הבורסה לניירות ערך, צילום: פאנדר
נורית דרור, יחידת המחקר
31/10/2023
בענף הקרנות נאמנות:
הציבור משך מהקרנות המשקיעות באג"ח בת"א בעיקר בקרנות האקטיביות, כ-3.2 מיליארד שקל נטו באוקטובר, בהמשך לפדיונות בסך כ-20.8 מיליארד שקל בחודשים ינואר-ספטמבר 2023. בקרנות המנייתיות המשקיעות בת"א הסתכמו משיכות הציבור בכ-0.5 מיליארד שקל נטו באוקטובר, בהמשך לפדיונות בסך כ-4.6 מיליארד שקל בינואר-ספטמבר שנת 2023.
מנגד, הציבור הזרים באוקטובר כ-0.2 מיליארד שקל נטו לקרנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בחו"ל לאחר שהזרים כ-8.3 מיליארד שקל לקרנות אלה בחודשים ינואר-ספטמבר 2023, בעיקר לקרנות אקטיביות המשקיעות באג"ח.
בקרנות הכספיות הציבור המשיך והזרים באוקטובר כ-5.9 מיליארד שקל נטו לקרנות אלה, בהמשך לרכישות ענק בסך כ-41.9 מיליארד שקל בחודשים ינואר-ספטמבר 2023.
_________________________
המסחר בתל אביב בצל מלחמת "חרבות ברזל"
מדד הפחד זינק ביותר מפי שניים. הדולר זינק לשער הגבוה ביותר זה יותר מ-11 שנה.
ירידות חדות בשערי המניות.
בעקבות העלייה בסיכון הכלכלי - עלייה בתשואות איגרות החוב הממשלתיות לטווח ארוך, וירידת תחזית הדירוג של ישראל.
מחזורי המסחר החודש, במרבית האפיקים, היו דומים או נמוכים למחזורים הממוצעים מתחילת השנה.
מתחילת המלחמה, משקיעים פרטיים ישראליים ומשקיעים זרים צמצמו חשיפה לשוק המניות ומנגד מי שרכש והגדיל את החשיפה היו משקיעים מוסדיים לטווח ארוך.
המסחר בתל-אביב בחודש אוקטובר הסתכם בירידות שערים חדות במדדי המניות המובילים, זאת בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" שפרצה ביום שבת ה-7 באוקטובר.
ב-8 באוקטובר, יום המסחר הראשון שלאחר פרוץ המלחמה, נרשמו בבורסה ירידות שערים חדות במדדים המובילים, מדד ת"א-35 ירד בכ-6.5%, ומדד הפחד זינק ביותר מפי שניים. הדולר המשיך להתחזק ביחס לשקל ופרץ את מחסום ה-4 שקלים. היקף מחזור המסחר במניות ביום זה הסתכם בכ-2.2 מיליארד שקל – גבוה ביותר מפי שניים לעומת המחזור הממוצע בימי א' מתחילת השנה, זאת במקביל לזינוק במספר העסקאות שבוצעו במהלך היום.
ירידות השערים בשווקי המניות ואיגרות החוב נמשכו עד סוף החודש והושפעו הן מגורמים בעלי השפעה ממתנת, והן מגורמים המצביעים על השלכות המלחמה.
גורמים ממתנים:
בנק ישראל הודיע על תוכנית למכירת עד 30 מיליארד דולר על מנת למתן את התנודות בשער השקל ולספק את הנזילות הנדרשת להמשך הפעילות הסדירה של השווקים. למרות ההודעה, הדולר התחזק בכ-5.6% מתחילת המלחמה ועלה לשער של 4.081 שקל ב-27 באוקטובר – הגבוה זה יותר מ-11 שנה, ולקראת סוף החודש התמתן מעט והגיע לשער של 4.055 שקל המשקף עלייה של כ-15% מתחילת השנה.
כמו כן, בנק ישראל הודיע על מתווה של הקלות בהלוואות ובעמלות במסגרת סיוע מקיף ללקוחות הבנקים בהתמודדות עם השלכות מלחמת "חרבות הברזל", והפיקוח על הבנקים פרסם הוראת שעה למערכת הבנקאית שנועדה לאפשר לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי להקל על הלקוחות אשר נפגעו ממצב המלחמה ולאפשר רציפות במתן השירותים. רשות ני״ע פרסמה שורה של הקלות זמניות למנהלי תיקים, לחברי הבורסה ולחברות הבורסאיות, בעקבות המלחמה, ביניהן דחייה בחודש (עד לסוף דצמבר 2023) של המועד האחרון לפרסום הדו"חות הכספיים לרבעון השלישי.
