סקירת אלטשולר שחם: הורדת הריבית והחריגה באג"ח ארה"ב מזניקות את הדולר-שקל

יוסי מנשה, מייסד ומנכ"ל משותף אלטשולר שחם פיננשייל סרביסס:

"הפחתת הריבית של בנק ישראל כבר מקבלת ביטוי בשוק המט"ח, כשהדולר-שקל נסחר הבוקר מעל 3.03 שקלים. הורדת הריבית ל-3.25% מרחיבה את פער הריביות מול ארה"ב ומקטינה את יתרון התשואה של נכסים שקליים. עם זאת, אי אפשר לייחס את כל המהלך להחלטת בנק ישראל - הדולר מתחזק גם בעולם, התשואות בארה"ב ממשיכות לעלות והסיכון האזורי מוסיף לחץ על השקל.

מכאן, השאלה היא עד כמה המגמה הזו תימשך. לצד פער הריביות, עדיין קיימים גורמים מבניים שתומכים בשקל, ובהם העודף בחשבון השוטף, המרות מט"ח של יצואנים וגופים מוסדיים וזרימות הון לישראל. לכן הכיוון של הדולר-שקל ייקבע במידה רבה גם לפי תוואי הריבית בארה"ב, מחירי האנרגיה ופרמיית הסיכון המקומית.

הקושי של הבנקים המרכזיים לא מסתכם רק בריבית. העלייה בנפט ובתשואות האמריקאיות הופכת את הסביבה למורכבת יותר. תשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים כבר חצתה את רמת 4.8%, והנפט ממשיך להתייקר על רקע ההסלמה באזור. אם המגמות האלה יימשכו, הן עלולות לעכב את הירידה באינפלציה ולהקשות על מעבר למדיניות מוניטרית מקלה יותר." 

בנק ישראל הפחית אתמול את הריבית ב־0.25% לרמה של 3.25% — הפחתה שלישית ברציפות. ההחלטה התקבלה על רקע התמתנות האינפלציה והפעילות המקומית, והרחיבה את פער הריבית מול ארה״ב במקביל להמשך העלייה בתשואות האמריקאיות. הפחתת הריבית מצמצמת את יתרון התשואה של השקל ותומכת בעליית הדולר–שקל, בעוד התחזקות הדולר בעולם והסיכון האזורי מוסיפים ללחץ.

בשווקים הגלובליים, ההסלמה בין ארה״ב לאיראן דחפה את מחירי הנפט כלפי מעלה, תשואת אג״ח ארה״ב ל־10 שנים חצתה את רמת 4.8% ונכסי הסיכון נחלשו. העלייה בתשואות הריאליות מגבירה את הרגישות של שוקי המניות והאשראי להמשך מכירות באג״ח.

נתונים מרכזיים הבוקר 

מט״ח — מחירים רציפים אינדיקטיביים.

דולר–שקל: 3.0351; עלייה של כ־0.8% לעומת השער היציג האחרון, 3.0120 מ־1 בספטמבר.

אירו–שקל: 3.5150; השער היציג האחרון: 3.4922 מ־1 בספטמבר.

אירו–דולר: 1.1576, ירידה של 0.14%.

DXY: כ־99.79 נקודות, עלייה של 0.11%.

העלייה בדולר–שקל משקפת שילוב של הפחתת הריבית בישראל, התחזקות מתונה של הדולר בעולם ועלייה בסיכון האזורי. לכן, אין לייחס את מלוא המהלך להחלטת בנק ישראל בלבד. 

סחורות ואג״ח 

זהב ספוט: 4,302.99 דולר לאונקיה, ירידה של 0.6% הבוקר, לאחר ירידה של 2.4% ביום שלישי.

Brent, החוזה הקרוב: 95.45 דולר לחבית, עלייה של 0.9%.

WTI, החוזה הקרוב: 90.66 דולר לחבית, עלייה של 0.5%.

תשואת אג״ח ארה״ב ל־10 שנים: כ־4.80%.

העלייה המקבילה בנפט ובתשואות מצמצמת את מרחב הפעולה של הבנקים המרכזיים ומכבידה במיוחד על נכסים הרגישים לעלויות מימון. 

ישראל 

המסחר בתל אביב ננעל ביום שלישי, 1 בספטמבר, בעליות: מדד ת״א־35 עלה ב־0.22% ל־4,147.81 נקודות, מדד ת״א־90 התחזק ב־2.61% ל־3,893.81 נקודות ומדד ת״א בנקים־5 עלה ב־0.59% ל־8,998.47 נקודות. תשואת אג״ח ממשלת ישראל ל־10 שנים ננעלה כמעט ללא שינוי ברמה של כ־3.86%. 

