איור פאנדר
משה שלום
19/11/2023
יש תמיד חשד גדול ביחס לתנועות מהירות, קיצוניות, וחסרות תיקונים מרסנים. זו בדיוק התנועה שראינו במדד המניות האמריקאי, S&P500, כאשר זה הגיע לרמת המחיר הצפויה של 4106, ב-27-10. מאז, המדד לא עצר עד הגעתו לרמה הנוכחית של מעל 4500 נקודות (4514). כל הנרות חיוביים (נרות הייקין-אשי המותאמים טוב יותר לתצוגה מגמתית..). למה חשש? כי יש כאן משהו המעיד על פסיכולוגיה מעוותת, על ידי גורם טכני או סיכוני.
למשל: Short Squeeze, שבו הרבה מאוד משקיעים שהאמינו בהמשך ירידות (ראו את גרף ה-Put-Call ratio – לא מוצג) נמצאו בכיוון הלא נכון, והאיצו את העליות, על ידי סגירת עמדתם השלילית. כמו כן, מידת המינוף של אותן עמדות שליליות קבע הרבה את העוצמה של החזרה מעלה. אחרי הכול: לכל מוכר יש קונה אבל גם, ובמקרה הזה, לכל קונה צריך היה להיות מוכר. והמוכרים, שאינם נדיבים וטובי לב, יסכימו לעסקה במחיר הרבה יותר גבוה, כאשר הם יודעים כמה לחוצים השורטים לסגור את עמדתם המפסידה.
דוגמה נוספת לגורם משפיע: העונתיות. למה ציינתי כאן, שוב ושוב, את האפשרות של מה שנקרא Rally סוף שנה? כידוע, אינני נביא או בן נביא. כל סיפור העונתיות נמצא במחזוריות שבה המשקיעים הגדולים פועלים. מחזוריות מתועדת היסטורית, אשר הוגדרה כעונתיות חיובית, או שלילית. מנובמבר ועד פברואר, העונתיות ההיסטורית חיובית, כאשר הסיבות הפונדמנטליות לכך קיימות בהחלט: רצון להראות רווחיות לפני סגירת השנה, ועל ידי כך לקבל בונוסים יפים, וקנייה חזרה של מה שנמכר לצורך קיזוזי מס.
יש האומרים ש"מה שידוע אינו קורה בהכרח". מעין איפכא מסתברא תמידי של שוקי ההון. אבל, יש מצבים שהתחזיות כה ברורות, וכה נפוצות, שהן הופכות להיות נבואה שמגשימה עצמה. זה המקרה שלפנינו. שוב: התגובה מ-4100 ל-4500 הייתה מהירה מאוד, ואינה תואמת מגמה שצריכה להמשיך במשך חודשים. לכן, אני מניח שנראה תגובת נגד מטה, בקרוב, ומסיבה שבגללה כולם כבר יספדו את המהלך העולה כולו. זה יהיה מעניין להיות עדים לשינוי הפסיכולוגי הזה, כאשר הוא יקרה.
אצלנו, הדברים הרבה יותר יגעים. ראינו את התגובה מעלה מאז תחילת נובמבר, אבל, ברוב המקרים, הייתה זו תוצאה של ההקלה בדבר ההתנהלות הנכונה של התמרון הקרקעי, כאשר לא נפתחת חזית צפונית ממשית. כמו שתראו מטה, בחלק הטכני של הדברים, המדד דווקא התנהג בצורה הטכנית הקלאסית ביותר. כמו כן, הדולר-שקל פשוט קרס לו מ-4.10 ל-3.72 (!), וזה ממש נותן רוח גבית לשוק המניות שלנו. למרות כל אלו, אנו עדיין על הקצה של "הידיעה המשמעותית הבאה מזירת המלחמה". כל עוד המשתנים שם אינם מתחלפים להם למשהו גרוע יותר, מה טוב. האמיצים קונים, ברמות הנמוכות, כאשר הרוב הלא מוסדי, עדיין מתבצר בכספיות, עד יעבור זעם.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
S&P500
האם היה לנו מהלך כה אסרטיבי בזמן האחרון? מאז הקורונה? כן, באוקטובר 2021. האם זה אומר משהו משמעותי להמשך? לא ממש. אז, הריביות היו סביב ה-0, וחזרנו ממצב של מגיפה שהשביתה את כל הכלכלה הגלובלית. עכשיו? יש לנו עלייה במניות בסביבת ריביות שיא (סביב ה-5%), ועם סימנים קשים של מיתון וצמיחה גלובלית מתמעטת (מספיק לראות את הירידה הדרמטית בתעבורה הימים כאשר חברת maersk מודיעה על פיטורי 10000 עובדים...