האוצר הודיע על סיוע לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות הקרן להלוואות בערבות מדינה.
הוקמה ממשלת חירום לניהול המלחמה.
תמיכה וסיוע של ארה"ב– כולל ציוד ספינות ומטוסים שנשלחו לישראל על מנת להרתיע ולמנוע את התרחבות המלחמה במזרח התיכון. כמו כן, התקיימו ביקורי תמיכה של נשיא ארה"ב ושל ראשי מדינות באירופה.
גורמים המצביעים על השלכות המלחמה:
בעקבות העלייה בסיכון הכלכלי עקב השלכות הלחימה, תשואות איגרות החוב הממשלתיות עלו, וחברות הדירוג הבינלאומיות - Fitch ו-Moody's - הודיעו כי דירוג האשראי של מדינת ישראל הינו כעת תחת "מעקב שלילי" Rating Watch Negative)) שמשמעותו - הרעה במצב (התרחבות והארכת הלחימה) עשויה לגרור הורדת דירוג. אחריהן, חברת הדירוג הבינלאומית S&P אישררה את דירוג האשראי הגבוה של ישראל ברמה של AA- אך הורידה את תחזית הדירוג מ"יציבה" ל"שלילית".
כמו כן, בעקבות המלחמה בנק ישראל פרסם תחזית מאקרו כלכלית מעודכנת, לפיה: התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 2.3% ושל 2.8% בשנים 2023 ו-2024 בהתאמה (לעומת כ-3% בכל אחת מהשנים בתחזית הקודמת). האינפלציה צפויה לרדת ל-3.5% בשנת 2023 ובשנת 2024 תרד לכ-2.5%. הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 4.0%-4.25% בממוצע ברבעון השלישי של שנת 2024.
לגבי הסביבה העולמית: הצמיחה בשווקים המפותחים תסתכם ב-1.2% בשנת 2023 וב-0.8% בשנת 2024. האינפלציה במשקים המפותחים תעמוד על 3.4% ב-2023 ועל 2.4% ב-2024. הריבית הממוצעת בשווקים המפותחים צפויה לעמוד על כ-4.9% בסוף שנת 2023, ועל כ-3.9% בסוף 2024.
נתונים המעידים על האטה בפעילות במשק עוד בטרם נמדדה השפעת המלחמה, הינם:
האינפלציה בארץ ב-12 חודשים האחרונים ירדה מכ-4.1% באוגוסט 2023 ל-3.8% בספטמבר 2023.
המגמה השלילית בהייטק הישראלי נמשכת: מסקירת הרבעון השלישי של שנת 2023 שפרסם מכון המחקר והמדיניות SNPI עולה כי ההשקעות בהייטק בינואר-ספטמבר 2023 ירדו בכ-63% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, כשהרבעון השלישי של 2023 הינו השביעי ברציפות בו חלה ירידה בהשקעות.
המשך עלייה בגירעון התקציבי - (מגמה שצפויה להתגבר בעקבות הלחימה): מנתוני האוצר עולה כי בספטמבר 2023 היה לממשלה גירעון בפעילותה התקציבית בסך כ-4.5 מיליארד שקל ובסיכום 12 החודשים האחרונים נרשם גירעון בסך כ-27.4 מיליארד שקל המהווה כ-1.5% מהתוצר – עלייה של כ-0.2% לעומת הנתון בחודש הקודם.
לגירעון התקציבי תרמה הירידה בהכנסות הממשלה בינואר-ספטמבר 2023 בכ-4.4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, לצד עלייה בהוצאות הממשלה בכ-6.8% במקביל.
בנק ישראל פרסם כי המדד המשולב למצב המשק לחודש אוגוסט 2023 עלה בשיעור מתון של 0.07%. בחודים יולי-אוגוסט 2023 המדד עלה בקצב נמוך מהממוצע ברבעון השני של השנה ומהממוצע ארוך הטווח של המדד.
מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו באוקטובר בשיעור חד של כ-10% ושל כ-15%, בהתאמה, וחזרו כמעט לרמה בה היו לפני שלוש שנים. המלחמה הביאה לירידות שערים חדות יותר בתל אביב לעומת ירידות מתונות של כ-2%-4% בבורסות המובילות בארה"ב באירופה וגם באסיה. ירידות השערים בשוקי העולם החודש הושפעו מהחשש מפני משבר אנרגיה במידה ותתרחב הלחימה במזרח התיכון.
