מה הדעות הכלכליות של שר האוצר הבא?

אמנם עדיין אין תוצאות אמת, אבל הדברים המסתמנים הם כי מפלגת הציונות הדתית ועוצמה יהודית יהיו חברות בכירות בממשלה. מכאן עולה שאלת חלוקת התיקים, וכבר נרמזו סימנים שסמוטריץ' יהיה שר האוצר הבא.

המצע של מפלגת הציונות הדתית בהיבט הכלכלי סדור, מגוון ומפורט. להבדיל מהמפלגות הגדולות, אלה שלא טרחו לקיים כלל מצע, או מפלגות אחרות שמדברות בססמאות כלליות, כאן ניכרת הירידה לפרטים, והבקיאות של כותבי המצע בנושאים הרלבנטיים. צריך לקוות שהדברים יתורגמו לפרוגרמה מעשית בפועל. אחרי כהונה שנחשבת מוצלחת כשר תחבורה, תעלה השאלה כיצד יתפקד סמוטריץ' במערכת מורכבת הרבה יותר, ועם כח רב יותר במשרד האוצר.

נושא הדגל – מגזר ציבורי ביטול מוסד הקביעות

הציונות הדתית מדברת על התייעלות של המגזר הציבורי. הרצון והשאיפה של סמוטריץ' תהיה להנהיג מודל תגמול לפי כישורים וביצועים, ולא לפי ותק. הרצון של סמוטריץ' יהיה להסדיר את יחסי העבודה בין המדינה לעובדי המדינה על ידי – קידום חוק לבוררות חובה בשירותים חיוניים – נכון להיום למשל, כבאים לא מוגדרים כשירות חיוני. איסור על שביתות הזדהות, הגדלת גמישות העסקת העובדים על ידי ביטול מוסד הקביעות בשירות המדינה.

בנוסף, סמוטריץ' מדבר על התייעלות המגזר הציבורי, הפחתת תקנים מיותרים ומיצוי תקנים קיימים.

העניין הוא שלא מזמן נחתם הסכם שכר עם עובדי השירות הציבורי, ובנוסף, לא ברור איך בכוונת סמוטריץ' להתמודד עם מוקדי הכח העצומים בהנהגת ההסתדרות, שלבטח לא תשבע נחת ממהלכים של התייעלות בשירות הציבורי.

כפי הנראה סמוטריץ' ימצא אוזן קשבת אצל בכירי האוצר, שיגבו אותו במהלכים כאלה, לרבות אצל נציב שירות המדינה. הבעיה הגדולה שאיתה צריך להתמודד היא כאמור שביתות העובדים, והגיבוי הכמעט אוטומטי שבית הדין לעבודה נותן לשביתות אלה. נכון להיום אין ברפורמה המשפטית של הציונות הדתית כל אמירה לגבי בית הדין לעבודה.

רפורמות נוספות שבכוונת הציונות הדתית להציע כוללות יצירת סביבה תומכת יזמות חופשית וחדשנות – שימוש בתקנים אירופאים כתחליף למכון התקנים הישראלי (התחיל כבר בתקופת הממשלה הקודמת), צמצום רגולציה במשרדי הממשלה.

נקודה נוספת היא פישוט חוקי העסקה, ויצירת הקלה רגולטורית על העסקת עובדים. המשמעות היא אולי ביטול חלק מחוקי ההעסקה שהתקבלו לאורך השנים. איזה חוקים? לא מפורט.

הקלות בכניסה למקצוע – לא במשפטים

הציונות הדתית מדברת, בין היתר גם על הקטנת כוחם של איגודים מקצועיים ביצירת חסמי כניסה למקצוע, גם זה מהלך מבורך בסך הכל, אולם שוב צריך לראות איך מתמודדים עם התנגדות של מוקדי הכח בעניין.

אם סבורים הסטודנטים לעריכת דין, כי הנה מגיעה כהונת התמחות קצרה יותר, או הקלה במבחני לשכה, הם צפויים להתאכזב. סמוטריץ' צריך מאוד את לשכת עורכי הדין בוועדה למינוי שופטים, וברפורמות נוספות במשפט, כך שסביר להניח שכפי שנהגה איילת שקד, הוא לא יעז לפגוע בלשכת עורכי הדין.

תחומים רבים נוספים מוסדרים על ידי המדינה, ולא על ידי גילדות מקצועיות. כך במקצועות פיננסיים (ייעוץ השקעות, ניהול תיקים, סוכן ביטוח וכיו"ב). מרבית המקצועות הרפואיים והפאה-רפואיים מקבלים רשיון ממשרד הבריאות. חוקרים פרטיים, מתווכים במקרקעין מקבלים רשיון ממשרד המשפטים. מורי דרך מקבלים רשיון ממשרד התיירות. כלומר לגבי מקצועות אלה, יכול סמוטריץ' לקיים הליך בחינה של המשרד הרלבנטי, ולראות האם התנאים שקבועים בחוק אכן רלבנטיים. אולם לא בטוח שאליהם סמוטריץ' מתכוון.

נייר מדיניות של מכון אהרון שהתפרסם ב-2019, מדבר על הצורך בפישוט הליכי הרישוי, וצמצום כמה שאפשר בהליכי רישוי אלה, סביר להניח שאליהם מכוון סמוטריץ'. 

פסק דין אפרופים והגישה של ברק

נושא נוסף במצע של סמוטריץ' מדבר על ודאות באכיפת חוזים שנחתמו מתוך הסכמה הדדית. המשמעות היא, אולי, נסיון לקדם חקיקה שתיתן עדיפות ללשון החוק, ולא לפרשנות התכליתית אותה הציג אהרון ברק בפסק דין אפרופים. להזכיר, בפסק הדין, ברק בעצם החיל פרשנות שמטרתה היא לחפש את התכלית האמיתית של החוזה, גם אם זו לא מפורשת בחוזה עצמו. המחוקק תיקן את חוק החוזים, ובית המשפט העליון אף ניסה לסגת מהלכה זו, אולם בחלק מהפסיקות הלכה זו עדיין אוזכרה. כפי הנראה סמוטריץ' מכוון לתיקון נוסף של חוק החוזים, שיבהיר לבית המשפט שהלכת אפרופים מבוטלת.