איור פאנדר
משה שלום
19/02/2023
אחת מהשאלות הגדולות שעולות שוב ושוב עוסקת בחוכמתם של משקיעים: האם אנשי האג"ח חכמים ומבינים יותר מאשר אנשי המניות? ברור שלשאלה הזו אין הרבה משמעות מעשית. לדעתי, אוסף הקריטריונים שעל פיהם משקיעים באג"ח שונה לגמרי מאשר זה שעל פיו משקיעים בעולם המניות. אבל, כאשר באים מסרים סותרים משתי הזירות, אין מנוס מלהיכנס לתהייה קטנה. אז מה המצב כרגע?
בעיקרון, שוק המניות האמריקאי עדיין נמצא במצב חיובי למדי, למרות שלאחרונה אנו עדים לחולשות שלא ראינו זמן מה. בעיקר במומנטום (ראו מטה). הסיבות הפונדמנטליות לכך ברורות: ככל שעובר הזמן, אנו מקבלים תחושה שמדדי האינפלציה "נתקעו" סביב ה-6%, יחד עם חיזוקים מצד שוק העבודה, מחירי היצרנים, ובמיוחד ממה שקורה בשוק ההשכרה למגורים. זאת, למרות שמחירי הבתים עצמם יורדים.
מעין ערבוביה של נתונים, אשר מעלה לאוויר השערות של יעד ריביות גבוה יותר מאשר חשבנו: סביב ה-5.5%-6% במקום ה-5% שהיה המקובל עד כה. השערות שמקבלים עליהן אישור מפי מושלי פד מסוימים. שוק המניות עבר מביטחון בסיום מסלול הריביות, לאותו ספק, ונכנס לדשדוש אופקי די צר. גם עונת הדוחות המעורבת, במיוחד בתחום התחזיות ל-2023, לא הוסיפה בריאות לשחקני המניות.
וכאן אני מגיע לעניין של הקונפליקט עם שוק האג"ח. השחקנים העיקריים שם יכולים לומר לאנשי המניות: אמרנו לכם לא להיות כאלו אופטימיים! מדוע? בגלל עקומת התשואות. הנה היא לפניכם, בצורה קצת שונה: לפניכם עקומת ההפרש בין תשואת האג"ח לשנתיים, מול זו של ה-10 שנים (בעזרת פלטפורמת TradingView):
על פי הגרף הזה ברור לנו מדוע אנשי האג"ח טוענים לשוק דובי ממשי ואכזרי בקרוב. בכל המקרים שההפרש הגיע לאזור ה-0, או עבר אותו, ראינו קטסטרופה (2000, 2007, 2020). לכאורה, יש כאן סתירה בין שני ציבורי המשקיעים. בטווח הארוך, אין ספק שיכולה להיות בעיה למאמינים בשוק מניות בריא לאורך 2023-2024. אבל, שימו לב שהשווקים הדוביים באמת החלו כאשר העקומה החלה לרדת משיאה. דהיינו, כאשר הבנק המרכזי התחיל לנקוט במדיניות של הקלה דווקא, כתגובה לאירוע פתאומי או מגמה שלילית חריפה. ולזה, עוד לא הגענו.
לכן, אני מניח כאן הנחה, השערה, דעה: שוק המניות יבנה מבנה של מדרגות עולות, למרות המקרו המתדרדר, ועקומת התשואות המאיימת, כל עוד לא "יישבר" משהו בגלל מדיניות הריבית האגרסיבית מדיי (ובגלל הקטנת הנזילות בפועל). רק כאשר יקרה "ברבור שחור", אשר יגרום לפד לעשות אחורה פנה, ולבצע את הפיבוט המפורסם שלו, אזי נראה את היפוך העקומה המוצגת, ויחד עם זה, את השלב הבא, הקשה והאכזרי יותר, של השוק הדובי במניות האמריקאיות.
