איור פאנדר
משה שלום
22/10/2023
המלחמה בעזה, שנכפתה עלינו, אחרי מעשי הזוועה של השבת השחורה של ה-07-10, מקשה מאוד על מחשבה צלולה לגבי שוקי ההון בארץ ובעולם.
גם לפני המאורעות, תמיד הדגשתי את החשיבות של הפסיכולוגיה, הסנטימנט, ובכלל, האלמנט של לימוד תנועת המחיר, כעניינים חשובים בהבנת הקורה בשוקי ההון בכלל, ושוקי המניות בפרט. לכן, כרגע, בעיצומה של המערכה, ועוד לפני שנכנסנו לחלק הקרקעי בדרום, שיכול להביא לחזית שנייה בצפון, שיקולים פונדמנטליים חייבים לקחת עמדה אחורית בשיקולי ההשקעה מול אותם גורמי השפעה פסיכולוגיים. בכלל, על פי מה שקראנו בסקירות השוק היומיות באתרנו, יש האטה כללית, מובנת, של פעילות הציבור בשוק, וזאת, כולל בחלק המוסדי שלו. הסיכון היחסי של להיות בעמדה כיוונית, כאשר קיים אלמנט של חוסר וודאות כה גדול, פשוט רחב ומעיק מדי.
בתחילת המערכה, אחרי היום הראשון של ירידות ה-6-9%, ראינו ניסיונות ליישם את התיאוריה של עמידות השוק מול האירועים הביטחוניים. כפי שראינו בעבר, ועל פי מה שאנו זוכרים היטב שקרה במלחמת לבנון השנייה. אבל, אחרי זמן מה, התברר-מתברר שהפעם זה שונה. באף קונפליקט מקומי לא היו שתי נושאות מטוסים של ארה"ב לידנו, נשיא שנוחת בזמן מלחמה בלוד, ואיום פוטנציאלי משתי חזיתות גדולות, ושתיים בעצימות נמוכה (היו"ש, ערביי ישראל).
גיוס המילואים המאסיבי מורה גם הוא על החומרה של המצב, וגם על הנזק הכלכלי שייגרם למשק. הן בחזית הצריכה, אבל, גם בחזית הייצור-ייצוא-תיירות-צמיחה. כל זה כדי לומר: אנא חסכו בניסיונות לתת הסבר פונדמנטלי כלכלי (שאינו קשור לפירמה ספציפית) למה שקורה. הכול בנוי כיום על התפיסה של הסיכון, המקומי והגלובלי (ארה"ב, גיאו-פוליטי אחר). סיכון שמתבטא בזרימות ההון המייצרות את תנועות המחיר.
כל הנאמר עד כה תופס בעיקר עבור שוק המניות הישראלי שלנו. אבל, אם תחשבו על עניין הנפט, הקואליציות בין "ציר הרשע" וה"טובים", ארה"ב בים מול ורוסיה בסוריה ובלבנון, תבינו שיש גם סיכון סמוי גם עבור שוקי חו"ל. במיוחד אם תהיה התערבות ממשית של מטוסים אמריקאיים לצידנו בצפון.
עבור וול-סטריט נאמר: ממשיכים להופיע נתוני מקרו סותרים לגבי מה שקורה במשק שם. מצד אחד, שוק העבודה חזק מתמיד, והנדל"ן למגורים עומד לו במחירים גבוהים יחסית, כאשר הצרכן ממשיך להוציא כסף שאין לו (כרטיסי האשראי..) לקניות ובילויים. מצד שני, הייצור, ייצוא (דולר-חזק), ובמיוחד קיטון משמעותי בהכנסות ממיסים, יחד עם גידול מאסיבי של תשלומי הריביות והגידול בגרעון, כל אלו מציירים תמונה עגומה.
תמונה שמבוטאת על ידי המשך עליית התשואות של האג"ח הארוך (10 שנים כמעט ב-5%), דהיינו, קריסת ערך האג"ח הזה, הנמצא באינסוף מקומות כבטוחה. האם זה מתבטא במדד ה-S&P500? לא ממש, או, יותר נכון, לא בצורה עקבית. ביום חמישי, כאשר ה-TLT (תעודת הסל המייצגת את האג"ח הארוך) ירדה ב-2%, המניות היו "חייבות" לעקוב, ולסיים בירידה גם הן. ביום שישי, המניות ירדו למרות שהתשואות ירדו, הדולר ירד, והנפט ירד. Go Figure...
