האם ניתן לעדכן את שכר הדירקטורים החיצוניים במקרה של מעבר של חברה ישראלית לרישום כפול

סימוכין: מכתבכם מיום 13 באוקטובר 2021.

במענה לבקשה להנחיה מקדמית במכתבכם שפרטיו בסימוכין ("המכתב" או "הפניה"), הרינו להביא בפניכם את עמדת סגל רשות ניירות ערך ("סגל הרשות") בעניינה. עמדה זו מתייחסת לסוגיות שעלו במכתבכם והיא מבוססת על המסכת העובדתית שנפרשה על ידכם בפניה ועליה בלבד, בהנחה כי זו משקפת את כל הנתונים הרלוונטיים לנדון.

1. החברה הינה חברה ציבורית אשר ניירות הערך שלה רשומים למסחר בבורסה לניירות ערך בתל-אביב, החל מיום 2 בפברואר 2011.

2. החל מיום 26 באוגוסט 2021, החלו ניירות הערך של החברה להיסחר במסחר דואלי גם בבורסת נאסד"ק בארה"ב, ועל כן מיום זה מוגדרת החברה כ"חברה כפולה" לפי תקנות החברות (הקלות לחברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל), התש"ס-2000 (להלן: "תקנות ההקלות").

3. הגמול השנתי המשולם לדירקטורים החיצוניים בחברה הינו "הסכום הקבוע", כהגדרתו בתוספת השנייה לתקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס- 2000 (להלן: "תקנות הגמול"), בתוספת 230 ₪ לישיבה.

המסגרת הנורמטיבית

4. תקנה 4(ד) לתקנות הגמול קובעת כי הגמול השנתי לדירקטור חיצוני לא ישונה במשך כל תקופת כהונתו, דהיינו שלוש שנים, בהתאם לסעיף 245 לחוק החברות, התשנ"ט-1999.



5. תקנה 5(ו) לתקנות ההקלות קובעת כי ה"סכום מרבי" שניתן יהיה לשלם לדירקטור חיצוני בחברת חו"ל או בחברה כפולה יהיה גבוה מהסכום המרבי שקבוע בתקנות הגמול, בהתאם לסכומים הנקובים שם, וזאת כאשר דין מדינת החוץ מטיל על הדירקטור החיצוני חובות, דרישות או נטל נוסף.

6. החברה מבקשת מסגל הרשות לקבל את עמדתה לפיה חרף הוראות תקנה 4(ד) לתקנות הגמול, באפשרותה לעדכן את שכר הדירקטורים החיצוניים בחברה מהמועד שבו החברה הפכה לחברה כפולה, בהתאם להוראות תקנה 5(ו) לתקנות ההקלות, אף אם טרם חלפו שלוש שנים מתחילת תקופת כהונתם הנוכחית.

7. לטענת החברה, במקרה דנן, הכפיפות לדין הזר החל על החברה מכוח היותה נסחרת בבורסת נאסד"ק, ובכלל זה הכפיפות לכללי הרשות לניירות ערך האמריקאית, מטילים על הדירקטורים החיצוניים בחברה אחריות, דרישות ונטל נוסף. בהתאם, ישנה הצדקה מהותית לאפשר לחברה לעדכן את סכומי הגמול המשולמים להם בהתאם לסכומים שקבועים בתקנות ההקלות.

8. הרינו להודיעכם כי סגל הרשות לא יתערב בעמדת החברה.

9. תכליתה של תקנה 4(ד) לתקנות הגמול היא למנוע מצב שבו ניתן יהיה להעלות את שכרו של הדירקטור חיצוני במהלך כהונתו. איסור זה קובע למעשה כי שכרו של דירקטור חיצוני יישאר קבוע לכל אורך תקופת כהונתו, ובכך מבטיח שמירה על אי-תלותו.

10. כאשר חברה אשר ניירות הערך שלה רשומים למסחר רק בישראל מחליטה לרשמן למסחר גם בבורסה זרה המנויה בין הבורסות המוכרות בתקנות ההקלות, ברי כי אירוע זה עשוי לשנות את היקפי האחריות והחובות של הדירקטורים החיצוניים בחברה. בסיטואציה ספציפית זו – שמטבע הדברים אינה מתרחשת פעמים רבות במהלך חייה של חברה ציבורית – עדכון של סכומי הגמול לדירקטורים החיצוניים לסכומים הקבועים בתקנות ההקלות, כתוצר נלווה של הרישום הכפול, עולה בקנה אחד עם תכלית תקנה 5(ו) לתקנות ההקלות ואינו מעורר חשש ממשי לפגיעה באי-תלותם של הדירקטורים החיצוניים.

11. יודגש, כי סגל הרשות אינו מביע עמדתו לגבי שאלות או סוגיות אחרות העשויות לעלות מהאמור במכתבכם. בנוסף, מכיוון שעמדה זו מבוססת על העובדות המתוארות במכתבכם, מובהר כי כל שינוי בעובדות, בנסיבות או בתנאים המתוארים בה, עשוי לחייב מסקנה אחרת מזו המובאת במכתב תשובה זה.

12. לבסוף, הרינו להודיעכם, כי בהתאם לנוהל טיפול בפניות מקדמיות לרשות ניירות ערך (פורסם באתר האינטרנט של הרשות בחודש יוני 2008), הפנייה המקדמית והתשובה לה עשויים להתפרסם באתר הרשות.