ירידות שערים אפיינו החודש את כל המדדים הענפיים, בראשם ענפים שפעילותם צפויה להיפגע משמעותית מהמלחמה:
חברות הנפט והגז בשל ירידה בפעילות במשק, והודעת משרד האנרגיה כי לאור המצב הבטחוני במשק נדרשת עצירת פעילות הפקת הגז הטבע ממאגר "תמר". למרות שמדד ת"א-נפט וגז רשם החודש ירידה חדה של כ-16% , אך הוא ממשיך לבלוט בעלייה של כ-23% מתחילת השנה.
חברות הבנייה - לירידה בביקוש מצד רוכשי דירות עקב הריבית הגבוהה, מתווספת האטה משמעותית בקצב הבנייה, עקב סגירה זמנית של חלק מאתרי הבנייה ע"י העיריות עם פרוץ המלחמה, וירידה חדה במספר העובדים המורשים להיכנס לאתרי הבנייה. מדד ת"א-בנייה ירד בכ-16% באוקטובר והוא נמוך כעת בכ-11% לעומת תחילת השנה.
הבנקים שצפויים להגדיל את ההפרשות להפסדי אשראי מחד, לצד מתן הקלות ללקוחות נפגעי הלחימה. יצוין כי Fitch ו-Moody's הודיעו כי גם הבנקים בישראל, נכנסים ל"מעקב שלילי". מדד ת"א בנקים-5 ירד החודש בכ-12% והוא גבוה כעת בכ-1% בלבד לעומת תחילת השנה, זאת לאחר שהגיע ב-5 באוקטובר, ערב פרוץ המלחמה, לשיא כל הזמנים.
חברות הביטוח שצפויות לשאת בחלק מהוצאות נזקי המלחמה. מדד ת"א-ביטוח ירד החודש בכ-15% והוא נמוך כעת בכ-5% לעומת תחילת השנה.
במרבית אפיקי המסחר נרשמו החודש מחזורי מסחר דומים או נמוכים יחסית לממוצע בתשעת החודשים הראשונים של השנה.
המחזור היומי בשוק המניות, כולל קרנות סל, הסתכם בכ-1.8 מיליארד שקל באוקטובר, נמוך בכ-10% מהמחזור בחודשים ינואר-ספטמבר 2023.
ב-9 באוקטובר ערב העדכון החודשי האחרון של מדדי המניות, לקראת הרפורמה שתיכנס לתוקפה ב-2.11.2023, הסתכם המחזור במניות בבורסה בסכום של כ-3.4 מיליארד שקל, מתוכם כ-1.1 מיליארד שקל בשלב הנעילה.
במועד העדכון החצי שנתי של מדדי המניות שיחול ב-5 בנובמבר 2023, יכנסו למדד ת"א-35 מניות סאפיינס וקמטק, ויגרעו מהמדד מניות אלוני חץ וקנון.
יצוין כי מתחילת המלחמה, משקיעים פרטיים ישראליים ומשקיעים זרים צמצמו חשיפה לשוק המניות ומנגד מי שרכש והגדיל את החשיפה היו משקיעים מוסדיים לטווח ארוך.
הגיוסים בשוק המניות בתל אביב נבלמו כמעט לחלוטין באוקטובר והסתכמו בכ-70 מיליון שקל בלבד. מרביתם, כ-59 מיליון שקל גויסו ע"י חברת האנרגיה אלקטרה פאוור בהנפקת מניות לציבור, וכ-5 מיליון שקל גויסו ע"י חברת הטכנולוגיה אידומו בהנפקת זכויות.
בשוק איגרות החוב נרשמו באוקטובר ירידות שערים במרבית המדדים המובילים:
איגרות החוב הממשלתיות לטווח ארוך - צמודות המדד והשקליות – בלטו בירידות שערים של כ-10%-13%, זאת לעומת איגרות החוב הממשלתיות לטווח קצר ובינוני, שעלו בכ-0.5%-0.8%.
התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים + המשיכה לעלות והגיעה לכ-5.3% בסוף אוקטובר 2023, לעומת תשואה של כ-4.4% בסוף החודש הקודם ותשואה של כ-3.7% בתחילת השנה – עלייה המשקפת את הסיכון הכלכלי. העלייה בסיכון החודש עקב השלכות המלחמה, הביאה כאמור להורדת תחזית דירוג האשראי של ישראל ע"י S&P והכנסת הדירוג למעקב שלילי ע"י Fitch ו-Moody's.
