בעקבות מדד אוגוסט בנק ישראל עלול לנקוט בצעדים שיקשו על רכישת דירות

מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוג' בשיעור של 0.5%, מעט גבוה מתחזיותינו לעליה של 0.4%.

באופן עונתי עולה מדד אוג' בשיעור גבוה, אך השנה הציפיות היו שיעלה בשיעור מעט נמוך יותר בעיקר בשל ירידת מחיר הדלק (ב-0.6%). הפעם, באופן חד פעמי, משכו לעליות גם התייקרות הלחם ב-3.55% (החל מה-5 לאוגוסט) והתייקרות תעריפי המוניות (מ-23 לאוגוסט) ב-5%. בחודשים הבאים צפויות גם השפעות חד פעמיות כלפי מטה כגון ירידת מחירי התרופות בספטמבר והפחתת דמי הקישוריות בינואר.
פילוח הסעיפים במדד מאותת שלחצי עליות המחירים עדיין קיימים ובמיוחד מצד מחירי הסעיף הדיור שעלה ב-2.1%, עצם העובדה שבנק ישראל לא נלחם בציפיות באופן נחוש תומך בהמשכן ובציפיות גבוהות יחסית בטווח הארוך.

אינפלציה קדימה:מדד חודש אוג' הוא המשך לגל עליות מחירים של החודשים האחרונים, אך גל זה צפוי להתמתן בחודשים הקרובים, ולהסתכם להערכתנו עד מרץ 2011 (כולל) רק ב-0.6%.
בין גורמי המאקרו שלוחצים את מדד המחירים לעלייה הם: ירידת שיעור האבטלה (ברבעון השני ל-6.2%), שיעור הצמיחה המהיר ברביע השני (4.7% במונחים שנתיים), מגמת עליה בשכר לשכיר במחצית הראשונה של השנה, ירידה באי הוודאות הכלכלית בעולם (באה לידי ביטוי בעליות בשווקי ההון), ריבית ריאלית שלילית במשק, המשך המגמה של עליית מחירי שירותי הדיור, חזרה לעליית מחירי הסחורות (שכבר באה לעליית מחירי הלחם ועשויה להשפיע על עליה גם במחירי הבשר והביצים) דיפוזיה של עליות המחירים מהחודשים הקודמים אל סעיפים אחרים במדד והחזרה להאצה (חודשית) בכמות הכסף שגדולה גם ככה(M1).
מנגד, עשויים ללחוץ על המחירים מטה בתקופה הבאה הם: תיקון מטה לעליות החדות בסעיף שירותי הדיור (לאחר העליות החדות בחודשים הקודמים), השקל החזק (מה שכבר הביא לירידת מחירי רכבים ולירידת מחיריי תרופות המרשם בספטמבר).
בסה"כ, הכוחות שמושכים לעליות מחירים להערכתנו עדיין חזקים.

הסעיפים הצפויים לבלוט במדד ספטמבר:

• ירידה של 0.9% במחירי הדלק (אחרי קיזוז של העלאת מיסוי הבלו עליו)
• ירידה של 3.78% במחירי תרופות המרשם
• המשך השפעת עליה של 5%  בתעריפי מוניות (מ-23 לאוגוסט)
• התייקרות כפולה של מחיר הלחם (המשך השפעת העלאה באוג' + העלאה נוספת אחרי החגים ב-3.62%)
• ירידה עונתית במוצרי הלבשה והנעלה
• עלייה במחירי המזון (בשר וביצים) בעקבות עליית מחירי החיטה
• המשך עליית מחירי שירותי הדיור

* מדד ספטמבר צפוי להערכתנו להישאר ללא שינוי (0%), ואף עשוי להיות שלילי במידה והעלאות מחירי המזון המתוכננות לאחרי החגים ידחו.

השפעה צפויה להערכתנו על ריבית בנק ישראל

בדיון בהשפעת האינפלציה על ריבית בנק ישראל צריך לנתח לא רק את הלחצים האינפלציוניים הצפויים, אלא גם את המשקל שב"י ישראל נותן כיום לאינפלציה בהחלטותיו.
מכיוון שציפיות האינפלציה נמצאים בתוך טווח היעד של בנק ישראל, אף שקרוב לגבול העליון, ואי הודאות העולמית חזקה, נראה לנו שהאינפלציה היא רק שנייה למצב הכלכלה העולמי:
1. יציבות עולמית
2. אינפלציה בישראל
3. כלכלה ישראלית

1. יציבות עולמית

מאז החלטת הריבית הקודמת של ב"י ניכר שיפור קל ביציבות הכלכלה העולמית, מה שבא לידי ביטוי בעליות שערים בשווקי המניות בעולם ובירידה קלה בממוצע CDS-ים על אג"ח ממשלתיות. באירופה נציבות האיחוד הכפילה את תחזית הצמיחה ויפן הפתיעה לטובה ברבעון השני עם צמיחה של 1.5%, בארה"ב לעומתן תחזיות האנליסטים לצמיחה מתמתנות. בנק ישראל החל להבחין יותר בין המדינות השונות וכתב בפרוטוקול החלטת הריבית כי "בנקים מרכזיים במשקים שכבר צומחים מהר יחסית, המשיכו בתהליך העלאת הריבית". כך שמבחינה זו, של העולם, התנאים תומכים בהעלאת ריבית.

