני כל מוצר פיננסי. דודו לביא, מנהל מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך, מסביר כי הרשות לא תפקח באופן ישיר על מנהלי הקרנות ועל הקרנות שיוצעו לציבור, אולם ייקבעו קריטריונים איכותיים וכמותיים של הקרנות שיכולות להיות מוצעות לציבור בישראל.

לביא: "בכל הנוגע לצד האיכותי הרשות אימצה את תקני הרגולציה המובילים בעולם: החוק המתוקן יאפשר את הצעתן של קרנות זרות הפועלות בהתאם לדירקטיבת ה־UCITS (הדין המסדיר את פעילות הקרנות באיחוד האירופי) או לפי ה־ICA (הדין המסדיר את פעילות הקרנות בארה"ב) בלבד.

"בכל הנוגע לרף הכמותי, יש התייחסות לגודל כמדד איכותי. הנתונים המדוייקים טרם נקבעו סופית, אך יהיה חסם כניסה גבוה המיועד להבטיח שהקרנות הזרות שיוצעו לציבור בישראל ינוהלו בידי גופים מובילים בעלי מוניטין. אנו מדברים על כוונה לאפשר רק את הצעתן של קרנות שבבעלות גופים המנהלים קרנות נאמנות בשווי של לפחות כ־20 מיליארד דולר ברמת הקבוצה, ושבניהולם לפחות חמש קרנות המוצעות מזה חמש שנים לפחות עם שווי נכסים מינימלי של 500 מיליון דולר".

לביא מונה מנגנוני הגנה נוספים לטובת ציבור המשקיעים הישראלי:

ייצוג:

היחידות של הקרנות הזרות יוצעו באמצעות נציג ישראלי שכשירותו תיקבע בתקנות ושיחוייב לעבור רישום ברשות ניירות ערך. הכוונה לאפשר, בין היתר, גם למנהל קרן ישראלי לשמש כנציג.

דיווח:

כל הדיווחים הנדרשים בחו"ל על ידי הרגולטורים הנוגעים בדבר יעברו במערכת המגנא של הרשות. שפת הדיווח תהיה חייבת להיות עברית או אנגלית.

כללי פרסום:

הרשות תפקח על כל הקשור בשימור תחרות הוגנת, ועל הקרנות הזרות יחולו אותם כללי פרסום החלים על קרנות ישראליות.

הפצה:

מנגנון הייעוץ ינטרל, ככל הניתן, את ניגודי העניינים האפשריים בין המפיץ לבין יצרן הקרן. הכוונה היא להביא לכך שמנקודת המבט של הבנק והיועץ בבנק, לא תהיה העדפה מובהקת להכנסות בשל הפצה של קרן זרה על פני קרן ישראלית ולא תיווצר העדפה בין קרנות זרות לבין עצמן (כמו גם בין הקרנות הישראליות לבין עצמן). לפיכך, התיקון יבטיח שמנגנוני התגמול לקרנות יהיו דומים ככל הניתן.

"קרן סל" בדרך לישראל

במקביל להכנת התיקון ולקראת פתיחת השוק לתחרות, נעשו תיקונים לשיפור יכולת התחרות של מנהלי הקרנות המקומיים, המאפשרים להם כיום להציע מוצרים פופולריים שקודם לא היו קיימים בישראל, ועתידים להגיע לכאן גם עם מנהלי הקרנות הזרים.

החל משנת 2008 גם מנהלי הקרנות הישראליים יכולים להציע קרן כספית (Money Market Fund), אגד קרנות (Fund of Funds) וקרן מחקה (Index Fund). כמו כן, מאפשרת החקיקה הקיימת למנהלים המקומיים להציע סוג נוסף של קרן נאמנות הרשאית להשקיע בקרנות גידור. עד כה לא הוקמה קרן כזאת.
במקביל ל"תיקון 15" יועבר גם "תיקון 16", שיאפשר למנהלים המקומיים להציע גם "קרן סל"ETF) ) שנסחרת בבורסה - על פי מודל המותאם במיוחד לשוק הישראלי.

ב"תיקון 15" הוכנסו שינויים נוספים שנראו נחוצים בתחום הפיקוח על קרנות נאמנות. בין השאר הושם דגש על הידוק אי התלות של הנאמן בקרן, הונחה תשתית להגברת מנגנוני בקרה, פיקוח וביקורת במנהל הקרן, תימנע אפשרות פעילותן של קרנות קטנות במיוחד לאורך זמן ובוצעו שינויים בהסדרים לפירוק קרנות נאמנות.

הוחלט גם לבטל את מוסד האסיפה הכללית של בעלי היחידות כמוסד מחייב. בעבר היו תלונות על הסרבול הבירוקרטי שגורמות אסיפות מיותרות, ההנחיה החדשה מחייבת לכנס אסיפה כללית אם תהיה לכך דרישה מצד בעלי היחידות או הנאמן.

הראיון מובא באדיבות מגזין איגוד הבנקים-בנקאות גיליון יולי 2010

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.