מגזין FUNDER כנס משקיעים של FUNDER בשיתוף עם כלל ביטוח ופיננסים - העולם עבר לחיות בתדר אחר

"מה שמאפיין את השנים האחרונות, ואני אומר את זה כמעט בכל מקום אפשרי, זה שכל שנה אנחנו חווים 'אירוע של פעם ב־ 100 שנה'. אם אנחנו מדברים על הקורונה, לאחר מכן, המשבר בשווקים ולאחריו התיקון בשווקים, ואז המלחמה באירופה, האינפלציה שהחלה להתפרץ, ועליית הריבית בשיפוע שלא היה כמותו". כך אמר יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח ופיננסים, בדברי הפתיחה שנשא בכנס המשקיעים של FUNDER בשיתוף כלל ביטוח ופיננסים שנערך ב־27 ביוני, והתמקד בעולם ההשקעות בתנאי אי־ודאות. בכנס נכחו מעל ל־200 מחברי מועדון המשקיעים של FUNDER ומתעניינים בעולמות הביטוח, החסכון וההשקעות.

“קצב ההתרחשות של הדברים, קצב זרימת המידע, קצב התפתחות והטמעה של טכנולוגיות הוא בקצב אחר לחלוטין. מדברים על זה בעולמות של חדשנות והתפתחות וזה גם משפיע על אורח החיים של עסקים. העסקים שמובילים היום את המדדים המובילים בעולם, הם צעירים יחסית. הקצב שבו חברות צעירות מצליחות להגיע לשוויי מטורף, השתנה לגמרי. אז אנחנו צריכים להתאים את עצמנו לתדר המשתנה הזה של הקצב, מבחינת הגמישות המחשבתית והניהולית, ואולי גם ההשקעתית”. אמר נוה.

נוה בירך את אודי אלוני על הצלחת FUNDER, ואמר ש”זה מדהים לראות איך התפתח. אומרים שאחת הדרכים להצליח היא על ידי התמדה, נחישות ומקצועיות. אני חייב לומר, שלעונג לקרוא את כל הדברים ולראות לאן האתר הגיע”, כך אמר.

אודי אלוני, מייסד ומנכ"ל FUNDER, נשא את נאום הפתיחה, ואמר: "השנה FUNDER חוגגת 16 שנים לעליית האתר לאוויר, ואנחנו שמחים שיש היענות כל כך מרשימה לכנסי מועדון המשקיעים שלנו. FUNDER מספק כיום מידע ל־2 מיליון איש בשנה, בתחומי ההשקעות, הקרנות, הגמל והפנסיה, ואנחנו משתדלים להביא את חברי מועדון המשקיעים של FUNDER לפגוש את מנהלי ההשקעות המובילים בישראל”.

יורם נוה, מנכ”ל חברת כלל ביטוח ופיננסים אמר ש”באופן כללי מה שעוד מאפיין את התקופה היא שהעולם עבר לחיות קצת בתדר אחר. קצב התרחשות הדברים, קצב זרימת המידע, קצת התפתחות והטמעה של טכנולוגיות הוא אחר לחלוטין. מדברים על זה בעולמות של חדשנות והתפתחות וזה גם משפיע על אורח החיים של עסקים. העסקים שמובילים את המדדים המובילים בעולם, הם עסקים צעירים יחסית. מצד שני, אנחנו רואים את הקצב שבו חברות מצליחות להגיע לשווי עצום. הקצב והתנודתיות השתנו לגמרי. אנחנו צריכים להתאים את עצמנו לתדר המשתנה הזה. זה אומר שהתנודתיות, קצב שינוי הדברים, והגמישות המחשבתית, הניהולית ואולי ההשקעתית, צריכים להיות בקצב אחר לחלוטין.

פאנל ההשקעות בכנס נערך בהובלת אודי אלוני, ובהשתתפות בכירי חברת כלל ביטוח ופיננסים: ברק בנסקי – משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת ההשקעות, משה ארנסט – משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת חסכון ארוך טווח, אמיר ארגמן – אסטרטג השקעות ראשי, ושירן חן – מנהלת ענף פיננסים בחטיבת חסכון ארוך טווח.

