חצי שנה חיובית בענף קרנות הנאמנות

מנכ"ל הראל פיא "מנהל קרנות שמצליח לנהל באחריות בעיקר כסף שמוגדר סולידי זוכה לנקודות זכות בקרב יועצי ההשקעות"

חצי שנת 2010 מאחורינו. 6 חודשים בהם מדד ת"א 25 הספיק לשבור את שיא כל הזמנים ולתקן בהתאם, ישראל חברה למדד השווקים המפותחים ולצבר המדינות המתועשת (OECD). כל זאת, כאשר מעל כלכלת העולם מרחפות סכנות של מיתון חוזר בדמות משבר החוב של המדינות במערב והחולשה שמפגינות כלכלות אירופה.

נתונים אלו הביאו את מדדי ההון בת"א להציג מעל הכול תנודתיות חדה. זוהי כנראה אחת הסיבות המרכזיות לכך שענף קרנות הנאמנות רשם חצי שנה חיובית  בגיוסים. מתחילת השנה עד סוף חודש יוני גייס הענף כ- 7.5 מיליארד שקל כגיוס נטו.

לשם השוואה, בכדי לאמוד את ההישג, נזכיר כי תעשיית תעודות הסל גייסה בתקופה זו פחות ממיליארד שקלים.

אם נתייחס להעדפות הקהל, חל שינוי מהותי בטעמו. בתחילת השנה הקרנות המעורבות וקרנות האג"ח הקונצרני כיכבו בטבלאות הגיוסים. בהמשך, עם עליית  החשש להמשך הצמיחה העולמית החלו לרדת מדדי ההון ובתוך כך ענף הקרנות איבד 3 מיליארד שקלים, כאשר המצטיינות העיקריות היו הקרנות הכספיות. אלה נחשבות כאפיק ללא סיכון, או בעלות סיכון מינימאלי.

תופעה מעניינת בענף הקרנות נרשמה בחודש יוני. למרות השקט היחסי שנרשם בשווקים, נראה כי טעם המשקיעים קיבל תפנית מפתיעה. על פי נתוני הגיוסים, הקרנות המנייתיות, המשיכו לאבד מכוחן. כלומר, המשקיעים בחרו שלא לנתב את כספם אל עולם המניות ובחרו את עולם האג"ח הקונצרני כחלופה. באותה התקופה ניתן להזכיר שגם הקרנות המורכבות, כבתחילת השנה, שבו לגייס וסיכמו חצי שנה מוצלחת עם צמיחה של 8.3 מיליארד שקל בנכסים.

הקרנות המחקות, שעד לפני כמה חודשים היה נראה כי הן הטרנד החם של השנה, הצליחו לצבור רק כ-3 מיליארד שקל. לשם השוואה, הקרנות הכספיות שהיו האופנה של 2008 גרפו אז כ-4 מיליארד שקל בתוך חודש.

השונות בין הגופים בענף השתקפה היטב במחצית. כך, קרנות הראל-פיא בלטו בצמיחה, והן מובילות את הגיוסים בפער ניכר ממתחרותיהן, כשגם קרנות פסגות ואקסלנס רשמו גיוסים נאים. מנגד, קרנות כלל פיננסים ממשיכות להתכווץ.

השונות בין הגופים בענף השתקפה היטב במחצית הראשונה של השנה. כך, קרנות הראל-פיא בלטו בצמיחה, והן מובילות את הגיוסים בפער ניכר ממתחרותיהן, כשגם קרנות פסגות ואקסלנס רשמו גיוסים נאים. מנגד, קרנות כלל פיננסים ממשיכות להתכווץ.

2.4 מיליארד שקל, הם היקף הגיוסים לקרנות הראל-פיא. קרנות החברה שבניהול סמי בבקוב, גייסו סכום הדומה לגיוס הכולל של שאר עשרת השחקנים הגדולים בתעשייה. נכסי קרנות הראל פיא צמחו בכ-2.7 מיליארד שקל, והם עומדים על 17.6 מיליארד שקל - מקום שני בתעשייה.

לדברי סמי בבקוב, המחצית מעידה כי יועצי ההשקעות בוטחים היום, יותר מבעבר, בהעברת חלק מניהול ההשקעות  למנהלי הקרנות. מבחינתם, המוצר הזה, שנקרא קרן נאמנות, מהווה פלטפורמה נוחה, זולה, יעילה, שקופה ומקצועית.

סמי בבקוב

לדבריו, המחצית הראשונה בכל הנוגע להשקעות הייתה לא פשוטה כלל והתאפיינה בשוק מניות עם סטיית תקן גבוהה ושוק אג"ח מדינה שהניב תשואה יוצאת דופן. לדעתו רכיב אג"ח מדינה הוא הבסיס בכל תיק זאת למרות שסביר להניח כי התשואה שהושגה במחצית הראשונה של השנה לא תחזור במחצית השנייה , עדיין התשואה השוטפת שמעניק רכיב זה גבוהה משמעותית ולעיתים כפולה מאשר התשואה שניתן לקבל באפיק חסר הסיכון

כאמור קרנות האג"ח ללא מניות וקרנות ה 10/90  היו אפיק פופולארי מתחילת השנה לצד קרנות האג"ח מדינה הסולידיות. לטענת בבקוב,ההחלטה אינה מסתיימת בלהפוך את התיק לסולידי יותר. בתוך התיק הסולידי, ישנו רכיב אג"ח מדינה לצד רכיב אג"ח קונצרני, בתוך רכיב המדינה על מנהל הקרן להחליט כמה צמוד מדד  וכמה שקלים, או לחלופין, מהו אורך חייו של המח"מ? כל ההחלטות הללו נלקחות על בסיס יומי בניהול הקרנות. בנוסף היום תיק ללא מניות אינו בהכרח סולידי יותר, להערכתו תיק 10/90 המשלב רכיב מוגבל של מניות יכול לשרת טוב יותר את המשקיע בשל הקורלציה ההפוכה בין אג"ח מדינה למניות ובשל הפוטנציאל הגלום בהשקעה באפיק המנייתי.

לגבי העתיד הקרוב של הענף, לדבריו אין גבול שיש לסמנו לצמיחת הענף מבחינת נכסים. שוני הגיוסים שנובע מעת לעת, מגיע משום האווירה הייחודית ששוררת בשוק ההון באותה התקופה.

לגבי השוני בין גיוס הון של קרנות מבית השקעות אחד למשנהו, ענה כי הוא טמון בעד כמה המוצרים של אותו בית השקעות ענו על הצורך באותה התקופה ובעיקר  בעובדה שיועצי ההשקעות בוחנים את ביצועי הקרנות הן בתקופות של עליות והן בתקופות של ירידות, אין ספק כי מנהל קרנות שמצליח לנהל באחריות בעיקר כסף שמוגדר סולידי זוכה לנקודות זכות בקרב יועצי ההשקעות וזו הסיבה העיקרית שהובילה לגיוסים הנאים מתחילת השנה.