כפי שכתבתי לעיל, הפסיכולוגיה האנושית יכולה להיות מונעת מהרבה גורמים שאינם פונדמנטליים. טכנית, מהלך כזה מעורר השתאות, אבל, גם חשש גדול עבור מי שאינו בתוכו. בריצה מעלה עברו ביעף מעל רמות התנגדות ברורות: הממוצע הנע 20, 4350, ו-4450. עוד מעט מגיעים ל-4550, ואולי 4607 שהיא השיא של הטווח הבינוני. זאת, כאשר עברנו את רוב רמות התיקון פיבונצ"י והמדד נמצא מעל האחרונה (78.6% - 4501).
כמו כן, בינתיים, אין שום סימן של חולשה במומנטום. לא באינדיקאטור עצמו, ולא בתאוצה של התנועה (ההיסטוגרמה). לכן, לא נתנבא מתי המדד יחליט לעשות אחורה פנה לתיקון טכני יורד. אם נבדוק את רמות הפיבונצ"י מהגעה ל-4540 נמצא ששליש תיקון יביא את המדד ל-4373 שהיא גם קרובה לרמת תמיכה משמעותית בהחלט, ותיקון חצי ל-4321. בקיצור, נמתין לראות. סימן ראשון של חולשה יהיה כאשר המדד יחצה מטה את 4450.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
TA35
מדד המניות הישראלי מתנהג בצורה הקלאסית ביותר שניתן היה לחשוב. אם לא הייתה מלחמה "חרבות ברזל" בעזה, היינו רואים את העלייה מ-1600 ל-1740, ובמיוחד התיקון מ-1740 ל-1650, והחזרה למעל 1700 (1721) כבנייה לתחילת מגמה חיובית. רק חסר לנו השיא הגבוה החדש, והמגמה העולה המקווה תהיה מוגדרת רשמית.
על פי הדולר-שקל, סביב 3.72, כל פרמיית הסיכון של כלכלת ישראל נעלמה לה כלא הייתה. וזה צריך להשליך על שוק המניות גם כן. אז למה הוא עדיין באזור הנמוך? בסלנג נאמר זאת כך: בגלל שלציבור אין כרגע "ראש" לשוק ההון. הפעילים הם המקצוענים בלבד, והבורסה פשוט אינה נמצאת בעניין הציבורי בכלל. יש יותר מדיי דרמות אנושיות המעכבות את תשומת הלב הזו.
שנית, הריבית שניתן לקבל היום בכספיות, ופיקדונות, מפצה בהחלט בעמדת ההמתנה. יש האומרים ש-1600 הייתה רמת ערך היסטורית להרבה מאוד סקטורים. ויש האומרים שלא יהיה מנוס מ"סיבוב" עם החיזבאללה, שיביא לרמת ערך נמוכה בהרבה. על כל זה ניתן לומר כך: כרגע, 1640-1660 היא הסביבה של עמדת קטיעת ההפסד על השוק המקומי.
