הממונה על שוק ההון משה ברקת: "ועדת השקעות עמיתים לא צריכה לנהל את כספי החוסכים"

ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר התייחס להגנה על כספי החוסכים ונקיטת פעולה אקטיבית מצד רשות שוק ההון במקרים של כשלים בממשל התאגידי בגופים המוסדיים, כמו פרשת דו"ח דנציגר בעניין כלל ביטוח. כמו כן התייחס לחיזוק ועדות ההשקעה של כספי העמיתים. 

בכנס שערכו משרד עורכי הדין פרל כהן, פירמת רואי החשבון Deloitte ישראל ואיגוד החברות הציבוריות אמר ברקת כי "לקחו את ועדת השקעות עמיתים ויצרו לה מין תפקיד היברידי - היא גם מנהלת ברמה מסוימת השקעות והיא גם מפקחת על השקעות. אנחנו חושבים שצריך לחתוך את זה בצורה מאד ברורה. ועדת השקעות עמיתים צריכה לפקח על השקעות ולא לנהל השקעות. היא צריכה לייצג את האינטרסים של העמיתים כפי שאדם פרטי מייצג עצמו בפני מנהל תיקים. אני, כלקוח, לא אומר למנהל התיקים איזה הקצאת נכסים לעשות ולא מאשר לו עסקאות ספציפיות, אלא מנחה אותו, למשל, לגבי תאבון הסיכון שלי. לאחר מכן, כשהוא מבצע השקעות עבורי, אני בודק את הביצועים שלו, אני מפקח, אני משגיח שאין ניגודי עניינים בפעילות, וכן הלאה. זה תפקידה של ועדת השקעות עמיתים. לפיכך, היא צריכה להיות חסרת זיקה לגוף שמנהל את הכסף. הרי לא ייתכן שמנהל התיקים יבוא ויגיד לי - בוא תן לי למנות את מי שיהיה אחראי לפקח על האופן של ניהול התיק שלך על ידי".

 

ד"ר ברקת הוסיף במענה לשאלת המנחה עו"ד רו"ח איל נייגר ממשרד פרל כהן כי "העמדה שלנו בהקשרים הללו מאד ברורה ותפתור בעיות רבות. וועדת השקעות עמיתים תקבע באופן עצמאי ובלעדי את אופן ההצבעה בחברות מכוח זכויות ההצבעה של העמיתים. זאת בחוסר זיקה מוחלט עם הגופים המוסדיים. כך, מחד, לא תעלה טענה שהגופים המוסדיים משפיעים על החברות במשק בכוח ההצבעה שלהן, ומאידך, יש לנו מספר גופים תחרותיים שמנהלים היטב ובאופן יעיל את כספי העמיתים. זה המודל שאנחנו רוצים לטובת החוסכים בישראל".

עו"ד אילן גרזי, ראש מחלקת שוק ההון במשרד פרל כהן ציין התייחס בכנס לעבודת הדירקטוריון בחברות הציבוריות אשר הפכה מורכבת וקשה הרבה יותר, ביחס לשנים הקודמות. לדבריו, "היום יותר מתמיד, הדירקטוריון וכל אחד מנושאי המשרה בו נדרש לפעול וליזום באופן אקטיבי, לקבל החלטות בסביבת חוסר וודאות גבוהה מאוד כדוגמת התפרצות נגיף הקורונה, וכל זאת כשעלויות פוליסות הביטוח מרקיעות שחקים". 

