מדד S&P500 קפץ כאשר פגש את ממוצע 200 יום למרות שחזרה לעקום תלול ממשיכה

מאז שתיארנו את תהליך תלילות העקום של עקום התשואות בארצות הברית לפני שבועיים, תהליך ההזדקרות של העקום המשיך לקחת חלק. פער התשואות בין אגרת החוב הממשלתית לשנתיים ועשר שנים הצטמצם לרמה של 20 נקודות בסיס בלבד לאחרונה. מספר גורמים אחראים לכך, כולל עלייה בפרמיית הזמן, חששות שהמשך העלייה בהיקף החוב הציבורי מובילה לעלייה בהיצע אגרות החוב, סגירת פוזיציות שורט ומכירת אגרות חוב ממשלתיות על ידי הבנק המרכזי הסיני והבנק המרכזי היפני במטרה לייצב את המטבעות שלהם.

הגורמים הללו לא רק הניעו את החלק הארוך של העקום כלפי מעלה אלא הם גם הזריקו תנודתיות חדשה אל תוך שוק אגרות החוב, כאשר תנודות של 20 נקודות בסיס מתרחשות על בסיס יומי. אל מול הרקע הזה, שוק המניות האמריקאי מחזיק היטב באופן יחסי, כאשר מדד האס אנד פי 500 קפץ כאשר פגש את ממוצע 200 יום שלו. עם זאת בניגוד למקרים קודמים של חזרה לתלילות בעקום, אנחנו לא חושבים שההזדקרות הפעם היא בשורה חיובית לשוק המניות האמריקאי מאחר ותשואות אגרות החוב נעו כלפי מעלה בשל גורמים אחרים מאשר תחזיות צמיחה טובות יותר.

בנוסף, רמות התמחור הינן גבוהות ופרמיית הסיכון של מניות (ההבדל בין התשואה המגולמת ברווחי החברות לבין תשואת אגרת החוב הממשלתית לעשר שנים) נפלה לרמתה הנמוכה ביותר מזה 21 שנים ולכן מספקת כרית ביטחון פחותה יותר אל מול התשואות הגבוהות. משכך, הזדקרות נוספת עשויה להכביד יותר על שוק המניות האמריקאי. שבוע הדוחות העמוס ביותר כבר מאחורינו, והתקווה שחברות הטכנולוגיה הגדולות יוכלו לספק נחת לא התגשמה. בשילוב נתוני תוצר חזקים לרבעון השלישי עם גידול של 4.9%, שווקי אגרות החוב ימשיכו להוות מנוע דחיפה עבור השווקים.

שני:

ארצות הברית- מדד שלוחת הפד של דאלאס לפעילות הייצור (אוקטובר).

שלישי:

ארצות הברית- מדד ביטחון הצרכנים של CB (אוקטובר), מדד שלוחת הפד של דאלאס לפעילות שירותים (אוקטובר).

גוש היורו- מדד המחירים לצרכן (אוקטובר ראשוני), תוצר לרבעון השלישי.

יפן- החלטת ריבית של הבנק המרכזי היפני (31 באוקטובר).

סין- מדד מנהלי הרכש בסקטור השירותים (אוקטובר).

רביעי:

ארצות הברית- החלטת הריבית של הפד, בקשות שבועיות למשכנתאות (27 באוקטובר), שינוי המועסקים של ADP (אוקטובר), מדד מנהלי הרכש בסקטור הייצור (אוקטובר סופי).

בריטניה- מדד מנהלי הרכש בסקטור הייצור (אוקטובר סופי).

סין- מדד מנהלי הרכש בסקטור הייצור (סופי)

חמישי:

ארצות הברית- תביעות שבועיות לדמי אבטלה (עד ל-28 באוקטובר), תביעות מתמשכות לדמי אבטלה ( עד ה-21 לאוקטובר).

גוש היורו- מדד מנהלי הרכש לסקטור היצור של HCOB (אוקטובר סופי).

בריטניה- החלטת ריבית הבנק המרכזי הבריטי (1 לנובמבר).

שישי:

ארצות הברית - מדד מנהלי הרכש לסקטור הייצור והשירותים (אוקטובר סופי), דוח התעסוקה החודשי (אוקטובר).

סין- מדד מנהלי הרכש לסקטור הייצור והשירותים (אוקטובר סופי)

ארצות הברית: החלטת ריבית ארצות הברית, דוח התעסוקה החודשי ומדד מנהלי הרכש של ISM לסקטור השירותים.