זו גם סביבה שיש בה המון הזדמנויות ערך לטווח הארוך. אבל, חוסר הוודאות עדיין גדולה מאוד, והיא מחייבת אנשים, בניגוד למוסדיים, להתנהלות על פי מדיניות סיכונים שמרנית, ואף שמרנית מאוד. מתי הציבור יחזור? כרגיל, כאשר צפירת ההרגעה תהיה ברורה ומקובלת, דהיינו כמה מאות נקודות מעל הרמות הנוכחיות.
למשל: Short Squeeze, שבו הרבה מאוד משקיעים שהאמינו בהמשך ירידות (ראו את גרף ה-Put-Call ratio – לא מוצג) נמצאו בכיוון הלא נכון, והאיצו את העליות, על ידי סגירת עמדתם השלילית. כמו כן, מידת המינוף של אותן עמדות שליליות קבע הרבה את העוצמה של החזרה מעלה. אחרי הכול: לכל מוכר יש קונה אבל גם, ובמקרה הזה, לכל קונה צריך היה להיות מוכר. והמוכרים, שאינם נדיבים וטובי לב, יסכימו לעסקה במחיר הרבה יותר גבוה, כאשר הם יודעים כמה לחוצים השורטים לסגור את עמדתם המפסידה.
דוגמה נוספת לגורם משפיע: העונתיות. למה ציינתי כאן, שוב ושוב, את האפשרות של מה שנקרא Rally סוף שנה? כידוע, אינני נביא או בן נביא. כל סיפור העונתיות נמצא במחזוריות שבה המשקיעים הגדולים פועלים. מחזוריות מתועדת היסטורית, אשר הוגדרה כעונתיות חיובית, או שלילית. מנובמבר ועד פברואר, העונתיות ההיסטורית חיובית, כאשר הסיבות הפונדמנטליות לכך קיימות בהחלט: רצון להראות רווחיות לפני סגירת השנה, ועל ידי כך לקבל בונוסים יפים, וקנייה חזרה של מה שנמכר לצורך קיזוזי מס.
יש האומרים ש"מה שידוע אינו קורה בהכרח". מעין איפכא מסתברא תמידי של שוקי ההון. אבל, יש מצבים שהתחזיות כה ברורות, וכה נפוצות, שהן הופכות להיות נבואה שמגשימה עצמה. זה המקרה שלפנינו. שוב: התגובה מ-4100 ל-4500 הייתה מהירה מאוד, ואינה תואמת מגמה שצריכה להמשיך במשך חודשים. לכן, אני מניח שנראה תגובת נגד מטה, בקרוב, ומסיבה שבגללה כולם כבר יספדו את המהלך העולה כולו. זה יהיה מעניין להיות עדים לשינוי הפסיכולוגי הזה, כאשר הוא יקרה.
אצלנו, הדברים הרבה יותר יגעים. ראינו את התגובה מעלה מאז תחילת נובמבר, אבל, ברוב המקרים, הייתה זו תוצאה של ההקלה בדבר ההתנהלות הנכונה של התמרון הקרקעי, כאשר לא נפתחת חזית צפונית ממשית. כמו שתראו מטה, בחלק הטכני של הדברים, המדד דווקא התנהג בצורה הטכנית הקלאסית ביותר. כמו כן, הדולר-שקל פשוט קרס לו מ-4.10 ל-3.72 (!), וזה ממש נותן רוח גבית לשוק המניות שלנו. למרות כל אלו, אנו עדיין על הקצה של "הידיעה המשמעותית הבאה מזירת המלחמה". כל עוד המשתנים שם אינם מתחלפים להם למשהו גרוע יותר, מה טוב. האמיצים קונים, ברמות הנמוכות, כאשר הרוב הלא מוסדי, עדיין מתבצר בכספיות, עד יעבור זעם.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
S&P500
האם היה לנו מהלך כה אסרטיבי בזמן האחרון? מאז הקורונה? כן, באוקטובר 2021. האם זה אומר משהו משמעותי להמשך? לא ממש. אז, הריביות היו סביב ה-0, וחזרנו ממצב של מגיפה שהשביתה את כל הכלכלה הגלובלית. עכשיו? יש לנו עלייה במניות בסביבת ריביות שיא (סביב ה-5%), ועם סימנים קשים של מיתון וצמיחה גלובלית מתמעטת (מספיק לראות את הירידה הדרמטית בתעבורה הימים כאשר חברת maersk מודיעה על פיטורי 10000 עובדים...