ומה לגבי השוק שלנו? ראשית, אציין שהגרף המוצג מטה הינו שבועי ולא יומי, על מנת לתת פרספקטיבה נכונה של המצב. תראו בתצוגה ההיא מטה, שהמגמה השלילית כאן ניכרת בעליל. נשברו רמות חשובות, ומתקרבים לבחינות של רמות לא פחות חשובות. כל זה, כאמור, לפני תחילת התמרון הקרקעי. כל יום אנו רואים מניות העומדות על רמות הערך שלהן (שבהן ראינו שם איסוף של מוסדיים או משקיעים גדולים). הבעיה היא שייתכן והגיעה העת ל-Overshoot מתחת לרמות אלו, בגלל המצב. מה גם, שאיננו יודעים כמה זמן תיערך המערכה, מה אמור להיות בסיומה (חוץ מביטול שלטון החמאס ברצועה), ואם הכלכלה שלנו תשרוד בצורה סבירה את התקופה הארוכה של גיוס מאסיבי, והקפאה של הרבה סקטורים. אגב, הודעת מודי"ס על הכנסת ישראל ל-"Review for Downgrade" ממש לא עוזרת, כאשר אנו נרצה לגייס כספים בחו"ל.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
S&P500
כבר עידנים שאנו דוגלים בתיקון יורד, שאמור להביא את המדד לאזור ה-4100-4200, כדי שיהיה כאן בסיס לראלי סוף השנה. וכרגיל, כאשר מתקרבים לאזורי המטרה, מתחילות הספקות לכרסם בדעה שהייתה, לכיוון דעה חדשה: ראלי סוף שנה? כאשר יש סכנה של תבערה במזרח התיכון, נפט לכיוון ה-100$, תשואות אג"ח משתוללות מעלה, ופדרל רזרב מכוון מטרה בלעדית של 2% אינפלציה...
יש לזכור שאנו עומדים בעיצומה של עוד עונת דוחות כספיים. עונה שאמורה להציג שוב את הקיים, מול הצפי, סביב הכנסות החברות ורווחיותן. בינתיים, המדד עדיין שומר על "קור רוח יחסי" אחרי שהוא הגיע לאזור תיקון ה-50% (4207), קפץ משם, ועכשיו חוזר לשם. כמו כן, כל מה שאנו רואים ב-MACD עדיין תומך ביכולתו של המדד לעמוד איתן, מעל רמה זו, ולייצר בקרוב, בסיס למגמה עולה חדשה.
מה הם הסימנים? ברור: מעבר מעל 4400 יהיה אישור חיובי לכך, ושבירה של 4207 מטה תהיה אישור שלילי, שיכניס אותנו לדילמה גדולה: האם האלמנט המחשבתי של השחקנים הקובעים השתנה לרעה? צ"אנס אחרון יינתן למדד סביב 4100, המהווה את התיקון שני שליש (61.8%), ומקסימום 4070 שהיא תמיכה חזקה.
אני חייב לומר כאן, שאני עדיין מתפלא מעוצמתו של המדד לעמוד בקריסה של ממש המתרחשת באג"ח הממשלתי הארוך. תנועות של אחוזים שלמים, מטה, בנכסים שאמורים להיות "חסרי סיכון", היו צריכות לעורר בהלה שאיננו רואים בשוק המניות.
לסיכום נאמר: המקרו, שעדיין תומך בעמדה נוקשה של הפד, האג"ח הקורס, הדולר העולה מגמתית, והנפט המקפץ. כל זה, עדיין, לא מונע שהתסריט ההגיוני ביותר הוא שהסנופי יצליח למצוא אחיזה בין 4200-4100 כדי להתחיל מהלך עולה (אחרון לפני המיתון?...) שיסיים את 2023. שבירה מתחת ל-4100-4070 תבטל את ההנחה הזו, המקובלת כל כך בין השחקנים.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
TA35
אחרי שתיארתי את כל מה שמסביב מעלה, נתרכז בחלק הטכני נטו של מה שאנו רואים בגרף השבועי של מדד ת"א 35. גם כאן, הייתה לנו מחשבה מחזורית די מובנית: העליות מתחתית הקורונה (1142) לשיא של תחילת 2022 (2080) היו חייבות להיות מתוקנות מטה, על מנת לייצר בסיס בריא להמשך מגמה עולה ארוכת טווח.