צילומים: עמי ארליך

ברק בנסקי: "נכון שיש את הרפורמה המשפטית, אבל יש עוד תהליכים שמשפיעים על המשק הישראלי. היו שני מנועים מאוד משמעותיים לצמיחה במשק הישראלי, נדל"ן והייטק. כרגע שני הקטרים האלה במגמת האטה משמעותית.

"בהייטק זו מגמה עולמית, הרבה בגלל הנזילות בשווקים והריבית הנמוכה בשנים האחרונות, היום אנחנו בסביבה אחרת לחלוטין. הנדל”ן, מן הסתם, גם בגלל הריבית והעלייה החדה בריבית הריאלית. אגב זה משפיע לא רק על נדל”ן למגורים. על זה תוסיף את הרפורמה המשפטית, לא משנה אם בעד או נגד, אין ספק שפרמיית הסיכון של מדינת ישראל עלתה בעולם”.

אמיר ארגמן: "האינפלציה פה די מתעתעת. כל חודש יש סיפור אחר. בנוסף, צריך לחדד, לא כל אינפלציה זהה אחת לשנייה. ישראל נכנסה לאירוע הזה בצורה אופטימלית. השקל החזק מנע ייבוא של אינפלציה, העצמאות האנרגטית הייתה כמעין חומת מגן להתייקרות מחירי האנרגיה בעולם.

“האינפלציה לא רק בישראל, אלא בכל העולם, עברה תהליך שינוי. בהתחלה זו הייתה אינפלציה שנבעה מההיצע, ממחירי הסחורות. כעת האינפלציה עברה לצד הביקוש. זו אינפלציה שונה לחלוטין. האינפלציה נובעת מרמת משאבים גבוהה וכמות חיסכון שנצברה אצל משקי הבית והחברות בקורונה, וזה מחזיק את כלכלת העולם ואת הצריכה על הרגליים תקופה הרבה יותר ארוכה מאשר כל אחד העריך. בנוסף, ששוק העבודה הגלובלי מאוד חזק. מחקרים מראים שאינפלציה שמקורה בביקושים, הרבה יותר דביקה. העדויות שמנתחות את נתוני האינפלציה בארה”ב מראות שאנחנו בשלב הזה”.

אמיר ארגמן: "ההיסטוריה מלמדת שכאשר אנחנו רואים אינפלציה מהסוג הדביק היא מתפוגגת הרבה יותר לאט ממה שרוצים לחשוב. עשיתי בעצמי מחקר כזה. דגמנו מ־1960 את כל נקודות הזמן בהם אינפלציית הליבה והשירותים בארה”ב ירדה ביותר מ־2%, שזה מה שאנו רוצים לראות היום. באף אחת מהפעמים האלה זה לא קרה בלי מיתון ובלי עלייה באבטלה של 2%”.

ברק בנסקי: "אני חושב שהתופעה שאנחנו רואים מתחילת שנה היא באמת די קיצונית כשמספר מאוד מצומצם של מניות במדד ה־S&P500 מוביל את השוק לעליות של כ־14% מתחילת שנה, אבל בסוף בערך 10־12 מניות אחראיות ל־90% מהתשואה. אני מזכיר, במרץ היו לנו קריסות של כמה בנקים אזוריים בארה”ב והאירוע של הגרסה החדשה של צ’אט GPT שיצרה הייפ משמעותי סביב ה־AI".

ברק בנסקי: "אני לא חושב שזה קנאביס. מדובר בטכנולוגיה פורצת דרך ויותר מבשילה ככל שטכנולוגיית הענן התפתחה, וכלי המחשוב מתקדמים יותר. לדעתי אנחנו עומדים בפני התפתחות טכנולוגית משמעותית".

צילומים: עמי ארליך

ברק בנסקי: "בהחלט. רק בשבוע שעבר הייתה פה קרן שמשקיעה בחברות טכנולוגיה בשלבים מוקדמים, איך הם רואים את התחום, ואיזה חברות לדעתם יובילו, ואיזה אפליקציות יכולות להיות רלבנטיות ל־AI. זה בהחלט משהו פורץ דרך.