לגבי השוק הישראלי אומר כאן רק זאת: יש לו עכשיו יותר סיבות מתמיד להמשיך ולתת ביצועי חסר ביחס לשוקי המניות בחו"ל. אין צורך בעיני נץ על מנת לראות את ההבדל המגמתי בין מה שיש לנו כאן, ומה שיש שם. על פי הלמ"ס, הצמיחה הייתה כאן מצוינת (2022), יחד עם נתוני גרעון טובים מאוד, ושוק תעסוקה יציב. לכן, חייבים לשייך את החולשה הנוכחית לעניין הרפורמה המשפטית, והשלכותיה הכלכליות האמיתיות והמדומות. שוב: אין כאן עמדה לגבי המהות עצמה של הרפורמה כי אין זה הפורום להרחיב עליה, אלא רק לגבי ההשפעה והתפיסה של המשקיעים המקומיים, והזרים, אצלנו, כלפי השפעותיה. אגב, כולל במט"ח. בכל מקרה, נקווה לטוב, ובקרוב.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
S&P500
למי שמסתכל על שוק המניות האמריקאי במשקפיים של גלי אליוט, אין כאן בכלל בהלה, בעיה ואף תהייה. מאז התחתית הארוכה סביב 3800 (תחילת 2023) נוצרו עד כה 3 גלים ברורים, כאשר השוק עושה כרגע את הרביעי (מתקן) לפני החמישי העולה המגמתי. יותר מזה: מה שקרה עד כה הינו קלאסיקה של ממש במבנה של הגלים: גל 2 (יורד – אמצע ינואר) היה תיקון עומק, וגל 4, הנוכחי, הינו תיקון זמן, דהיינו מדשדש.
לכן, כל עוד 3900 עומדת על כנה כרמת תמיכה מאסיבית, ההנחה היא שהשוק עוד יעשה מהלך חמישי, כלפי מעלה, אשר יסכן, לפחות, את 4300. ולאלו שאינם בענייני הגלים, העניין פשוט יותר אבל זהה: 3900 היא האזור המכריע לעניין המשך המגמה העולה, מאז תחילת השנה. העובדה שהמומנטום עצמו (קו ה-MACD) אינו יורד, אלא שרק ההיסטוגרמה (תאוצת החיוב) נמוג סביב ה-0, היא סמן חיובי למדי.
מה יקרה כאשר יסתיימו 5 הגלים העולים? אולי נוכל לקבל רמז על כך מהגרף שהבאתי בפתיחת הדברים... עבור החיוביים הדברים פשוטים מאוד: פריצה חוזרת של 4200. עבור השליליים אומר: מזלכם הוא שבכל רמת עגולה יש משמעות: 4200 כהתנגדות, 4000 תמיכה, ובמיוחד 3900 ו-3800 כתמיכות חזקות. זה מאפשר בנייה קלה של אסטרטגיית נגזרים והבנת יעדים.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
TA35
במרחבי הכתבות והסקירות של אתר פאנדר, תמצאו אין סוף אזכור לקשר בין מה שקורה בשוקי ההון בארץ (מניות ומט"ח) והניסיון, על ידי הממשלה החדשה, להעביר רפורמה משפטית חריפה בעיני רבים בארץ ובעולם. השאלה היא פשוטה: האם המדד עצמו, של המניות הכבדות בשוק שלנו, מראה לנו פאניקה, אדישות, או המתנה דרוכה?
כרגע, הייתי נוטה לכיוון של ההשערה השלישית, יחד עם ציון העובדה שההמתנה הזו נעשית ברמה הנמוכה של תחום המחיר. כמו שבוודאי קראתם בסקירות היומיות שלנו על הבורסה באחד העם, מתבצעת כרגע מטוטלת אלימה במניות הבנקים, וניתן לומר גם בסקטורים אחרים כמו הנדל"ן, ומניות הצמיחה. יום עליות מהירות, שאחריו יום ירידות אלים ואדום במיוחד. כך, במקום דשדוש צר באזור הגבוה של המחיר (כמו בארה"ב), קיבלנו את אותו דשדוש רחב באזור הנמוך של המחיר.
דשדוש שחייבים לציין בו יצירת שפל תוך יומי חדש, אשר הכניס הרבה ויברציות בלב המשקיעים המקומיים. תחום הדשדוש ברור למדי: 1730-1870. איך אני יודע? לא רק מהסתכלות במחיר עצמו אלא גם מהמומנטום אשר נכנס לתרדמת קרובה ל-0 כאשר המחיר נע ונד באזור הזה.
