נועם נקש: זאת "השקעת הערך הטובה בחיי"

בשנת 2013 החלה משטרת ישראל בפריסת מצלמות מהירות במסגרת פרוייקט א-3.

מדובר היה על פרויקט רחב היקף לאכיפת המהירות בכבישי ישראל בצורה ממוחשבת באמצעות רישות המדינה במאות מצלמות מהירות. 

כמנהל השקעות, חוזים כאלה תמיד מעוררים עניין, מעבר לכך שמדובר בפרויקט רחב הקף עבור קבלן/ספק מקומי אשר צפוי אולי לגרוף מכך כסף רב, ישראל היא במקרים רבים מדינת "בטא" כאשר פרויקטים מסוג זה משתכפלים לאחר מכן למדינות נוספות. 

התחלתי בחיפושים ברשת של ספקי הפרויקט, ובעוד את הספק המקומי היה קל יחסית לאתר (חברת מל"מ תים הציבורית), את החברה שבונה את המצלמות היה קשה יותר לאתר. 

במסגרת חיפושיי הקלדתי בגוגל את צמד המילים police cameras.

חלק מהתוצאות היו באמת מצלמות מהירות או מצלמות טלוויזיה במעגל סגור הממוקמות ע"י המשטרה במרכזי ערים.

אבל תוצאה אחת, שונה, הייתה מבחינתי מעניינת ומסקרנת – מצלמות שהשוטרים מציבים על גופם או על הקסדה שלהם על מנת לתעד את האירועים בשטח. 

למדתי שתיעוד הפעילות המשטרתית ע"י המשטרה אינו דבר חדש, במרבית הניידות בארה"ב מותקנות מצלמות המתעדות באופן שוטף את המתרחש מול הניידת וזאת עוד מאמצע שנות ה-80. (אך לא בצורה לבישה).

לאחר חשיבה ארוכה, הבנתי שמהפכת המזעור באמת מאפשרת כעת התקנת מצלמה על כל שוטר וכך יצירת שקיפות אוטופית כמעט בעבודת השיטור לטובת האזרחים, אך במקביל גם לטובת המשטרה עצמה בדמות איסוף ראיות, הקטנת הצורך במילוי דוחות ידניים, ומניעת תלונות שווא כנגד שוטרים. 

הגעתי למסקנה שאנו חוזים בלידתו של שוק חדש ומסעיר אשר צפוי לשנות את האופן שבו תפעל המשטרה בכל רחבי העולם, שוק של מיליארדי דולרים, שבו כל שוטר בעולם יצויד במצלמה כזו בשל היתרונות הללו. 

ניסיתי להבין מי החברות אשר ישלטו בשוק הזה וראיתי שלושה סוגים של מועמדות:

סוג החברות הראשון היו אותן חברות לגאסי שפעלו בשוק המצלמות לניידות משטרה, חברות קטנות, לעתים משפחתיות, אשר הכניסו כמה מיליוני דולרים בשנה מעסקים אלו. בד"כ היה מדובר בחברות שפעלו במדינות מסוימות ולא בצורה פדרלית, אמנם היה להן ניסיון בתחום התיעוד וקשר עם המשטרות המקומיות אך הן עבדו בטכנולוגיה מיושנת (שמירה על גבי דיסקים!) ואמנם חלקן היו ציבוריות אך נראה היה כאילו מעטה של אבק וקיפאון מכסה את פעילותן השוטפת. 

הן לא כתבו ולא שידרו כל כוונה להיכנס לעסקי המצלמות הלבישות ונראה היה שהן מסתפקות בעסק הקיים. 

סוג שני של מועמדות היה יצרניות של מצלמות בפרט מצלמות לבישות לשוק האזרחי.

דוגמא עיקרית לכך היא חברה Go pro. גו פרו נסחרה באותה תקופה בשווי של מיליארדי דולרים והשקיעה הון עתק בפרויקט רחפנים מגלומני שהיה אמור להשלים את מצלמות האקסטרים הלבישות שלה. 

תכנית זו שאבה ממנה את כל המשאבים הניהוליים והובילה לבסוף להתרסקות כמעט מוחלטת שלה (לאחר כמעט עשור, עברה החברה למודל מנויים שהפיח בה חיים).

גם גופרו לא הביעה שום עניין בהסבת המצלמות שלה לתיעוד מוסדי / משטרתי הכרוך בשמירת ראיות , חיפוש בוידאו של ראיות ועוד ... 

החברה השלישית שבלטה מאד בכוונתה והצהרותיה להיכנס לתחום המצלמות הלבישות לשוטרים ולשלוט בו הייתה חברת טייזר אינטרנשיונל. (TASER). שהיא היום חברת AXON. 

חברת טייזר החלה את דרכה בסוף שנות ה90 כאשר המייסד שלה, פטריק סמית, איבד את שני חבריו הטובים באירוע ירי משטרתי - כאשר בילו במסיבה, חשדה המשטרה בטעות כי מדובר בפורצים וביצעה לעברם ירי שגבה את חייהם. 

פטריק (ריק) החליט מאז שמשימת חייו היא למנוע הרג של חפים מפשע ע"י ירי משטרתי וכאשר נתקל באבטיפוס של אקדח הטייזר (אקדח שמשתק את הקורבן ע"י סגירת מעגל חשמלי) רכש את הרעיון בכספי המשפחה ופיתח אותו תוך נטילת הלוואות והליכה על סף תהום פשיטת רגל. 

לבסוף התרומם הרעיון ולאורך השנים כמעט כל שוטר ברחבי ארה"ב נושא אקדח טייזר, גם בעולם, לאור האלימות הגואה והצורך להשתלט על תוקפנים ללא גביית חייהם הפך הטייזר לכלי סטנדרטי בעבודת המשטרה והחברה מתגאה בעשרות אלפי חיים שניצלו באמצעותו חלף השימוש בנשק חם. 

