האם ארה"ב בדרך לחדלות פרעון ביוני? מה הסיבה לאדישות שמגלה התקשורת הפיננסית לאירוע הנוכחי ?

בחודש ינואר האחרון הזהירה שרת האוצר של ארה"ב, ג'נט ילן, כי ארה"ב עומדת לפרוץ את מגבלת החוב שמתיר לה הקונגרס. מה שמכונה בעיתונות הפיננסית "תקרת החוב". הגעה לתקרת החוב הינו סימן אזהרה מהבהב, הן לממשל והן למשקיעי העולם. 

ילן מסרה באותה עת שהממשל ינקוט בצעדים שונים, לרבות תמרונים חשבונאים מיוחדים, על מנת להימנע מהגעה לתקרה. זאת על מנת לתת זמן לבתי המחוקקים (קונגרס וסנאט) להעלות את התקרה ולאפשר לממשל לפעול בחופשיות.

מאז חלפו 4 חודשים. התרגילים החשבונאיים מיצו את עצמם והתקרה טרם הועלתה. על פי ילן ומקורות אחרים בממשל, ארה"ב אמורה להגיע לתקרה כבר בתחילת חודש יוני הקרוב. במידה ובתי המחוקקים לא יאשרו העלאה של התקרה, ארה"ב לא תוכל לשלם את חובותיה. במקרה כזה היא תוכרז כחדלת פרעון באופן מעשי. 

מדובר בתרחיש קיצוני שלא קרה מעולם. איש לא יודע איך יתנהג העולם במקרה כזה. במשך 247 שנות עצמאות, ארה"ב מעולם לא נקלעה לחדלות פרעון. כל דולר שהממשל האמריקאי גייס מגורם כלשהו – מקומי או זר - נפרע תמיד במלואו ובמועדו. זו הסיבה שלמשקיעי העולם יש אמון רב כל כך בשטרי האוצר ובמטבע האמריקאי. פגיעה באמון הזה עלולה להכניס את כל העולם הפיננסי לסחרור שיהיה גדול וחמור הרבה  יותר מאשר המשבר הפיננסי העצום של 2008. 

לפעילים בעולם הפיננסי ברור שמשבר חמור שכזה הוא תרחיש מסויט שאסור שארה"ב תגיע אליו. ולמרות זאת, שעון החול אוזל במהירות ופתרון עדיין אין. 

רק רגע אחד. אם המצב כל כך חמור – איך זה שעדיין לא שמענו עליו בחדשות של 8 בערב? או בעיתוני הבוקר? ובכן, אולי בגלל שרוב האנשים – כולל עורכי מהדורות החדשות - בכלל לא מודעים אליו. כיוון שכך - זה זמן להכיר קצת יותר טוב ממה מורכב המשבר הזה ומה עשוי לפתור אותו.

תקרת החוב היא מגבלה על סכום הכסף הכולל שהממשל האמריקאי רשאי ללוות כדי לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות. מכיוון שלממשל יש גירעונות תקציביים – כלומר, הוא מוציא יותר ממה שהוא מכניס – הוא חייב ללוות סכומים אדירים כדי לשלם את חשבונותיו. חשבונות אלה כוללים בין השאר מימון לרשת הביטחון הסוציאלית הלאומית, ריבית על החוב הלאומי ומשכורות לחיילים ועובדי מדינה. העלאת תקרת החוב איננה אישור להוצאות חדשות כלשהן. היא מאפשרת לארה"ב לממן התחייבויות קיימות. דיונים על תקרת החוב מעוררים בדרך כלל דיון על הצורך הנחוץ לקצץ בהוצאות הממשלה.

מגבלת החוב הנוכחית עומדת בקירוב על 31.4 טריליון דולר. היא נקבעה בדצמבר 2021, כשהקונגרס העלה את תקרת החוב ב-2.5 טריליון דולר. בינואר האחרון, כאשר ילן השמיעה את אזהרתה, נותרו לממשל כ-78 מיליארד דולר עד לפריצת תקרת החוב. 

תקרת החוב של ארה"ב מייצגת כ-117% מהתוצר האמריקאי. לשם השוואה, החוב של ממשלת ישראל עומד רק על כ-70% מהתוצר הישראלי.

העלאת תקרת החוב של ארה"ב מחייבת הסכמה בין שתי המפלגות הגדולות – הרפובליקנים ששולטים כעת בקונגרס, והדמוקרטים ששולטים בסנאט.

אם הרפובליקאים והדמוקרטים לא יגיעו להסכמה על תקרת החוב – ארה"ב עלולה להיקלע לכאוס מוחלט. בשלב הראשון הממשל יושבת. תחילת יוקפאו כל התפקודים הלא חיוניים של הממשלה עד שהקונגרס יגיע להסכמה על התקציב. במהלך ההשבתה, סוכנויות פדרליות שתלויות באישור התקציב יהיו סגורות. מאות אלפי עובדי ממשלה ייאלצו לצאת לחופשה ללא תשלום.

אם חוסר הסכמה יימשך, ארה"ב תתקשה מאוד להנפיק אג"ח בשוק העולמי. מצב שכזה יוביל כנראה לצלילה של הדולר, וכנראה גם של שוק המניות. אם אמריקה לא תוכל למחזר חובות היא לא תוכל לתפקד. אנשים אולי חוששים כעת בעיקר לתיקי ההשקעות שלהם אבל זו עוד עלולה להתברר כבעיה הקטנה. הבעיה הגדולה היא שכלכלת ארה"ב תיכנס למיתון חריף ומאות אלפים אם לא מיליונים יאבדו את מקום עבודתם. 