זאת בשונה מהתשואה לפידיון על איגרות חוב ממשלתיות שקליות לטווח קצר שירדה החודש והגיעה לכ-4.1% בסוף אוקטובר, לעומת כ-4.5% בסוף החודש הקודם, ומהתשואה לפידיון על איגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד לטווח קצר שירדה אף היא החודש לכ-1.2% בסוף אוקטובר, לעומת כ-2% בסוף החודש הקודם.
יש לציין את המשך עליית התשואה לפדיון גם של אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים לכ-4.9% לקראת סוף אוקטובר, לעומת כ-4.6% בסוף החודש הקודם ולעומת כ-3.9% בתחילת השנה. עלייה הנובעת מחוסר הוודאות לגבי המשך העלאות הריבית ומסיכון כלכלי שהביא להורדת דירוג האשראי של ארה"ב ע"י Fitch כבר בחודש אוגוסט.
איגרות החוב הקונצרניות רשמו החודש ירידה, בראשן איגרות החוב צמודות המדד שירדו עד כ-5.5%.
יוצא דופן היה מדד איגרות החוב הקונצרניות תל בונד דולר שעלה החודש בכ-1.8% והגיע לשיא כל הזמנים, בהשפעת התחזקות הדולר ביחס לשקל בכ-6% במקביל, והוא ממשיך לבלוט בעלייה של כ-16% מתחילת השנה.
המחזור היומי בשוק איגרות חוב (כולל קרנות סל) הסתכם בכ-3.7 מיליארד שקל – נמוך אך במעט מהמחזור הממוצע בחודשים ינואר-ספטמבר 2023.
המחזור היומי באיגרות חוב הקונצרניות (ללא קרנות סל) רשם ירידה והסתכם בכ-0.8 מיליארד שקל באוקטובר – נמוך בכ-9% מהמחזור הממוצע בחודשים ינואר-ספטמבר 2023. ב-26 באוקטובר, ערב העדכון החודשי של מדדי איגרות החוב הקונצרניות, הסתכם המחזור באיגרות חוב בבורסה בכ-7 מיליארד שקל, מחציתו באיגרות חוב קונצרניות.
המחזור היומי באיגרות החוב הממשלתיות הסתכם בכ-2.7 מיליארד שקל באוקטובר -בדומה למחזור הממוצע בחודשים ינואר-ספטמבר 2023. ירידה במחזורי המסחר באג"ח צמוד מדד, קוזזה בעלייה במחזורי המסחר באג"ח שקלי. יצוין כי מתחילת המלחמה ועד סוף החודש, המשקיע הישראלי מכר אג"ח ממשלתי ומנגד המשקיעים המוסדיים לטווח ארוך ומשקיעי חוץ רכשו אג"ח ממשלתי.
יוצא דופן החודש, מחזור המסחר היומי במלווה קצר מועד שרשם עלייה והסתכם בכ-1.6 מיליארד שקל באוקטובר, גבוה בכ-22% מהמחזור הממוצע בחודשים ינואר-ספטמבר 2023. לעלייה במחזורי המסחר תרמה הנפקה של מק"מ ע"י בנק ישראל, בעיקר לציבור הישראלי, בסכום של כ-36 מיליארד שקל ברוטו, כשיתרות המק"מ שבידי הציבור שברו את השיא אליו הגיעו בחודש הקודם ועלו לכ-323.8 מיליארד שקל בסוף החודש.
התשואה לפידיון במק"מ המשיכה ועלתה השנה - הגיעה לכ-4.5% בסוף אוקטובר 2023, לעומת כ-3.5% בסוף דצמבר 2022, ולעומת כ-0.1% בסוף דצמבר 2021.
יצוין כי בעוד הציבור הישראלי וגם משקיעי חוץ רכשו מק"מ, מתחילת המלחמה ועד סוף החודש, המשקיעים המוסדיים לטווח הארוך ומנהלי נוסטרו מכרו מק"מ.
הגיוסים בשוק איגרות החוב בתל אביב ע"י האוצר באוקטובר עלו והסתכמו בכ-8 מיליארד שקל, בהמשך לגיוס ממוצע בהיקף של כ-5.6 מיליארד שקל בחודש בינואר-ספטמבר. כ-67% מהסכום שגויס החודש, בוצע באמצעות אג"ח שקלי בריבית קבועה, וכ-33% מהסכום גויסו באמצעות אג"ח צמוד מדד.