בחזרה לעסקי המצלמות, מבחינה עסקית ושיווקית, היתרון הגדול של טייזר היה פריסה רחבה בכל רחבי ארה"ב והיכרות נרחבת עם צרכי המשטרה ואפיוניה בזכות עסקי אקדחי החשמל כאמור. 

מערך ההפצה וההכרות המוקדמת הזו אפשרו זכיה מואצת במכרזים בשוק המצלמות שנולד ושיווע למצלמות אמינות ומותאמות לצרכי השוטרים. 

שתי התאמות מהותיות שביצעה אקסון בשנים 2015 - 2017 ואפשרו לה לקחת נתחי שוק של מעל 80% בשוק המצלמות הלבישות ונתנו לה יתרון מכריע מול מתחרות אחרות היו הפעלה אוטומטית של המצלמה בעת שליפת אקדח (או טייזר) ע"י השוטר, בהחלט אירוע שדורש תיעוד מיידי. 

ושנית, האפשרות לחזור אחורה בזמן ולתעד מספר דקות אחורה מרגע הפעלת המצלמה ע"י השוטר (ע"י הקלטה ומחיקה מתמידים), כך לדוגמא השוטר יכול לתעד בדיעבד אירוע בו לא הספיק ללחוץ על הפעלת המצלמה ברגע ביצוע עבירה וכו'. 

יתרונות נוספים שהציעה החברה היו תיעוד מקודד של הראיות תוך אפשרות חיפוש בסרט המוקלט בצורה נוחה וכלים לשיגור והכנת הסרטון כראיה למערכת המשפטית. 

יתרונות אלו באו כאמור לידי ביטוי בהצלחת החברה והמוצר הפך לסטנדרט עולמי. 

מה שאפשר לי להיות בטוח בכך שהחברה בכיוון הנכון היה מעקב שוטף אחרי הזכיה במכרזים – ראיתי שהחברה זוכה במרבית המכרזים בתחום ואף בחלק מהעיריות התאפשר לי כצופה לראות את תהליך קבלת ההחלטות במכרז המצלמות, לעתים פורסמו ניקודי המכרזים באתרי העיריות ולעתים אף התקיימו דיונים מקוונים של המועצה המקומית שאפשרו צפיה מרחוק. באחד המקרים הם לא ממש הבינו למה מישהו מישראל מתעניין בעיירה שלהם ומשתתף בישיבה המקוונת... חשבו שאני טרוריסט או משהו....

וולסטריט באותה תקופה לא הכירה את החברה, והתייחסה בעיקר לדוחות הכספיים שעוד לא שיקפו את הזכיות המהותיות הללו. אבל אני ידעתי שהדוחות של השנים הבאות יהיו שונים לגמרי. 

בדיקה של הזכיה במכרזי המשטרות המקומיות יחד עם אופן תמחור המצלמות אפשרו לי להיות בטוח מאד בהשקעה - מדובר על נדל"ן מניב שיושב על כל שוטר ומכניס נכון להיום כ-4000$ דולר לשנה לשוטר. (התחילו ב500$...) 

בהדרגה החלו ההכנסות להצטבר וולסטריט כבר לא יכלה להתעלם מהתוצאות.

המשקיעים ואני ביניהם זכינו לראות את מניית החברה מגיעה משער של כ-10$ דולרים בשנת 2013 לשער של 220$ כיום (אפריל 2023) תוך צמיחה עקבית בהכנסות וברווח. 

ובסוף חודש אפריל האחרון נכנסה החברה למדד S&P 500 במקום בנק פירסט רפבליק הקורס. 

ומה צפוי לאקסון בהמשך? 

אקסון לטעמי היא מניה "להחזיק לנכדים", הניהול המוכח אשר מונע גם ע"י תגמול שרובו מבוסס ביצועי מניה, השליטה ללא עוררין בשווקים בהם היא פועלת והצורך החזק למוצרי החברה הופכים אותה לכזו. 

כמובן שבתור מניית P&S עם שווי של מעל 16 מיליארד דולר יהיה קשה לצפות לתשואה דו ספרתית גבוהה מדי שנה ולכן נשתמש בה גם כדי ללמוד ולקבל השראה איך ניתן להגיע ל "אקסון" הבאה.

לא להתרגש מדעות שונות - לאורך השנים סבלה החברה ממתקפות תכופות של מוכרים בחסר - התמה המרכזית של אותם מוכרים בחסר הייתה הדעה שמצלמות רגילות כגון גופרו או מצלמות של מתחרות קטנות יכו את אקסון , בעיקר סביב מחיר המצלמה, כמובן שמחקר עצמאי והבנה של היתרונות המובנים במצלמות של אקסון הובילו במהירות למסקנה שאין כלל מקום להשוואה בין המוצרים וזאת למרות עבודות לכאורה מנומקות של אנליסטים/שורטיסטים וביניהם הינדנבורג הידועים לשמצה.

. 

רצוי מאד שיהיה אפשר לעקוב כמה שיותר מקרוב אחרי המגמות בעסקי החברה, אם זה מפרסומי עיתונות, מאגרי מידע תוצאות מכרזים וכו' וכך אפשר לתקף את הרעיון מעת לעת. 

כדאי לזכור ולהזכיר לעצמנו – המפתח להשקעות ערך מוצלחות טמון בלמידה והבנה של עסקי החברה, הבנת השווקים בהם היא פועלת והבנת היתרון היחסי של מוצרי החברה אם זה כמשתמשים במוצרי החברה או מלמידה שלהם. 

ההשקעות הטובות באמת הן השקעות שאפשר להסביר לילד בכיתה ו'.