בשלב הראשון ראינו פסגה משולשת, אשר הגדירה היטב את 2080 כתקרה. כל מאורעות הרפורמה המשפטית, והחולשה של השווקים בחו"ל, יצרו את התיקון עד 1720-1700, שהיא רמת התיקו שליש (38.2%). ושם, חיכינו די הרבה זמן. היה גם ניסיון להשתקם, כאשר המדד הצליח לסגור את פערי הביצוע בינו לשוקי חו"ל, על ידי עלייה עד כדי 1920. ואז, הגיעה המלחמה.
שבועיים של סבל נוראי, אשר החזירו את הגלגל אחורה, ועוד קצת. כרגע, המדד עומד על 1669, דהיינו מתחת ל-1700 הקריטית. מאחוריו, ואקום עד 1920, שכנראה לא ימולא במהרה. לפניו, רמות: 1611 (תמיכה היסטורית + 50% תיקון), ו-1500 (תמיכה היסטורית + תיקון 61.8%).
חוסר הוודאות גדולה, והוחמרה על ידי מודי"ס. אזכיר: הקטנת הפעילות של הציבור הכללי והמוסדי יכולה להביא לתנועות חריפות, שבהן חלק מהמשקיעים מתנהגים בפראות, ומנסים למכור "בכל מחיר". התנהלות המדד בקורונה היא דוגמה בולטת וטרייה לכך. יכולת צה"ל לתת לנו תחושה (צריכים רק תחושה ואמון) שהקרב יסתיים בצורה מכרעת, מהירה, ובמיוחד, אי כניסת חיזבאללה לעימות, יכולים לשנות את האווירה למצב רגוע יותר. בקיצור: הכול פתוח.
גם לפני המאורעות, תמיד הדגשתי את החשיבות של הפסיכולוגיה, הסנטימנט, ובכלל, האלמנט של לימוד תנועת המחיר, כעניינים חשובים בהבנת הקורה בשוקי ההון בכלל, ושוקי המניות בפרט. לכן, כרגע, בעיצומה של המערכה, ועוד לפני שנכנסנו לחלק הקרקעי בדרום, שיכול להביא לחזית שנייה בצפון, שיקולים פונדמנטליים חייבים לקחת עמדה אחורית בשיקולי ההשקעה מול אותם גורמי השפעה פסיכולוגיים. בכלל, על פי מה שקראנו בסקירות השוק היומיות באתרנו, יש האטה כללית, מובנת, של פעילות הציבור בשוק, וזאת, כולל בחלק המוסדי שלו. הסיכון היחסי של להיות בעמדה כיוונית, כאשר קיים אלמנט של חוסר וודאות כה גדול, פשוט רחב ומעיק מדי.
בתחילת המערכה, אחרי היום הראשון של ירידות ה-6-9%, ראינו ניסיונות ליישם את התיאוריה של עמידות השוק מול האירועים הביטחוניים. כפי שראינו בעבר, ועל פי מה שאנו זוכרים היטב שקרה במלחמת לבנון השנייה. אבל, אחרי זמן מה, התברר-מתברר שהפעם זה שונה. באף קונפליקט מקומי לא היו שתי נושאות מטוסים של ארה"ב לידנו, נשיא שנוחת בזמן מלחמה בלוד, ואיום פוטנציאלי משתי חזיתות גדולות, ושתיים בעצימות נמוכה (היו"ש, ערביי ישראל).
