עליות מדהימות - הסיבות לכך פשוטות: ה"קפיץ" וה"רמז"

זהו, זה רשמי. יש לנו מיתון בכלכלה האמריקאית. החישוב הראשוני של התמ"ג לרבעון השני יצא שלילי עם מינוס 0.9%, יחד עם מספר שלילי של הרבעון הראשון של מינוס 1.6%. שני רבעונים שליליים מגדירים מיתון אצל רוב הכלכלנים והדעתנים. מה שמעניין הוא שקובעי המדיניות המוניטאריים (הבנק המרכזי) והפיסקאליים (האוצר) עדיין מסרבים להכיר בעובדה הזו!

בנאומו הקצר בזמן העלאת הריבית, ג"רום פאוול, ראש הפדרל רזרב, סירב להכיר במצב הנוכחי כמיתון. טענתו הייתה ששוק העבודה עדיין כה חזק שלא ניתן להגדיר מיתון כאשר יש כל כך הרבה משרות פנויות ושאחוזי האבטלה עדיין כה נמוכים. יחד איתו, ג"נט יילן, שרת האוצר, ציינה בהזדמנות אחרת שהמשק עדיין "מנגן" בצורה מאוד סבירה, ושאין לראות בירידה האחרונה בפעילות הכלכלית מיתון אמיתי. כזה הדומה למיתונים הקודמים.

ועניין זה, של הכחשת המציאות, על ידי אנשי הממשל, קצת תמוה. כידוע לכל, שוק העבודה הוא האלמנט האחרון ממש להראות סימנים של האטה כלכלית. ככל שהסימנים האחרים מתרחבים ומתגברים, המעסיקים מחכים לראות, אולי, יהיה שינוי שימנע מהם לנקוט בצעדי פיטורים. אז מדוע קובעי המדיניות נוקטים בעמדה כה בולטת של אופטימיות לא במקומה? במיוחד לאור המשך נקיטת מדיניות ריבית אגרסיבית למדי?

לדעתי, התשובה די ברורה ונמצאת בנובמבר 2022: תארך בחירות המשנה לקונגרס. המפלגה הדמוקרטית אמורה לקבל אז מכה אנושה ואיבוד של כל השפעה בחלק הפרלמנטארי של הממשל. ריכוך המצב הכלכלי הרעוע הוא הדבר המינימאלי שיכולים עוד לעשות יילן ופאוול עבור ממשל ביידן. אוקי, אז אם זה המצב, מדוע השווקים שייכים למחנה האופטימי כרגע? עם עליות די דרמטיות.

לא מעט אנשים מגרדים את הפדחת אחרי מה שראינו ביום רביעי, וחמישי, בשוק המניות האמריקאי. בהמשך לכתבתו המעמיקה והמרחיבה של עורך פאנדר, משה מימון, אני רוצה להצביע על עוד עניין עקרוני, שהתבטא ביום רביעי, והנוגע לנו כסוחרים-משקיעים בשוקי ההון. לכאורה, כל הקלפים היו פתוחים לקראת ירידות, ואולי יציבות. גם דוחות לא כל כך מלבבים, וגם עלייה לא קטנה של 0.75% בריבית הפדראלית.

בסופו של דבר יש לזכור דבר קריטי בעניין הריבית: כפי שכבר כתבתי, היא דבר ממשי וכואב מאוד עבור הכלכלה האמיתית. לא רק זאת אלא שמקובל לחשוב שההשפעה האמיתית של צעדי הבנק המרכזי מגיעה רק בעוד 6-9 חודשים מתאריך נקיטתם. לכן, אם שוק המניות הינו מערכת של חיזוי העתיד, היינו מצפים לשלילה לא מעטה כלפי תוצאות החברות, ובהשלכה כלפי המניות. וזה לא קורה. לפני שאתן לכם את ההסבר הברור לי מאליו, הנה מבט על מה שקרה באותו יום רביעי:



לפניכם גרף 15 דקות של התנהלות המחיר של החוזים העתידיים על מדד המניות S&P500. אחרי ימים שלמים של דשדוש צר מאוד יחסית, ראינו פשוט התפוצצות מעלה. זאת, אחרי ההודעה על הריבית, ובזמן נאומו של נגיד הבנק. משהו שלא נראה כבר די הרבה זמן. אגב, תופעה דומה קרתה כאשר פורסם ביום חמישי התמ"ג השלילי. אז מה קורה כאן? לדעתי הצנועה, יש כאן שתי סיבות פשוטות וברורות לזה: ה"קפיץ", וה"רמז".

ה"קפיץ" הוא עניין ההמתנה על הגדר של המון כסף גדול. הכסף הזה פשוט חיכה בשקט לראות אם מה שהובטח, וכבר הוכל בשוק, דהיינו עלייה של 0.75% בריבית, אכן יקרה ולא תהיה לנו הפתעה לכאן או לכאן. כאשר חוסר הודאות הוסר, לא היה כל מניע נוסף לחכות. אפשר היה להיכנס בכוח כדי לקיים את מה שנאמר כל הזמן: תיקון טכני עולה, אולי במסגרת שוק דובי. כמות הכסף פשוט הכתיבה את האירוע. ולכן, ימי רביעי וחמישי היו כאלו מזיזי נקודות. ומה בנוגע ל"רמז"? הנה קטע מנאומו של הנגיד:


וזו רוח הדברים: ככל שנמשיך להעלות ריביות, הסיכוי הוא שהעליות האלו יהיו בקצב ובגודל קטנים יותר. זאת בהתאם להתפתחויות בכלכלה ובאינפלציה". תאמרו מיד: דברים כללים וברורים מאליהם. לא כל כך. עד כה, קיבלנו מכל המדברים מטעם הבנק המרכזי, מסר אחד בלבד: "אנו נקריס את האינפלציה לדרגה של 2%, ונעשה זאת באסרטיביות ובנחישות". ציטטה זו של הנגיד הייתה הפעם הראשונה שבה הוא קישר ישירות את מסלול העלייה בריבית, לא רק לאינפלציה, אלא גם לשינוי בכלכלה.

ולכן, עכשיו, אנו נכנסים לתקופה של "חדשות רעות במקרו-חדשות טובות לשוק". ככל שהכלכלה תראה סימני חולשה, כך יהיה טוב עבור מי שמקווה לתפנית 180 מעלות מטעם הפד. הדוגמה הראשונה הייתה ביום חמישי, על ידי נתון התמ"ג! ואחרי שאמרתי את כל זה אני חוזר לכובע שלי כמנתח טכני, ואומר לכם בחוזקה ובנחישות: אנא, עשו טובה עמכם ותתנהלו מול השוק בהתאם למה שקורה בפועל, ולא על פי שאתם חושבים שצריך לקרות עקרונית. כלל בסיסי זה יחסוך המון בכי וסבל. המון הצלחה לכולם!