האם תהיה פריצת דרך ברפורמה? האם יוזמת הנשיא תעזור? האם הלחץ החיצוני יטה את הכף? לא ברור. מה שכן ברור הוא שעבור החיוביים חייבים לפרוץ מעל 1870-80 כדי להוכיח שהתקופה הרעה עברה לה. ועבור השליליים אומר: אני מקווה, בשביל רוב עם ישראל, והפנסיה שלו, שלא תצליחו לשבור את 1730-20. אבל זו המשימה שלכם. השפל הבא הוא 1610 (יולי 2021) וזה רחוק...בהצלחה לכולם!
בעיקרון, שוק המניות האמריקאי עדיין נמצא במצב חיובי למדי, למרות שלאחרונה אנו עדים לחולשות שלא ראינו זמן מה. בעיקר במומנטום (ראו מטה). הסיבות הפונדמנטליות לכך ברורות: ככל שעובר הזמן, אנו מקבלים תחושה שמדדי האינפלציה "נתקעו" סביב ה-6%, יחד עם חיזוקים מצד שוק העבודה, מחירי היצרנים, ובמיוחד ממה שקורה בשוק ההשכרה למגורים. זאת, למרות שמחירי הבתים עצמם יורדים.
מעין ערבוביה של נתונים, אשר מעלה לאוויר השערות של יעד ריביות גבוה יותר מאשר חשבנו: סביב ה-5.5%-6% במקום ה-5% שהיה המקובל עד כה. השערות שמקבלים עליהן אישור מפי מושלי פד מסוימים. שוק המניות עבר מביטחון בסיום מסלול הריביות, לאותו ספק, ונכנס לדשדוש אופקי די צר. גם עונת הדוחות המעורבת, במיוחד בתחום התחזיות ל-2023, לא הוסיפה בריאות לשחקני המניות.
וכאן אני מגיע לעניין של הקונפליקט עם שוק האג"ח. השחקנים העיקריים שם יכולים לומר לאנשי המניות: אמרנו לכם לא להיות כאלו אופטימיים! מדוע? בגלל עקומת התשואות. הנה היא לפניכם, בצורה קצת שונה: לפניכם עקומת ההפרש בין תשואת האג"ח לשנתיים, מול זו של ה-10 שנים (בעזרת פלטפורמת TradingView):
על פי הגרף הזה ברור לנו מדוע אנשי האג"ח טוענים לשוק דובי ממשי ואכזרי בקרוב. בכל המקרים שההפרש הגיע לאזור ה-0, או עבר אותו, ראינו קטסטרופה (2000, 2007, 2020). לכאורה, יש כאן סתירה בין שני ציבורי המשקיעים. בטווח הארוך, אין ספק שיכולה להיות בעיה למאמינים בשוק מניות בריא לאורך 2023-2024. אבל, שימו לב שהשווקים הדוביים באמת החלו כאשר העקומה החלה לרדת משיאה. דהיינו, כאשר הבנק המרכזי התחיל לנקוט במדיניות של הקלה דווקא, כתגובה לאירוע פתאומי או מגמה שלילית חריפה. ולזה, עוד לא הגענו.
לכן, אני מניח כאן הנחה, השערה, דעה: שוק המניות יבנה מבנה של מדרגות עולות, למרות המקרו המתדרדר, ועקומת התשואות המאיימת, כל עוד לא "יישבר" משהו בגלל מדיניות הריבית האגרסיבית מדיי (ובגלל הקטנת הנזילות בפועל). רק כאשר יקרה "ברבור שחור", אשר יגרום לפד לעשות אחורה פנה, ולבצע את הפיבוט המפורסם שלו, אזי נראה את היפוך העקומה המוצגת, ויחד עם זה, את השלב הבא, הקשה והאכזרי יותר, של השוק הדובי במניות האמריקאיות.
