האמת היא שזה קצת מפחיד. כאשר רואים את הגרף היומי של מדד תל-אביב 35 שלנו (בעזרת פלטפורמת
TradingView) מקבלים את התחושה שקצת "איחרנו את הרכבת", אם רצינו "לתפוס" כאן תחתית:
התחתית הייתה בתחילת אוקטובר, סביב 1800, כאשר המדד נמצא כבר 7.81% יותר למעלה סביב 1930. לא רק זאת אלא שהמדד עשה את המעשה הזה בצורה מהירה וחד משמעית, מבלי לתת לנו יותר מאשר יום אחד של ירידות (נרות הייקין-אשי).
ועוד נוסיף על הבעיה ה"פסיכולוגית" שלנו: המדד כבר הספיק לחזור כ-50% מהירידה הגדולה, מאמצע אוגוסט, ועד סוף ספטמבר. חזרה כזו מהווה, בדרך כלל, מקום טוב של עצירה, עיכול, ואף תיקון טכני יורד. אז מה מביא אותנו לחשוב שיש עדיין פוטנציאל חיובי לשוק המניות הישראלי? בסביבה מתקדמת למדי של משבר כלכלי, שהמיתון שלו עוד לא נכנס לתודעה הכללית של הציבור?
לכך שתי סיבות עיקריות, כאשר הראשונה נמצאת בדרגה הרבה יותר נמוכה של חשיבות מחברתה. ובכן, ראשית, וזה ברמה המקומית והגלובלית, תחילת נובמבר משלבת הסרה של חוסר וודאות פוליטית גדולה בשתי המדיניות החשובות לשוק המניות הישראלי: ישראל וארה"ב. ב-01-11 יהיו לנו בחירות אצלנו, אשר יקבעו (אולי...) מי יהיה בראש המדינה ואיזו מדיניות כלכלית תהיה מונהגת כאן.
אני יודע שתאמרו לי מיד: מאז תוכנית הייצוב של שנות ה-80 של מודעי-פרס, מונהגת במדינה אותה מדיניות כלכלית ליברלית המקטינה הוצאות ממשלה לטובת המקרו, ומעמיסה הרבה מהן על האזרח. והבחירות האלו לא ישנה הרבה בכיוון הזה. זה נכון, אבל יש עדיין ניואנסים, והתייחסות של גורמים זרים, שישתנו לפי תוצאות הבחירות שלנו.
שנית, ב-08-11 יתקיימו בחירות המשנה בארה"ב. גורם הרבה יותר משפיע ומשמעותי לבורסה שלנו דרך הקורלציה עם הבורסה של ארה"ב. מצב של "שיתוק" במערכת הפוליטית האמריקאית (ממשל דמוקרטי מול קונגרס רפובליקאי) נחשב למצב טוב לשוק. מדוע? כי שיתוק אומר אי ביצוע רפורמות ושינויים המביאים לחוסר וודאות. מאז ממשל רייגן של שנות ה-80 (עוד פעם שנות ה-80...) לא היה מצב שבו שיתוק כזה לא התבטא בחיוב פיננסי.
אבל, מעבר לעניינים הפוליטיים האלו, אני רוצה לציין ולהוסיף כאן שני גורמים אשר כבר הזכרתי במקומות שונים. הראשון הוא נושא שחרור תקופת ההקפאה של אפשרות רכישה חוזרת של מניות על ידי החברות, והשני הוא נושא מחיקה ההון מאז תחילת השנה.
על פי הנתונים הקיימים,
ישנה יכולת תיאורטית של חברות לרכוש את המניות שלהן בהיקף של כ-500 מיליארד דולר עד סוף השנה. זה היה מנוע אדיר מימדים בעבר אבל, היום, זה יהיה משפיע על פי כמה וכמה כאשר מחירי המניות ירדו המון. ויש כנראה הרבה מנהלי חברות שבאמת חושבים שהמניה שלהם נסחרת במחיר מוזל מאוד. לכן, נושא ה-
Buyback הזה יהיה, לדעתי, משמעותי ומיושם לרוב.
העניין השני הוא מחיקת ההון שנעשתה עד עכשיו. על פי הנתונים של עד סוף ספטמבר,
נמחקו 49.3 טריליון דולר (!!) מערכם של מניות, אגרות חוב, ומט"ח, מאז תחילת השנה. על מנת לתת קנה מידה לעניין זה נזכיר שבמשבר הסאב-פריים של 2007-9 ההערכה היא שאבדו אז 33.4 טריליון "בלבד". הסיבה להבדל המשמעותי הזה נמצא בערך ההון העצום שנמחק באג"ח הפעם, דבר שלא היה כדוגמתו אז. אז, התשואות ירדו מ-7% ל-0% ועכשיו הן עלו מאזור ה-0% ל-3-4% ויותר. ונזכיר: עלייה בתשואות אומרת ירידה בערך האג"ח.
מכל האמור לעיל נאמר: נכון מאוד שהשוק הישראלי כבר עלה די הרבה מהתחתית המינורית שלו, וייתכן מאוד שנראה תיקון יורד קטן מתישהו בקרוב. אבל, הגורמים היסודיים הטוענים לתקופה של חיוב עונתי קצת יותר משמעותי, מאז מה שראינו מתחילת 2022, אומרים לנו שיש כאן סיכוי טוב להמשך מעלה.
העליות שראינו ביום שישי בוול-סטריט, אחרי מופע אימים של דוחות מאמזון, פייסבוק (מטה), מייקרוסופט, טסלה, וגם הדוחות הבינוניים של אפל, מראות שיש כוח חזק שפועל מעלה, למרות המקרו והמיקרו. זאת, לטובת הקלה זמנית של מצב הסנטימנט השלילי. כמו תמיד נסייג ונאמר את הדבר המתבקש הבא: ירידה מתחת ל-1850 תשנה את השכנוע הגדול הזה, וירידה מתחת ל-1790 תבטל אותו לחלוטין. שבוע טוב!