בעיית תקציב ברשות שוק ההון - היו"ר "הודעות וואטסאפ ושיחות טלפון נענו וטופלו, גם על ידי אישית...חסרים משאבים"

אני מתכבד להציג את סיכום עבודת רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לשנת 2021, תוך התייחסות לחלק מהדברים שעשינו בשנת 2022. כפי שאני מציין בכל שנה, אני גאה באנשיה המסורים והמקצועיים של הרשות השקועים בעשייה אינטנסיבית לטובת הציבור בתחומים הרבים והמגוונים עליהם מופקדת הרשות.

שנת 2021 התאפיינה בהשפעות שלהי ופוסט מגפת הקורונה, אך בשנה זו גם צפינו בהתאוששות הכלכלה והמשק הישראלי. לעומתה, שנת 2022 מתאפיינת עד כה בשינויים כלכליים חדים ממה שהכרנו בשנים האחרונות.

שנים רבות של ריבית נמוכה ותעסוקה מלאה הביאו כלכלנים רבים לשאול להיכן נעלמה האינפלציה. והנה שנת 2022 הגיעה, וכתוצאה ממספר גורמים האינפלציה מרימה את ראשה בכל העולם ובישראל. בנקים מרכזיים מפסיקים את ההקלות הכמותיות שנתנו לשווקים ומעלים את ריביות הבסיס. השווקים יורדים, תשואות האג"ח עולות ונשמעים קולות של מיתון כלכלי אפשרי בחלקים שונים בעולם ובסקטורים ספציפיים.

האינפלציה מדאיגה במיוחד משום שהיא פוגעת בעיקר בשכבות החלשות בחברה, להם קשה יותר להתמודד עם השלכותיה. המצב בשווקי ההון, הריביות והאינפלציה משפיעים מאוד על הציבור ועל הגופים המפוקחים על ידי הרשות, ואני מעריך שהרשות תעסוק בהם רבות בתקופה שלפנינו. 

במהלך שנת 2021 קידמה הרשות נושאים רבים וביניהם:

רפורמה בביטוחי הבריאות הפרטיים שצפויה להיכנס לתוקפה בקרוב

שינויים בהוצאות הישירות ועדכונים של מסלולי ההשקעה בפנסיה

רפורמת המיועדות בה הייתה הרשות שותפה אקטיבית לשינוי היסטורי של מנגנון הבטחת התשואה לקרנות הפנסיה

הורדה בדמי הניהול לפנסיונרים

שיפורים משמעותיים בביטוחים האלמנטריים, תוך מבט לעתיד הנוגע לנושאים כמו קריסות מבנים, והשלכות נזקי טבע ואקלים.

דברים רבים קורים גם בעולמות הפינטק והקריפטו

פיתוחים מתקדמים מיועדים להעניק לצרכנים תחרות גוברת במוצרים פיננסים, שליטה במידע ובשימוש בו, ואפשרויות פעולה שלא היו פתוחות לציבור עד כה. יחד עם ההזדמנויות הרבות שמביאים איתם מודלים טכנולוגיים חדשניים, קיימת חשיבות רבה למודלים הכלכליים שעליהם בנויים הדברים.

בתחום הקריפטו לדוגמא, אנו עדים בחודשים האחרונים לקריסה של מטבעות שהונח שהם יציבים ומגובים באופן מלא, פריצות סייבר לבורסות קריפטו, ומודלים עסקיים שהבטיחו כלכלה חדשה אולם לא תמיד עמדו בהבטחותיהם. מדינות ורגולטורים רבים בוחנים נושאים אלו ברחבי העולם. יש לזכור כי בראש וראשונה, אנו זקוקים למערכת פיננסית אמינה ויציבה עם הגנות צרכניות ראויות. לכן רגולטורים בכל העולם עומדים על המדוכה ביחס לטכנולוגיות אלו ולהשפעתן על המערכת הפיננסית והכלכלית בכל מדינה. הרשות, כאחראית על רישוי נושא הקריפטו, בוחנת שוק זה כל העת, ומעודדת חדשנות אחראית אשר באה עם הגנות צרכניות מתאימות. הרשות מעודדת חדשנות גם בתחומים נוספים באופן אקטיבי, כך למשל בתחום האינשורטק, שמטרתו לקדם את המבטחים בזווית הטכנולוגית ולאפשר להם להעניק שירותים ומוצרים מתקדמים.

