אילו פיקדונות עשויים להיות כשירים להכרה כפיקדונות תפעוליים וכיצד יתבצע תהליך ההכרה בפיקדונות תפעוליים?
רק פיקדונות המופקדים בתאגיד הבנקאי העונים על כל התנאים הקבועים בסעיפים 93 עד 104 בהוראה יכולים להיות מוכרים כפיקדונות תפעוליים (בין התנאים, קיום הסכם מחייב משפטית, קיום יכולת לזהות את הפיקדונות העודפים וביצוע ניטור ובקרה אחריהם וכו').
לעניין התנאים הקבועים בהוראה, להלן מספר הבהרות:
א) התאגיד הבנקאי יכול להראות כי ההסכם עם הגוף מקבל השירות, למתן השירותים התפעוליים, הינו לתקופה העולה על 30 ימים במועד ההכרה וכי הוא נמשך לפחות שנה אחת בטרם הוכרו בגינו פיקדונות תפעוליים.
ב) פיקדונות לצרכים תפעוליים הנוצרים מפעילויות סליקה, קסטודי וניהול מזומנים– רק יתרות עו"ש זכות ופיקדונות לזמן קצוב בעלי תקופה נותרת לפירעון של עד 30 ימים (טווח יחס כיסוי הנזילות) שמחזיק הגוף בתאגיד הבנקאי יוכלו להיחשב כפיקדונות תפעוליים (ובתנאי שמתקיימים כל יתר התנאים להכרה בפיקדונות תפעוליים).
ג) התאגיד הבנקאי אימץ מתודולוגיה מקובלת לזיהוי החלק מתוך הפיקדונות התפעוליים המשמש עבור הפעילות התפעולית. מתודולוגיה מקובלת לעניין זה, פרקטיקה מקובלת בבנקים בעולם או כזו שאומצה על ידי רגולטור בנקאי מוביל בעולם (למשל, ה-EBA).