התוצר ברבעון השני היה גבוה ב־6.2% במונחים שנתיים לעומת הרבעון הרביעי של 2025, אך בניכוי הייצור בחו״ל של חברות ישראליות הסתכמה הצמיחה ב־3.8%. השקל החזק, החולשה בשוק הדיור והיעדר לחץ חריג בשוק העבודה הוסיפו לתמיכה בהחלטה. 

מבחינת המט״ח, הפחתת הריבית פועלת בשני ערוצים מרכזיים: היא מקטינה את התשואה היחסית על נכסים שקליים ומרחיבה את פער הריבית מול ארה״ב. שני הגורמים עשויים לצמצם את הביקוש לשקל ולתמוך בדולר–שקל, במיוחד כאשר התשואות האמריקאיות עולות. 

עם זאת, ההשפעה אינה חד־כיוונית. עודף בחשבון השוטף, המרות מט״ח של יצואנים וגופים מוסדיים וזרימות הון לישראל עשויים להמשיך לתמוך בשקל. לכן, המשך העלייה בדולר יהיה תלוי גם בתוואי הריבית בארה״ב, במחירי האנרגיה ובפרמיית הסיכון המקומית. 

ההחלטה הבאה תתקבל ב־21 באוקטובר. הפחתה נוספת אפשרית אם האינפלציה תישאר נמוכה והפעילות תמשיך להתמתן, אך הנפט היקר, הסיכון הגיאופוליטי ואי־הוודאות הפיסקלית עשויים להאט את קצב ההפחתות. 

ארה״ב ושוק האג״ח 

וול סטריט ננעלה ביום שלישי בירידות: מדד S&P 500 ירד ב־0.71% ל־7,631.47 נקודות, דאו ג׳ונס איבד 0.79% וננעל ברמה של 52,766.88 נקודות, ונאסד״ק ירד ב־1.03% ל־26,099.77 נקודות. מדד Russell 2000 נחלש ב־1.23%, כאשר העלייה בעלויות המימון הכבידה במיוחד על חברות קטנות ועל מניות צמיחה. 

תשואת האג״ח ל־10 שנים עלתה במהלך היום וחצתה את רמת 4.8%. חלק משמעותי מהמהלך נובע מעלייה בתשואה הריאלית ולא רק מהתרחבות בציפיות האינפלציה. 

מדד ISM לתעשייה ירד באוגוסט ל־54.6 נקודות, לעומת 55.6 ביולי, והיה נמוך מהתחזיות. הפעילות נותרה בהתרחבות, אך ההזמנות החדשות התמתנו ורכיב המחירים נותר גבוה, על רקע עלויות אנרגיה, חומרי גלם ושיבושים בשרשראות האספקה.

ההסתברות המגולמת להעלאת ריבית בספטמבר עומדת על כשני שלישים. עם זאת, העלאה אינה תרחיש ודאי: נתוני אינפלציה מתונים עשויים לאפשר לפד להמתין, בעוד הפתעה כלפי מעלה או התייקרות נוספת של הנפט יחזקו את האפשרות להידוק. 

אירופה 

מדד STOXX 600 ירד ביום שלישי ב־0.60% ל־647.08 נקודות. העלייה בתשואות והחשש מהידוק מוניטרי נוסף הכבידו על השוק הרחב, בעוד מניות האנרגיה נהנו מעליית מחירי הנפט. תשואות האג״ח ל־10 שנים בגרמניה ובאיטליה עלו בכ־2 נקודות בסיס.

האינפלציה השנתית בגוש האירו עלתה באוגוסט ל־3.3%, לעומת 2.9% ביולי. העלייה נבעה בעיקר מרכיב האנרגיה, בעוד מדד מנהלי הרכש בתעשייה עלה ל־52.7 נקודות. השילוב בין שיפור בפעילות ללחצי מחירים מחזק את הצורך בגישה זהירה מצד הבנק המרכזי האירופי. 

אסיה 

המסחר באסיה מתנהל בירידות חדות: ניקיי יורד בכ־2.9%, קוספי מאבד קרוב ל־4%, הנג סנג יורד בכ־0.8% ושנגחאי נחלשת בכ־0.9%. מניות הטכנולוגיה והחברות הרגישות למחירי אנרגיה ולעלויות מימון מובילות את החולשה. 

תשואת אג״ח ממשלת יפן ל־10 שנים עלתה לכ־3.01%, והין נותר חלש מרמה של 160 ין לדולר. השילוב בין חולשת המטבע, יבוא אנרגיה יקר ותשואות גבוהות מגביר את הלחץ להמשך התאמת הריבית ביפן. 

הבנק המרכזי של ניו זילנד העלה את הריבית ב־0.25% ל־2.75%, אך המטבע המקומי נחלש לאחר שהמסר הנלווה נתפס כמתון ביחס לציפיות.

