Image by Rochak Shukla on Freepik
משה מימון, עורך FUNDER
13/09/2023
היום התפרסמו נתוני מדד המחירים לצרכן, ה-CPI בארצות הברית. הדבר הראשון שאפשר להבחין בו הוא שנבלמה הירידה באינפלציה. המדד עלה חודש שני ברציפות ל-3.7%, מעל הציפיות. זו העלייה השניה ברציפות, לאחר שבחודש שעבר המדד עלה ל-3.2%. בנקודה התחתונה ביותר עמד מדד המחירים לצרכן לפני חודשיים על 3%.
מדד המחירים לצרכן עלה מעבר לצפי
עקרונית זה מראה על בעיה, אבל הנתון החשוב יותר מבחינת הפד הוא הנתון של מדד הליבה. מדד הליבה הוא בעצם מדד המחירים לצרכן, ללא מזון ואנרגיה. המדד הזה, ירד בהתאם לצפי ל-4.3%. זה בעצם המדד החשוב לבנק המרכזי הפדרלי בארה"ב.
מה שגורם כעת לעלייה במחירים בארה"ב, כלומר לעלייה במדד המחירים לצרכן זה מחירי הנפט. מחירי הנפט מסתובבים כבר תקופה ארוכה סביב רמה של 90$, רמה בהחלט לא נוחה מבחינת הכלכלה האמריקאית. העלייה במחירי הנפט, מוסברת בעיקר לאור החלטתה של ערב הסעודית לקצץ תפוקה, בהיקף של מיליון חביות ליום. ההחלטה התחילה באוגוסט, ואמורה היתה להיות בתוקף למשך חודש בלבד, אולם לאור ההצלחה של ההחלטה, החליטה ערב הסעודית, להאריך את תוקף קיצוץ התפוקה עד סוף השנה. כשערב הסעודית הכריזה על קיצוץ התפוקה, הצטרפה אליה גם רוסיה עם קיצוץ של 300 א' חביות ליום.
נפט הוא מכשיר גיאופוליטי אסטרטגי ממדרגה ראשונה, מי שזוכר את נסיעתו של ביידן לערב הסעודית לפני מספר חודשים, כשאחת ממטרות הנסיעה היו בקשה שערב הסעודית תגדיל את תפוקת הנפט שלה. קיצוץ התפוקה, ועליית מחירי הנפט, מקשים על הצרכן האמריקאי, ומגיעים לביידן בתקופה שהוא זקוק לתנאים כמה שיותר מקלים מבחינת משק הבית האמריקאי. הסעודים בתורם, לא מספקים לו את זה. כעת הכדור במגרש של ביידן, האם ישתמש במאגר החירום של ממשלת ארה"ב כדי לייצר תגובת נגד לקיצוץ התפוקה של הסעודים.
המדד החשוב דווקא התנהג בהתאם לצפי
מדד הליבה, הוא המדד החשוב מבחינת הפד, שכן כפי שתיארתי למעלה, מחירי הנפט הם אלה שפוגעים בצרכן האמריקאי. אמנם יוקר המחיה עולה בעקבות מחירי הנפט, אבל הפד לא יכול לעשות שום דבר בנושא. אם ביידן לא משפיע על הסעודים אז אפילו הפד לא ממש משפיע על ערב הסעודית.
הפד בכל הפעמים דיבר על שני מדדי ליבה ה-Core CPI, וה-Core PCE, שניהם מדדים מעט שונים, אולם מדדי הליבה שלהם בשני המקרים מנוכי מזון ואנרגיה. זה מדד שיותר נתון לצעדים של הפד, ופעולות הפד מכוונות להוריד את מדדי הליבה את מתחת ל-3%. בינתיים, גם אם באופן מדוד ואיטי, מתקרבים ליעד, כשההערכה היא שבתחילת 2024, נתכנס אל מתחת ל-3%, מה שיאפשר לפד להתחיל להוריד את הריבית.
מדד המחירים לצרכן ומדד הליבה שינוי 12 חודשים
נתונים: https://www.bls.gov/cpi/
איך השווקים יגיבו לנתונים?
זו ללא ספק שאלה מעניינת. נכון לעכשיו, השווקים מגיבים די במתינות לנתונים, כלומה המדדים לא ממש מגיבים באופן חד משמעי לכיוון מסוים.
