איור אילוסטרציה פאנדר 
עמי גינזבורג
24/10/2023
אלא שהפעם זו תהיה עונת דוחות אחרת. עונה שתספר לנו איך נראינו רק לפני שלושה שבועות, רגע לפני שנחשפנו לזוועות מיישובי עוטף עזה. רגע לפני שנכנסו לממ"דים, הסתגרנו בבתים, וחיפשנו מקום להוביל אליו את הזעם והחרדה. רגע לפני שהעולם אותו הכרנו קודם חרב.
כמעט שום דבר ממה שיראו המספרים בשלושת החודשים שהסתיימו ב-30 בספטמבר לא יהיה רלוונטי להמשך, לעתיד הקרוב וכנראה גם הבינוני.
המספרים לא יהיו רלוונטיים, אבל "העונה" עצמה תהיה רלוונטית מאוד. את מה שלא יראו המספרים יצטרכו להסביר המילים שייכתבו בדו"חות הדירקטוריונים, ואלו שייאמרו בשיחות הוועידה ובראיונות. ובכל מקרה, כפי שאמר גם יו"ר ה'פד' ג'רום פאואל בשבוע שעבר: זו תקופה קשה מאוד לחיזוי כלכלי. הנה כמה דוגמאות:
1. הבנקים
הבנקים בישראל, כמו מקביליהם בעולם נהנו בשנתיים האחרונות מרווחי עתק בזכות העלאות הריבית. מרווחי הריבית שמהם הם נהנים נפתחו לרווחה. פער הזמן שבין העלאות הריבית של בנק ישראל (שזו הריבית שהם מקבלים על פקדונותיהם אצלו) לבין העלאת הריבית על פיקדונות ללקוחות הותיר בידיהם בור שומן עצום. המספרים שיראו הבנקים לתום הרבעון השלישי צפויים להיות משופרים גם הם.
אבל מה הלאה? ב-1 באוקטובר (א' סוכות) ניצב מדד בנקים 5 של תל אביב ברמת שיא: 3,868 נקודות. אפילו ההפיכה המשפטית שפגעה בענפים רבים במשק לא הטרידה במיוחד את המשקיעים בבנקים. היום (23.10) נסחר המדד סביב רמה של 3,070 נקודות – צלילה של 21% בתוך 3 שבועות. זו נפילה כפולה לערך בשיעורה מהנפילה שרשם מדד תל אביב 125.
יש לכך סיבות כמובן. ראשית, בנק הוא עסק ממונף. אם "נכס הבסיס" של הבנקים היא הכלכלה הישראלית, אזי כאשר הכלכלה נכנסת למשבר עמוק הבנקים יהיו הראשונים לחטוף. חלק מהלקוחות שלהם יגיעו לחדלות פרעון ו או לקשיים והלוואות שניתנו לא יוחזרו. כל מערכת המשכנתאות תיבלם. תיק האשראי של הבנקים עתיד להתכווץ כי מי בדיוק לוקח הלוואות בזמן מלחמה.
בנוסף קיימת אפשרות מוחשית שהריבית במשק תרד, ואולי אפילו לזמן ממושך. הפחתת ריבית פתאומית תקטין בבת אחת את מרווחי הריבית של הבנקים. וכמובן, הם יצטרכו להפחית שווי משורה ארוכה של נכסים בהם הם מחזיקים.
מנהלי הבנקים יצטרכו להסביר במילים מה צופן להם העתיד ולמה עלינו לצפות מהם ב-3 החודשים שנועלים את השנה.
בתל אביב נסחרות כמה מחברות האופנה המובילות במשק. "אופנה" או "בילוי בקניון" הם לא המושגים הראשונים שעולים בראש יחד עם המילה "מלחמה". ובטח שלא "מלחמה ממושכת".
החברה הגדולה בענף, פוקס, דיווחה בתחילת השבוע כי היא כבר חווה ירידה משמעותית בפעילות. החברה מצפה שתהיה לכך השפעה שלילית מהותית על דו"חות הרבעון האחרון של השנה. "(ההשפעה השלילית) עשויה להימשך גם בתקופות עוקבות. בשלב זה לא ניתן להעריך את היקף ההשפעה", נאמר בהודעת החברה. בפוקס מסרו גם שהחברה הוציאה 30%–50% מעובדיה לחל"ת.
גם רשת המשביר לצרכן מסרה כי תוציא עובדים לחל"ת. להערכתה, 40% מהעובדים יוצאו לחל"ת, וייתכן כי התקופה תתארך ליותר מחודש. רשת גולף מסרה כי תוציא 30%-50% מעובדיה לחל"ת.