יש הטוענים כי הגופים המוסדיים הישראליים הופכים לריכוזיים וגדולים מידי בשוק הישראלי:

ברשות שוק ההון קיימת עמדה שונה, המבוססת על שתי טענות מרכזיות:

הראשונה היא שברמה הצרכנית, קרי ברמת דמי הניהול, ברמת הניודים ובאופן חלוקת השוק (מדדי הריכוזיות המקובלים), לא קיימת עדות לריכוזיות כלכלית שכזו.

השנייה, שלחוסכים הישראלים קיימת עדיפות לגופים גדולים בעלי איתנות פיננסית המסוגלים לעמוד ביעדי שירות ובניהול תיק ארוך טווח ללקוחותיהם תוך כדי ביצוע עבודה מקצועית והשאת תשואה לחוסך כתוצאה מיתרונות לגודל. יתרונות אלו באים לידי ביטוי בפרט במצב בו מרבית ההשקעות החדשות מבוצעות בחו"ל, וקיים יתרון לגופים גדולים בהשגה ונגישות לעסקאות טובות יותר ברמה הבינלאומית, דבר המעניק יתרונות לחוסך הישראלי. 

רשות שוק ההון בעלת השפעה קריטית על המשק ועל המערכת הפיננסית הישראלית.

הרשות מפקחת על תחומים רבים הנוגעים לציבור הרחב, החל מהחסכונות הפנסיוניים שלו, וכלה לכל סוגי הביטוחים הזמינים בישראל כמו ביטוחי הדירה, הרכב, בריאות, סיעוד וכולי. הרשות גם מפקחת על תחום השירותים הפיננסים החוץ בנקאיים, שאמורים להוות את התחרות המשמעותית למערכת הבנקאית בהצעת שירותים פיננסים. לשמחתנו, ביחד עם שותפנו באגף התקציבים הצלחנו להביא לגידול מסוים בתקציב הרשות, אולם לא בצורה המספקת.

רשות שוק ההון, כרגולטור פיננסי מוביל במדינה, האחראי לפיקוח על מעל ל50% מנכסי הציבור, צריך לקבל משאבים רבים על מנת להעניק לציבור את הפיקוח והשירות שהוא ראוי לו. אנו רואים זאת בעיקר בנושאים כמו פניות הציבור והחינוך הפיננסי. מערך פניות הציבור של הרשות טיפל בכ 15,000 פניות בשנת 2021, ביעילות רבה, וגם בשנה הבאה שמה הרשות לעצמה לחזק ולשפר את הממשקים בפניות הציבור לצד פיתוחים טכנולוגיים בתחום. תקצוב נוסף של המערך יאפשר לרשות לבצע את עבודתה בצורה יעילה יותר, לטפל בפניות ציבור בצורה מהירה יותר ולאסוף נתונים רבים יותר מתוך הפניות, נתונים המשמשים פעמים רבות לביצוע הסדרה וביקורות בשוק. כמו כן, הרשות, כאחראית על תכלול החינוך הפיננסי במשק על פי החלטת ממשלה, נדרשת לתקציבים לטובת קידום נושא זה שיאפשר לאזרחים מאוכלוסיות שונות להגביר את האוריינות הפיננסית שלהם. הרשות פועלת בתחומים אלו על ידי יצירת שיתופי פעולה, אולם בהיעדר תקציבים ראויים לכך לא ניתן לקדם נושא זה ביתר שאת. הפערים במשאבי הרשות ביחס לרגולטורים אחרים עדיין גבוהים, והרשות מתמודדת עם בעיות אלו כל יום בעבודתה. 

