מקור התמונה: ויקיפדיה ישראל
רונן שם טוב ואלמוג עזר
28/09/2010
לרגל חג הסוכות החלטנו לבחון את סוגי קרנות הנאמנות העיקריים המוצעים בשוק ההון הישראלי, בהתאם לארבעת המינים של חג הסוכות.
הלולב- קרנות מנייתיות: עם מניות וללא אג"ח.
נפתח עם הלולב. למזלנו, הזיהוי שלו כמעט ודאי: תמר מצוי - עץ הגדל בנאות מדבר, בארץ ישראל בבקעת הירדן ובצפון חצי האי סיני. כידוע לתמר- יש טעם אך הוא נטול ריח. בסנטימנט החיובי שמתגבש כרגע בשוק ההון, ניתן בהחלט לומר כי ההשקעה הסלקטיבית במניות הינה השקעה הניחנת כ "בעלת טעם". באג"ח נטפל כבר בהמשך.
קרן נאמנות מנייתית היא קרן שמרבית הנכסים המוחזקים בידיה הינן מניות. הקרן הינה למעשה תיק מניות המורכב ע"י מנהל הקרן בהתאם להתחייבות הקרן המופיעות בתשקיף. ההשקעות נעשות בהתאם למדיניות ההשקעות של הקרן ולשיקול דעתו המקצועי של המנהל. קרן מנייתיות "קלאסיות" המשקיעות עד ל-100% מנכסי הקרן נחשבות להשקעות מסוכנות יחסית ובעלות תנודתיות גבוהה יחסית, לצד פוטנציאל רווח גבוה יותר.
על פי תקנות הרשות לניירות ערך, מחוייבות קרנות הנאמנות לפזר את השקעותיהן באופן כזה שחלקו של נייר ערך מסויים לא יעלה על %5 מסך נכסי הקרן. חוק זה מגביל את ההשפעה של נייר ערך בודד על סך תיק ההשקעות, ומורידה את רמת הסיכון בכך שהיא מבטיחה רמת פיזור מינימלית. עקב הקרולוציה הגבוהה בין הקרן המנייתית למדדי המניות השונים, הן עשויות להיות תנודתיות מאד, במיוחד בתקופות של אי ודאות מאקרו כלכלית, שינויים פוליטיים, ומתיחות גיאופוליטית. כמובן שתשואות הקרן חשופות לשינויים מיקרו כלכליים הקשורים לחברות שאת מניותיהן הקרן מחזיקה.
תשואת הקרן היא פונקציה של התפתחויות מאקרו כלכליות גלובליות, התפתחויות מאקרו כלכליות באזור הגיאוגרפי או הענף בו משקיעה הקרן, והתפתחויות בחברות בהן השקיע מנהל הקרן.
חשוב לזכור "קרן מנייתית" היא מושג גנרי וגם בתוך ענף זה קיימים הבדלים בין רמות הסיכון. קרנות מניות כללית תהינה בד"כ פחות מסוכנות מקרנות המשקיעות במניות בסקטור מסויים. על אף האמור, ישנם סקטורים מסויימים, דוגמת סקטור הרפואה, אשר נחשבים כדפנסיביים והינם לרוב פחות מסוכנים מהשקעה כללית בשוק המניות. פרמטרים נוספים המשפיעים על רמת הסיכון של הקרן הינם מידת הפיזור, (ככל שה קרן משקיעה בכמות גדולה יותר של מניות כך יורדת רמת הסיכון) הגודל של המניות -מניות קטנות הן לרוב מסוכנות יותר ממניות גדולות, והאזור הגיאוגרפי - שווקים מתעוררים נחשבים כמסוכנים יותר משווקים מבוססים.
מחקרים הראו כי בטווח הארוך שוק המניות מניב תשואה עודפת על אפיקי השקעה אלטרנטיביים, לצד תנודתיות גבוהה יותר. לפיכך, הקרנות המנייתיות מיועדות למי שמסוגל להתמודד נפשית ופיננסית עם הפסדים בתקופות מסוימות (אשר יכולות להתפרש גם על מספר שנים), מתוך ציפייה לתשואה עודפת לאורך זמן. לכן טעמו של התמר, ככל הנראה, בטווח הארוך הולך ומשתפר.
ראוי לציין כי העובדה ששוק המניות מניב תשואה עודפת לאורך זמן איננה מעידה כי קרנות נאמנות מנייתיות ספציפיות יספקו תשואה עודפת לאורך זמן. קיימות קרנות נאמנות רבות אשר נכשלו ביצירת תשואה השווה לתשואות המדדים השונים. קרן אשר מנוהלת באופן שגוי, עשויה לצבור הפסדים גם בטווח הארוך, על אף עליות במדד הייחוס. לכן כדאי מדי שנה לבדוק את הישגי הקרן.
מכיוון שהמשקיעים בקרנות הנאמנות משלמים דמי ניהול למנהלי הקרן, הם יצפו לתשואה עודפת על מדד הייחוס (לאורך זמן), שכן אם הקרן אינה עושה כן עדיפה השקעה בתעודת סל על מדדים מסויימים, הלוקחת דמי ניהול נמוכים יותר. עקב עובדה זו משקיעים בקרנות נאמנות נוהגים להשוות את הקרנות המנייתיות למדד הייחוס, בכדי לנטרל את ההשפעות החיצוניות על ביצועי הקרן(הביצועים של המניות באופן כללי), ולקבל תמונה של יכולות הניהול של מנהלי הקרן. (תשואה של 5% בשנה בה הבורסה יורדת אינה דומה לתשואה של 5% בשנה בה הבורסה עלתה ב20%).