בינתיים, מתחילת המלחמה מניית פוקס נפלה ב-15%, קסטרו צללה ב–21%, גולף איבדה 7%, ודלתא מותגים נחתכה ב-18%.
3. ענף הבניה
גם מצבן של חברות הבניה מצוי באי וודאות. רבות מהן עצרו את הפעילות משום שרבים מהפועלים הפלסטיניים, או מבין ערביי ישראל, אינם יכולים או רוצים להגיע לעבודה. יש להן כמובן גם בעיה בצד הביקוש. אפשר להניח שבחלקים נרחבים של ישראל הביקוש לדירות נפל. הדבר נכון במיוחד לפרויקטי בנייה גדולים שנמצאים בתהליך או בשלבי אכלוס בדרום הארץ. בערים כמו אשקלון, אשדוד, שדרות ואופקים שנמצאות כיום תחת התקפות טילים יומיומיות, גם הביקוש לדירות נמצא עמוק במרתף.
לחברות הבניה יש בעיה נוספת – הן צברו חובות בגיוסי אג"ח גדולים. עצירה של כמה חודשים במכירות תיאלץ אותן לאכול משאבים פנימיים כדי לשלם חובות.
צריך גם לזכור שמדובר כאן במשבר מערכתי. זו אינה חברה בודדת שנקלעת למשבר ויכולה אולי למשוך זמן בעזרת מימוש נכסים. כאשר כל הענף במשבר – כמו ב-2008 בארה"ב – אי אפשר לממש נכסים.
ועל כל אלו צריך גם להוסיף את עליית פרמיית הסיכון של עסקים ישראלים שתגרום לעלייה בהוצאות המימון לשנים קדימה. הפרמיה הזו עלולה להתייקר עוד יותר ברגע שחברות הדירוג הבינלאומיות יפחיתו את דירוג האשראי של ממשלת ישראל.
4. רשתות שיווק וקניונים
בכל הקשור לענף הקמעונאות התמונה נחלקת לשני צירים עיקריים. מרכזי הבילוי והקניונים יספגו ברבעון הרביעי מכה קשה. זו תהיה כמעט תמונת ראי למצבן ברבעון השלישי – רבעון החגים – שבהם העסקים בקניונים שגשגו. תוצאותיהן של חברות כמו עזריאלי וקניוני עופר צפויות להיפגע ברבעון הרביעי באופן מהותי.
ברשתות השיווק לעומת זאת הפגיעה תהיה מינורית אם בכלל. אנשים אמנם לא הולכים למסעדות, אבל הם קונים יותר אוכל בסופר הקרוב לבית. התמונות מהשבוע הראשון למלחמה שהראו מדפים ריקים בחנויות רבות – תוצאה של הפאניקה והכאוס של הימים הראשונים - מלמדות על כך היטב.
עם זאת, בטווח הבינוני גם עסקיהן של חברות הקמעונות צפויים להיפגע משום שהפגיעה הכלכלית בתושבי המדינה תוביל בהכרח לירידה בביקושים. המשקיעים מבינים זאת כמובן ומניית שופרסל כבר הספיקה לרדת ב-10% מתחילת החודש.
5. תעופה ותיירות
הבום התיירותי של חודשי הקיץ והסתיו – לישראל וממנה - נבלם בבת אחת ב-7 באוקטובר. איש כמעט לא נוסע לחופשה, ורבים חוזרים ארצה בטיסות הבודדות כדי ללבוש מדים ולצאת לחזית.
חברת אל על אמנם גובה מחירים גבוהים בימי מלחמה, אבל כשתיגמר הרכבת האווירית גם היא תצטרך לקצץ בטיסות. בלא תיירות נכנסת ויוצאת הפגיעה בה צריכה להיות משמעותית. מאז תחילת החודש צנחה המניה של אל על ב-30%.
באשר לחברות המלונות המצב מורכב יותר. תיירים לא צפויים אמנם להגיע בחודשים הקרובים לישראל, אבל בתי המלון הישראליים מלאים במפונים מיישובי הדרום והצפון. את השהות שלהם במלונות אמורה לממן הממשלה. כך שלפחות מבחינת רמת הפעילות של הענף, נראה שזו לא נפגעה משמעותית בחודש האחרון.
למרות זאת, כולם יודעים שבטווח הבינוני והארוך ענף המלונות והאירוח אינו יכול להסתמך על סוג כזה של פרנסה. מניית מלונות דן שירדה מתחילת החודש ב-10% מלמדת שלאיש אין אשליות בעניין.
