נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על איתנות כלכלת ישראל ברבע השלישי של השנה, לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל.
כך, במהלך התקופה צמחו הן התוצר הכללי והן התוצר העסקי בקרוב ל-3 אחוזים.
למעשה, בין מדינות נבחרות, הייתה ישראל שנייה רק לארה"ב והקדימה את כל הכלכלות הגדולות של אירופה.
מספר נקודות מעודדות עולות מהנתונים:
מדובר בצמיחה מתמשכת בששת הרבעים האחרונים.
התוצר למעט מיסים נטו על הייבוא, נתון שהינו משקף יותר, צמח יותר מהתוצר הכללי.
התוצר העסקי ללא חברות הזנק, סעיף ליבתי יותר ותנודתי פחות, צמח 4%, יותר מצמיחת התוצר העסקי, כך שהסקטור הפרטי מוליך את צמיחת המשק.
יצוין, כי גם בהשוואה לרבע השלישי אשתקד רשמו התוצר הכללי והתוצר העסקי צמיחה נאה של 3.4% ו-3.7%, בהתאמה.
זאת ועוד: צמיחת התוצר הייתה רוחבית והקיפה, במהלך הרבע השלישי, את כל הביקושים, בהולכת ייצוא הסחורות והשירותים וההוצאה לצריכה פרטית – שני מנועי צמיחה חשובים לפעילות הכלכלית. קיטון של ייבוא הסחורות והשירותים הצביע על כך שהביקוש הופנה יותר לתוצר המקומי – נקודה חשובה.
עם זאת, ניכרה חולשה של ההשקעות בנכסים קבועים, שקטנו 0.7% (למעט אניות ומטוסים). סעיף זה חשוב שכן צמיחה שלו מגדילה את התוצר הפוטנציאלי של המשק.
בצד נקודות האור, יש לציין מספר סייגים במבט קדימה.
ראשית, כמובן, המלחמה שהחלה בשבוע שני של הרבע האחרון של השנה תשנה את התמונה מקצה לקצה. התוצר יתכווץ משמעותית והדעות חלוקות רק לגבי עוצמת הירידה.
שנית, על אף הגידול הסדרתי של התוצר, קצב הגידול פחת הדרגתית מ-6.1% ל-2.8% בשיעור שנתי. בהשוואה לרבעים המקבילים בשנים קודמות נרשמה ירידה מ-7.7% ל-3.4%.
שלישית, במהלך הרבע השלישי גדל חלקה של הצריכה הציבורית בסך התוצר וסביר להניח כי כך יהיה גם ברבע האחרון, מה שעלול לדחוק (crowding-out) את פעילות המגזר העסקי.
לבסוף, האטה בכלכלה העולמית תאתגר את המשק, הנסמך במידה לא מבוטלת על פעילות הייצוא.
בשורה התחתונה, הנתונים משקפים את אמירתו של בנק ישראל כי המשק "נכנס לאירוע" במצב כלכלי שפיר. עם זאת, עוד קודם לפרוץ המלחמה הסתמנה היחלשות מסוימת של קצב צמיחתו. המלחמה תשנה את התמונה מקצה לקצה, אך אם וככל שתהייה מוגבלת יותר/עוצמתית פחות, יוכל המשק לשוב לפסי הצמיחה גבוהים, יחסית, שאפיינו אותו לפניה. זאת, גם בהשוואה בינלאומית.