כפי שכתבתי לעיל, הפסיכולוגיה האנושית יכולה להיות מונעת מהרבה גורמים שאינם פונדמנטליים. טכנית, מהלך כזה מעורר השתאות, אבל, גם חשש גדול עבור מי שאינו בתוכו. בריצה מעלה עברו ביעף מעל רמות התנגדות ברורות: הממוצע הנע 20, 4350, ו-4450. עוד מעט מגיעים ל-4550, ואולי 4607 שהיא השיא של הטווח הבינוני. זאת, כאשר עברנו את רוב רמות התיקון פיבונצ"י והמדד נמצא מעל האחרונה (78.6% - 4501).
כמו כן, בינתיים, אין שום סימן של חולשה במומנטום. לא באינדיקאטור עצמו, ולא בתאוצה של התנועה (ההיסטוגרמה). לכן, לא נתנבא מתי המדד יחליט לעשות אחורה פנה לתיקון טכני יורד. אם נבדוק את רמות הפיבונצ"י מהגעה ל-4540 נמצא ששליש תיקון יביא את המדד ל-4373 שהיא גם קרובה לרמת תמיכה משמעותית בהחלט, ותיקון חצי ל-4321. בקיצור, נמתין לראות. סימן ראשון של חולשה יהיה כאשר המדד יחצה מטה את 4450.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
TA35
מדד המניות הישראלי מתנהג בצורה הקלאסית ביותר שניתן היה לחשוב. אם לא הייתה מלחמה "חרבות ברזל" בעזה, היינו רואים את העלייה מ-1600 ל-1740, ובמיוחד התיקון מ-1740 ל-1650, והחזרה למעל 1700 (1721) כבנייה לתחילת מגמה חיובית. רק חסר לנו השיא הגבוה החדש, והמגמה העולה המקווה תהיה מוגדרת רשמית.
על פי הדולר-שקל, סביב 3.72, כל פרמיית הסיכון של כלכלת ישראל נעלמה לה כלא הייתה. וזה צריך להשליך על שוק המניות גם כן. אז למה הוא עדיין באזור הנמוך? בסלנג נאמר זאת כך: בגלל שלציבור אין כרגע "ראש" לשוק ההון. הפעילים הם המקצוענים בלבד, והבורסה פשוט אינה נמצאת בעניין הציבורי בכלל. יש יותר מדיי דרמות אנושיות המעכבות את תשומת הלב הזו.
שנית, הריבית שניתן לקבל היום בכספיות, ופיקדונות, מפצה בהחלט בעמדת ההמתנה. יש האומרים ש-1600 הייתה רמת ערך היסטורית להרבה מאוד סקטורים. ויש האומרים שלא יהיה מנוס מ"סיבוב" עם החיזבאללה, שיביא לרמת ערך נמוכה בהרבה. על כל זה ניתן לומר כך: כרגע, 1640-1660 היא הסביבה של עמדת קטיעת ההפסד על השוק המקומי.
זו גם סביבה שיש בה המון הזדמנויות ערך לטווח הארוך. אבל, חוסר הוודאות עדיין גדולה מאוד, והיא מחייבת אנשים, בניגוד למוסדיים, להתנהלות על פי מדיניות סיכונים שמרנית, ואף שמרנית מאוד. מתי הציבור יחזור? כרגיל, כאשר צפירת ההרגעה תהיה ברורה ומקובלת, דהיינו כמה מאות נקודות מעל הרמות הנוכחיות.