מאידך, במהפכת האינטרנט גם היה הייפ מאוד גדול, הרבה מאוד חברות הצטיידו בהרבה ציוד כדי לייצר את המהפכה הזו. כולם ניבאו עתיד מדהים לחברות שמכרו ציוד, חברות כמו נורטל, ג'וניפר, סיסקו, חלקן לא קיימות היום וחלקן כבר לא מובילות. לכן מאוד קשה לדעת מי יהיו החברות שיובילו את זה. לאו דווקא החברות הגדולות שהיום הן הענקיות של הטכנולוגיה, יהיו אלה שיובילו את תחום ה־AI. זה לאו דווקא יהיה ‘Winner Takes It All’.

מזכיר גם שב־2020 דיברנו על זה שהעולם ישתנה, לא יהיו קניונים, לא יהיו משרדים, נזמין הכול באמזון וכל הפגישות יהיו בזום. העולם אכן השתנה, אנחנו עושים היום המון שיחות זום, רק שהמניה ירדה 80% מהשיא, אמזון ירדה 50% מאיפה שהייתה בקורונה ולאחרונה באמת תיקנה. אז צריך מאוד להיזהר. אם השווקים ימשיכו לעלות, ואני חייב לומר שאנחנו קצת יותר זהירים פה, אני חושב שחברות נוספות ידבקו בזה. אבל זה גם יכול להיות בכיוון הפוך, שקצת יצא אוויר מהחברות שצופים להן עתיד מזהיר ב־AI ואז מהכיוון הזה נראה בעצם התכנסות קצת לפערים יותר נורמליים בתוך המדדים".

אמיר ארגמן: "זו ליבת הדיון שיש היום. בחסות המהלך של השוק למעלה, גוברים הקולות של המחנה שמדבר על הורדות ריבית ועל היעלמותו של המיתון. בצד של האג"ח מדברים עדיין על מיתון. הכול מתחיל מסוגיית האינפלציה הדביקה, ועד כמה היא תתפוגג מהר”.

אמיר ארגמן: "היות וסכנת המיתון עוד לא נעלמה, קרו כמה דברים שנתנו רוח גבית לכלכלה העולמית, בתוכם הפתיחה מחדש של סין, הנושא של הימלטות אירופה ממשבר האנרגיה וכן הלאה. יש עדיין עשרות אינדיקטורים שמראים שסכנת המיתון עדיין על הפרק. אני אציין את מתן האשראי בארה”ב, שרואים את הבנקים מהדקים בצורה דרמטית את מתן האשראי.

"יש שני פרמטרים נוספים. הראשון הוא רווחיות החברות. ראינו בעיקר עליה של מכפילים, בשפה פשוטה עלייה במצב הרוח של המשקיעים ובנכונות לשלם יותר יקר. בציפיות הרווחיות עוד לא ראינו את התהליך הזה. זה קורה בזמן שציפיות הרווחיות ל־2024 מאוד אופטימיות. השוק מצפה ל־10% צמיחה ברווחיות על בסיס רווחיות שכמעט לא נפגעה לעומת 2022. אם בדוחות החברות ברבעון הקרוב והבא לא נראה עלייה ברווחיות, אנחנו עלולים לראות אכזבה של הציפיות. אם לעומת זאת נופתע ונראה שבאמת הרווחיות מתחילה להתרומם, יכול להיות שהשוק מפה ימשיך את דרך של שוק שורי שלא מעט אנשים חושבים שכבר התחלנו אותו מחדש.

"הפרמטר השני הוא הצרכן. הצרכן קיבל הרבה מאוד משאבים אחרי הקורונה. לפי מחקרים והערכות, אמור למצות את החסכונות האלה תוך 6־12 חודשים. כלכלנים יושבים על דשבורד שמתעדכנים כל יום עם החשבוניות של אנשים על טיסות ומסעדות וכן הלאה, כדי לראות אם רואים ירידה בצריכה שכולם פוחדים ממנה. יש מדינות בעולם, למשל שוודיה, שם הצרכנים הרבה יותר חשופים לעליית הריבית כי יותר אשראי שם בריבית משתנה זה. אבל אם מסתכלים על הכלכלה בכללותה, ארה”ב ואירופה, אנחנו לא שם”.

