דברי הסבר
במסגרת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 63), התשע"ז- 2017 בנושא שינוי מבנה הבורסה, נקבע איסור לפתוח ולנהל בורסה בישראל (בלשון החוק "מערכת למסחר בניירות ערך") אלא רק על ידי חברה שקיבלה רישיון בורסה.
כמו-כן הוסף לחוק ניירות ערך, התשכ"ח - 1968 (להלן: "החוק"), סעיף 49 א הקובע איסור נוסף של הצעה של שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך שאינה מנוהלת בידי בורסה בעלת רישיון בישראל, כדלקמן:
(א) לא יפנה אדם בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך, באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך, אלא אם כן המערכת מנוהלת בידי בורסה.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הרשות להתיר לאדם לפנות בהצעה למתן שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת למסחר בניירות ערך המנוהלת בידי בורסה מחוץ לישראל כהגדרתה בסעיף 35 ל, בתנאים שיקבע, אם מצא שאין בכך כדי לפגוע בענייניו של ציבור המשקיעים בישראל.
סעיף זה, המנוסח באופן רחב, אוסר על הצעה של שירותי מסחר בניירות ערך באמצעות מערכת שאינה פועלת על פי רישיון בורסה, וחל לפיכך על הצעת שירותי מסחר בניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה בישראל כדוגמת שירותי ברוקראז' לצורך רכישת ניירות ערך בבורסה בחו"ל.
הסעיף אינו קובע משטר של פיקוח על גופים המבקשים לעסוק בפעילות האמורה אלא משטר של היתרים. הוא אינו יכול להחליף הסדרה מקיפה המתוכננת בתחום הברוקר-דילר, שנועדה להכניס גופים העוסקים בפעילות ברוקראז' למשטר פיקוח. יחד עם זאת, האירועים האחרונים בהם קרסו חברות ברוקראז' בלתי מפוקחות תוך גרימת נזקים לציבור המשקיעים ממחישים לדעת רשות ניירות ערך (להלן: "הרשות") את הצורך בקביעת מדיניות היתרים מבוקרת כפי שמוצעת להלן, במטרה לצמצם סיכונים אלה ואחרים לציבור המשקיעים עד תחילתה של הסדרת ברוקר-דילר.
בהיעדר פיקוח, תנאי ההיתר הכללי שיפורטו להלן מבקשים לקבוע דרישות סף מגורמים המבקשים לעסוק בפעילות האמורה, במטרה להגן על ציבור המשקיעים בישראל.