בימים הקרובים תתחלנה החברות הבורסאיות בישראל לפרסם את תוצאותיהן לרבעון השלישי של 2023. עונת הדוחות היא תקופה שבה מקבל הציבור מידע רב על עסקי החברות. ניתן ללמוד בה מי מהן צומחת, מי מדשדשת, מי משגשגת ומי מתברברת.
אלא שהפעם זו תהיה עונת דוחות אחרת. עונה שתספר לנו איך נראינו רק לפני שלושה שבועות, רגע לפני שנחשפנו לזוועות מיישובי עוטף עזה. רגע לפני שנכנסו לממ"דים, הסתגרנו בבתים, וחיפשנו מקום להוביל אליו את הזעם והחרדה. רגע לפני שהעולם אותו הכרנו קודם חרב.
כמעט שום דבר ממה שיראו המספרים בשלושת החודשים שהסתיימו ב-30 בספטמבר לא יהיה רלוונטי להמשך, לעתיד הקרוב וכנראה גם הבינוני.
המספרים לא יהיו רלוונטיים, אבל "העונה" עצמה תהיה רלוונטית מאוד. את מה שלא יראו המספרים יצטרכו להסביר המילים שייכתבו בדו"חות הדירקטוריונים, ואלו שייאמרו בשיחות הוועידה ובראיונות. ובכל מקרה, כפי שאמר גם יו"ר ה'פד' ג'רום פאואל בשבוע שעבר: זו תקופה קשה מאוד לחיזוי כלכלי. הנה כמה דוגמאות:
1. הבנקים
הבנקים בישראל, כמו מקביליהם בעולם נהנו בשנתיים האחרונות מרווחי עתק בזכות העלאות הריבית. מרווחי הריבית שמהם הם נהנים נפתחו לרווחה. פער הזמן שבין העלאות הריבית של בנק ישראל (שזו הריבית שהם מקבלים על פקדונותיהם אצלו) לבין העלאת הריבית על פיקדונות ללקוחות הותיר בידיהם בור שומן עצום. המספרים שיראו הבנקים לתום הרבעון השלישי צפויים להיות משופרים גם הם.
אבל מה הלאה? ב-1 באוקטובר (א' סוכות) ניצב מדד בנקים 5 של תל אביב ברמת שיא: 3,868 נקודות. אפילו ההפיכה המשפטית שפגעה בענפים רבים במשק לא הטרידה במיוחד את המשקיעים בבנקים. היום (23.10) נסחר המדד סביב רמה של 3,070 נקודות – צלילה של 21% בתוך 3 שבועות. זו נפילה כפולה לערך בשיעורה מהנפילה שרשם מדד תל אביב 125.
יש לכך סיבות כמובן. ראשית, בנק הוא עסק ממונף. אם "נכס הבסיס" של הבנקים היא הכלכלה הישראלית, אזי כאשר הכלכלה נכנסת למשבר עמוק הבנקים יהיו הראשונים לחטוף. חלק מהלקוחות שלהם יגיעו לחדלות פרעון ו או לקשיים והלוואות שניתנו לא יוחזרו. כל מערכת המשכנתאות תיבלם. תיק האשראי של הבנקים עתיד להתכווץ כי מי בדיוק לוקח הלוואות בזמן מלחמה.
בנוסף קיימת אפשרות מוחשית שהריבית במשק תרד, ואולי אפילו לזמן ממושך. הפחתת ריבית פתאומית תקטין בבת אחת את מרווחי הריבית של הבנקים. וכמובן, הם יצטרכו להפחית שווי משורה ארוכה של נכסים בהם הם מחזיקים.
מנהלי הבנקים יצטרכו להסביר במילים מה צופן להם העתיד ולמה עלינו לצפות מהם ב-3 החודשים שנועלים את השנה.
2. אופנה
בתל אביב נסחרות כמה מחברות האופנה המובילות במשק. "אופנה" או "בילוי בקניון" הם לא המושגים הראשונים שעולים בראש יחד עם המילה "מלחמה". ובטח שלא "מלחמה ממושכת".
החברה הגדולה בענף, פוקס, דיווחה בתחילת השבוע כי היא כבר חווה ירידה משמעותית בפעילות. החברה מצפה שתהיה לכך השפעה שלילית מהותית על דו"חות הרבעון האחרון של השנה. "(ההשפעה השלילית) עשויה להימשך גם בתקופות עוקבות. בשלב זה לא ניתן להעריך את היקף ההשפעה", נאמר בהודעת החברה. בפוקס מסרו גם שהחברה הוציאה 30%–50% מעובדיה לחל"ת.
גם רשת המשביר לצרכן מסרה כי תוציא עובדים לחל"ת. להערכתה, 40% מהעובדים יוצאו לחל"ת, וייתכן כי התקופה תתארך ליותר מחודש. רשת גולף מסרה כי תוציא 30%-50% מעובדיה לחל"ת.