ננסה לנתח קצת יותר לעומק.
1. המשקיעים מעדיפים שהפד יוריד כבר את הריבית
נתחיל עם העובדה הבסיסית שהשווקים רוצים לראות את הפד קודם כל מפסיק להעלות ריבית, ולאחר מכן מתחיל לחזור בו, ואולי אף מוריד ריבית. מבחינת המשקיעים, ומבחינת הכלכלה והפירמות היו רוצים שזה יקרה כמה שיותר מהר.
2. הפד יוריד ריבית עם האינפלציה תתכנס אל היעד
כפי שאמרתי, הפד רוצה לראות את מדדי הליבה Core PCI ו-Core PCe יורדים אל מתחת ל-3%. אנחנו עדיין לא שם, וייקחו עוד בין 4-6 חודשים כדי להגיע לשם. כלומר עוד רבעון-שניים, נתכנס אל מתחת ליעד. כל עוד זה לא יגיע, לא נראה את הפד מוריד ריבית.
בינתיים, השוק מתמחר שבהודעת הריבית הקרובה ב-20 בספטמבר, הפד ישאיר את הריבית על כנה. לגבי ההודעה של נובמבר, המשקיעים נותנים הערכה של 40% להעלאת ריבית של הפד. אם שואלים אותי, כל עוד הנתונים ממשיכים באופן הזה, הפד לא יעלה יותר ריבית. אין לכך סיבה.
3. ככל שיצטברו נתונים שמראים שהאינפלציה יורדת, כך ייטב?
זהו שלא מדויק. עקרונית נקודות 1 ו-2, אמורות להוביל ל-3. אם המשקיעים רוצים הורדת ריבית, והפד יוריד את הריבית אם יקבל נתונים שהאינפלציה נעצרת, אז ככל שנראה את האינפלציה נעצרת מהר יותר כך המשקיעים ישמחו.
אבל ככל שייקח יותר זמן עד שהאינפלציה תיעצר, המשקיעים יחששו מפני מיתון. כבר היום מתחילים לראות סימנים של חולשה אצל הצרכן האמריקאי. עליית הריבית, עלייה במחירי האנרגיה, וחשש באופק התעסוקתי שלו, מביאים את הצרכן האמריקאי להקטין צריכה, ולשנות את תמהיל הצריכה שלו למוצרים במחירים נוחים יותר.
אפל למשל, באירוע ההשקה לאייפון 15, הודיעה שלא תעלה מחירים, ותשאיר את מחירי המוצרים החדשים דומים למחירים של הדגמים הנוכחיים. זה מצד אחד יפה מצד אפל, ומראה על שליטה בשרשרת הייצור, אבל זה גם מראה שאפל חוששת שאם תעלה מחירים, היא עשויה שלא לפגוש את הצרכן האמריקאי מולה. 58% מהמכשירים הסלולריים בארה"ב אם מכשירי אייפון.
ממה פוחדים יותר מאינפלציה או ממיתון?
שוק ההון נע כל הזמן בין מאניה לדפרסיה. בין חשש לתקווה, בין ייאוש לשמחה. זה התחיל במרץ שעבר, ונמשך עד כולל היום. השוק לא יודע איך הדברים יתפתחו, והיה שמח לקצת ודאות. בינתיים המשקיעים לא מקבלים זאת, כי הנתונים כל הזמן מציגים תמונה מורכבת, קצת התקררות אינפלציה. ירידה בפעילות אבל נתוני תעסוקה חזקים. כל אלה מבלבלים את כולם, כי לתמונה הכלכלית לוקח זמן להתבהר.
לאור זאת, קשה לראות את שוק ההון האמריקאי מבצע מהלכים משמעותיים. החולשה באפל, שמשפיעה באופן ישיר על מניות טכנולוגיה רבות, ובאופן עקיף על סקטור הטכנולוגיה, שמוביל את שוק ההון האמריקאי. החולשה של הצרכן האמריקאי, ואי הוודאות באופן כללי, כל אלה לא מבשרים על כסף חדש שיגיע לשווקים, ויניע את המדדים המרכזיים בארה"ב קדימה לגבהים חדשים.