בנוסף, ארגון הבונדס גייס החודש כ-0.8 מיליארד שקל במכירה של אג"ח ממשלת ישראל בשווקים הבינלאומיים, כאשר מרבית הסכום גויס ממדינות, מוסדות ורשויות מקומיות בארה"ב, והאוצר גייס כ-0.6 מיליארד שקל במכירה של אג"ח ממשלתי למשקיע אסטרטגי פרטי באסיה במסגרת תוכנית האוצר להרחיב את בסיס המשקיעים באיגרות החוב של ממשלת ישראל. גיוסים אלה מהווים תמיכה והבעת אמון בחוסנה של הכלכלה הישראלית.
הגיוסים בהנפקות לציבור והקצאות פרטיות בשוק איגרות החוב בתל אביב ע"י הסקטור העסקי הסתכמו בכ-1.8 מיליארד שקל באוקטובר. מתוכם, כ-1.4 מיליארד שקל גויסו בארבע הנפקות לציבור וכ-0.4 מיליארד שקל גויסו בשש הקצאות פרטיות למשקיעים מסווגים.
עיקר הגיוס החודש, כ-1.3 מיליארד שקל בוצע ע"י חברות ענף הנדל"ן. הגיוסים הבולטים היו:
כ-507 מיליון שקל גויסו ע"י חברת הנדל"ן המניב אמות בהרחבת שתי סדרות של אג"ח בדירוג AA ע"י "מעלות" ו-Aa2 ע"י "מידרוג": סדרה של אג"ח צמוד מדד עם מח"מ של 6.4 שנים ותשואה לפדיון 3.7%, וסדרה של אג"ח שקלי עם מח"מ של 6שנים ותשואה לפדיון 5.8%.
כ-288 מיליון שקל גויסו ע"י קרן ההשקעות במקרקעין ריט 1 בהרחבת שתי סדרות של אג"ח צמוד מדד בדירוג AA ע"י "מעלות": סדרה של עם מח"מ של 2.9 שנים ותשואה לפדיון 3.5%, וסדרה של אג"ח עם מח"מ של 6.7 שנים ותשואה לפדיון 3.8%.
כ-214 מיליון שקל גויסו ע"י חברת הנדל"ן המניב אלוני חץ בהרחבת שתי סדרות של אג"ח בדירוג AA- ע"י "מעלות" ו-Aa3 ע"י "מידרוג": סדרה של אג"ח צמוד מדד עם מח"מ של 7.5 שנים ותשואה לפדיון 5.3%, וסדרה של אג"ח שקלי עם מח"מ של 5.1 שנים ותשואה לפדיון 7.4%.
הנפקה נוספת בולטת החודש היתה של חברת הביטוח הפניקס שגייסה כ-346 מיליון שקל בהרחבת שתי סדרות של אג"ח בדירוג AA ע"י "מעלות" ו-Aa2 ע"י "מידרוג": סדרה של אג"ח צמוד מדד עם מח"מ של 5.2 שנים ותשואה לפדיון 3.6%, וסדרה של אג"ח שקלי עם מח"מ של 5.0 שנים ותשואה לפדיון 6.0%.
בנוסף החודש בוצעה ההנפקה של איגרותחוב מובנות: חברת הראל פיקדון סחיר גייסה החודש כ-1.3 מיליארד שקל בהנפקה לציבור של אג"ח מובנה מגובה בפיקדונות בבנקים מקומיים. הגיוס בוצע בהרחבת סדרה של אג"ח שקלי בריבית משתנה, בתשואה לפדיון של 4.9%, בדירוג Aaa ע"י "מידרוג".
שוק הנגזרים באוקטובר התאפיין במחזורי מסחר דומים או נמוכים לעומת המחזור הממוצע בחודשים ינואר-ספטמבר 2023, כמפורט להלן:
מחזור המסחר היומי באופציות על מדד ת"א-35 (חודשיות ושבועיות) הסתכם בכ-105 אלף יחידות באוקטובר, נמוך אך במעט מהמחזור הממוצע בחודשים ינואר-ספטמבר 2023 (שהסתכם בכ-108 אלף יחידות).
מדד הפחד VTA35 זינק ביותר מפי שניים מאז תחילת המלחמה לשער של כ-28-26 נקודות ועד ה-26 באוקטובר – השער הגבוה ביותר מאז מרץ 2022 (החודש הראשון למלחמת רוסיה-אוקראינה). לקראת סוף החודש המדד התמתן מעט והגיע לכ-22 נקודות בסוף אוקטובר לעומת כ-15 נקודות בסוף החודש הקודם. זאת לעומת מדד הפחד בארה"ב – ה-VIX – שרשם עלייה מתונה מכ-18 נקודות בסוף ספטמבר לכ-20 נקודות לקראת סוף אוקטובר.