בינתיים, מתחילת המלחמה מניית פוקס נפלה ב-15%, קסטרו צללה ב–21%, גולף איבדה 7%, ודלתא מותגים נחתכה ב-18%.
3. ענף הבניה
גם מצבן של חברות הבניה מצוי באי וודאות. רבות מהן עצרו את הפעילות משום שרבים מהפועלים הפלסטיניים, או מבין ערביי ישראל, אינם יכולים או רוצים להגיע לעבודה. יש להן כמובן גם בעיה בצד הביקוש. אפשר להניח שבחלקים נרחבים של ישראל הביקוש לדירות נפל. הדבר נכון במיוחד לפרויקטי בנייה גדולים שנמצאים בתהליך או בשלבי אכלוס בדרום הארץ. בערים כמו אשקלון, אשדוד, שדרות ואופקים שנמצאות כיום תחת התקפות טילים יומיומיות, גם הביקוש לדירות נמצא עמוק במרתף.
לחברות הבניה יש בעיה נוספת – הן צברו חובות בגיוסי אג"ח גדולים. עצירה של כמה חודשים במכירות תיאלץ אותן לאכול משאבים פנימיים כדי לשלם חובות.
צריך גם לזכור שמדובר כאן במשבר מערכתי. זו אינה חברה בודדת שנקלעת למשבר ויכולה אולי למשוך זמן בעזרת מימוש נכסים. כאשר כל הענף במשבר – כמו ב-2008 בארה"ב – אי אפשר לממש נכסים.
ועל כל אלו צריך גם להוסיף את עליית פרמיית הסיכון של עסקים ישראלים שתגרום לעלייה בהוצאות המימון לשנים קדימה. הפרמיה הזו עלולה להתייקר עוד יותר ברגע שחברות הדירוג הבינלאומיות יפחיתו את דירוג האשראי של ממשלת ישראל.
4. רשתות שיווק וקניונים
בכל הקשור לענף הקמעונאות התמונה נחלקת לשני צירים עיקריים. מרכזי הבילוי והקניונים יספגו ברבעון הרביעי מכה קשה. זו תהיה כמעט תמונת ראי למצבן ברבעון השלישי – רבעון החגים – שבהם העסקים בקניונים שגשגו. תוצאותיהן של חברות כמו עזריאלי וקניוני עופר צפויות להיפגע ברבעון הרביעי באופן מהותי.
ברשתות השיווק לעומת זאת הפגיעה תהיה מינורית אם בכלל. אנשים אמנם לא הולכים למסעדות, אבל הם קונים יותר אוכל בסופר הקרוב לבית. התמונות מהשבוע הראשון למלחמה שהראו מדפים ריקים בחנויות רבות – תוצאה של הפאניקה והכאוס של הימים הראשונים - מלמדות על כך היטב.
עם זאת, בטווח הבינוני גם עסקיהן של חברות הקמעונות צפויים להיפגע משום שהפגיעה הכלכלית בתושבי המדינה תוביל בהכרח לירידה בביקושים. המשקיעים מבינים זאת כמובן ומניית שופרסל כבר הספיקה לרדת ב-10% מתחילת החודש.
5. תעופה ותיירות
הבום התיירותי של חודשי הקיץ והסתיו – לישראל וממנה - נבלם בבת אחת ב-7 באוקטובר. איש כמעט לא נוסע לחופשה, ורבים חוזרים ארצה בטיסות הבודדות כדי ללבוש מדים ולצאת לחזית.
חברת אל על אמנם גובה מחירים גבוהים בימי מלחמה, אבל כשתיגמר הרכבת האווירית גם היא תצטרך לקצץ בטיסות. בלא תיירות נכנסת ויוצאת הפגיעה בה צריכה להיות משמעותית. מאז תחילת החודש צנחה המניה של אל על ב-30%.
באשר לחברות המלונות המצב מורכב יותר. תיירים לא צפויים אמנם להגיע בחודשים הקרובים לישראל, אבל בתי המלון הישראליים מלאים במפונים מיישובי הדרום והצפון. את השהות שלהם במלונות אמורה לממן הממשלה. כך שלפחות מבחינת רמת הפעילות של הענף, נראה שזו לא נפגעה משמעותית בחודש האחרון.
למרות זאת, כולם יודעים שבטווח הבינוני והארוך ענף המלונות והאירוח אינו יכול להסתמך על סוג כזה של פרנסה. מניית מלונות דן שירדה מתחילת החודש ב-10% מלמדת שלאיש אין אשליות בעניין.