מערכת הפנסיה הישראלית דורגה בשנת 2021 במקום הרביעי בעולם בדירוג המרכזי לנושא זה ולא בכדי, הציבור הישראלי מקבל מכשירי חיסכון אמינים, מקצועיים, יציבים, וזולים מאוד בהשוואה בין לאומית. זו תוצאה של עבודת מאומצת של אנשי הרשות בשני העשורים האחרונים, לבנה אחר לבנה, ממונה אחר ממונה. אמנם המערכת לא מושלמת, אבל היא מתפקדת ברמה הגבוהה ביותר. מרבית מהמלצות הOECD למדינות אחרות כבר מיושמות בישראל, ומדינות אחרות מגיעות להתרשם מעבודת המסלקה הפנסיונית והאפשרויות הצרכניות שהיא מעניקה. 

בשנת 2021 ביצענו עוד כמה שיפורים למערכת. ביחד עם השותפים שלנו באוצר, ביצענו מהפך בהבטחת התשואה לפנסיה. החל מהחודשים הקרובים, במקום שהמדינה תנפיק לציבור אגרות חוב מיועדות לקרנות הפנסיה בריבית של 4.86%, המדינה תבטח 30% מקרן הפנסיה בריבית של 5.15%. זהו ניצחון גם לאזרח וגם למדינה.

האזרח מקבל הבטחת תשואה גבוה יותר שבתורה תוביל לקצבה גבוהה יותר לפרישה, והמדינה מקטינה את הצורך שלה בגיוסי חוב יקר שהכביד על ניהול החוב הממשלתי. ישנה סגירת מעגל, שכן בימי ראשית המדינה, כספי הפנסיה של האזרחים שימשו לבניית המדינה, כאשר כל כולם הושקעו באגרות החוב של המדינה. בעידן החדש, אנחנו נדרשים לוודא שכספי הפנסיה מושקעים בצורה ניאותה ומקצועית לצורך השאת תשואה לחוסכים, אולם ניתן להפנות משאבים אלו גם לקידום פיתוח המדינה והמשק הישראלי. 

בשנה זו פרסמנו גם את רפורמת ההשקעות.

למעשה מדובר במספר רפורמות שגובשו יחד, תוך הסתמכות על עבודתה של ועדת הוצאות ישירות ועל עבודת מטה רחבה שנעשתה ברשות. זו הרפורמה המשמעותית ביותר שהייתה בתחום ההשקעות מזה שנים, שמטרתה להביא לקהל החוסכים מוצרי חיסכון טובים יותר, מגוונים יותר, ועל פי טעמיהם. אכן יש ברפורמה אמירה מאד משמעותית - החיסכון של הציבור הוא אחד הנכסים המשמעותיים ביותר שהוא צובר בחייו. ראוי לתת לציבור מרחב בחירה טוב יותר במוצר הקריטי הזה על מנת להבטיח שהציבור לא נפגע ממשברים בשוק ההון, שהציבור מקבל ניהול השקעות הממקסם את תשואתו נטו, שהציבור מקבל מוצרים שמתאימים לטעמיו כמו השקעה פאסיבית או אקטיבית, השקעה בקיימות, השקעה בדמי ניהול קבועים או משתנים, השקעה עם ובלי הוצאות ישירות. כל זאת לצד הגברת השקיפות ויכולת ההשוואה של הציבור בין הקרנות השונות והמסלולים השונים. הרשות מאמינה כי הרפורמה תביא בשורה לציבור, הן ברמה הצרכנית והן באיכות ניהול ההשקעות שהציבור מקבל בחסכונותיו הפנסיוניים.