שלל נתוני מאקרו חשובים צפויים להתפרסם השבוע. במבט קדימה אל עבר פגישת הפד, הצפי הוא שהפד ימשיך לקחת גישה זהירה ולהשאיר את הריבית ללא שינוי, בין היתר בגלל העלייה האחרונה החדה בתשואות אגרות החוב הממשלתיות. בזמן של עלייה במתיחות הגיאופוליטית ושאלת התקציב החדש שאיננה פתורה, הפד לא צפוי להוסיף לחץ נוסף לשווקים. תשומת לב תוקדש למספר נתונים בנוגע לשוק העבודה האמריקאי, במיוחד דוח ה-JOLTS ותביעות אבטלה שבועיות וכמובן דוח התעסוקה החודשי. הקונצנזוס מצביע על יצירת משרות חדשות בהיקף של 185,000 משרות בחודש אוקטובר, אבל ישנה אפשרות להפתעה גדולה. השכר השעתי צפוי לרשום עלייה. לא צפויה ירידה במדד מנהלי הרכש של ISM, במיוחד לאחר מדדי מנהלי הרכש בשבוע שעבר. מדד הייצור של ISM צפוי להישאר ברמה של 49 וסקטור השירותים צפוי להיוותר ברמה של 53.

שורה תחתונה: שבוע עמוס בחזית הנתונים המאקרו כלכליים. פגישת הפד, שוק העבודה ומדד מנהלי הרכש  בסקטור השירותים של ISM הם הנתונים הבולטים בשבוע של עונת הדוחות.

תשומת הלב השבוע בגוש היורו תהיה בבירור על נתוני האינפלציה הראשוניים לחודש אוקטובר, לאחר שנתון החודש הקודם (ספטמבר) הצביע על כך שהאינפלציה האטה יותר מהצפי המוקדם לרמה הנמוכה ביותר מזה שנתיים. בעוד שמדד הליבה בחודש ספטמבר רשם ירידה לרמה של 4.5% מרמה של 5.3% בחודש אוגוסט-הירידה הגדולה ביותר מאז חודש אוגוסט 2020. המדד הכללי רשם ירידה לרמה של 4.3%, לעומת 5.2% בחודש הקודם. בעוד שבהחלט ייתכן כי ריבית הבנק הגיעה לשיא במחזור הצמצום הנוכחי, מספר אינדיקטורים מצביעים על אפשרות להתפתחות של מיתון בכלכלת גוש היורו. תחזיות מתקדמות לתוצר ברבעון השלישי שצפוי להתפרסם ביום שלישי יגלה את ההשפעה של מחזור הצמצום של הבנק המרכזי האירופי על הצמיחה הכלכלית. מדד המחירים לצרכן והתוצר ילוו בפרסום של נתוני ביטחון סופיים ביחס לצרכנים, כלכלה שירותים ותעשייה ביום שני, בעוד שמדד מנהלי הרכש הסופי לסקטור הייצור של HCOB לחודש אוקטובר ושיעור האבטלה לחודש ספטמבר צפויים להתפרסם ביום חמישי ושישי בהתאמה. 

שורה תחתונה: מספר אינדיקטורים כלכליים מצביעים על התכווצות בתוצר ברבעון השלישי.

בבריטניה תשומת הלב תהיה על מדד מנהלי הרכש לסקטור הייצור, ציפיות האינפלציה לשנה והחלטת הריבית של הבנק המרכזי הבריטי. מדד מנהלי הרכש לסקטור הייצור צפוי להישאר בטרטוריה של התכווצות ברמה של 45 בחודש אוקטובר בשל העובדה שתפוקת המפעלים, ייצוא ותעסוקה ממשיכים להישאר מאחור והסיכונים למיתון נשארים. ציפיות האינפלציוניות צפויות להמשיך להתמתן בחודש אוקטובר, בזכות ירידה במחירי המזון שירדו בהסתכלות חודשית לראשונה מזה שנתיים. לאור העובדה שציפיות האינפלציה יורדות, הבנק המרכזי הבריטי צפוי להשאיר את הריבית ברמה של 5.25% לאחר 14 העלאות ריבית רצופות ועצירה בחודש ספטמבר.

