רפורמה בשוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים

טיוטת התכנית הכלכלית לשנת 2023 של האוצר, כוללת כמה רפורמות שבאות לצמצם את שליטת הבנקים, וכך גם הרפורמה בשוק האשראי לעסקים קטנים ובינוניים.

על פי הטיוטה, נכון לשנת 2020 , 72% מהאשראי הצרכני ניתן על ידי המערכת הבנקאית. באשראי לעסקים קטנים ובינוניים ריכוזיות המערכת הבנקאית אף גבוהה יותר, כאשר נתח השוק של המערכת הבנקאית עמד על 94% בשנת 2020 . יתרה מזאת, הריכוזיות בשוק האשראי מתבטא גם בריכוזיות המערכת הבנקאית עצמה, כאשר נתח השוק המצרפי של שני הבנקים הגדולים במערכת עומד על 56% , ונתח השוק של חמשת הבנקים הגדולים במערכת עומד על 99% .

מטרת החלטה זו היא לקדם את התחרות באשראי לעסקים קטנים ובינוניים בישראל והרחבת הנגישות לאשראי, זאת באמצעות קידום שני צעדים מרכזיים: גישה איכותית ורציפה למידע לנותני האשראי אודות הלווים, באופן שיצמצם את פערי המידע בין נותני האשראי בשוק ויאפשר להם להתחרות באופן שוויוני, ולהציע הצעות ערך שתואמות את סיכון הלווים; הגברת התחרותיות של נותני האשראי החוץ-בנקאיים, באמצעות הרחבת וגיוון מקורות המימון שלהם.

מוצע לתקן את חוק נתוני אשראי, כך שמקורות המידע יהיו חייבים להעביר למאגר גם נתוני אשראי לגבי תאגידים קטנים ובינוניים, קרי תאגידים שמחזור הפעילות שלהם קטן מ- 250 מיליון ש"ח. היום הם מעבירים רק על יחידים.

על מנת להגביר את התחרות באשראי לעסקים קטנים ובינוניים, ולהפחית את הנטל הרגולטורי, מוצע לתקן בחוקים הרלבנטיים כך שסך חוב האשראי שתאגיד יוכל לגייס באמצעות מערכת לתיווך אשראי, יגדל ממיליון שקלים חדשים ל- 6 מיליון שקלים חדשים. כמו כן, מוצע

כמו כן, במטרה להגביר את אפשרויות המימון של עסקים קטנים ובינוניים ולהפחית את הנטל הרגולטורי עליהם מצד אחד, ומצד שני, להבטיח הגנה על המשקיעים בשוק ההון, מוצע לרשום את הודעת משרד האוצר, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך ומשרד המשפטים, לבחון תיקון לחוק ניירות ערך כך שיינתנו הקלות בחובות החלות על גיוס חוב של תאגידים מהציבור כאשר סך החוב הכולל של התאגיד מהציבור אינו עלה על 30 מיליון שקלים חדשים.

הרחבת אפשרויות המימון של תאגיד אשראי חוץ -בנקאי

בעוד שתאגיד בנקאי רשאי להשתמש בפיקדונות הציבור לצורך מתן אשראי, נותן אשראי חוץ-בנקאי אינו יכול לעשות כן ועליו להשתמש באפיקי מימון אחרים. הבדל זה מעניק יתרון מובנה לתאגידים הבנקאיים בתחרות עם נותני אשראי חוץ-בנקאי, משום שהריבית אשר משולמת כיום בעבור פיקדונות הציבור נמוכה משמעותית מזו שמשולמת בעבור שאר מקורות המימון.

כיום, לפי חוק הבנקאות (רישוי), מי שאינו תאגיד בנקאי אינו יכול לעסוק בקבלת פקדונות כספיים ובמתן אשראי כאחת,  כאשר הגדרת 'קבלת פיקדונות כספיים' היא משלושים בני אדם או יותר בעת ובעונה אחת, ולמעט קבלת אשראי מתאגיד בנקאי, קבלת אשראי מספקים, קבלת דמי קדימה מקונים וקבלת פקדון כספי כערובה לחיוב. כלומר, קבלת אשראי מגופים מוסדיים בידי נותן אשראי חוץ-בנקאי נחשבת כקבלת פיקדון כספי והוא לא יכול לעשות זאת במקביל למתן אשראי

על מנת להרחיב ולגוון את מקורות המימון של נותני אשראי חוץ-בנקאיים, מוצע לתקן את הסעיף בחוק כך שלגבי תאגיד שחלות לגבי פעילותו הוראות שנתן מאסדר לצורך פיקוח על יציבותו של התאגיד לעניין הלימה בין ההון העצמי שלו לבין התחייבויותיו ולעניין נזילות, היינו: תאגיד שניתנו לגביו הוראות מאסדר בעניין הלימות הון ונזילות, לא תיחשב קבלת אשראי מגוף מוסדי כ'קבלת פיקדון כספי' והוא יוכל לקבל את האשראי כאמור ובמקביל לתת אשראי.