האם כך ייראה דו"ח ה-OECD על ישראל בשנת 2033?

לפני כמה ימים ביקר אותי בחלום חבר מהעתיד. משנת 2033 ליתר דיוק. הוא הביא באמתחתו מתנה: חבילת עיתונים שיצאו לאור באוקטובר 33'. 

כדרכי בקודש עברתי במהירות על מדור הספורט. "בית"ר ירושלים מתחילה עונה חדשה אחרי שזכתה באליפות חמישית ברציפות", נכתב בכורתת הראשית. "אליצור ירושלים מאיימת על ההגמוניה של מכבי תל אביב בכדורסל". 

במדור חדשות החוץ הזהירו: "איראן מאיימת על סעודיה בהפעלת נשק גרעיני. סעודיה בתגובה: למדנו את הלקח ממלחמת 28'. מזל שגם לנו יש עכשיו נשק להשמדה המונית".

אבל מרבית העיתון הוקדש לעניין אחר: דו"ח מקיף וחמור שהוציא ארגון המדינות המפותחות, OECD, על ישראל. הדו"ח הזה היה הרבה יותר פסקני וחד משמעי בהשוואה לדו"ח ה-OECD שפורסם רק השבוע. הנה תקציר של כמה פרקים ממנו. 

"נדהמנו לגלות את השינוי העצום שעבר על מערכת החינוך בישראל", כתבו כלכלני OECD. "תלמידי ישראל מחויבים ללמוד 18 שעות בשבוע את כתבי הקודש. הם לומדים 10 שעות תנ"ך לפי פירושים מסורתיים. 4 שעות מסורת יהודית ו-4 שעות משנה וגמרא. לימודי האנגלית והמתימטיקה הפכו ללימודי רשות. הם נלמדים רק ב-2 מתוך 10 מערכות החינוך העצמאיות של ישראל. אילו היינו תיירים היינו אומרים שמחוץ לגוש דן תתקשו מאוד להסתדר ללא ידיעת השפה העברית".

מחברי הדוח הוסיפו עוד ששיעור זכאי הבגרות בישראל זינק מכ-50% בשנת 23' ל-88% ב-33'. אבל זאת רק בגלל שהמבחנים במקצועות הרשות בוטלו. רמת הידע של תלמידי ישראל בסוגיות מעולם הגמרא הוגדרה על ידי מחברי הדו"ח: "יוצא מהכלל".

"לפני כ-10 שנים הפעילה ישראל לראשונה את הקו האדום בפרויקט הרכבת הקלה של גוש דן. למרבה צער, עקב תקלות רבות בקו וחוסר תקציב לתפעלו, הוחלט לפני כשנתיים לבטל אותו", כתבו הכלכלנים. "מחדל זה מצטרף להפסקת פרויקט הקו הירוק שהיה אמור להתחיל לפעול לפני כחמש שנים. משיחותינו עם שר האוצר, משה גפני, מתברר ששני הקווים היו אמורים לעבוד בממוצע רק 4 ימים בשבוע עקב הרצון לשמירת קדושת השבת גם 24 שעות לפני כניסתה ועוד 24 שעות אחרי יציאתה. עקב כך הפכה ההשקעה בקו הירוק לבלתי כדאית. 

אבל יש גם בשורה טובה. העומס בכבישים ירד בשנים האחרונות באופן ניכר. זאת בשל העובדה שמספר הנהגים בישראל הצטמצם במידה מהותית, גם עקב גל הגירה שלילי וגם בשל העלייה החדה ביוקר המחיה. במילים אחרות: כאשר שער החליפין עומד על 9.5 שקלים לדולר, לישראלים קשה מאוד לקנות מכוניות חדשות. בישראל יש גם הרבה כבישים חדשים ומודרניים, אם כי רובם מצויים באזורים מעוטי אוכלוסייה. הנסיעה על כביש 60 בעל 5 המסלולים מצומת עתניאל דרך כביש "עוקף חווארה", עברה עלינו בנעימים. לפחות בחלקים שבהם לא זרקו עלינו אבנים".

"לישראל יש בעיה רבת שנים של משילות באזור הנגב הצפוני ובסמוך לערים הערביות בגליל", כתבו מחברי הדו"ח. "אבל נראה שהבעיות הללו הולכות ומחמירות. 

"אזור הנגב הצפוני הפך לזירת קרב בין חמולות בדואיות. משפחות פשע מקומיות השתלטו על צירי תחבורה ראשיים כמו כביש 40 וכביש 90 והן גובות מהנהגים דמי מעבר. המשטרה והצבא – שכוחם נחלש מאוד בשנים האחרונות – לא מסוגלים לספק לכך מענה. 

