הנפט נפל, מחיר הגז הטבעי קרס – מה זה אומר על העתיד של שוק המניות?

אחד הסיפורים הכלכליים הגדולים של 2022 שמתקרבת לסיומה הינה חזרתה של האינפלציה לחיינו. אחרי 15 שנים שבהן כמעט שכחנו שמחירי מוצרים ושירותים יכולים לעלות בעקביות, חודש אחר חודש, הגיעה 2022 והחזירה אותנו למציאות שההסטוריה האנושית מכירה היטב. וכאשר מדברים על אינפלציה – צריך תמיד להתחיל מהמקום שבו הכל התחיל: הקפיצה במחירי האנרגיה. 

תחילה היה זה מחיר הנפט שזינק בחדות בפברואר בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה. בהמשך היו אלו מחירי הגז הטבעי שהמריאו עד לשיא של 9.5 דולר ל"יחידת חום בריטית" (או כפי שהיא נקראת בשפה המקצועית – MMBtu ). 

רק כדי לקבל פרופורציות – לאורך רוב העשור הקודם נסחר הגז הטבעי סביב 2.5 דולר ליחידת חום. כיום, גם לאחר שנפל בחדות מהשיא של יוני, נסחר הגז הטבעי סביב 5 דולר ליחידת חום – פי 2 ויותר מהממוצע שלו בעשור האחרון. הנפט שנפל לאחרונה למחיר של 85 דולר נסחר בכ-50% מעל מחירו הממוצע בשנים 2015-2019 שנע סביב 65 דולר. 

נפט וגז נחשבים לנכסים פיננסיים שיש ביניהם קשר חיובי. כלומר, כאשר האחד עולה, השני נוטה לעלות בעקבותיו – ולהיפך. עם זאת, הנפט הינו סחורה נזילה וסחירה בהרבה מאשר גז טבעי. למעשה זו הסחורה (קומודיטי) הסחירה ביותר בעולם. ולכן כאשר מדברים על "קשר חיובי" מתכוונים בעיקר לכך שהנפט מושך אחריו את הגז כלפי מעלה או מטה. ההשפעה של מחיר הגז על מחיר הנפט פחותה בהרבה.

דוגמא טובה לקשר בין שני סוגי הסחורות הללו ראינו בשנה האחרונה. במחצית הראשונה של 2022 המריאו שני הנכסים אל על, אולם שיעור הזינוק של הגז הטבעי היה חד הרבה יותר. בשעה שהנפט השלים זינוק של כ-60% - מ-75 דולר לחבית ל-120 דולר לחבית – מחיר הגז המריא בכ-160% - מ-3.6 דולר ל-9.5 דולר. 

ביוני החל מחיר הנפט לנוע דרומה ובאחרונה חזר עד ל-80 דולר לחבית – לא רחוק ממחירו בתחילת השנה. הגז לעומתו המשיך להיסחר ברמות גבוהות גם ביולי ואוגוסט. באמצע ספטמבר החל מחירו של הגז לצנוח בחדות, ובתוך חודש בלבד הוא איבד כ-80% מחירו. לנפילה הזו יש חשיבות רבה מאחר והיא עשויה למתן את לחצי האינפלציה בעולם, ובמיוחד באירופה שנקלעה למשבר אנרגיה בעקבות שיבושים באספקת הגז מרוסיה. 

נפט וגז: תנודתיים בטווח הקצר - מתואמים בטווח הארוך

נפט הוא סחורה גלובאלית, הגז - לוקאלי

מדוע בעצם נפלו מחירי הנפט והגז הטבעי במחצית השניה של 22'? לגבי הנפט הסיבה די ברורה. משקיעי העולם סבורים שסדרת העלאות הריבית שננקטו כדי לעצור את האינפלציה תוביל להאטה כלכלית חריפה בחלקים נרחבים של העולם, דבר שיקטין את הביקוש לנפט. 

חשוב להדגיש שהתרחיש הזה נמצא עדיין בסימן שאלה. כלכלות ארה"ב ורוב מדינות מערב אירופה עדיין נמצאות בתנופה עקב היציאה ממשבר הקורונה ושיעורי האבטלה בהן נמוכים מאוד. המשקיעים נסמכים בעיקר על תחזיות אפרוריות מצד הבנק העולמי וקרן המטבע הבינלאומית שצופות האטה. 

לגבי הגז הטבעי הסיבות כרגע קצת פחות ברורות. 

נפט וגז טבעי נחשבים למוצרים תחליפיים זה לזה. למשל בייצור חשמל. ישנן לא מעט תחנות כוח בעולם שיכולות לפעול הן באמצעות גז והן באמצעות תוצרי נפט (מזוט). כאשר מחירו של הנפט עולה ניתן לעבור בקלות יחסית לייצור חשמל בגז, ועל ידי כך להעביר את עודפי הביקוש לנכס שמחירו בשוק נותר נמוך וכך למשוך אותם מעלה. ישנן גם מכוניות שבהן ניתן לעבור משימוש בנפט לשימוש בגז.  

אבל למרות שהם נחשבים לתחליפים – מדובר בתחלופה שאיננה מיידית ואיננה אוטומטית. עבור סוג השימוש העיקרי בנפט – דלק למכוניות – הגז אינו מהווה תחליף של ממש. מעט מאוד מהמכוניות בעולם מותאמות להנעה באמצעות גז. גם מטוסים מונעים על ידי דלק, שלא ממש ניתן להמיר אותו בגז. 