כדוגמא מביא עו"ד גרזי את פסק הדין שניתן בארה"ב נגד חברת התעופה בואינג במסגרתו נקבע כי החברה תשלם 273 מיליון דולר. "לפי ההחלטה, דירקטוריון החברה לא ייסד וועדה מיוחדת שתהיה אחראית באופן ישיר על בקרה ופיקוח של מטוסי החברה, אלא הסתפק רק בקבלת דוחות הנהלה. לבסוף נפסק כי הדירקטורים נחשפו לנשיאה באחריות אישית בגין האירועים הקשים בחברת בואינג". לדברי עו"ד גרזי "החלטה זו עשויה להשפיע על האופן שבו בתי משפט בישראל יתייחסו לחובת הפיקוח של דירקטוריון במקרה של "טראומה תאגידית" ולכן חברות ישראליות צריכות לשקול צעדים לזיהוי הסיכונים המשמעותיים ולהחיל מנגנוני פיקוח ע"י הדירקטוריון". ההכרעה בעניין בואינג הופכת את השימוש בעילת תביעה של "מחדל בפיקוח" נגד דירקטורים לעילת תביעה שימושית יותר מאי פעם".

עו"ד ענת פילצר סומך, יועמ"שית וסמנכ"לית איגוד החברות הציבוריות סיפרה על הקושי שנוצר בשנים האחרונות בהשגת כיסוי ביטוחי לדירקטורים ולנושאי משרה בהיקף ראוי ובפרמיות סבירות, ועל הקשר בינו ובין ריבוי תובענות ייצוגיות ותביעות נגזרות בישראל. פילצר סומך ציינה כי "בשנה האחרונה ניכרת מגמת הקלה מסוימת, בשל כניסה של מבטחים חדשים לתחום, לנוכח צמצום בהיקף התביעות נגד נושאי משרה בארה"ב וכתוצאה מפעילות מול משרד המשפטים, רשות ני"ע ושחקנים שונים בשוק הביטוח, בניסיון לייצר פתרונות למשבר". לדבריה, "פעילות זו הביאה, בין היתר, לעמדת היועץ המשפטי לממשלה שאומצה בפרשת בטר פלייס, לפיה כלל שיקול הדעת העסקי יכול להוות כשלעצמו, עילה לסילוק על הסף של תביעות". פילצר סומך הזכירה את הפעילות שנעשתה לקידום הקלה מצידה של הרשות לני"ע, לפיה שינוי בגובה הפרמיה או בסך ההשתתפות העצמית בפוליסה, לא יחייב אישור מחודש של ההתקשרות הביטוחית באסיפה כללית, כחלק ממדיניות התגמול".

רו"ח איריס שטרק, שותפה מנהלת במשרד "שטרק את שטרק" דירקטורית ונשיאת לשכת רואי חשבון לשעבר התייחסה למגמה הגוברת של שימוש בוועדות בלתי תלויות, שלדבריה, עוקף את אחריות הדירקטוריון כמוגדרת בחוק. לדבריה, "יש לדירקטוריון מנגנונים של ועדת ביקורת, הדירקטוריון ואסיפה כללית, וכן דרישה של השגת רוב מקרב המיעוט, שהוא מנגנון הגנה נוסף מול בעלי השליטה. לכן, אין צורך בהפרטת והסרת אחריות הדירקטוריון וועדותיו בהעברה לוועדות הבלתי תלויות, המשלבות גם מומחים חיצונים כמקבלי החלטות במקום תפקידם כנותני חוות דעת מקצועית, בכדי שהם יפתרו את הסוגייה. זוהי בפירוש עבודת הדירקטורים בהתנהלות יסודית, חקרנית ומושכלת, בעבודה מקצועית ומתועדת בפרוטוקולים של הדיונים. יש למצות את תהליכי העבודה של הדירקטוריון ולהשאיר נושאים אלה תחת אחריותו המלאה. אם רוצים לבצע שינוי חקיקה אז יש לעשותה בדלת הראשית ולא כפי שנעשה כעת".

אירנה בן יקר, שותפה ומובילת תחום ה-ESG ב- Deloitte ישראל, אמרה: "דירקטוריון צריך לשאוף להיות אפקטיבי בתפקידו. אפקטיביות זו מושגת באמצעות שילוב היכולות של כלל הדירקטורים, הניסיון המצרפי שלהם והיכולת לפעול כצוות. גיוון סביב שולחן הדירקטוריון הינו אחד מתנאי החובה להשגת האפקטיביות".