בנק ישראל העלה את הריבית ב-40 נ"ב ל-0.75%, הרמה הגבוהה ביותר מאז תחילת שנת 2014

בנק ישראל מציין בהודעתו שישנה דעיכה משמעותית בסיכון הכלכלי המקומי עקב המשך גלי תחלואת הקורונה, לפחות בטווח הקצר

 

 

 
 

ד״ר גיל בפמן ויניב בר
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
25/05/2022

בנק ישראל העלה את הריבית ב-40 נ"ב ל-0.75%, הרמה הגבוהה ביותר מאז תחילת שנת 2014


הוועדה המוניטארית של בנק ישראל החליטה בישיבתה מה-23.5.22, להעלות את הריבית ב-0.4 נקודות אחוז לרמה של 0.75%, זאת בהתאם לתחזית לאומי, כאשר רוב תחזיות הקונצנזוס צפו העלאה מתונה יותר של 0.25%. מדובר בהעלאת הריבית בשיעור הגבוה ביותר מאז אפריל 2011, וברמת הריבית הגבוהה ביותר מאז תחילת שנת 2014 (ראה/י תרשים). 

הנימוקים של בנק ישראל להעלאת הריבית כוללים, בין היתר את הרמה הגבוהה של הפעילות הכלכלית במשק הישראלי; שוק העבודה שממשיך להיות הדוק וקרוב לתעסוקה מלאה, כאשר מרבית הענפים ממשיכים להצביע על מחסור בעובדים כגורם המגביל את פעילותם השוטפת; מגמת העלייה של מחירי הדירות אשר ממשיכה להאיץ; המלחמה באוקראינה וההאטה בפעילות הייצור בסין שתורמות לעליית האינפלציה המיובאת, אשר מצויה מעל הגבול העליון של יעד יציבות המחירים של ישראל (1%-3%); הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה שמצויות בסביבת הגבול העליון של היעד, אם כי, הציפיות לטווחים הארוכים ממשיכות להיות מעוגנות בתוך תחום היעד. 

בנק ישראל מציין בהודעתו שישנה דעיכה משמעותית בסיכון הכלכלי המקומי עקב המשך גלי תחלואת הקורונה, לפחות בטווח הקצר. עם זאת, קיים חשש להשפעה שלילית מסוימת על הפעילות הכלכלית בשל ההתפתחויות בעולם, ובפרט המלחמה באוקראינה וההאטה בפעילות הייצור בסין. על פי ההודעה, האינדיקטורים לפעילות הכלכלית במשק ממשיכים להעיד על רמת פעילות קרובה לפוטנציאל והשפעת המגפה על הכלכלה פחתה באופן משמעותי. רמת התוצר ממשיכה לשהות בסביבת קו המגמה שהיה טרום המשבר. מדובר במצב שבו בנק ישראל מעריך שהמשק הישראלי מסוגל לשאת בנטל העלאת הריבית, זאת במטרה להתמודד בצורה מהירה יחסית עם האצת האינפלציה. כמו כן, בנק ישראל מתריע בנושא האינפלציה של מחירי הדירות שממשיכה להאיץ לקצב גבוה באופן משמעותי בהשוואה לזה של השנים האחרונות. לצד אלו, קצב העלייה השנתי של מחירי השכירות (בחוזים מתחדשים) עדיין נמוך יחסית ועומד על 3.2%.

לסיכום, בהודעת הריבית נכתב כי "במשק הישראלי נרשמת פעילות כלכלית איתנה, המלווה בשוק עבודה הדוק תוך עלייה בסביבת האינפלציה. לכן, הוועדה החליטה להמשיך בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית. קצב העלאת הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה, זאת על מנת להמשיך ולתמוך בהשגת יעדי המדיניות". בנק ישראל מציין את ההידוק המוניטרי בעולם שנמשך, ונראה שישתמש גם בהתפתחויות אלו כרוח גבית בהמשך תהליך העלאת הריבית בישראל. נראה שבנק ישראל ישאף להחזיר את רמת הריבית שלו לרמה "ניטרלית" ואף "מצמצמת", שמשמעותה עליית הריבית במונחים ריאליים מהרמה השלילית הנוכחית לרמה שהינה סביב אפס לכל הפחות ואף לרמה חיובית. במסגרת זו, אנו צופים שבנק ישראל ימשיך ויעלה את הריבית בהחלטות הקרובות לרמה של כ-1.75% בסוף 2022 וכ-2.00% במהלך הרביע הראשון של 2023.

שיעור האבטלה המשיך לרדת גם בחודש אפריל, לצד המשך עליית מספר המשרות הפנויות במשק


נתוני התעסוקה ממשיכים להצביע על שוק עבודה הדוק בישראל, כך על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). שיעור האבטלה (בגילאי 15 ומעלה) בהגדרתו הסטנדרטית, שכוללת את היקף הבלתי מועסקים בלבד, ירד בחודש אפריל לרמה של 3.5% לעומת 3.8% בחודש מרץ ו-5.4% באפריל 2021 (נתונים מנוכי עונתיות). כמו כן, וכפי שניתן לראות בתרשים המצורף, רמתו הנוכחית של שיעור האבטלה קרובה לרמה שהייתה ערב פרוץ משבר הקורונה –3.4% בפברואר 2020. 

