בשבוע שעבר זימן הנגיד את מנכ"לי הבנקים להאיץ בהם להגדיל את "התמסורת" בין ריבית בנק ישראל למשקי הבית (לאחרים הריבית מצוינת באופן יחסי ובהשוואה עולמית). המנכ"לים התרעמו, אבל היום אנו מגלים כי על שולחן הכנסת הונחה, ביום שני שעבר, הצעת חוק (הפרסום באתר הכנסת מגיע תמיד באיחור ישראלי אופייני) שמשנה את הנוהל הקיים היום ומאלצת את הנגיד לכפות כללים המגדירים את הריביות בפקדונות ובעו"ש.
ההערכה שלנו בפאנדר שאם החוק הזה יעבור משקי הבית ירוויחו כנראה יותר בתוכניות העו"ש ומי שעשוי לצאת נפגע מכך הם דווקא הלקוחות שמקבלים עכשיו ריביות יפות בפקדונות קצרי טווח עד שנה. הבנקים יאלצו לאזן בין המגזרים ובכך להקהות את הפגיעה ברווחים. למעשה כמו בהרבה דברים בישראל במקום חינוך פיננסי נקבל "הנחיה מלמעלה" כמו במדינות פחות תחרותיות הציבור ימשיך לחשוב שיש "אבא" ששומר עליו והוא לא צריך להתאמץ לחשוב או ללמוד או פשוט לבחון חלופות ולעבור בין עו"ש לפקדונות או לעבור בין בנקים או לקנות קרנות כספיות - יש מי "שדואג" והבורות חוגגת והתחרות דועכת. כן זאת תהיה התוצאה. התחרות שוב תפגע וזה דווקא טוב לבנקים.
להן דברי הסבר להצעת החוק כפי שצורפו על ידי חברי הכנסת:
עניינה של הצעת חוק זו בסוגיה הנוגעת לכלל אזרחי ישראל וליוקר המחיה בישראל, ונועדה להסדיר את האיזון העדין הראוי בין טובת הלקוחות לבין פעילות כלכלית יציבה של המערכת הבנקאית בישראל.
הסך המצטבר של כספי לקוחות הבנקים בפיקדונות ובחשבונות העובר ושב עומד על סכומי עתק. למשל, בחודש מאי בשנת 2023, לפי נתוני בנק ישראל, סך החשבונות ופיקדונות ציבור הלקוחות בבנקים הגיעו לשיא של כ-1.4 טריליון שקלים, מתוכם למעלה מ-500 מיליארד שקלים בחשבונות העובר ושב (למעלה מ-35%), כסף אשר לא נושא כל ערך ללקוחות הבנקים. תופעה זו מתקיימת כאשר כספים אלו מהווים מקור מימון עבור הבנקים למתן הלוואות מטעמם, ובנוסף מקור להפקדת כספים מדי יום בבנק ישראל תמורת קבלת ריבית. במצב דברים זה, משיאים התאגידים הבנקאיים רווחים רבים, ואלה לא תמיד מועברים בשיעור ראוי לציבור הלקוחות כולו.
בעוד שעל-פי הכללים המוניטריים, העלאות ריבית בנק ישראל משיקולים מקצועיים שונים גוררת באופן אוטומטי העלאה של ריביות בגין הלוואות וריביות החובה, הרי מהצד השני, הגדלת הריבית שניתנת לציבור הלקוחות, גם במקרים של העלאות ריבית גבוהות על ידי בנק ישראל - נעשית באיחור, בשיעור נמוך בהרבה יותר מהגידול בריבית על הלוואות. ציבור הלקוחות שנחשף לכך, מצוי למעשה בפערי מידע וכוח מיקוח מוחלש מול המערכת הבנקאית. בנוסף, על-פי נתונים שעולים מדו"ח שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת בחודש מאי 2023 בנושא ניתוח עלות מקורות ההון של בנקים ושל גופים חוץ בנקאיים, עולה כי משקי הבית ועסקים קטנים הם סוג הלקוחות, לגביהם מתקיימים פערים אל מול לקוחות אחרים.
הבעיה המוצגת כאן מחריפה בשל הריכוזיות במערכת הבנקאית הקיימת בישראל. מכאן שבהיעדר תחרות אמיתית על ליבו של הלקוח ובהינתן שמתקיים כשל שוק בהיעדר הטיפול של הגורמים המקצועיים, נדרשת התערבות ממשלתית.
הצעת החוק נועדה ליתן מענה לקשיים שתוארו לעיל, באופן מאוזן ומדוד. לפיכך, מוצע להסמיך את הגורם המקצועי האמון על הסוגייה, נגיד בנק ישראל, לקבוע את האופן הראוי והמקצועי לטפל בסוגיה מורכבת זו, באופן שיאזן בין טובת ציבור הלקוחות לבין האינטרס החשוב של שמירת יציבות, רווחיות וחוסן המערכת הבנקאית במדינת ישראל.
לפי המוצע, נגיד בנק ישראל יקבע כללים לעניין שיעור הריבית שמשלם תאגיד בנקאי ללקוחותיו, לרבות בשל פיקדונות ויתרת כספים בחשבון העובר ושב. כללים כאמור יכול שיתייחסו לעניין לציבור לקוחות מסוים כגון משקי הבית ועסקים קטנים או רק בהתקיים תנאי ריבית או תנאי שוק מסוימים, לפי שיקול דעתו של הנגיד.