לגבי השוק הישראלי אומר כאן רק זאת: יש לו עכשיו יותר סיבות מתמיד להמשיך ולתת ביצועי חסר ביחס לשוקי המניות בחו"ל. אין צורך בעיני נץ על מנת לראות את ההבדל המגמתי בין מה שיש לנו כאן, ומה שיש שם. על פי הלמ"ס, הצמיחה הייתה כאן מצוינת (2022), יחד עם נתוני גרעון טובים מאוד, ושוק תעסוקה יציב. לכן, חייבים לשייך את החולשה הנוכחית לעניין הרפורמה המשפטית, והשלכותיה הכלכליות האמיתיות והמדומות. שוב: אין כאן עמדה לגבי המהות עצמה של הרפורמה כי אין זה הפורום להרחיב עליה, אלא רק לגבי ההשפעה והתפיסה של המשקיעים המקומיים, והזרים, אצלנו, כלפי השפעותיה. אגב, כולל במט"ח. בכל מקרה, נקווה לטוב, ובקרוב.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
S&P500
למי שמסתכל על שוק המניות האמריקאי במשקפיים של גלי אליוט, אין כאן בכלל בהלה, בעיה ואף תהייה. מאז התחתית הארוכה סביב 3800 (תחילת 2023) נוצרו עד כה 3 גלים ברורים, כאשר השוק עושה כרגע את הרביעי (מתקן) לפני החמישי העולה המגמתי. יותר מזה: מה שקרה עד כה הינו קלאסיקה של ממש במבנה של הגלים: גל 2 (יורד – אמצע ינואר) היה תיקון עומק, וגל 4, הנוכחי, הינו תיקון זמן, דהיינו מדשדש.
לכן, כל עוד 3900 עומדת על כנה כרמת תמיכה מאסיבית, ההנחה היא שהשוק עוד יעשה מהלך חמישי, כלפי מעלה, אשר יסכן, לפחות, את 4300. ולאלו שאינם בענייני הגלים, העניין פשוט יותר אבל זהה: 3900 היא האזור המכריע לעניין המשך המגמה העולה, מאז תחילת השנה. העובדה שהמומנטום עצמו (קו ה-MACD) אינו יורד, אלא שרק ההיסטוגרמה (תאוצת החיוב) נמוג סביב ה-0, היא סמן חיובי למדי.
מה יקרה כאשר יסתיימו 5 הגלים העולים? אולי נוכל לקבל רמז על כך מהגרף שהבאתי בפתיחת הדברים... עבור החיוביים הדברים פשוטים מאוד: פריצה חוזרת של 4200. עבור השליליים אומר: מזלכם הוא שבכל רמת עגולה יש משמעות: 4200 כהתנגדות, 4000 תמיכה, ובמיוחד 3900 ו-3800 כתמיכות חזקות. זה מאפשר בנייה קלה של אסטרטגיית נגזרים והבנת יעדים.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
TA35
במרחבי הכתבות והסקירות של אתר פאנדר, תמצאו אין סוף אזכור לקשר בין מה שקורה בשוקי ההון בארץ (מניות ומט"ח) והניסיון, על ידי הממשלה החדשה, להעביר רפורמה משפטית חריפה בעיני רבים בארץ ובעולם. השאלה היא פשוטה: האם המדד עצמו, של המניות הכבדות בשוק שלנו, מראה לנו פאניקה, אדישות, או המתנה דרוכה?
כרגע, הייתי נוטה לכיוון של ההשערה השלישית, יחד עם ציון העובדה שההמתנה הזו נעשית ברמה הנמוכה של תחום המחיר. כמו שבוודאי קראתם בסקירות היומיות שלנו על הבורסה באחד העם, מתבצעת כרגע מטוטלת אלימה במניות הבנקים, וניתן לומר גם בסקטורים אחרים כמו הנדל"ן, ומניות הצמיחה. יום עליות מהירות, שאחריו יום ירידות אלים ואדום במיוחד. כך, במקום דשדוש צר באזור הגבוה של המחיר (כמו בארה"ב), קיבלנו את אותו דשדוש רחב באזור הנמוך של המחיר.
דשדוש שחייבים לציין בו יצירת שפל תוך יומי חדש, אשר הכניס הרבה ויברציות בלב המשקיעים המקומיים. תחום הדשדוש ברור למדי: 1730-1870. איך אני יודע? לא רק מהסתכלות במחיר עצמו אלא גם מהמומנטום אשר נכנס לתרדמת קרובה ל-0 כאשר המחיר נע ונד באזור הזה.
האם תהיה פריצת דרך ברפורמה? האם יוזמת הנשיא תעזור? האם הלחץ החיצוני יטה את הכף? לא ברור. מה שכן ברור הוא שעבור החיוביים חייבים לפרוץ מעל 1870-80 כדי להוכיח שהתקופה הרעה עברה לה. ועבור השליליים אומר: אני מקווה, בשביל רוב עם ישראל, והפנסיה שלו, שלא תצליחו לשבור את 1730-20. אבל זו המשימה שלכם. השפל הבא הוא 1610 (יולי 2021) וזה רחוק...בהצלחה לכולם!
