תוחלת החיים בשנת 2021: חזרה למגמת עלייה?

למחקר המלא לחצו כאן |  להודעה לעיתונות באתר לחצו כאן

 

בתחילתו של גל התחלואה הראשון של הקורונה התעורר חשש שהמגפה תגביר בעקיפין את התמותה גם עקב הסטת תשומת הלב ממצבים רפואיים אחרים, בייחוד בקרב קבוצות הגיל המבוגרות. "ממצאי המחקר מעידים שחשש זה, שהבענו בתחילת גל התחלואה הראשון, לשמחתנו לא התממש לפי שעה", אומר פרופ' וינרב. יתר על כן, הוא מוסיף, "ממצאי המחקר מפתיעים ומצביעים על מערכת בריאות שממשיכה לפעול ולהתמודד עם מחלות כרוניות אחרות שאחראיות למרבית התמותה מעל גיל 75. למעשה זה סימן להתמודדות מוצלחת של מערכת הבריאות עם האתגרים שהציבה בפניה הקורונה". במלאת שנתיים לפרוץ המגפה, המחקר של פרופ' וינרב מחשב את השפעתה על תוחלת החיים בשנת 2021, בהמשך למחקר על תמותה עודפת ותוחלת חיים בישראל בשנת 2020 שפורסם בחודש מרץ 2021. 

 

 

בשנת 2021 היו שיעורי התמותה גבוהים ב-5%–8% בגילים 20–44 וב-6.6% בגילים 65–74 ביחס לשיעורי התמותה בשנים 2017–2019. העליות האלה חרגו מהשינויים בשיעורי התמותה באותם הגילים בשנת 2020 (ירידות של כ-10% ו-2.5% בגילים 25–29 ו-35–44, בהתאמה, ועליות של כ-2% בשאר הגילים). הן משקפות ככל הנראה את העליות הגדולות במספר הנדבקים מקורונה בגילים הצעירים יותר בזמן התפשטות הווריאנטים של 2021 (הווריאנט הבריטי, דלתא ואומיקרון). לעומת זאת, שיעורי התמותה בקבוצת הגיל המבוגרת ביותר, בני 75 ומעלה, שבשנת 2020 עלו על אלו של 2017–2019 ב-1.8%, היו בשנת 2021 נמוכים ב-1.2% מאלה של 2017–2019. שינוי זה בשיעורי התמותה בגילים המבוגרים, שמרבית התמותה מתרכזת בהם, הוא בעל השפעה מכרעת בקביעת אומדני תוחלת החיים בשנת 2021.

 

 

בשנת 2021 הייתה תוחלת החיים בקרב גברים נמוכה ב-1.3 חודשים (41 ימים) מזו של 2017–2019, טרום התפרצות הקורונה, ודומה לתוחלת החיים ב-2020. לעומת זאת בקרב נשים היא הייתה נמוכה ב-0.6 חודשים (19 ימים) מזו שב-2017–2019 – תוספת של 28 ימים לתוחלת החיים בהשוואה ל-2020. הסיבה העיקרית שנמנעה ירידה נוספת בתוחלת החיים בשנת 2021, למרות העלייה הגדולה של 73% במספר מקרי המוות מקורונה, היא הירידה בשיעורי התמותה בקרב בני 75+. משמעות הדבר היא שירידה בתמותה מסיבות שאינן קשורות לקורונה פיצתה על העלייה במספר המתים מקורונה. 

 

 

המחקר מציג תמונה מפתיעה של עלייה בסיכויי ההישרדות בגילים המבוגרים בשנת 2021. בהינתן שיעורי התמותה הסגוליים שנצפו ב-2021, 33.2% מן הגברים בני ה-75 ישרדו עד גיל 90, לעומת 32.8% על פי שיעורי התמותה של 2017–2019 ו-31.9% על פי שיעורי התמותה של 2020. בקרב נשים מבוגרות נרשמו שיפורים מקבילים – עלייה של 0.4 נקודות אחוז בהשוואה ל-2017–2019 ו-1.3 נקודות אחוז בהשוואה לשנת 2020.

 

בהתייחסו לממצאים החדשים שיבח נשיא מרכז טאוב, פרופ' אבי וייס, את מערכת הבריאות בישראל, אשר "הצליחה להתמודד עם אתגרים רבים וקשים, והובילה לא רק לבלימת הירידה בתוחלת החיים בישראל אלא אף החזירה אותה ב-2021 למגמת עלייה יחסית לשנה שקדמה לה, ובמיוחד הצליחה לשמור על האוכלוסייה המבוגרת. עם זאת, אין להמעיט בפגיעתה של הקורונה – במקום המשך עלייה של כחודשיים–שלושה בשנה בתוחלת החיים ראינו ירידה קלה של כחודש בממוצע בשנתיים של המגפה. הצפי כעת הוא שהיפוך המגמה יחזיר אותנו למסלול הקודם". 

מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל הוא מוסד מחקר עצמאי ובלתי מפלגתי העוסק בנושאי כלכלה וחברה. המרכז מספק לקובעי המדיניות ולציבור מחקרים ונתונים בכמה מהסוגיות החשובות ביותר שישראל מתמודדת עימן בתחומי החינוך, הבריאות, הרווחה, שוק העבודה והמדיניות הכלכלית, כדי להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולשפר את רווחת כל תושבי המדינה.