ענף במוקד: האם קרנות אגד חו"ל הן הלהיט הבא?

עם הכניסה לתוקף של תיקון 15, אשר מקנה את היכולת של משקיעים ישראלים לרכוש קרנות זרות, כדאי לאמוד מחדש את הדרכים השונות להשקעה בחו"ל. השקעה שבעזרתה ניתן לפזר את ההון המושקע על פני מספר שווקים ובתוך כך למתן את הסיכון שנגזר מתיק השקעות שחשוף לאג"ח קונצרני ומניות. האמצעים הקיימים כרגע בשוק הם: קרן נאמנות חו"ל, תעודת סל על מדד חו"ל, רכישת ני"ע זר והאופציה האחרונה שהתווספה- קרנות אגד חוץ.           

קרן אגד חוץ, היא קרן אשר מורכבת ממספר קרנות זרות (fund of funds). לרוב, תחת אותו מנהל כספים.

לטענת מנהלי ההשקעות, קרנות האגד ץ הושקו בכדי לענות על הצורך של לקוחות המבקשים לבנות את תיק ההשקעות שברשותם, בלעדית מקרנות נאמנות. במילים אחרות, הם משלמים דמי ניהול, ומנהל הקרן בונה להם תיק אשר מורכב מהקרנות הטובות ביותר שהוא יכול למצוא. אם ייבחר הלקוח באגד חו"ל, קרן האגד תהייה מורכבת מקרנות של מנהלים זרים מעבר לים. פתרון שמן ההכרח אם היה נעשה בצורה עצמאית היה דורש זמן רב יותר. אגב, אם ייבחר הלקוח באגד ישראלי הבנייה תעשה על ידי קרנות ישראליות.

קרנות האגד הוא מוצר פיננסי חדש יחסית בשוק קרנות הנאמנות, לראייה, המוצר קיים בסה"כ משנת 2008 . עם זאת, השנה האחרונה יכולה להיחשב כשנה שבה קהל המשקיעים גילה התעניינות ראשונית משמעותית במוצר, עם גיוסים של 1.9 מיליארד שקלים בענף. הענף מורכב מ 15 קרנות שונות שמנהלות הון בהיקף של 2.5  מיליארד שקלים. בית ההשקעות שמנהל את מירב הכסף בקטגוריה הוא דש, עם נכסים בהיקף 2 מיליארד שקלים. לדש מצטרפים גם בתי ההשקעות של פסגות, הראל, מודוס, טנדם ותמיר פישמן.

מה שענף הקרנות למדו מתעודות הסל

בדומה לענף תעודות הסל שלמד את סגולות ההשקעה בנכסים מעבר לים, תוך נטרול השפעת מטבע ההשקעה בו נערך ההשקעה (תעודות סל שקליות), גם בענף אגד חוץ ניתן למצוא קרנות אגד ללא חשיפה למטבע חוץ. בנוסף, ניתן לחלק את קרנות האגד, לאגד מנייתי ואגד אג"ח. תוכן ההשקעה נע בין שווקים מתעוררים לשוקי המערב תחת ניהולם של מנהלי הקרנות המפורסמים ביותר- טמפלטון, PICHTET, ABERDIN, SCHRODER ופימקו.

מתנגדי האגד חוץ טוענים שהמוצר טומן בחובו מהלך של דמי ניהול כפולים. כלומר, הלקוח משלם גם דמי הניהול לחברה המשווקת בארץ וגם דמי הניהול של מנהל הקרן בחו"ל. האמנם?

דמי הניהול של קרנות האג"ח בחו"ל נעות בין 1%-2%. לעומתן, קרנות האגד אג"ח חו"ל, בחישוב כולל של דמי הניהול הכפולים מגיעים לסכומים דומים. לכן אין הבדלים מהותיים שניתן להצביע עליהן מבחינה של עלויות.

ההבדל היה צריך להימצא מול הרצון של משקיע לרכוש בעצמו את הקרן, דרך הבנק, ללא בית ההשקעות. במקרה זה, היה מגיע לדמי ניהול בסכומים שמסתכמים בין 2%-3%.

הבדל נוסף בעלויות מגיע כאשר לקוח רוצה לשנות את האלוקציה של התיק. אז, יאלץ הלקוח לשלם מס רווחי הון בכל פעם בה ימכור קרן. באגד חול, מנהל ההשקעות מחליף את הרכב הקרן בקרנות- ללא גלגול העלות הנקובה אל הלקוח. המשקיע ישלם מס רק כאשר ימכור את קרן האגד עצמה.

היתרון המשמעותי מגיע בגישה למידע. למנהל בחו"ל, יש יתרון מובנה אל מול המנהל הישראלי, כאשר הראשון פועל בסביבה בה הוא משקיע, לעומת השני שמסתמך על מידע פחות זמין באשר להשקעתו.

כעת נותר להמתין בכדי לבחון מה תהייה ההשפעה של שיווק קרנות זרות, על קרנות האגד חוץ. האם הציבור יעדיף לרכוש את הקרן עצמה, או דווקא יעדיף דרך המטווח בשל ההוזלה המסוימת או בשל הסתמכותו על בית ההשקעות שהוא מכיר?

מנהלי קרנות האגד סמוכים ובטוחים שכניסת הקרנות הזרות תגדיל את העוגה ולאו דווקא תביא לחלוקתה מחדש.

 ענף אגד חוץ (אג"ח + מניות) והישגיו: 

  נתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.