אמיר ארגמן: "יפן היא סוג של הזדמנות שעד היום במשך 30 שנה, כל פעם מאכזבת מחדש. אחרי עשור של רפורמות דרמטיות שלא ממש הצליחו, ראינו ש־2022 הייתה שנה בולטת עם עליות שכר משמעותיות. אינפלציית הליבה ביפן נעה בשנה האחרונה בין 3-4%, משהו שהם לא הכירו הרבה מאוד זמן. יש שמעריכים שזה יביא שינוי תרבותי. חברות יתחילו להשקיע, צרכנים יתחילו לצרוך ונתחיל לראות צמיחה ורווחיות יותר טובה של החברות.

“אבל זה עדיין ציפייה. אם האינפלציה ביפן תחזור אל מתחת ל־2%, סביר שנראה את הציפייה מתפוגגת וחזרה לתוואי חשיבה של השקעות נמוכות, רווחיות נמוכה מכפילים נמוכים. חווינו את זה כמה וכמה פעמים בעשורים האחרונים”.

משה ארנסט: "למשרד האוצר יש נטייה שכשמתעורר קושי, לבחור בפתרון הקל, ולבטל את המוצר. יש 10 מוצרים שנעלמו בעשור האחרון. אני עדיין חושב שכדאי לשמור אופציה שניתן לפתוח ביטוח מנהלים עד 1.9 ואז שומרים לעצמנו על כל האופציות פתוחות.

"ראוי שתהיה לציבור אפשרות בחירה בין שני מוצרים. במוצר ביטוח מנהלים אין ערבות הדדית כמו בקרן פנסיה. יש יתרונות לקרן פנסיה, יש שם דמי ניהול זולים. אבל אני חושב שהיה נכון שבמדינת ישראל ישאירו את יכולת הבחירה בין שני המוצרים”.

מימין: אודי סגל, עיתונאי ומגיש הטלויזיה בהרצאת אורח חדשות טובות; יורם נוה, מנכ״ל חברת כלל ביטוח ופיננסים, צילומים: עמי ארליך 

שירן חן: "הפדיונות בתוכניות הנזילות בהחלט עלו. יש לזה סיבות, הסיבה המוצדקת בדרך כלל היא העלייה בריבית הפריים שמשנה את ההחזר של ההלוואות והמשכנתאות, שמקשה מאוד על משק הבית.

"בנוסף, אם בעבר כשהיינו מגיעים לבנק היו אומרים לנו שככל שתסגור את התוכנית ליותר זמן, הריבית תהיה גבוהה יותר, אין את זה היום. אנחנו מאמינים וגם הבנקים כנראה מאמינים שהריבית לא תישאר גבוהה לאורך זמן. לכן בגופים המוסדיים יש חלופות של מסלולים כתחליף למק"מ יש לנו את השקלי לטווח קצר ומסלולי אג"חים צמודי מדד".

את הכנס סגר העיתונאי אודי סגל, שדיבר על 'חדשות טובות', וקישר זאת לעולם ההשקעות, החסכון והפנסיה. לדבריו, "בדיוק כפי שכשקרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים משיאים תוצאות טובות, עומדים בהבטחות וביעדים ופוגעים במדדים, זה חדשות טובות וזה לא מעניין. אבל אז יום אחד מתברר שמנהל בקרן פנסיה, במקום אחר, גזר קופון יותר מדי גדול ולקח הביתה חצי מיליון דולר. זה חדשות רעות אבל זה מעניין”.

בתמונה הראשית מימין לשמאל: מנחה הכנס והפאנל, אודי אלוני, מנכ"ל ומייסד פאנדר, משתתפי הפאנל בכירי חברת כלל ביטוח ופיננסים. ברק בנסקי, משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת ההשקעות משה ארנסט, משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת חסכון ארוך טווח אמיר ארגמן, אסטרטג השקעות ראשי שירן חן, מנהלת ענף פיננסים בחטיבת חסכון ארוך טווח, צילומים: עמי ארליך.