בכל מדינה מתקדמת בעולם קיים שוק ביטוח פרטי המאפשר מענה לציבור הרחב לקבל את שירותי הבריאות המתאימים למידותיו. בישראל, חשיבותו של ביטוח הבריאות הפרטי הוא בין היתר בהשלמת הכיסוי הניתן במערכת הציבורית, על מנת לתת מענה לצרכים רפואיים משמעותיים או דחופים. זאת תוך הבטחת יעילות כלכלית לאזרח, כדי שצרכים מהותיים אלו לא ימומנו ישירות מכיסו. הרפורמה שהושקה היא תוצאה של עבודה ארוכה ברשות, וגובשה לאחר התייעצויות עם גורמים רבים בענף הבריאות. הרפורמה כוללת צעדים משמעותיים לפישוט מוצרי ביטוח הבריאות והגברת התחרות בתחום, לצד אפשרויות לשדרג ולהרחיב את הכיסוי הביטוחי הקיים.

הפוליסה הבסיסית האחידה שמה דגש מרכזי על הגנה מיטבית עבור כל מי שיידרש לה במקרי קטסטרופה, קרי, מקרי ביטוח שעלותם גבוהה ביותר. פוליסה בסיסית אחידה שתאפשר השוואה בין מוצרי הביטוח עתידה להגביר את התחרות בתחום ביטוחי הבריאות הפרטיים בישראל. זאת לצד רבדים נוספים שיוצעו לציבור וישכללו את השוק, יגבירו את מגוון הכיסויים המוצעים, יתנו מענה רחב יותר לצרכים בריאותיים של מבוטחים, ויפחיתו משמעותית את בעיית כפל הביטוחים. יתרה מכך, באמצעות כלים דיגיטליים משלימים שפיתחנו, נעניק לציבור בשנה הקרובה יכולת השוואה ברמה גבוהה ובצורה פשוטה בין כל הכיסויים הבריאותיים, לרבות כיסויי השב״ן. צעד שעתיד להקל על קבלת החלטות מושכלת בתחום המורכב של ביטוחי בריאות.

נושא האקלים והתחממות כדור הארץ משפיעים בצורה הדוקה על העולם, המשק ועל ענף הביטוח. לצד הבעיות המוכרות שהנושא האקלימי גורם בעולם, ענף הביטוח מושפע מאירועים הולכים וגדלים של בעיות הנגרמות על ידי הטבע כמו הצפות מרובות, שריפות וכדומה. כבר כיום קיימים ניצנים לבעייתיות התופעה בעולם ובישראל, כאשר באזורים מסוימים בקליפורניה המשופעים בשריפות, חברות הביטוח לא מוכנות לבטח בתים באזורים אלו. לצד זאת, במטרה להתמודד עם סיכונים אלו, מדינות נדרשות להשקיע משאבים רבים בהקמה של תשתיות המאפשרות התמודדות עם נושא האקלים, החל מתחנות כוח המסתמכות על אנרגיה נקייה, תשתיות ניקוז, מערכות הסעה חכמות ורכבים חשמליים שיפחיתו פליטות מזהמים. הרשות פועלת בתחומים אלו במספר מישורים. ראשית, עוד בשנת 2020 פעלנו להגביר את השקעות הגופים המוסדיים בתשתיות אנרגיה ירוקה ותשתיות אחרות המתמודדות עם השלכות שינויי האקלים. זאת במטרה להבטיח כי יהיה מימון וקידום של תשתיות מסוג זה בישראל, תוך הסתייעות בכסף המוסדי בתנאי שהדבר הינו באינטרס של החוסכים. לא רק זאת, הרשות הדגישה את החשיבות של הבאה בחשבון של סיכונים סביבתיים וחברתיים בתהליכי ההשקעה.

בקרוב יוצעו גם מסלולי השקעה סביבתיים ומסלולי קיימות, המבוססים על קריטריונים של האו"ם בשם SDG (Sustainable Development Goals) וכך הציבור יוכל להיחשף ביתר שאת להשקעות אלו. גם בפן הביטוחי הרשות החלה בעבודת מטה על מנת לוודא שהמדינה מוכנה לתרחישים שונים היכולים להיגרם כתוצאה ממשבר האקלים.