תחנות כוח לעומת זאת מונעות כיום בעיקר באמצעות גז טבעי. לאור כמויות הגז הטבעי הגדולות שנמצאו בעולם ב-20 השנים האחרונות, החליטו רוב מפעילי תחנות הכוח לבסס את פעילותן על גז טבעי. עזרה לכך העובדה שגז טבעי נחשב לפחות מזהם מנפט ומפחם, שני מקורות אנרגיה שהיו פופולאריים בעבר.

גז טבעי משמש גם לחימום בתים וחללים מסחריים סגורים והביקוש לו גדל בימות החורף (בחצי הכדור הצפוני). בכך הוא החליף כמעט לחלוטין את הנפט ששימש לחימום בעבר. 

הבדל חשוב נוסף נמצא בשינוע ובאגירה של נפט וגז. גז טבעי תופס נפח גדול מאוד. אין כל כך טעם להפיק אותו ואז לשמור אותו במחסנים. ברוב המקרים "תחנת האחסון", היא שדה הגז עצמו. היקפי ההפקה יכולים להשתנות בהתאם לביקוש. למשל, כאשר מסתיים החורף באירופה והביקוש לגז טבעי לחימום בתים יורד – ניתן להקטין את היקפי ההפקה, ולשמור את העודפים לחורפים הבאים. 

שינוע של נפט הוא פעולה פשוטה יחסית ונעשה באמצעות מיכליות שמותאמות לכך, או על ידי משאיות. גז קשה יותר ויקר יותר לשנע. השינוע המקובל הוא בצורתו הטבעית דרך רשת צינורות. דרך אחרת היא להנזיל את הגז בצד אחד של העולם, להסיע אותו לקצה השני, ושם להחזירו למצב הצבירה המקורי שלו. שתי הפעולות הללו נחשבות ליקרות מאוד ומצריכות השקעה התחלתית גדולה. 

לא תמיד מדובר בהשקעה כדאית. דוגמא לכך סיפק צינור הגז ממצרים לישראל שספג חבלות רבות במהלך ניסיון ההפיכה במצרים ויצא משימוש. גם צינור הגז מרוסיה לגרמניה – נורדסטרים - שנבנה בהשקעה גדולה, נמצא עכשיו בסימן שאלה בעקבות הרצון של האירופים להיגמל מגז רוסי. 

העובדה שמדובר בשני מוצרים שאינם מהווים תחליף מושלם זה לזה מסבירה חלק מהתנודות הלא אחידות במחירם. ביוני השנה, כאשר מחיר הנפט החל לצלול, מחיר הגז הטבעי נותר גבוה משום שבאירופה חששו שעד לחורף הקרוב לא יימצא תחליף לגז הרוסי. 

ארה"ב שהפכה למפיקת גז גדולה בעקבות תגליות הגז הרבות מתחילת העשור הקודם, הציעה לאירופה לצייד אותה בגז מונזל כתחליף לגז הרוסי. אבל מדובר רק בפתרון חלקי. כדי למלא את הגז החסר מרוסיה במלואו נדרשת ארה"ב להקים תשתית הולכה קבועה. כלומר, צינור גז שיחבר בין היבשות. זה לא משהו שניתן לפתור בן לילה.

בעיית השינוע גורמת לפיכך למחירי הגז הטבעי להיות מושפעים יותר ברמה המקומית לעומת הנפט שהוא מוצר גלובאלי. כאשר מתעורר מחסור בגז בגרמניה, אי אפשר לפתור זאת על ידי שליחת צי מיכליות מהאוקיינוס ההודי לעבר צפון אירופה. בשלב הראשון המחיר יקפוץ בחדות כדי לשקף את השינוי בין הביקוש להיצע. פתרון לבעיה כזו ניתן למצוא רק בטווח הארוך. 

מומחים בענף האנרגיה הסבירו לאחרונה שהסיבה העיקרית בגללה נפלו מחירי הגז בחודש האחרון נעוצה בחורף הקל יחסית ששורר כעת באירופה בניגוד לעבר ולתחזיות קודמות. מצב כזה מקטין הן את הביקוש לגז לחימום, והן את התלות של אירופה ברוסיה. מחירים נמוכים בהמשך השנה עשויים לסייע ללחץ האירופי על רוסיה לסיים את המלחמה. בנוסף, בדומה לנפט, במקרה שתתפתח האטה כללית בעולם הביקוש לגז טבעי צפוי לקטון גם בחלקים אחרים של העולם.

מבחינת השווקים הפיננסיים יש בכך אולי בשורה כלשהי. ככל שלחצי האינפלציה יקטנו, גדל הסיכוי שתהליך העלאות הריבית ייעצר מוקדם מהצפוי. אם כך אכן יקרה, נגדי הבנקים המרכזיים והמשקיעים בשוק המניות ישמיעו אנחת רווחה שתישמע מלונדון ועד ניו יורק.

דיסקליימר: 

הכותב שימש בעבר כעורך שוק ההון של TheMarker. לאחרונה הוא הוציא את הספר: "הצפת ערך – הלקסיקון של שוק ההון". אין לראות בכתוב המלצה לקנות או למכור ניירות ערך כלשהם. הכותב עשוי להחזיק פוזיציות בניירות הערך המוזכרים במאמר.