מחזור המסחר היומי באופציות הדולריות הסתכם באוקטובר בכ-28 אלף יחידות, לעומת כ-37 אלף יחידות בממוצע בחודשים ינואר-ספטמבר 2023, חרף המשך התחזקות הדולר בכ-6% באוקטובר.
בשוק קרנות הסל נרשמה למסחר החודש קרן סל חדשה של קסם על מדד איגרות חוב חברות אינדקס Bullet צמוד 2026. המדד כולל איגרות חוב קונצרניות צמודות למדד בריבית קבועה, לפחות (-A) בדירוג מעלות או (A3) בדירוג מידרוג, אשר מועדן פדיונן בשנת 2026.
מנגד, נמחקה מהמסחר באוקטובר קרן סל של הראל על מדד מניות בחו"ל (PHLX (Semiconductor Equal Weighted בשווי זניח בעת שפורקה.
שווי השוק של 481 קרנות הסל שנסחרו בבורסה בסוף אוקטובר היה נמוך בכ-4.1 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף החודש הקודם והסתכם בכ-110.5 מיליארד שקל. להלן השינוי בשווי הקרנות לפי סוגי התמחות:
עלייה של כ-0.8 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי מניות בינלאומיים – עלייה שנבעה בעיקר מרכישות הציבור של קרנות סל, בעיקר על מדד S&P 500.
ירידה של כ-4.2 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי מניות בת"א – כ-5.2 מיליארד שקל ירידה שמקורה בירידת שערי המניות, קוזזה חלקית בעלייה של כ-1 מיליארד שקל שמקורה ברכישות של קרנות סל בעיקר על מדדי ת"א-125 ואינדקס בנקים ישראל.
עלייה של כ-0.2 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי אג"ח בחו"ל וסחורות– מחצית העלייה מקורה בעליית שערים, ומחצית העלייה מקורה ברכישות הציבור של קרנות סל.
ירידה של כ-0.9 מיליארד שקל בשווי קרנות סל על מדדי אג"ח חברות בת"א – כ-0.6 מיליארד שקל ירידה שמקורה בירידת שערי איגרות החוב, וכ-0.3 מיליארד שקל ירידה שמקורה במכירות הציבור בעיקר של קרנות סל על מדד תל-בונד צמודות.
שווי החזקות הציבור ב-36 קרנות החוץ הנסחרות בת"א שנסחרו בבורסה בסוף אוקטובר, עלה בכ-0.4 מיליארד שקל לעומת השווי בסוף החודש הקודם והסתכם בכ-5.8 מיליארד שקל. עיקר העלייה מקורה ברכישות הציבור של קרנות חוץ על מדדי מניות, בעיקר על מדד S&P 500.
בשוק קרנות הנאמנות הציבור המשיך ומשך באוקטובר 2023 כספים מקרנות המשקיעות בני"ע בתל-אביב, בעיקר באיגרות חוב, והזרים כסף לקרנות הנאמנות המשקיעות בחו"ל ולקרנות הכספיות, בדומה למגמה מתחילת השנה, כמפורט להלן:
הציבור משך מהקרנות המשקיעות באג"ח בת"א בעיקר בקרנות האקטיביות, כ-3.2 מיליארד שקל נטו באוקטובר, בהמשך לפדיונות בסך כ-20.8 מיליארד שקל בחודשים ינואר-ספטמבר 2023. בקרנות המנייתיות המשקיעות בת"א הסתכמו משיכות הציבור בכ-0.5 מיליארד שקל נטו באוקטובר, בהמשך לפדיונות בסך כ-4.6 מיליארד שקל בינואר-ספטמבר שנת 2023.
מנגד, הציבור הזרים באוקטובר כ-0.2 מיליארד שקל נטו לקרנות המשקיעות במניות ובאיגרות חוב בחו"ל לאחר שהזרים כ-8.3 מיליארד שקל לקרנות אלה בחודשים ינואר-ספטמבר 2023, בעיקר לקרנות אקטיביות המשקיעות באג"ח.
בקרנות הכספיות הציבור המשיך והזרים באוקטובר כ-5.9 מיליארד שקל נטו לקרנות אלה, בהמשך לרכישות ענק בסך כ-41.9 מיליארד שקל בחודשים ינואר-ספטמבר 2023.
