יניב פגוט, סמנכ"ל בכיר בבורסה, בראיון לפאנדר: זה מה שמנהלי ההשקעות צריכים לעשות עכשיו

יניב פגוט, סמנכ"ל מחלקת מסחר בבורסה, פרסם ניתוח קצר של תוצאות ההנפקה אמש (שני) של האוצר בסך 2 מיליארד ש"ח ע.נ. בשורה התחתונה, כפי שכתב, "הנפקות חלשות יחסית. בעיקר באפיק הצמוד, וזאת על רקע ירידה בציפיות האינפלציה בהינתן תמונת המאקרו".

בניתוח תוצאות ההנפקה של האוצר בסך 2 מיליון שקל שפרסמת בשבוע שעבר (חמישי), ציינת כי ההנפקות היו חלשות יחסית, בעיקר באפיק הצמוד, וזאת על רקע ירידה בציפיות האינפלציה בהינתן תמונת המאקרו. מה הסיבות להנפקות החלשות?

"ראינו חולשה מכמה אלמנטים. ראשית, בתקופה הזו באופן כללי, התיאבון של המשקיעים לפעול הוא נמוך יותר. לא יודעים לאן המלחמה הולכת וקשה לקבל החלטות.

"בנוסף לכך, עוד לפני הכרזת הריבית האחרונה, הייתה תקווה שבנק ישראל יוריד את הריבית, והוא  לא ראה לנכון לעשות זאת. השוק כמה ימים קודם לכן ציפה להורדת ריבית, וזה גם פגע בעניין ההנפקות.

"הנקודה השלישית היא, שהתשואות בעולם לא מפסיקות לעלות, בעיקר בארה"ב, ובהנפקות האחרונות רוב המשקיעים הפסידו כסף. 

"אם מסתכלים קדימה, תוכנית ההנפקות לחודש נובמבר אמורה להיות בגידול משמעותי - מ- 8 מיליארד שקל באוקטובר ל- 14 מיליארד שקל בנובמבר. הגידול בהיצע גורם לאנשים לחכות. הם לא ממהרים כשיש עודף היצע.

"בנוסף לכל אלו, ראינו חולשה בהנפקות הצמודות למדד. אפשר להסביר זאת בציפייה שהאינפלציה תרד בשנים הקרובות, וההנפקות הצמודות זכו לפחות ביקושים מאשר ההנפקות השקליות". 

ציינת לאחרונה כי המבחן האמיתי לביקושים צפוי להתחיל השבוע כיוון שבחודש הבא, הנפקה ממוצעת תגדל ב- 65%, והדגשת כי כאן יש חשיבות גדולה לפעילות המוסדיים. הסבר?

"כשיש גידול ניכר בהיצע בהנפקות, השאלה היא מי יקנה. מצד אחד, קרנות הנאמנות פודות ואין להן את המשאבים הנדרשים כדי לממן גידול בהנפקות. בנוסף, הציבור לא קונה אג"ח ממשלתי, וכן – קשה לצפות מזרים שיגדילו חשיפה למשק הישראלי בהינתן חוסר-ודאות. לכן התפקיד המוקדי עובר למוסדיים כי הם אלו שיצטרכו לקנות".

האם מופעל מנגנון ממתן תנודתיות במסחר באג"ח לאחרונה?

"מתחילת המלחמה ניתן לראות גידול משמעותי בכמות הממתנים המופעלים באג"ח הממשלתי. להזכירך, תנודה סטטית מופעלת בתנודה של 2.5% ודינמית בתנודה של 1%".

"מתחילת המלחמה הופעלו 56 ממתנים באג"ח הממשלתי לעומת 6 בחודש ספטמבר. רוב הממתנים, באופן טבעי, מופעלים באג"ח הארוכות".

במהלך השנים האחרונות חלה צניחה חדה באחזקות הגופים המוסדיים באג"ח ממשלת ישראל. מדוע המוסדיים הורידו את כמות האחזקות שלהם באג"ח הממשלתי?

"בשנים האחרונות התשואות באג"ח הממשלתי היו נמוכות מאוד, לפני שהריבית עלתה, ולא היה למוסדיים תמריץ לקנות, הם חיפשו אלטרנטיבות בשוק המניות ובאפיקים הלא סחירים. לאחר שהריבית עלתה, המוסדיים עדיין העדיפו אפיקים אחרים שנראו להם מעניינים יותר. מלבד זה, צריך לזכור שהריבית עלתה מהר מאוד, תוך מספר חודשים, ובקפיצות שהריבית מבצעת אתה נפגע, כי האג"חים יורדים. בכל עליית ריבית, התשואה גבוהה יותר, והיא לא התייצבה עד היום. 

