פרופ` צבי אקשטיין / צילום: אורן שלו
דניאל דותן
11/10/2023
"המלחמה שנפתחה עלינו בתדהמה מוחלטת בשבת, משנה את מציאות החיים והכלכלה בישראל בצורה משמעותית וכעת נדרשים צעדים חיוניים לשמירה על האיתנות הכלכלית והחברתית של מדינת ישראל", כך פותח פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית בביה"ס טיומקין לכלכלה באוניברסיטת רייכמן, לשעבר משנה לנגיד בנק ישראל, את נייר המדיניות המיוחד שניסח – המדיניות הכלכלית הדרושה לישראל במלחמה של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, "בסיסם של צעדים אלו היא ראייה מקצועית שאינה פוליטית או סקטוריאלית ויש בהם לתרום ללכידות כלכלית וחברתית. כל סטייה מהם תרחיב לאין שיעור את הפגיעה החברתית וכלכלית באמון אזרחי המדינה והעולם במשק וכמובן את אמון המשקיעים בו לרבות חברות דירוג האשראי".
"את ההוצאות התקציביות הגדולות לפתחינו יש לממן מהתוספות התקציביות והכספים הקואליציוניים שקיבלו מפלגות הקואליציה על סך כ-14 מיליארד שקל"
"כרגע זורמים כספים פרטיים אדירים מתורמים ואין זה סביר שאלו יחליפו את המימון של מדינת ישראל להוצאות אלו. ממשלת ישראל צריכה לקחת על עצמה את הטיפול בכל צרכי הצבא והאזרחים שמשרתים ונפגעו ויפגעו ממלחמה קשה זו. על המדינה להכריז על הטיפול בהעברות מהירות של הפיצויים והתקציבים כמשימה מיידית של הממשלה ולטפל בנושא ללא לאות ובאופן מקצועי ואפקטיבי", אקשטיין מוסיף ומציין בנייר, "את ההוצאות התקציביות הגדולות לפתחינו יש לממן מהתוספות התקציביות והכספים הקואליציוניים שקיבלו מפלגות הקואליציה על סך כ-14 מיליארד שקל (תקציב 2023 ו-2024) מאז הוקמה הקואליציה הנוכחית. כמו כן יש לפחות מיליארד שקל שעברו למשרדים ממשלתיים שאין בהם כל קשר לתמיכה בחוזק הכלכלי של המדינה אלא תמיכות סקטוריאליות לא סבירות".
"סעיפים קואליציוניים אלו פוגעים בתמריצים לעבודה"
"העיקרון הכלכלי על פיו אנו ממליצים על הסטת התקציבים היא כי הוצאות אלו שניתנו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים אינן הוצאות תומכות צמיחה ושיפור פריון העבודה במשק. להיפך, סעיפים קואליציוניים אלו פוגעים בתמריצים לעבודה; תמיכה תקציבית במערכת חינוך תורנית ללא לימודי מתמטיקה ואנגלית מקטינה באופן משמעותית את הסיכוי של הלומדים בה להשתלב בעתיד בשוק עבודה מודרני. תקופה קשה זו ממחישה באופן ברור את החשיבות של חיזוק היכולת הכלכלית של ישראל לאורך זמן. רק מדינה עם כלכלה חזקה ומתקדמת תוכל להחזיק כוח צבאי מתקדם. נדגיש כי אין לממן הוצאות אלו בהעלאות מיסים ובהגדלת הגרעון בשלב זה - חלופות שיעמיקו את הפגיעה הכלכלית הצפויה למשק", כך כותב אקשיין, "יש לוודא המשך תפקוד הכלכלה בצל המלחמה לרבות פעילותם של נמלי ים ונמל התעופה, שוקי ההון והבנקים. תפקודו הכלכלי של המשק חיוני לצמצום הפגיעה הכלכלית הצפויה, תמיכה ביכולות היצוא וענף ההי טק ואיתות למשקיעים שקיימת שליטה במצב.
"תגובה מהירה ואפקטיבית להעברת הכספים הנדרשים והמשך פעילותו הכלכלית של המשק תשדר גם לאויבים שלנו שהמשק הישראלי מסוגל להתמודד עם הכשל הנוראי שקרה. ובפרט שאנחנו לא לפני נקודת מפנה בכלכלה. מסר כזה יחליש את המוטיבציה של האויבים שלנו לפתוח במערכה גם בצפון הארץ".
"על ראש הממשלה לוודא כי שר האוצר יכול לתמוך בשינויים הנדרשים"
עוד מצויין בנייר המדיניות, כי אחריותו של ראש הממשלה היא לוודא כי שר האוצר המכהן יכול לתמוך בשינויים הכלכליים הנדרשים בעת הזו - התאמת סדרי העדיפויות הלאומיים לחיזוק היכולות הצבאיות, לפיצויים לנפגעים ולנושאים בנטל וזאת כדי לאפשר ככל הניתן תפקוד תקין של הכלכלה וצמיחה כלכלית. "אם שר האוצר אינו מאפשר את הסטת הכספים, נושא שגם וועדת הכספים צריכה לאשר, ישנו צורך חיוני בשינוי הדמויות.
"בעת הזו ישנו קושי לתת אומדנים כלכליים על היקף הפגיעה הצפויה לכלכלה. הקושי נובע מאי הוודאות הגדולה לגבי התפתחות המלחמה וגם מכך שטרם הוגדרו מטרות ויעדי המלחמה. ועם זאת, העקרונות שפורטו לעיל יביאו לפגיעה הכלכלית הקטנה ביותר שניתן לאור המלחמה הקשה שאנו נמצאים בה. מהלכים אלו חייבים להיעשות באופן פומבי ומיידי תוך שימוש ביכולות חישוביות של רשות המיסים והביטוח הלאומי בצורה טובה אף יותר מתקופה הקורונה. נדגיש כי על פי חישובים ממלחמות עבר, ההיקפים הנדרשים אינם עולים על 15-16 מיליארד שקל – סכומים אלו אושרו לאחרונה לצרכים סקטוריאליים שחשיבותם למשק היא בעיקרה שלילית".