גיוס המילואים המאסיבי מורה גם הוא על החומרה של המצב, וגם על הנזק הכלכלי שייגרם למשק. הן בחזית הצריכה, אבל, גם בחזית הייצור-ייצוא-תיירות-צמיחה. כל זה כדי לומר: אנא חסכו בניסיונות לתת הסבר פונדמנטלי כלכלי (שאינו קשור לפירמה ספציפית) למה שקורה. הכול בנוי כיום על התפיסה של הסיכון, המקומי והגלובלי (ארה"ב, גיאו-פוליטי אחר). סיכון שמתבטא בזרימות ההון המייצרות את תנועות המחיר.
כל הנאמר עד כה תופס בעיקר עבור שוק המניות הישראלי שלנו. אבל, אם תחשבו על עניין הנפט, הקואליציות בין "ציר הרשע" וה"טובים", ארה"ב בים מול ורוסיה בסוריה ובלבנון, תבינו שיש גם סיכון סמוי גם עבור שוקי חו"ל. במיוחד אם תהיה התערבות ממשית של מטוסים אמריקאיים לצידנו בצפון.
עבור וול-סטריט נאמר: ממשיכים להופיע נתוני מקרו סותרים לגבי מה שקורה במשק שם. מצד אחד, שוק העבודה חזק מתמיד, והנדל"ן למגורים עומד לו במחירים גבוהים יחסית, כאשר הצרכן ממשיך להוציא כסף שאין לו (כרטיסי האשראי..) לקניות ובילויים. מצד שני, הייצור, ייצוא (דולר-חזק), ובמיוחד קיטון משמעותי בהכנסות ממיסים, יחד עם גידול מאסיבי של תשלומי הריביות והגידול בגרעון, כל אלו מציירים תמונה עגומה.
תמונה שמבוטאת על ידי המשך עליית התשואות של האג"ח הארוך (10 שנים כמעט ב-5%), דהיינו, קריסת ערך האג"ח הזה, הנמצא באינסוף מקומות כבטוחה. האם זה מתבטא במדד ה-S&P500? לא ממש, או, יותר נכון, לא בצורה עקבית. ביום חמישי, כאשר ה-TLT (תעודת הסל המייצגת את האג"ח הארוך) ירדה ב-2%, המניות היו "חייבות" לעקוב, ולסיים בירידה גם הן. ביום שישי, המניות ירדו למרות שהתשואות ירדו, הדולר ירד, והנפט ירד. Go Figure...
ומה לגבי השוק שלנו? ראשית, אציין שהגרף המוצג מטה הינו שבועי ולא יומי, על מנת לתת פרספקטיבה נכונה של המצב. תראו בתצוגה ההיא מטה, שהמגמה השלילית כאן ניכרת בעליל. נשברו רמות חשובות, ומתקרבים לבחינות של רמות לא פחות חשובות. כל זה, כאמור, לפני תחילת התמרון הקרקעי. כל יום אנו רואים מניות העומדות על רמות הערך שלהן (שבהן ראינו שם איסוף של מוסדיים או משקיעים גדולים). הבעיה היא שייתכן והגיעה העת ל-Overshoot מתחת לרמות אלו, בגלל המצב. מה גם, שאיננו יודעים כמה זמן תיערך המערכה, מה אמור להיות בסיומה (חוץ מביטול שלטון החמאס ברצועה), ואם הכלכלה שלנו תשרוד בצורה סבירה את התקופה הארוכה של גיוס מאסיבי, והקפאה של הרבה סקטורים. אגב, הודעת מודי"ס על הכנסת ישראל ל-"Review for Downgrade" ממש לא עוזרת, כאשר אנו נרצה לגייס כספים בחו"ל.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
S&P500
כבר עידנים שאנו דוגלים בתיקון יורד, שאמור להביא את המדד לאזור ה-4100-4200, כדי שיהיה כאן בסיס לראלי סוף השנה. וכרגיל, כאשר מתקרבים לאזורי המטרה, מתחילות הספקות לכרסם בדעה שהייתה, לכיוון דעה חדשה: ראלי סוף שנה? כאשר יש סכנה של תבערה במזרח התיכון, נפט לכיוון ה-100$, תשואות אג"ח משתוללות מעלה, ופדרל רזרב מכוון מטרה בלעדית של 2% אינפלציה...
