Pixabay Images
משה שלום
10/09/2023
אני חושב שאני כבר שומע הרהורי חרטה במסדרונות בנק ישראל. כאשר הדולר-שקל ממשיך את מסעו המהיר מעלה, אין מנוס מלחשוב על קובעי המדיניות המוניטאריים הישראליים הנמצאים בין הפטיש והסדן. הפטיש? זוהי האינפלציה, אשר אמנם ירדה קצת לאחרונה, אבל יכולה לחזור ולעלות. לעלות? כן, כמו באירופה. וזאת, בגלל שני הגורמים שלפניהם מתמודד ה-ECB והממשלות: המטבע והאנרגיה. ושם באירופה אין להם רפורמה משפטית המאיימת לעשות שמות שוב בשערי המט"ח של היורו-דולר...
והסדן? המועקה, הזעקה, והכאב הנורא, העולה מבתי ישראל. חוץ מעשירון העליון, ואולי אף מהאלפיון העליון, אין בית בישראל שאינו מבין כמה מוצדקת הקביעה שישראל היא המדינה היקרה בעולם. יש כאלו שזה פוגע בעגלת המזון, יש כאלו בתחנת הדלק, יש כאלו שעיקר הבעיה שלהם נמצאת במשכנתא המקפצת, ויש כאלו שעסקיהם אינם יכולים לחיות עם מימון יקר כזה.
אצל הרבה, המינוס שולט, והוא גובה וגובה, כאשר אופנת לקיחת ההלוואות הבנקאיות, והחוץ בנקאיות, צמודות הפריים, הרסו להם את יכולת ההגעה לסוף חודש בירוק. לבסוף, נזכיר את אלו שבנק ישראל גם חושב עליהם, ואלו החיים מקצבאות שלא התעדכנו זמן רב, ואשר צריכים להתמודד עם עליות המחירים, וגידול יוקר עלות הדיור, מבלי שיש ביכולתם להוסיף לעצמם הכנסה מעבודה. זהו הסדן, ואני רוצה להאמין שיש לו השפעה על תהליך קבלת ההחלטות.
אבל, וזה האבל הגדול מכולם: אחרי ש"מתחשבים" בכל מי ומה שניתן, התפקיד מחייב... ולבנק ישראל חובה לשמור על יציבות המחירים על ידי הכלי הגס של הריביות. אגב, במקרה הישראלי, ישנה גם אפשרות של התערבות בשוק המט"ח, על ידי מכירת דולרים מהרזרבות. וראינו שהן אכן קטנו:
השאלה היא אם ידוע לכם על מקרה שבו הצליח בנק מרכזי להתנגד למגמת השוק לאורך זמן? ובמיוחד כאשר אנו נמצאים בכיוון הלא נכון של הדברים... דהיינו, כאשר אנו צריכים למכור ממלאי מוגבל, ולא כאשר אנו יכולים לקנות דולרים, בעזרת שקלים שלנו, כדי לחזק את המטבע האמריקאי היורד (עד שנת 2022).
מה ייעשה הבנק המרכזי, מגמתית? אינני יודע, אבל אני מניח שהוא יישבר, מתישהו, ויהיה חייב לעשות מעשה עליית ריבית אם המגמה בדולר-שקל תמשיך. ומהי אותה מגמה? ניחשתם נכון: היא מגמה עולה, כפי ששני הגרפים הבאים יכולים להעיד. שניהם מגיעים אלינו בעזרת פלטפורמת TradingView. נתחיל בגרף היומי:
זהו הטווח הקצר יותר, ובו אין לטעות באותו כיוון מגמתי של השקל מול הדולר. למעשה, ניתן לתאר זאת כך: כל הגורמים הקשורים לזירה הזו (ציבור הייבוא-ייצוא, אקזיטים-השקעות-זרות, ספקולונטים-גדולים-קטנים, והבנק המרכזי) העבירו את המערכה לדרגת לחימה חדשה בין הביקוש להיצע: מאזור 3.35-355 לאזור 3.55-3.75 (בחודש פברואר 2023), ואז התחילה תקופת דשדוש ארוכת ימים ודמים. במובן כספי...
היו הבלחות זמניות מעלה ומטה אבל התחום הוגדר ונשמר עד אמצע אוגוסט, כאשר כוחות הביקוש של הדולר הצליחו לפרוץ את המבנה מעלה. הפריצה המוצלחת התייצבה סביב 3.8, ובימים האחרונים אנו עדים להמשך מעלה, כאשר בסיס המחיר החדש נמצא עכשיו בתמיכה של 3.80. מה הגורמים המשפיעים המידיים? הדולר-הגלובלי, הירידות בבורסות של נכסי הסיכון, העליות בסחורות (בעיקר אנרגיה), וקצת מהגורם המקומי שנקרא "הרפורמה". למרות שגורם זה עדיין נמצא במצב צבירה "קפוא" למחצה עקב הפגרה של החקיקה בפועל. יש לזכור שפסק הדין של בית המשפט העליון, בעניין חוק יסוד עילת הסבירות יינתן גם הוא בעוד חודשים רבים.