מה רוצות שתי המפלגות הגדולות? למה הפוליטיקאים לא מגיעים להסכם?

מנהיגי המפלגה הרפובליקנית בבית הנבחרים אומרים כי יתעקשו על קיצוץ בהוצאות בתמורה להסכמתם להעלות את תקרת החוב. הדמוקרטים, השולטים בסנאט, וכן הנשיא ג'ו ביידן, דוחים דרישות מהסוג הזה. הם לא מוכנים שהכלכלה האמריקאית תשמש "בת ערובה" ומעוניינים בהעלאה ישירה ומיידית של תקרת החוב. ממש כפי שהקונגרס סיפק לנשיא הרפובליקני דונלד טראמפ.

האם ארה"ב חרגה פעם מתקרת החוב?

מעולם לא. למעשה גם התקרבות למגבלת החוב עלולה לפגוע בכלכלה. ארה"ב התקרבה מספר פעמים לתקרת החוב, אך מעולם לא נאלצה להכריז על חדלות פירעון. 

מנגנון תקרת החוב הוחל לראשונה כאשר ארה"ב נכנסה למלחמת העולם הראשונה ונאלצה ללוות כספים. מאז שונה המנגנון כמה פעמים. מאז 1960 תקרת החוב הועלתה (או הושעתה) 78 פעמים. זו כנראה הסיבה לאדישות היחסית שמגלה כעת התקשורת הפיננסית לאירוע הנוכחי. הנושא אמנם מוזכר בחדשות בארה"ב, אבל כמעט ולא מקבל סיקור ברמה העולמית.  

המשבר הנוכחי מזכיר את הפעם הקודמת שבה עלה נושא תקרת החוב לכותרות בשנת 2011. אז עמדה תקרת החוב על כ-14 טריליון דולר. הרפובליקנים ניהלו אז בקונגרס מאבק פוליטי על הוצאות הממשל מול הנשיא ברק אובמה. המאבק אמנם נפתר לבסוף וארה"ב הצליחה להעלות את תקרת החוב שלה בזמן ולהימנע מחדלות פירעון. אבל העימות לא עבר בלי טלטלה בשוקי ההון והשלכות על הכלכלה האמריקאית. מחירי המניות צנחו, התנודתיות בשוק גברה, ועלות ההלוואות לתאגידים טיפסה. תפיסת הסיכון של הממשל האמריקאי עברה שינוי וסוכנות S&P הפחיתה לראשונה בהסטוריה את דירוג האשראי של ארה"ב.

כלכלנים בארה"ב מזהירים שאם כעת תתרחש פריצה של תקרת החוב, המצב יהיה גרוע יותר. בין השאר משום שהחוב האמריקאי תפח מאז ביותר מכפליים.  הממשל מעריך שבמקרה כזה תשלומי הריבית על החוב יתפחו לרמה שמייצגת כ-2.6% מהתמ"ג האמריקאי (כ-650 מיליארד דולר בשנה).

אבל המשבר יהיה כמובן מערכתי ולא רק פיננסי. כדי למנוע החמרה ארה"ב תמשיך לשלם את חובות האג"ח שלה, אבל תימנע מלשלם חשבונות אחרים, כמו משכורות לעובדי מדינה.

חשוב לציין שבמשך שנים רבות, העלאת תקרת החוב הייתה עניין שבשגרה. אבל ככל שהסביבה הפוליטית הפכה למקוטבת יותר, והמאבק בין הדמוקרטים לרפובליקנים חריף וייצרי יותר, כך גברו גם העימותים סביב תקרת החוב.

איך אפשר לפתור את בעיית תקרת החוב? 

תקרת החוב הינה יציר רעיוני מעשה ידי אדם. ישנם רבים שמבקרים אותה וטוענים שיש לבטל אותה כליל. אחת הטענות למשל אומרת שהגדלת החוב הנוכחית נוצרה בכלל בתקופת הנשיא הרפובליקני הקודם, דונאלד טראמפ, שקיצץ מסים באופן דראסטי בלי להקטין את ההוצאות. הממשל הנוכחי מחויב לתוכניות הללו. ילן אף הזהירה לאחרונה כי תקרת החוב היא "הרסנית" לכלכלת ארה"ב מאחר והיא מונעת מהממשל להוציא כסף שהקונגרס כבר אישר.

אחרים אומרים שחשוב דווקא להשאיר אותה משום שהיא מספקת כלי חשוב במסגרת הבלמים והאיזונים בין גורמי השלטון השונים. היא מונעת מארה"ב להגדיל את החובות שלה בלי הגבלה ופיקוח של המחוקקים.    

החדשות האחרונות מוושינגטון מרמזות ששני הצדדים מתחילים להתקרב לפתרון הבעיה. אבל כמו שכבר למדנו מ"השיחות בבית הנשיא" בישראל, קשה מאוד להגיע להסכמה כאשר אקדח טעון מונח על השולחן. ככל שנתקרב למועד שבו ארה"ב תגיע לתקרת החוב וההסכם יתרחק, השווקים הפיננסיים יגיבו לכך.