יש לזכור שאנו עומדים בעיצומה של עוד עונת דוחות כספיים. עונה שאמורה להציג שוב את הקיים, מול הצפי, סביב הכנסות החברות ורווחיותן. בינתיים, המדד עדיין שומר על "קור רוח יחסי" אחרי שהוא הגיע לאזור תיקון ה-50% (4207), קפץ משם, ועכשיו חוזר לשם. כמו כן, כל מה שאנו רואים ב-MACD עדיין תומך ביכולתו של המדד לעמוד איתן, מעל רמה זו, ולייצר בקרוב, בסיס למגמה עולה חדשה.
מה הם הסימנים? ברור: מעבר מעל 4400 יהיה אישור חיובי לכך, ושבירה של 4207 מטה תהיה אישור שלילי, שיכניס אותנו לדילמה גדולה: האם האלמנט המחשבתי של השחקנים הקובעים השתנה לרעה? צ"אנס אחרון יינתן למדד סביב 4100, המהווה את התיקון שני שליש (61.8%), ומקסימום 4070 שהיא תמיכה חזקה.
אני חייב לומר כאן, שאני עדיין מתפלא מעוצמתו של המדד לעמוד בקריסה של ממש המתרחשת באג"ח הממשלתי הארוך. תנועות של אחוזים שלמים, מטה, בנכסים שאמורים להיות "חסרי סיכון", היו צריכות לעורר בהלה שאיננו רואים בשוק המניות.
לסיכום נאמר: המקרו, שעדיין תומך בעמדה נוקשה של הפד, האג"ח הקורס, הדולר העולה מגמתית, והנפט המקפץ. כל זה, עדיין, לא מונע שהתסריט ההגיוני ביותר הוא שהסנופי יצליח למצוא אחיזה בין 4200-4100 כדי להתחיל מהלך עולה (אחרון לפני המיתון?...) שיסיים את 2023. שבירה מתחת ל-4100-4070 תבטל את ההנחה הזו, המקובלת כל כך בין השחקנים.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
TA35
אחרי שתיארתי את כל מה שמסביב מעלה, נתרכז בחלק הטכני נטו של מה שאנו רואים בגרף השבועי של מדד ת"א 35. גם כאן, הייתה לנו מחשבה מחזורית די מובנית: העליות מתחתית הקורונה (1142) לשיא של תחילת 2022 (2080) היו חייבות להיות מתוקנות מטה, על מנת לייצר בסיס בריא להמשך מגמה עולה ארוכת טווח.
בשלב הראשון ראינו פסגה משולשת, אשר הגדירה היטב את 2080 כתקרה. כל מאורעות הרפורמה המשפטית, והחולשה של השווקים בחו"ל, יצרו את התיקון עד 1720-1700, שהיא רמת התיקו שליש (38.2%). ושם, חיכינו די הרבה זמן. היה גם ניסיון להשתקם, כאשר המדד הצליח לסגור את פערי הביצוע בינו לשוקי חו"ל, על ידי עלייה עד כדי 1920. ואז, הגיעה המלחמה.
שבועיים של סבל נוראי, אשר החזירו את הגלגל אחורה, ועוד קצת. כרגע, המדד עומד על 1669, דהיינו מתחת ל-1700 הקריטית. מאחוריו, ואקום עד 1920, שכנראה לא ימולא במהרה. לפניו, רמות: 1611 (תמיכה היסטורית + 50% תיקון), ו-1500 (תמיכה היסטורית + תיקון 61.8%).
חוסר הוודאות גדולה, והוחמרה על ידי מודי"ס. אזכיר: הקטנת הפעילות של הציבור הכללי והמוסדי יכולה להביא לתנועות חריפות, שבהן חלק מהמשקיעים מתנהגים בפראות, ומנסים למכור "בכל מחיר". התנהלות המדד בקורונה היא דוגמה בולטת וטרייה לכך. יכולת צה"ל לתת לנו תחושה (צריכים רק תחושה ואמון) שהקרב יסתיים בצורה מכרעת, מהירה, ובמיוחד, אי כניסת חיזבאללה לעימות, יכולים לשנות את האווירה למצב רגוע יותר. בקיצור: הכול פתוח.