קרנות עם טעם מניות מתוק מתחילת השנה
שם קרן הנאמנות | ענף | מנהל הקרן | |||
120% | 10% | 26.86% | |||
120% | 10% | 21.91% | |||
120% | 30% | 21.36% | |||
ההדס- קרנות האג"ח עם אג"ח וללא מניות
ההדס תופס מקום נכבד במיתולוגיה ובדת של העמים. הרומאים ראו בו את השיח של האלה ונוס, ייתכן שזהו מקור המנהג שפשט בראשית העת החדשה באירופה לקלוע את עלי ההדס בעטרתה של הכלה. ההדס גם משמש כצמח שממנו הופק בושם. לכן אפיונו הברור של ההדס הוא ריחו החזק אל מול טעמו הדל. ואם באלמנטים חזקים עסקינן, עתה, על נקלה להזכיר את קרנות האג"ח. הקרנות שלרוב נטולות מניות או בעלות אחוז מינורי, למן שנת 2010, רכזו את מירב הגיוסים בענף.
קרנות אג"ח הינן קרנות המתחייבת בתשקיף שלהן להשקיע לפחות 50% מנכסיה באפיק האג"ח. קרנות אג"ח נחלקות לפי סוג איגרות החוב בו הן משקיעות, כגון אג"ח ממשלתי, אג"ח חברות, אג"ח בדירוג נמוך ואג"ח בדירוג גבוה.
שוק האג"ח נחשב (ובצדק לרוב) כשוק פחות מסוכן משוק המניות. הסיבה לכך הינה שאג"ח הוא למעשה הבטחה של חברה או מדינה להחזיר למשקיע את הכסף המושקע בתוספת ריבית שנקבעה מראש. לכן הסיכון הכרוך בהשקעה נובע מחדלות פירעון של הלווה או מעלייה בשיעורי הריבית במשק (במקרה של השקעה באג"ח לטווח ארוך. כלומר, בניגוד להשקעה במניות, ירידה ברווחיות החברה לא תניב למשקיע הפסדים, כל עוד החברה או המדינה לא תגיע למצב בו היא לא יכולה להחזיר את חובותיה לנושים. בנוסף, במקרה של פשיטת רגל יקבלו המשקיעים חלק מהשקעתם (במסגרת הסדר חוב או פירוק), בעוד המשקיעים במנייה עלולים להפסיד את כל השקעתם.
פוטנציאל הרווח בשוק האג"ח הנו נמוך מאשר בשוק המניות מכיוון שהמשקיע איננו יכול להרוויח יותר מאשר הריבית אשר נקבעה בהנפקה, לעומת מנייה אשר יכולה תיאורטית לעלות עד אינסוף. על אף האמור, קיימים מקרים בהם אגרות חוב מסויימות נסחרות בריבית גבוהה מהריבית שנקבעה בהנפקה, מכיוון שהשוק חושש מפשיטת רגל. במקרים אלו הסיכון המוגבר מתבטא בכך שאגרות החוב נסחרות בתשואות גבוהות שמגיעות לעיתים לעשרות ואף מאות אחוזים. דוגמה טובה לכך היא אגרות החוב של קבוצת דלק אשר נסחרו בשיא המשבר בתשואות דו ספרתיות. עקב תגליות הגז של חברות הבנות של הקבוצה נעלם החשש מפשיטת רגל והמשקיעים באג"ח של החברה הרוויחו עשרות אחוזים על השקעתם. לעומת זאת, מי שהשקיע באג"ח של אפריקה בציפייה שהחברה לא תיאלץ להגיע להסדר חוב ספג הפסדים.
האג"חים השונים מחולקים על פי רמות הסיכון, כאשר אג"ח ממשלתי נחשב כבטוח ביותר, ולאחריו חברות בדירוג גבוה, חברות בדירוג בינוני, חברות בדירוג נמוך וחברות לא מדורגות.
קרנות האג"ח ישאפו לרכוש אג"ח בשוק אשר לדעתן נחסרות בתשואה גבוהה ביחס לסיכון של חדלות פירעון. בדומה לקרנות המנייתיות, ראוי לבדוק את הביצועים למדדי הייחוס. בנוסף, ינסו קרנות האג"ח להשקיע באג"ח ארוך כאשר הם יצפו לירידה בשיעורי הריבית במשק ובאג"ח קצר או באג"ח בריבית משתנה כאשר הם יצפו לעלייה בשיעור הריבית במשק.
ככל ששיעור ההחזקות באג"ח קונצרני הנו גבוה יותר כך גוברת רמת הסיכון וגובר פוטניצאל הרווח. לעומת זאת, ככל שההחזקה באג"ח קונצרני הינה נמוכה יותר(וההחזקה באג"ח ממשלתי גבוהה יותר יורדת רמת הסיכון ויורד פוטנציאל הרווח.
מכאן הנחתנו כי בעוד שוק המניות מלא בטעמים, שוק האג"ח לעומתו נודף בריחה הנעים של השקעה שקולה ומתוחכמת.
קרנות עם ריח אג"ח בולט מתחילת השנה
שם קרן הנאמנות | ענף | מנהל השקעות | מנהל הקרן | |||
0% | 10% | 0.33% | ||||
50% | 50% | 2.53% | ||||
10% | 30% | 1.79% | ||||
| כללי |
אז אילו קרנות הן האתרוג והערבה? המתינו לפרק ב'
נתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