שורה תחתונה: מסע העלאות ריבית אגרסיבי משפיע על הצמיחה בבריטניה, אשר הצליחה לחמוק ממיתון. סטגפלציה נותר נושא חם במסגרת הבחירות הכלליות בשנת 2024.

השבוע הבנק המרכזי היפני ייפגש להחלטת הריבית והמדיניות הומניטרית הסופר מרחיבה צפויה להימשך. הריבית קצרת הטווח ותשואת אגרת החוב הממשלתית לעשר שנים צפויות להישאר ללא שינוי ברמה שלילית של 0.1% ו-0% בהתאמה. אנו סבורים כי הבנק המרכזי היפני מאזן את ההשפעה השלילית כתוצאה מהיחלשות היין והאטה בכלכלה הגלובלית. יפן תפרסם נתונים מאקרו כלכליים כולל שיעור אבטלה, מכירות קמעונאיות, ייצור תעשייתי לחודש ספטמבר ומדד ביטחון הצרכנים לחודש אוקטובר, אשר צפויים לעמוד ברמה של 2.7%, 6.2%, מינוס 3.5% ו-34.9% בהתאמה. ביחס לסין, מדדי מנהלי הרכש של CAIXIN ו-NBS עבור חודש אוקטובר צפויים לאשר את המומנטום בצמיחה שנצפה ברבעון השלישי. 

שורה תחתונה: יפן צפויה להמשיך להנות מההתאוששות הכלכלה המקומית, אבל אי הוודאות הגיאופוליטית נמשכת. עבור סין, צעדי תמריצים וסימנים ראשוניים לשיפור העלו תקוות להתאוששות חזקה, למרות שהבעיות בשוק הנדל"ן נותרו נקודת מפתח.

כשמסתכלים רחוק יותר, אנחנו אופטימיים שמחזור השקעות חדש יכול להתחיל. סיבה אחת לאופטימיות היא שיחס ה-CAPEX למכירות צפוי ליפול לרמה של 7%  עד לשנת 2025, נמוך בהסתכלות היסטורית. במהלך התקופה של 2004-2008 , אשר תואר כתקופה בה ההשקעות פרחו בסין, היחס הגיע לרמה של 8.5%. לאחר המשבר הפיננסי הגדול, היחס התמתן לרמה של 6.5% לאחר שהוא רשם עלייה לרמה של 7.5% כיום. מרמה המשוערת של 7% בשנת 2025, היחס צפוי לשוב ולעלות שוב בשל העובדה שחברות צריכות להשקיע מחדש בשביל לתמוך בנכסים הקיימים. בארצות הברית לדוגמה, הגיל הממוצע של נכסים קבועים שאינם נדל"ן ומבנים הוא 17 שנים, הגבוה ביותר מאז שנות השישים.

כמו כן ישנם גורמים מבניים חזקים התומכים בגידול בהשקעות CAPEX כגון: הפחתת גזי חממה, חשמול ובינה מלאכותית. אלו מקבלים תמיכה נוספת מצד יוזמות פיסקליות כגון: IRA, חוק השבבים ועסקת ה-Green Deal באירופה. כל אלה צפויים לייצר מאות מיליארדים בהשקעות. עבור ארצות הברית, אנליסטים מעריכים כי היקף ההשקעות בשבבים, החזרת ייצור הביתה, מכוניות חשמליות והשקעה בתשתיות להטענה חשמלית ותשתיות כלליות יובילו להשקעות CAPEX בהיקף של 600 מיליארד דולר עד לשנת 2030.

בשלב הראשון השקעות אלו צפויות להיטיב עם חברות שמוציאות אל הפועל את ההשקעה מסקטורים שונים כגון: תעשייה, טכנולוגיה וחומרים. עם זאת, ברגע שהשקעות הוניות אלה יובילו לעלייה בפריון, ההשפעות החיוביות צפויות להתרחב לסקטורים אחרים גם כן. אנליסטים שונים מעריכים כי פריסה רחבה של אפליקציות בינה מלאכותית עשויות לאפשר לחברות במדד האס אנד פי 500 לחסוך 65 מיליארד דולר במהלך חמש השנים הבאות, שווה ערך לגידול של 2.5 נקודות בשולי הרווח התפעוליים. זה צפוי להביא לעלייה ברווחיות ולהפחית את פרמיית הסיכון הגלומה במניות. כמובן שהפרוספקטים החיוביים הללו אינם מגולמים בעת הזו בתמחור הנוכחי בשווקים.