רעידות אדמה הופכות לשכיחות יותר ואיתם החשיבות של ביטוח הדירה. הרשות מאמינה כי בדומה לעולם הרכב, גם בדירות קיימת חשיבות לקיום ביטוח חובה, שיאפשר התמודדות עתידית עם התממשות סיכון זה. ביטוח חובה יאפשר לקיים פול של דירות שלא ניתן לבטח ולהקטין את החבות העתידית של המדינה בקרה של קטסטרופה, שתמומן מכספי המיסים של האזרחים.

הפיקוח על שוק ההון, הביטוח והחיסכון הישראלי בהתאמה לסביבה הבינלאומית

הרשות לומדת ומתעדכנת באופן תדיר על הנעשה בפן הבינלאומי בכל התחומים שתחת פיקוחה. אנו מקיימים קשרים עם מבטחי המשנה, שעוזרים לקיים את פעילות הביטוח בישראל. אנו חברים בגוף מפקחי הביטוח הבינלאומי ופעילים בוועדותיו. אנו חברים בוועדת היציבות הפיננסית הבינלאומית וברשת הבינלאומית לקידום חדשנות במערכת הפיננסית (GFIN). אנו מקיימים אינטראקציות עם רגולטורים מקבילים ולומדים את עמדותיהם בנושאים שונים וכן עם ארגונים כמו הOECD-, קרן המטבע הבינלאומית ו,EIOPA- המאסדרת את נושא הסולבנסי באירופה. בנושאים רבים מדינת ישראל נמצאת בקו אחד עם המדינות המובילות בעולם. בין תחומים אלו ניתן למצוא את תחום הפינטק והאינשורטק בו ישראל היא מהמובילות בעולם.

רשות שוק ההון קידמה בתחומים אלו נהלי רישוי ופיקוח מהמתקדמים בעולם ובשורה אחת עם רגולציה בינלאומית כגון PSD2, MICA ועוד. תחומים נוספים בהם קידמה רשות שוק ההון בשנים האחרונות התאמה והשתלבות בסטנדרטים בינלאומיים הם תחומי הדיווח הכספי הבינלאומי של הביטוח –17 IFRS, ותחום הלימות ההון – סולבנסי 2. בשנת 2021 המשיכה הרשות להיערך להטמעת תקנים IFRS17 ו-IFRS9 תוך פרסום מסמכי מדיניות שונים וקיום קשר רציף עם הגופים המפוקחים על הטמעת התקנים. עקב סוגיות לא פתורות ביישום תקן IFRS17 בעולם ובעיות בקרה שהתעוררו עקב כך, רשות שוק ההון, שצפתה את הדברים מראש, דחתה את יישומו של תקן זה בשנה. זאת כדי להבטיח אי פגיעה באמינות הדוחות הכספיים וכדי להבטיח יישום איכותי ומבוקר של התקן. רשות שוק ההון רואה חשיבות בהבטחת אמינות הדיווח הכספי של חברות ביטוח לצד אימוץ סטנדרט הדיווח הבינלאומי המתקדם ביותר ומיצוב חברות הביטוח הישראליות בקדמת הבמה בתחום זה. גם בתחום הסולבנסי, המבוסס דירקטיבה אירופאית לניהול הון בחברות ביטוח, המשיכה הרשות להתקדם בשנת 2021 עם כתיבת עקרונות והנחיות לביצוע הערכה עצמית של הסיכונים וכושר הפירעון של חברות הביטוח. 

מהלכים אלו מקדמים את יישומם של סטנדרטים בינלאומיים מקובלים בשוק הישראלי ותורמים ליציבות המערכת הפיננסית.

בימים אלה אני חותם כהונה בת ארבע שנים בראשות רשות שוק ההון ושש עשרה שנים (עם הפסקות משמעותיות) בשירות הציבור, בתחום הרגולציה הפיננסית.

הייתה לי קדנציה אינטנסיבית ומשמעותית, במהלכה קידמנו רפורמות רבות לטובת ציבור החוסכים והמבוטחים, התמודדנו עם השלכות הקורונה בשוק ההון והביטוח, ופעלנו לחיזוק היציבות והממשל התאגידי בחברות הביטוח והגופים המוסדיים.