נציין כי גם האבטלה בהגדרה הרחבה (כלומר בלתי מועסקים, מועסקים שנעדרו זמנית כל השבוע ועובדים שהפסיקו לעבוד עקב פיטורים או סגירת מקום העבודה מחודש מרץ 2020, מרביתם, כפי הנראה, כתוצאה מהמשבר) המשיכה לרדת באפריל ועמדה על 4.7% (נתונים מקוריים). מתוכה, היקף "מובטלי הקורונה" (ההפרש בין האבטלה בהגדרה הרחבה לעומת ההגדרה הסטנדרטית) עמד על 1.6%, שהם כ-69.5 אלף. כמו כן, שיעור התעסוקה המותאם (שלא כולל מועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם מסיבות הקשורות בקורונה) ירד מעט ועודנו נמוך בכ-1 נקודת אחוז בהשוואה לרמתו ערב המשבר. בסך הכול, יש להדגיש כי מכלול הנתונים מצביע על שיפור משמעותי בנתוני התעסוקה של המשק.

ירידה קלה נרשמה במספר המועסקים באפריל לעומת מרץ, אולם בהשוואה לחודש אפריל 2021 נרשם גידול של כ-235 אלף מועסקים (מנוכה עונתיות), המשקף עלייה של כ-6%. בין ענפי הפעילות שבהם מספר המועסקים עלה בשיעור הגבוה ביותר, ניתן לציין את: שירותי אירוח ואוכל, כמו גם שירותי תחבורה, על רקע הגידול בפעילות הענפית לאחר הסרת הגבלות הקורונה; מידע ותקשורת, הודות לגידול המואץ בפעילות ענפי ההייטק בשנה האחרונה; ובינוי, על רקע העלייה בהיקף התחלות הבנייה במהלך שנת 2021.

במקביל לגידול במספר המועסקים, הביקוש לעובדים במשק ממשיך לגדול. מספר המשרות הפנויות במשק עלה לכ-154 אלף בחודש אפריל לעומת כ-152 אלף במרץ וכ-128 אלף באפריל 2021 (נתונים מנוכי עונתיות). מדובר ברמה גבוהה משמעותית ביחס לזו שהייתה לפני משבר הקורונה (95-100 אלף משרות פנויות), אשר עשויה להוביל להתפתחות של לחצי שכר משמעותיים יותר בהמשך ולהאצת האינפלציה. בהקשר זה, נציין כי בהודעת הריבית של בנק ישראל נכתב כי "עד כה, קצב עליית השכר הכולל על פי המדד מנוכה השינוי בהרכב קרוב למגמת טרום המשבר. יחד עם זאת, השכר במגזר העסקי מצוי ברמה הגבוהה מעט מהתוואי התואם את מגמתו לפני המשבר בעוד שהשכר במגזר הציבורי עולה בשיעור מתון יותר". לסיכום, נמשך השיפור בנתוני התעסוקה, אשר משקפים את חוסנו המתמשך של שוק העבודה המקומי. התפתחות אשר תומכת בהמשך תהליך העלאת הריבית מצד בנק ישראל.

גירעון הסחר הבסיסי המשיך להתרחב גם באפריל, על רקע גידול מהיר יותר ביבוא מאשר ביצוא הסחורות


בחודש אפריל, הסתכם יצוא הסחורות של ישראל בכ-5.1 מיליארד דולר (נתונים מנוכי עונתיות, ללא אניות, מטוסים ויהלומים). נתון זה, משקף עלייה של כ-3.0% לעומת היקף היצוא בחודש מרץ וגידול של כ-26.7% (במונחים דולריים נומינאליים) לעומת אפריל 2021. יצוא התרופות בלט לחיוב בחודש אפריל, כמו גם יצוא המתכות והכימיקלים. מנגד, ירידה חדה יחסית נרשמה ביצוא הרכיבים האלקטרוניים. 

יבוא הסחורות הסתכם באפריל בכ-7.6 מיליארד דולר (ללא אניות, מטוסים, יהלומים וחומרי אנרגיה). מדובר בגידול של כ-8.1% לעומת היבוא בחודש מרץ ובעלייה של כ-26.3% לעומת היקף היבוא באפריל אשתקד. עליית היבוא הינה תוצאה של גידול בהיקף יבוא מוצרי הצריכה וההשקעה באפריל, בעיקר על רקע עלייה חדה יחסית ביבוא של כלי רכב. מנגד, ירידה מתונה נרשמה ביבוא חומרי הגלם, אם כי, הוא נותר ברמה גבוהה. רמתו הגבוהה של היבוא מתחילת השנה מהווה אינדיקציה להמשך התרחבות הפעילות הכלכלית במשק בחודשים הבאים. אולם, יש לציין כי נתוני סחר החוץ החודשיים אינם מנוכים משינויי מחירים, כך שכפי הנראה, העלייה משקפת בחלקה גם את השפעת ההתייקרות העולמית שחלה בעיקר בחומרי הגלם ובתשומות הביניים, ולא מבטאת גידול כמותי בלבד. 

לסיכום, הגידול המהיר יותר ביבוא הסחורות לעומת היצוא הביא להתרחבות הגירעון בחשבון הסחר הבסיסי (ללא אניות, מטוסים, יהלומים ודלק) בחודש אפריל, אשר עמד על כ-2.6 מיליארד דולר לעומת כ-2.1 מיליארד דולר בחודש מרץ. מתחילת השנה (ינואר-אפריל) עמד הגירעון החודשי הממוצע על כ-2.5 מיליארד דולר, קצב חודשי מעט גבוה מזה של 2021. לאור האמור, ובהנחה שהקצב הנוכחי יישמר עד סוף השנה, נראה כי 2022 תסתכם בהיקף שיא של גירעון בחשבון הסחורות של המשק. להתפתחות זו השפעה ממתנת על קצב הצמיחה של התוצר המקומי וכן על העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. לאור האמור, אנו מעריכים כי שנת 2022 צפויה להסתכם בעודף של כ-3.2% תוצר בחשבון השוטף לעומת 4.7% תוצר בשנת 2021, אולם העודף צפוי לגדול, להערכתנו, לכ-4% תוצר בשנים שלאחר מכן.