דיווח של פעילות מגזרים מקובצים והפעלת שיקול הדעת בנוגע לקביעת פעילות במגזרים אלה

סעיף 12 לתקן, מונה מבחנים איכותיים נוספים לצורך קיבוץ מגזרים. אחד המבחנים  האיכותיים הינו "מהות תהליכי הייצור". ככלל, תהליכי ייצור של שני מגזרי פעילות או יותר עשויים להיחשב דומים אם הם חולקים, או מסוגלים לחלוק, מתקנים ועובדים משותפים או כאשר ישנו שימוש בחומרי גלם דומים. לעמדת החברה, על אף שמוצרי מגזר אחד הינם מיובאים, ומוצרי המגזר שני ברובם מייצור עצמי, מתקיים דמיון לעניין מהות תהליכי הייצור של המגזרים המקובצים. לעמדת החברה, בעת בחינה של מוצרים מיוצרים על ידי החברה יש לבחון את תהליכי הייצור על ידי החברה, ובעת בחינה של מוצרים מיובאים, יש לבחון את תהליך הייצור אצל הספק. משכך, ולאור השימוש, בין היתר, בחומרי גלם דומים במוצרים בשני מגזרי הפעילות, גם בעת בחינת נושא זה עולה כי קיים דמיון בין שני המגזרים המזוהים במגזר המקובץ.

סגל הרשות לא קיבל את עמדת החברה לפיה ניתן היה לקבץ את שני המגזרים שזוהו בחברה לכדי מגזר מקובץ אחד. זאת הן בשל המבחן הכמותי והן בשל המבחן האיכותי (מהות תהליכי הייצור) שאינם מתקיימים.

סעיף 1 לתקן קובע את העיקרון המרכזי בתקן, מתן גילוי למידע שיאפשר למשתמשים בדוחותיה הכספיים של החברה להעריך את המהות ואת ההשפעות הפיננסיות של הפעילויות העסקיות שבהן החברה עוסקת ואת הסביבות הכלכליות שבהן היא פועלת. עיקרון מרכזי זה בא לידי ביטוי בתקן תוך יישום "גישת ההנהלה" – היינו, מתן גילוי למידע כספי בהתבסס על המידע שסוקר מקבל ההחלטות התפעולי הראשי לצורך קבלת החלטות והקצאת משאבים.

סעיף 12 לתקן קובע כי קיבוץ מגזרי פעילות יכול שייעשה בהתקיים שלושה תנאים מצטברים:

1. אם הקיבוץ הוא עקבי לעיקרון המרכזי של התקן;

2. למגזרים יש מאפיינים כלכליים דומים;

3. המגזרים דומים בכל אחד מהפרמטרים המפורטים בסעיף 12 לתקן ובהם, מהות תהליכי הייצור (יחד עם מהות המוצרים והשירותים, סוג הלקוחות, שיטות הפצת המוצרים ומהות הסביבה המפקחת).

להלן תוצג התייחסות סגל הרשות לטיעוני החברה:

א. לעניין המבחן הכמותי – לאורך שנים קיימים פערים משמעותיים בשיעורי הרווחיות ביחס למגזרים שקובצו, זאת הן ברווח הגולמי והן ברווח המדווח ל-CODM. מבדיקת תוצאות החברה עלה, כי חלק מהפערים נבעו בשל הפער בתהליכי הייצור (כמתואר לעיל – ייבוא לעומת ייצור עצמי). סגל הרשות הפנה את החברה לעמדות שפרסם בעבר בדבר הנטל שיש להרים בעת בחינת מאפיינים כלכליים דומים כתנאי לקיבוץ בהתאם לתקן.

ב. לעניין המבחן האיכותי – לעמדת סגל הרשות, בחינת תהליכי הייצור צריכה להיעשות מנקודת מבטה של החברה. סגל הרשות אינו מקבל את עמדת החברה לפיה יש לבחון את הדמיון בין המגזרים מנקודת מבט חיצונית המתייחסת למאפייני המוצר הסופי בלבד. במקרה זה, מבחינת החברה מגזר אחד מבוסס על יבוא והשני בעיקר על ייצור עצמי. מבנה העלויות ושיעור המינוף התפעולי הינו שונה בתכלית כאשר מדובר במגזר מייבא (שיעור עלויות קבועות נמוך) בהשוואה למגזר יצרני (שיעור עלויות קבועות גבוה). כמו כן מגזר יצרני נדרש להשקעות הוניות משמעותיות בהשוואה למגזר מייבא שאינו נדרש להשקעות הוניות משמעותיות. על כן, בהינתן שלחברה מגזר שמוכר בעיקר מוצרים בייצור עצמי ומגזר שמוכר בעיקר מוצרים מיובאים, הרי שתנאי הדמיון במהות תהליכי הייצור אינו מתקיים.

תיאור התיקון:

החברה קיבלה את עמדת סגל הרשות.

החברה עדכנה את מתכונת הגילוי המגזרי, לרבות עדכון מספרי השוואה, על מנת שזה ישקף גילוי מגזרי המפצל את שני המגזרים שקובצו. כתוצאה מהתיקון האמור הציגה החברה 4 מגזרי פעילות (חלף 3 מגזרים בני דיווח אשר הוצגו בדוחותיה הכספיים עד אותו מועד), וזאת בשים לב למבחני הספים הכמותיים הקבועים בתקן לעניין הצגת מגזרים בני דיווח.