בארבע השנים האחרונות רשות שוק ההון חוותה שינויים רבים, תשתיות נבנו מחדש, חלה התמקצעות רבה, ואומצו דפוסי ניהול ועבודה המאפיינים ארגון פיקוח עצמאי, שהוא אחד המשמעותיים והמשפיעים בכלכלת ישראל.

לצד פעילות בסטנדרטים גבוהים והתאמה גבוהה יותר למקובל בעולם בתחומי היציבות והפיקוח, שמרה רשות שוק ההון על קו נחרץ והחלטי של הובלה בהגנה על צרכנים, בדאגה לחוסכים ולמבוטחים, ובשמירה על זכויותיהם.

דאגה זו לא הייתה מן השפה ולחוץ. הטיפול בפניות ציבור קיבל דגש וחיזוק משמעותיים. על היעדר תקציב חיפתה מסירות ונשמה יתירה מצד עובדי הרשות. מול כל שקל שהיה חסר בתקציב עמדו משאבים בלתי נלאים של נשמה ורצון טוב לסייע לפונים במצוקתם. מיילים, הודעות וואטסאפ ושיחות טלפון נענו וטופלו, גם על ידי אישית, ובלי קשר לזהות הפונה. שירתנו את הציבור הישראלי כדי להקל עליו במצוקתו. הלוואי שהיינו יכולים, או היו עומדים לנו המשאבים, לסייע יותר.

משאבים כאלו, אני מאמין ,יבואו בהמשך. ההבנה של תפקידה הקריטי של הרשות והיקף הפעילות העצומה, החשובה והברוכה שלה למען הציבור, החלו לחלחל יותר ויותר בציבור, אצל ארגונים ציבוריים, נבחרי ציבור, ואצל עמיתינו באוצר. חיזוק הרשות ועצמאותה הוא אינטרס של כולנו.

בתקופת כהונתי נהניתי מיחסי עבודה פוריים עם שרי האוצר תחתם עבדתי ומשיתוף פעולה מועיל מצד חבריי להנהלת האוצר, חבריי בבנק ישראל, והרגולטורים האחרים. הייתה לי זכות גדולה לשרת כ16- שנים את הציבור הישראלי במסגרת תפקידיי בבנק ישראל, ברשות ניירות ערך, ובתפקידי הנוכחי ברשות שוק ההון. בכל מקום פגשתי אנשים שפעלו באמונה ומסירות למען הציבור בישראל.

אני מודה לכולם ובפרט לעובדי רשות שוק ההון הנפלאים שהיו חבריי לדרך שהתוויתי לרשות חזקה, מקצועית ועצמאית, הפועלת באחריות לטובת המשק והציבור הישראלי.

חלק מהפעולות שעשינו ברשות שוק ההון בשנים האחרונות יבשילו ויקבלו ביטוי בשנים הבאות ועוד רחוק לעתיד .זה לא רק טבעם של דברים. בניית הרשות לטווח ארוך נובעת מתפיסה ברורה שלאורה פעלנו: איננו שותלים עצים שבהכרח נקטוף את פירותיהם (וכותרותיהם) בזמן קצר. אנחנו שותלים עצים שבצילם יישבו אחרים בעוד שנים רבות.

בסערות הימים הללו (בכלכלה, ברגולציה הפיננסית..), ובסערת שינוי בכלל, מתגנבים לעיתים ספקות ועולות לא פעם שאלות בדבר מה יהיה, ומה הלאה.

ביד יציבה ולב בוטח אני יכול להרגיע את כל השואלים בציטוט מדבריו של טדי רוזוולט, נשיאה ה26-של ארה"ב, אותם אני מאמץ בפן הלאומי, בפן של הרשות, ואולי גם בפן האישי:

"אומתנו, המבורכת ברוח נעורים ועוצמה, מביטה אל העתיד בציפייה". 

ד"ר משה ברקת יו"ר רשות שוק ההון