גיאופוליטיקה והמזרח התיכון

ארה״ב המשיכה לתקוף מטרות איראניות באזור מצר הורמוז, ואיראן הגיבה בשיגורי טילים וכטב״מים לעבר יעדים אמריקאיים. במקביל נפגעו שתי מכליות גדולות, והחשש משיבושים נוספים בתנועת האנרגיה דחף את מחירי הנפט כלפי מעלה. 

הסיכון המרכזי לשווקים הוא הרחבת הפגיעה במכליות, בתשתיות ובנתיבי השיט. שיבוש ממושך עלול להעלות את עלויות האנרגיה וההובלה, לעכב את הירידה באינפלציה ולהפעיל לחץ נוסף על התשואות. 

גם מחירי המזון דורשים מעקב. הפגיעה בשיט המסחרי במסגרת המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, לצד השפעות אל־ניניו, עלולה להעלות את מחירי התבואה, הדשנים וסחורות חקלאיות נוספות. באירוע אקלימי חזק, ההשפעה על מחירי סחורות המזון עשויה להגיע לכ־9% ולהתפתח בפיגור ממושך. מדינות התלויות ביבוא מזון ואנרגיה חשופות במיוחד לערוץ אינפלציוני זה.

אירועים מרכזיים היום 

15:15 – דוח התעסוקה של ADP בארה״ב לחודש אוגוסט; אינדיקציה לקצב הגיוסים במגזר הפרטי

16:45 – החלטת הריבית בקנדה; הצפי הוא להותרת הריבית על 2.25%

17:00 – הזמנות ממפעלים והעדכון המלא להזמנות מוצרים בני־קיימא בארה״ב לחודש יולי; אינדיקציה לביקוש ולהשקעות בתעשייה

במהלך היום – המשך מעקב אחר מחירי הנפט, תנועת המכליות וההתפתחויות הצבאיות באזור מצר הורמוז

בשורה התחתונה 

הפחתת הריבית בישראל היא האירוע המרכזי עבור השקל: היא מרחיבה את פער הריבית מול ארה״ב ומעניקה תמיכה לדולר–שקל, בזמן שהתשואות האמריקאיות עולות והדולר מתחזק בעולם. הסיכון האזורי מוסיף למהלך, אך חוזקו והמשכיותו יהיו תלויים גם בזרימות המט״ח המבניות לישראל. במקביל, נפט יקר ותשואות ריאליות גבוהות ממשיכים להכביד על נכסי הסיכון ולהקשות על בנקים מרכזיים לעבור למדיניות מקלה. 

הבהרה ודיסקליימר 

החברה, אלטשולר שחם פיננשייל סרביסס בע״מ, ח.פ. 515552636, בעלת רישיון מספר 56881 למתן שירות בנכס פיננסי – מורחב, מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, וכן בעלת רישיון למתן שירותי תשלום. החברה ו/או מי מטעמה אינם בעלי רישיון כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995. 

כל המחירים, השערים והמדדים המופיעים בסקירה הם אינדיקטיביים, נועדו למטרות מידע בלבד ואינם מהווים התחייבות לביצוע עסקה במחיר כלשהו. 

אין להסתמך על המידע הכלול בסקירה ואין בו כדי להחליף שיקול דעת עצמאי וקבלת ייעוץ מקצועי, ובכלל זה ייעוץ מס. הסקירה מבוססת על מידע שפורסם במרחב הציבורי וכן על הערכות, אומדנים ומידע פומבי אחר, העשויים להתברר כחסרים, בלתי מדויקים או בלתי מעודכנים. עורך הסקירה לא בדק באופן עצמאי את מהימנות המידע ואינו אחראי לשלמותו, לדיוקו או לנכונותו. 

הסקירה היא חומר מסייע ואינפורמטיבי בלבד ואין לראות בה מידע שלם וממצה, ייעוץ, הצעה, שידול או הזמנה לרכוש או למכור ניירות ערך, מכשירים או נכסים פיננסיים. אין לקבל על בסיסה בלבד החלטת השקעה או לבצע פעולה כלשהי, ואין בה תחליף לייעוץ המתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של כל אדם, לרבות ייעוץ מס מתאים. אין באמור התחייבות להשאת תשואה כלשהי. 

עורך הסקירה מעניק מגוון שירותים בתחום השירותים הפיננסיים, לרבות בנכסים פיננסיים, במטבעות ובנגזריהם, ועשוי לקבל תגמול בגין שירותיו. הסקירה היא רכושו של עורך הסקירה ואין להעתיק, לשכפל, לצטט, להפיץ או לפרסם אותה או חלקים ממנה ללא רשותו המפורשת מראש ובכתב. ט.ל.ח.