2. אינפלציה בישראל

כאמור, בחודשים הקרובים אנו צופים התמתנות בלחצים האינפלציוניים בישראל, אך אלה עדיין קיימים, חזקים ותומכים בהמשך העלאת ריבית. בהחלטת הריבית האחרונה נראה היה שב"י מוטרד מהעלייה המהירה במחירי הדירות, מחשש שהצטמצמות שיעור האבטלה תביא לעליית השכר הריאלי ומכך שהריבית עצמה ברמה "לא נורמאלית". כך שגם סימנים אלה, כולל מדד אוג' הגבוה יחסית, תומכים בהעלאת ריבית.

3. כלכלה ישראלית

אם כלכלת ישראל הייתה השיקול העיקרי נראה שהיינו היום כבר בריבית של 3% לפחות, אף שבנק ישראל כתב בהחלטת הריבית האחרונה כי "עדיין קיימת אי וודאות לגבי קצב הצמיחה בישראל". ולמרות חששות אלה האינדיקטורים הכלכליים בישראל המשיכו להצביע על האצת הפעילות הכלכלית, ברביע השני צמח המשק ב-4.7%, למ"ס עדכן את תחזית הצמיחה ל-2010 כולה ל-4.1% ובנק ישראל עצמו צפוי לעדכן כלפי מעלה את תחזית הצמיחה שלו ל-2010 (מ-3.7% כיום). מאז החלטת הריבית האחרונה המשיכו לטפס שווקי המניות בישראל ומדד ת"א 100 הוסיף 5.6%, מה שמאותת גם הוא על השיפור הכלכלי הצפוי אצלנו. 

להערכתנו, בהתאם לתמונת המצב היום, יש צורך בהעלאת ריבית כבר באוקטובר (העלאה שלא מגולמת היום בשוק, אלא רק בדצמבר). עם זאת, נראה שחברי הפורום המצומצם בבנק ישראל חוששים למהר, ועדות לכך שאף אחד מהם לא תמך בהעלאת ריבית ספטמבר. לכן, סביר להערכתנו שלמרות התנאים התומכים תידחה העלאת הריבית לחודש נוב' ובינתיים, עשוי אולי ב"י לנסות לנקוט בצעדים מאקרו-יציבותיים נקודתיים ישירות בסקטור הדיור (כגון, הגבלות שיקשו על רכישת דירות), רעיון שאף הועלה בדיון הריבית האחרון.

פוזיציית שקלי – צמוד:

רבים נוטים לקשר את הציפיות האינפלציוניות הגבוהות כיום בשוק האג"ח לשנים הבאות (כ-2.8%) לירידה בהנפקת האג"ח הצמודות של האוצר, זאת אל מול ביקושים קשיחים במיוחד מצד גופים מוסדיים כגון קרנות פנסיה וקרנות נאמנות. אך זהו איננו הסבר מספק!
שוק האג"ח בישראל משוכלל מספיק, יש אלטרנטיבות של אג"ח קונצרני צמוד ויש אפשרות לעשות מכירות בחסר לממשלתיות הצמודות במידה והמחיר שלהן נראה גבוה מידי. כמו כן, מי שלא מחויב עפ"י תשקיף להחזיק אג"ח צמודה צפוי שיעבור לאג"ח שקליות ויאזן במידה מה את הביקושים הנ"ל, עובדה שרבים מאלה שלא מחויבים עפ"י תשקיף להחזיק בהם עושים זאת. אולי כי פשוט מדובר בציפיות אינפלציה סבירות. ולמה?

התשובה הסבירה יותר לציפיות הגבוהות היא התנאים המאקרו כלכליים התומכים בציפיות כאלה: הכלכלה הישראלית חזקה מאד, הלחצים הם לעליית מחירים (כמוסבר לעיל) ובנק ישראל עדיין פוחד מהעלאת ריבית נדרשת ומשאיר אותה נמוכה מידי. זוהי סביבה מעולה לאג"ח צמוד ומסביר את מחירה היקר וההגיוני!

המשך עליית סעיף הדיור מוכיחה כי כל עוד הריבית הריאלית שלילית, לא יעזרו דיבורים, לא יעזור מנהל מקרקעי ישראל, לא יעזרו הגבלות על מתן משכנתאות, המחירים יעלו.

עדיין, קיים סיכון, בעיקר בטוח הקצר, שסעיף הדיור יתקן כלפי מטה חלק מהעליות החדות בסעיף ויגרום להפסדים יחסיים באפיק הצמוד. על כן, לא למהר לתפוס פוזיציה צמודה ועדיף לאזן את ההשקעות בין האפיקים.

הכותב הינו כלכלן מקרו בכלל פיננסים

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.