"האג"ח של מדינת ישראל ל- 30 שנה הוא כיום במחיר של כמעט 66 אג'. בפברואר אשתקד הוא הונפק ב- 100 אג', כך שמדובר בהפסד משמעותי". 

פורסם ביולי השנה, כי למרות שנה של ירידות חדות באג"ח הממשלתיות, משקיעים זרים דווקא נכנסו ורכשו. מה המשקיעים הזרים רואים באג"ח הממשלתיות שאנחנו לא רואים?

"כמה דברים. לפני המלחמה, כשהיה את עניין הרפורמה המשפטית, המשקיעים הזרים פחות התרגשו מזה והגדילו חשיפה לאג"ח הממשלתי המקומי לעומת המוסדיים, שהקטינו. 
"היום הסיפור שונה. העניין הביטחוני משפיע בצורה אחרת ובאופן טבעי, אנחנו רואים את המוסדיים כ'ידיים החזקות' ואת הזרים פחות משקיעים באג"ח המקומי".

האם אתם קוראים לממשלה להוריד את מס רווחי ההון על השקעה בקרנות נאמנות, בתעודות סל וכד'? 

"עשינו את זה בקמפיין שהשקנו עוד לפני המלחמה. תעשיית קרנות הנאמנות וניהול התיקים, הייתה כמהה עוד לפני המלחמה וזה יופי של מוצר אבל 'שכחו אותו בבית'. יש יתרונות מס למוצרים אחרים וזו הזדמנות לתת תמריץ להשקיע במוצרים שיכולים לעזור פה, ולאפשר למשקיעים לפזר את ההשקעות שלהן. בסופו של יום, הכל מתכנס לשוק המקומי".

איך אתה רואה את פעילות שוק האג"ח הממשלתי לאור הלחימה? 

"יש ירידות אבל בעיקר החלקים הארוכים. ככל שהאג"חים ארוכים יותר, הם יורדים יותר חזק, אבל בסה"כ יש נוכחות של עוצמה, וזו כלכלה חזקה עם יחס חוב-תוצר של 60% ורכיב חוב זר נמוך יחסית, בנק מרכזי עם יתרות מטבע גדולות, וכל זה מייצר יציבות ותומך באג"ח הממשלתי. 

"אנחנו רואים בינתיים הנפקות שהסתיימו בסדר ביחס לנסיבות, ואנחנו עם העיניים קדימה. הרבה תלוי בהתפתחות הביטחונית כמובן".

כיצד אתם רואים את פעילות בנק ישראל בשוק האג"ח הממשלתי והקונצרני?

"בנק ישראל לא פעיל היום בשוק האג"ח אבל אנחנו חושבים שיש מקום לכך שהוא יתחיל להיכנס לשם. נראה שכרגע הוא לוקח את הזמן. הנגיד הציג תסריט מלחמתי אופטימי במסיבת העיתונאים האחרונה מבחינת התחזיות שהציג לגבי צמיחה וגירעון, והלוואי והוא צודק. אם אני משווה את זה לגופי מחקר אחרים כמו מוד'יס ו- S&P – הם פחות אופטימיים לגבי ישראל, אבל אנחנו חייבים להיות".

האם אתם מזהים נקודות כשל, ענפים בסיכון בשוק איגרות החוב הקונצרני? לא מעט איגרות חוב נסחרות בתשואות גבוהות מאוד...

"אני לא חושב שזו סוגיה ענפית. כל חברה הגיעה למשבר הזה ממקום אחר. יש ענפים יותר פגיעים לריבית כי הם יותר ממונפים, יותר חשופים ללקוחות קצה ולעסקים קטנים ולכן הם יותר פגיעים, אבל בסוף המתמטיקה לא השתנתה. חברות ממונפות הן פגיעות יותר וכן חברות שהתזרים שלהן חלש – ויש חברות כאלו וחברות כאלו בכל ענף. אחרי הכל, 'התזרים הוא המלך' והחוכמה של מנהלי ההשקעות היא לאתר את החברות החזקות".

האם לדעתך, בהנחה והממשלה תגדיל את היקפי הגיוס של החוב בעקבות המלחמה בדרום, השוק יוכל לקלוט זאת בקלות?

"קל זה לא יהיה, אבל אני בהחלט מאמין שהם יצליחו".