רקע
עולם ההשקעות הפאסיביות חווה התפתחות מואצת בשנים האחרונות. על מדף המוצרים הפאסיביים המוצעים לציבור בישראל ניתן למצוא היום קרנות סל וקרנות מחקות (להלן – "קרנות מחקות") על מגוון רחב של מדדים וביניהם מדדי שווי שוק כלליים, מדדים ענפיים, מדדים משולבים ועוד. בשנים האחרונות חלק גדול מהמדדים נבנו בהתאמה אישית לדרישות מנהל הקרן (Tailor Made) תוך מתן בלעדיות למנהל קרן מסוים למעקב אחר המדד. נכון למועד כתיבת הוראה זו, ישנן 1170 קרנות מחקות וקרנות סל, מתוכן מעל ל-300 קרנות מנייתיות המסווגות תחת סיווג "ענפי" כשחלקן הגדול נבנה בהתאמה אישית למנהל הקרן אשר מחזיק בבלעדיות על השימוש במדד גם אם לתקופה מוגבלת. מגמה זו הביאה לפריחה וחדשנות בתחום שבאה לידי ביטוי גם בקרנות שנכסי הייחוס שלהן מייצגים תתי ענפים או מגמות שונות בשוק וגם ביצירת מדדים "חכמים", אך גם העלתה סוגיות שונות לגביהן נדרש הסגל להביע את עמדתו, ביניהן: מידת ההלימה הנדרשת בין שם המדד להרכב ניירות הערך במדד, מנגנון סיווג ניירות הערך למדד, היקף שיקול הדעת של עורך המדד במסגרת ניהולו השוטף של המדד ושקיפות המידע על אודות המדד והרכבו (פרוט בהמשך המסמך).
לאופן ניהולו של נכס המעקב של הקרן ישנה חשיבות רבה בקרנות מחקות. מנהל הקרן נדרש להשיג תשואה הקרובה ככל שניתן לתשואת נכס המעקב של הקרן, כך שמדיניות ההשקעה של הקרן מוכתבת למעשה על ידי עורך המדד. לפיכך, אופן קביעת הרכב המדד, ושינויים בהרכבו לאורך תקופת קיומו, הם בעלי חשיבות קריטית לאופן ההתנהלות של הקרן וביצועיה, והינם בעלי השפעה ממשית על המשקיעים בקרן. הדברים נכונים הן באשר למדדים עצמם, למתודולוגיה שלהם ולהרכבם, והן באשר לעורך המדד עצמו, שכן לאופן התנהלותו של עורך המדד השפעה ישירה על הרכב המדדים אותם הוא עורך ו/או מחשב. כך, ניגודי עניינים בפעילותו של עורך מדד עלולים להשפיע על ההחלטות שיקבל בעת עדכון הרכב המדד ומשקלותיו. דוגמה נוספת להשפעה של עורכי המדדים היא במקרה של הפסקת פעילות של עורך מדד אשר יכולה לפגוע באופן ההתנהלות של הקרנות העוקבות אחר מדדים מטעמו, ולפגוע משמעותית במשקיעים באותן קרנות. לאור כל אלו, המגמה ההולכת וגוברת בעולם היא של החלת פיקוח מסוים על עורכי מדדים ועל מדדים המשמשים כנכסי מעקב בקרנות, כפי שיפורט להלן.