"חלק קטן מאנשי ההיי טק האוקראינים שעבדו עם ישראל הגיעו לארץ"

ועדת המשנה לקידום ההייטק בישראל, בראשות ח"כ רון כץ (יש עתיד), קיימה היום דיון המשך בנושא פיתוח תעשיית ההייטק וצמצום המחסור בכח אדם מיומן ובהכשרת עובדים ושילובם בתעשייה. על רקע המצב באוקראינה עסקה הוועדה גם בהיערכות לקליטת פליטים אוקראינים ושילובם בענף.

המשנה למנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, תום דן, הציג את תכנית המשרד להגיע ל-15% מועסקים בענף ואמר כי מדובר בתוספת של כ-180 אלף עובדים עד 2026, כשהעבודה כוללת יעדים בקבוצות של תת ייצוג כמו נשים, חרדים, ערבים ותושבי הפריפריה.

קרדיט: דוברות הכנסת, דני שם טוב

המדען הראשי וראש רשות החדשנות במשרד החדשנות, ד"ר עמי אפלבום, הציג את פעולות הרשות למימון מחקר ופיתוח התעשייה, ואמר כי יש מסלול ירוק לקליטת מומחים מחו"ל. לדבריו, מומחים המרוויחים שכר כפול מהשכר הממוצע במשק יכולים להגיע לישראל במסלול ירוק תוך שבוע. היו"ר כץ ציין כי יש כ-20 אלף אוקראינים שעובדים כיום בתעשיית ההייטק הישראלית, ושאל האם גם עבורם וגם עבור מי שאינו מומחה יש מסלול ירוק. אפלבום השיב כי חלקם הגדול יכולים להשתמש במסלול הירוק הקיים, אך אין מסלול ירוק אחר למי שאינו מומחה, ובשל כך צריך ומתקיימים דיונים עם משרדי הפנים והקליטה.

ח"כ אורי מקלב התייחס לתעסוקת נשים חרדיות, ואמר כי 1,000 נשים חרדיות מסיימות לימודי תעודה מדי שנה, ורק 200 מקבלות הכשרה מתאימה ומשתלבות בתעשייה וצריך להכשיר גם את ה-800 הנותרות. אפלבום אמר בתגובה כי יש לרשות 200 מיליון שקל והיא תשקיע אותם במי שיבקשו. ח"כ שמחה רוטמן התייחס גם הוא לנושא ואמר כי יש מתחת לאף משאבים גדולים שלא מנוצלים, ולפני שמחפשים עובדים מעבר לים צריך להשקיע קודם בעניי עירנו ולתת להם להתפרנס בכבוד.

נציג הסוכנות היהודית האחראי על עידוד עליה בעולם, שמעון שמילה, אמר כי הסוכנות פועלת בכל העולם בניסיון לאתר מי שיש להם זיקה להייטק, ומתחילת השנה יצרה קשר עם 650 איש. הוא הדגיש כי הסוכנות מטפלת בעולים ולא בפליטים.

סגן שר החוץ, עידן רול, אמר כי המצב באוקראינה מראה עד כמה צריך לבסס תעשיית הייטק מקומית יציבה, שמתבססת על הון אנושי מקומי. הוא הוסיף כי אמנם יקר יותר להעסיק עובדים ישראלים וחסרים עובדים, אך אם נדחה את הטיפול בבעיה ונסתמך על עובדים חיצוניים זה לא יעבוד. 

סופיה טופלוב לוז, עולה חדשה שעובדת בהייטק, סיפרה כי עזבה עם הוריה את ברית המועצות וגדלה בארה"ב, משם עלתה לישראל והשתלבה בתעשיית ההייטק בזמנים רגילים. לדבריה, אלו לא זמנים רגילים והמגזר העסקי יכול להשפיע על קליטת אלפי עולים ועולות. היא סיפרה כי לפני שבועיים הקימה מיזם שנועד לאפשר לפליטים למצוא את קריית ההייטק שלהם בישראל, ומאז נרתמו כבר 200 חברות וארגונים לסייע ליוזמה שלה. שותפתה ליוזמה, תמר אברמסון, סיפרה כי מהירות זה שם המשחק וצריך להביא לארץ כמה שיותר זכאי חוק השבות. "דוברי מוצאיה אשרות תוך ארבעה ימים ואנחנו צריכים לעמוד בקצב הזה", אמרה.

יו"ר איגוד ההייטק, מריאן כהן, הצטרף גם הוא לדברים ואמר כי כ-25 אלף אוקראינים היו מועסקים בתעשיית ההייטק הישראלית, וחלק קטן מהם הגיע לארץ. לדבריו, יש חלון זמן מאוד קצר להביא אותם ולסייע בטיפול בבעיות אחרות שיש לתעשייה, ואם לא נזדרז אחרים יקבלו אותם.

היו"ר כץ סיכם את הדיון ואמר כי מי שיכול להגיע לישראל כיהודי וכזכאי חוק השבות ממילא יגיע, אך צריך לסייע לו לקצר את הזמנים. לדבריו, משרדי הקליטה והפנים צריכים לייצר מסלול מהיר לשם כך, ולאחר מכן צריך לראות איך מיעלים את תהליך הקליטה שלהם בארץ. הוא הוסיף כי המחסור בכוח אדם בהייטק יכול להוביל למצב ששני הצדדים מרווחים ממנו, ואמר כי ההתגייסות של ישראל עבור יהודי אוקראינה היא מדהימה. ח"כ כץ סיכם בכל שהוועדה תמשיך לעקוב.