השבוע החולף היה השבוע של החזירים

השבוע החולף היה השבוע של החזירים. העולם הפיננסי שוב הפנה את תשומת ליבו לעבר אותן ארבע מדינות אירופאיות. אין טעם לחזור ולהזכיר את הסיכונים, כשם שאין טעם לנסות ולנתח מה יקרה אם אחת המדינות אכן תשמוט את חובותיה. התוצאות תהינה קשות, ולכן האחיות הגדולות והמבוססות יותר במשפחת האירו ובראשן גרמניה יעשו כל מה שניתן על מנת לחלץ את המדינות הללו. בעניין זה אפשר להזכיר כי אירלנד היתה אות ומופת לכלכלה צומחת ומשגשגת. אפילו בישראל נעשה ניסיון לחקות את המודל האירי. אלא שהצמיחה המהירה מדי, יחד עם המשבר הגלובלי והתלות הגוברת בהשקעות מבחוץ, הובילו את האירים למשבר, ולמעשה לאובדן העצמאות הכלכלית שלהם.

גם האמריקאים עוקבים בעניין אחרי המתרחש בעולם הישן. קברניטי המשק האמריקאי תולים תקוות רבות ביצוא כמנוע שיניע חזרה את גלגלי הכלכלה האמריקאית. הדבר מסביר את הירידות בשווקים שחווינו כשהשמועות דיברו על קריסתה של אירלנד, ואת ההתאוששות שלהם מיד לאחר ההודעות המרגיעות, שהצטרפו למספר נתוני מקרו חיוביים.

אם נגענו בשוק האמריקאי, חשוב לציין את העובדה שהתוכנית של הבנק המרכזי לרכישת אג"חים, הביאה את התוצאה ההפוכה. מטרת התוכנית היתה להוריד את התשואות על האג"חים ובכך להוריד את מחירי האשראי, ולהזרים נזילות לשוק (שנמצא ברמת נזילות מהגבוהות היסטורית). אולם בסופו של דבר, עקום התשואות האמריקאי הפך להיות תלול יותר, כך שהוא מבטא סיכון גבוה יותר שהמשקיעים מייחסים לחוב לטווח ארוך של ממשלת ארה"ב. הגרף מציג את תמונת עקום האג"ח הממשלתי האמריקאי ערב ההכרזה על התוכנית והיום. מוקדם עדיין לנסות ולהעניק ציונים לתוכנית ולביצוע שלה, שכן ההשפעה שלה אמורה להיות לטווח ארוך יותר מחודש. 
 

מובן, שלדבר זה עשויה להיות השפעה גם על תיק ההשקעות המקומי. כל זמן שציפיות האינפלציה עומדות על 3% ומעלה כמעט לכל אורך העקום, האחזקה באג"חים ממשלתיים צמודי מדד הופכת להיות פחות ופחות אטרקטיבית. העלאות הריבית הצפויות יחד עם מגמת עליית התשואות בארה"ב (התשואה על אגרת החוב לעשר שנים חזרה לרמה של 3%, לראשונה מאז חודש יולי) הופכות את האפיק השקלי למסוכן אף הוא. מסיבה זאת, אנו מעדיפים עדיין את האפיק השקלי הקצר, שבאופן כללי תואם את הרצון שלנו להימנע מסיכון.

גם באפיק הקונצרני יש להיות סלקטיביים מאוד. יש לבחון אילו חברות חשופות יותר ליצוא, ומי עלולה להיפגע ממשבר אפשרי ומתמשך באירופה. קיטון בביקושים ומכאן גם בהכנסות עלול לפגוע ביכולת של החברות לשרת את חובן. אנו מאמינים כי שוק המניות ימשיך להיות אטרקטיבי, אולם גם במקרה זה יש משמעות לבחירה ולסלקטיביות. כל זאת מיושם בקרנות המעורבות שלנו כגון 'אפסילון (B2*) אג"ח כללי פלוס' ו'אפסילון (B2*) תיק השקעות' בהן אנו שומרים כרגע על מח"מ קצר ברכיב השקלי הממשלתי בשילוב עם רכיב מנייתי.

נכתב ע"י רן אליהו, מנהל השקעות
אפסילון ניהול קרנות נאמנות

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.