האם יש משהו המצביע על סיום קרוב, טכנית, של אותה מגמה עולה? ממש לא. הפעילות סביב 3.8, כולל תצוגת המומנטום (Macd), קלאסית ממש להמשך חלק ונקי כלפי מעלה. זה המקום להציג את תמונת המצב ארוכת הטווח של הדולר-שקל, וזאת גם בעזרת אתר יאהו פייננס:
הדבר המיידי, הבולט, והחשוב שמקבלים מהגרף הזה הוא שבירת קוו המגמה היורד מאז 2007 (!). כמו כן, מאז השיא של 2006 (4.7), והתחתית של 2008 (3.25), לא ראינו תנודתיות עצומה אלא המשך די מסודר של שיאים יורדים, כאשר התחתית האסטרטגית הייתה סביב 3.4. זה התאים לעמדה של הדלתא שורט הגדולה שנקבעה אחרי משבר הסאב-פריים.
נזכור שישראל נחשבה לאחת מהמדינות שיצאה טוב מאותו משבר, ושכלכלתה הייתה נחשבת לאחת המוצלחות מבין אלו של ה-OECD. בשיא ההתלהבות הזו (סוף 2021) נשברה הרצפה, והדולר הגיע ל-3.10. אז, אמרנו שזה משמעותי מאוד כי זהו מסר קלאסי למצב Contrarian. פסימיות יתר על הדולר, שמסמנת תשישות הצד השלילי. מכאן, הסיכוי לעליות הרבה יותר סביר... ולא ידענו מה שניבאנו...
היה צורך בהוכחת יכולת ב-3.4, 3.55, ובמיוחד במעבר מעל קוו המגמה (3.65). עכשיו, שהפריצה הזו מאושרת, היעד הבלתי מעורער הוא 4.0. בואכה 4.25-4.30. האם זה אפשרי? מדוע לא? אינני מאמין שבנק ישראל יוכל לעצור אסטרטגית מהלך כזה אם כל גורמי היסוד האחרים יהיו קיימים. ומה זה אומר על הריבית? ובכלל, על האינפלציה עצמה, ביחד עם הריבית? האם סטגפלציה, שבו המחירים עולים בסביבה של מיתון? רגע, רגע, לא ניכנס לדיכאונות מוקדם מדיי... נחכה למה שיקרה בצד השני של העולם: הדולר הגלובלי, ומצב נכסי הסיכון. בינתיים, שבוע נהדר, והמון הצלחה לכולם!!
והסדן? המועקה, הזעקה, והכאב הנורא, העולה מבתי ישראל. חוץ מעשירון העליון, ואולי אף מהאלפיון העליון, אין בית בישראל שאינו מבין כמה מוצדקת הקביעה שישראל היא המדינה היקרה בעולם. יש כאלו שזה פוגע בעגלת המזון, יש כאלו בתחנת הדלק, יש כאלו שעיקר הבעיה שלהם נמצאת במשכנתא המקפצת, ויש כאלו שעסקיהם אינם יכולים לחיות עם מימון יקר כזה.
אצל הרבה, המינוס שולט, והוא גובה וגובה, כאשר אופנת לקיחת ההלוואות הבנקאיות, והחוץ בנקאיות, צמודות הפריים, הרסו להם את יכולת ההגעה לסוף חודש בירוק. לבסוף, נזכיר את אלו שבנק ישראל גם חושב עליהם, ואלו החיים מקצבאות שלא התעדכנו זמן רב, ואשר צריכים להתמודד עם עליות המחירים, וגידול יוקר עלות הדיור, מבלי שיש ביכולתם להוסיף לעצמם הכנסה מעבודה. זהו הסדן, ואני רוצה להאמין שיש לו השפעה על תהליך קבלת ההחלטות.
אבל, וזה האבל הגדול מכולם: אחרי ש"מתחשבים" בכל מי ומה שניתן, התפקיד מחייב... ולבנק ישראל חובה לשמור על יציבות המחירים על ידי הכלי הגס של הריביות. אגב, במקרה הישראלי, ישנה גם אפשרות של התערבות בשוק המט"ח, על ידי מכירת דולרים מהרזרבות. וראינו שהן אכן קטנו:
השאלה היא אם ידוע לכם על מקרה שבו הצליח בנק מרכזי להתנגד למגמת השוק לאורך זמן? ובמיוחד כאשר אנו נמצאים בכיוון הלא נכון של הדברים... דהיינו, כאשר אנו צריכים למכור ממלאי מוגבל, ולא כאשר אנו יכולים לקנות דולרים, בעזרת שקלים שלנו, כדי לחזק את המטבע האמריקאי היורד (עד שנת 2022).