"התוצאה הרת אסון. העיר אילת התרוקנה כמעט מתיירים ונמצאת על סף פשיטת רגל. גם באר שבע שבעבר נחשבה לצומת דרכים מרכזית נמצאת בקשיים כלכליים. מבדיקות במשרדי ממשלה שונים הובהר לנו שהנושא נמצא בימים אלה ממש בטיפולו של השר לביטחון לאומי, חנמאל דורפמן. 

"ניסינו לברר איתו את הפרטים אבל ממשרדו הובהר שבמהלך חג הסוכות השר אינו מתראיין. עוזרו שאל אותנו אם אנחנו מעוניינים במקרה באתרוג כשר".

"ישראל סובלת כבר קרוב לעשור מהגירה שלילית. כמיליון מהגרים מישראל עזבו ב-10 השנים האחרונות. רובם המכריע שייכים לציבור החילוני-ליברלי. 

"כמחצית מהישראלים היגרו לאירופה בחסות הדרכונים האירופיים שהם מחזיקים, שליש היגרו לארה"ב, והשאר לקנדה, אוסטרליה ומדינות מערביות אחרות. ישראלים רבים היגרו למדינות מהן הוריהם עלו בעבר כמו רוסיה, אוקראינה, ומדינות אחרות מברית המועצות לשעבר. 

"פרופיל המהגר הישראלי הטיפוסי: 15-18 שנות לימוד, תואר אקדמאי, מקצוע חופשי, שליטה מצוינת באנגלית או שפה זרה אחרת. כמחצית מהמהגרים הישראליים משתייכים לתעשיית ההייטק. בישראל מכנים את התופעה "בריחת מוחות".

"על אף ההגירה – אוכלוסיית ישראל גדלה מאוד בזכות שיעור הילודה הגבוהה בקרב המשפחות החרדיות. אוכלוסיית ישראל מונה כיום כ-12 מיליון איש, מהם 9 מיליון יהודים ו-3 מיליון ערבים. בקרב היהודים 60% מגדירים את עצמם כדתיים, 20% מוגדרים "מסורתיים", ורק 20% הם חילונים. רוב החילונים בישראל מתגוררים בגוש דן או במפרץ חיפה". 

"בישראל שולטת כבר כ-11 שנים קואליציה יציבה של מפלגות ימין, ימין קיצוני ומפלגות דתיות. בבחירות האחרונות זכתה הקואליציה הזו לרוב מכריע עם 80 מושבים בכנסת. הכנסת הצליחה לעקר בעשור האחרון את כוחו של בית המשפט העליון בצורה ניכרת וחוקקה כמה חוקים מעוררי מחלוקת כגון: 

1. "חוק הגיוס" – חוק שמסדיר השתמטות חרדים מהצבא.

2. "חוק יסוד לימוד תורה" – חוק שמשווה בין זכויות של חיילים משוחררים לזכויות של אברכים.

3. "חוק היריקה בפרצוף" – חוק שמתיר יריקה על הרצפה בנוכחות עוברי אורח שאינם יהודים.

4. "חוק המתנות" – חוק שמתיר לשרים וראשי ממשלה לקבל מתנות מבעלי הון עד לשווי של 10 מיליון שקל בשנה. החוק חל גם על עבירות שנעשו בעבר לפני שנחקק.

"החוקים שהעבירה הקואליציה גרמו לדחיות חוזרות ונשנות במשפטו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו", כותבים אנשי OECD. "עם זאת, משפטנים שעימם שוחחנו סבורים שהכרעת הדין במשפטי נתניהו תינתן בכל זאת בעשור הנוכחי. אולי לקראת 2038, שנת ה-90 של מדינת ישראל".

"העתיד של ישראל מבחינות רבות – דמוגרפית, כלכלית, בטחונית ומדינית - נראה היום מאוד מעורפל", כותבים כלכלני OECD. "הדו"ח הנוכחי אמור לשמש למנהיגים הישראליים כתמרור אזהרה. אנחנו זוכרים היטב מה אמר השר גפני על הדו"ח שלנו לפני 10 שנים. לא בטוח שהוא מבין היום את מה שלא הבין אז. אם ישראל לא תנקוט בצעדים מרחיקי לכת, לא בטוח שהיא תוכל לשמור על מקומה בקרב קבוצת המדינות המפותחות גם במהלך 10 השנים הבאות". 

הערת המחבר: מדובר בטור סאטירי שאינו קשור בשום צורה שהיא למציאות הישראלית של ימינו.