מה ייעשה הבנק המרכזי, מגמתית? אינני יודע, אבל אני מניח שהוא יישבר, מתישהו, ויהיה חייב לעשות מעשה עליית ריבית אם המגמה בדולר-שקל תמשיך. ומהי אותה מגמה? ניחשתם נכון: היא מגמה עולה, כפי ששני הגרפים הבאים יכולים להעיד. שניהם מגיעים אלינו בעזרת פלטפורמת TradingView. נתחיל בגרף היומי:
זהו הטווח הקצר יותר, ובו אין לטעות באותו כיוון מגמתי של השקל מול הדולר. למעשה, ניתן לתאר זאת כך: כל הגורמים הקשורים לזירה הזו (ציבור הייבוא-ייצוא, אקזיטים-השקעות-זרות, ספקולונטים-גדולים-קטנים, והבנק המרכזי) העבירו את המערכה לדרגת לחימה חדשה בין הביקוש להיצע: מאזור 3.35-355 לאזור 3.55-3.75 (בחודש פברואר 2023), ואז התחילה תקופת דשדוש ארוכת ימים ודמים. במובן כספי...
היו הבלחות זמניות מעלה ומטה אבל התחום הוגדר ונשמר עד אמצע אוגוסט, כאשר כוחות הביקוש של הדולר הצליחו לפרוץ את המבנה מעלה. הפריצה המוצלחת התייצבה סביב 3.8, ובימים האחרונים אנו עדים להמשך מעלה, כאשר בסיס המחיר החדש נמצא עכשיו בתמיכה של 3.80. מה הגורמים המשפיעים המידיים? הדולר-הגלובלי, הירידות בבורסות של נכסי הסיכון, העליות בסחורות (בעיקר אנרגיה), וקצת מהגורם המקומי שנקרא "הרפורמה". למרות שגורם זה עדיין נמצא במצב צבירה "קפוא" למחצה עקב הפגרה של החקיקה בפועל. יש לזכור שפסק הדין של בית המשפט העליון, בעניין חוק יסוד עילת הסבירות יינתן גם הוא בעוד חודשים רבים.
האם יש משהו המצביע על סיום קרוב, טכנית, של אותה מגמה עולה? ממש לא. הפעילות סביב 3.8, כולל תצוגת המומנטום (Macd), קלאסית ממש להמשך חלק ונקי כלפי מעלה. זה המקום להציג את תמונת המצב ארוכת הטווח של הדולר-שקל, וזאת גם בעזרת אתר יאהו פייננס:
הדבר המיידי, הבולט, והחשוב שמקבלים מהגרף הזה הוא שבירת קוו המגמה היורד מאז 2007 (!). כמו כן, מאז השיא של 2006 (4.7), והתחתית של 2008 (3.25), לא ראינו תנודתיות עצומה אלא המשך די מסודר של שיאים יורדים, כאשר התחתית האסטרטגית הייתה סביב 3.4. זה התאים לעמדה של הדלתא שורט הגדולה שנקבעה אחרי משבר הסאב-פריים.
נזכור שישראל נחשבה לאחת מהמדינות שיצאה טוב מאותו משבר, ושכלכלתה הייתה נחשבת לאחת המוצלחות מבין אלו של ה-OECD. בשיא ההתלהבות הזו (סוף 2021) נשברה הרצפה, והדולר הגיע ל-3.10. אז, אמרנו שזה משמעותי מאוד כי זהו מסר קלאסי למצב Contrarian. פסימיות יתר על הדולר, שמסמנת תשישות הצד השלילי. מכאן, הסיכוי לעליות הרבה יותר סביר... ולא ידענו מה שניבאנו...
היה צורך בהוכחת יכולת ב-3.4, 3.55, ובמיוחד במעבר מעל קוו המגמה (3.65). עכשיו, שהפריצה הזו מאושרת, היעד הבלתי מעורער הוא 4.0. בואכה 4.25-4.30. האם זה אפשרי? מדוע לא? אינני מאמין שבנק ישראל יוכל לעצור אסטרטגית מהלך כזה אם כל גורמי היסוד האחרים יהיו קיימים. ומה זה אומר על הריבית? ובכלל, על האינפלציה עצמה, ביחד עם הריבית? האם סטגפלציה, שבו המחירים עולים בסביבה של מיתון? רגע, רגע, לא ניכנס לדיכאונות מוקדם מדיי... נחכה למה שיקרה בצד השני של העולם: הדולר הגלובלי, ומצב נכסי הסיכון. בינתיים, שבוע נהדר, והמון הצלחה לכולם!!
