איור פאנדר
משה שלום
17/12/2023
רבים וטובים חשבו שאזור ה-4550-4600 יהווה אזור של השהייה, ואולי תיקון יורד, במדד העיקרי של הבורסה האמריקאית. בכלל, כפי שציינתי בסקירה הקודמת, המהלך העולה מאז 4100 עד 4600 נחשב למוזר. נכון שהוא מתאים לתחזית המבוססת על עונתיות חיובית. נכון שמצבי מכירות היתר היו גדולים בתחתית של 4100, ושהסנטימנט היה שלילי עד כדי כך שהיה ברור שנראה היפוך קרוב. ונכון, שכל הדיבורים על הסכנות הגיאו-פוליטיות, שיכלו להגיע מהמזרח התיכון, התבדו.
אבל, עלייה רצופה, בזווית של 60 מעלות? אני חושב שיש מעטים מאוד שחשבו שנראה משהו כזה... לכן, הציפייה לאותה עצירה, וזאת במיוחד כאשר ראינו את התאוצה של המומנטום נחלשת. והנה, המהלך שיטה בנו, וממשיך לו בעוצמה! מה קורה כאן? האמת היא שזה די פשוט: הפתעות מביסות מהלך טכני. תמיד. נזכור: הניתוח הטכני מיועד להבין את מהלך הפסיכולוגיה של המשקיעים. זו שמבטאה מהלך תקין של המגמות, שלבי המגמות השונים, מצבי הקיצון, והסממנים של ההיפוכים. כל זה עובד נהדר, אבל, רק כאשר הרקע הכללי הוא שגרתי.
אירועים מפתיעים, מתחום הפיננסי-כלכלי, או מהזירה הגיאו-פוליטית, יבטלו תמיד את מה "שהיה צריך לקרות". אז, מה קרה כאן? במקרה הזה של הבורסה האמריקאית עמדו שני אלמנטים, המפורטים בכתבה אחרת שכתבתי: עצירה נרמול הריביות כלפי מעלה, ואף הצבעה על הורדת ריבית מהירה מהצפוי ב-2024, ורוטציה בין סקטורים, שנובעת בחלקה מהגורם הראשון.
חלק נכבד מה"גדולים" באמת הבינו את מה הולך להיות בזירת הריביות, וכבר לקחו עמדה גדולה באג"ח ארוך הטווח. זו הסיבה שראינו את התשואות יורדות שם פלאים. כמו כן, וכמרחף ממעל, הממשל ממש מעוניין בתשואות נמוכות מאוד כדי לגלגל את החוב בזול יחסית ב-2024. אם כך, אם כל זה ידוע זמן מה, איפה ההפתעה? כמו שאמרתי: רק "לגדולים" הפאזל הזה היה נהיר.
ביום רביעי שעבר, כאשר הפד הביא את ה-Dot-Plot החדש, התבררה התמונה לכל הציבור. עבורו, זו הייתה הפתעה גדולה, ומה שנעשה מתוך עונתיות טובה, קיבל גושפנקא רשמית מצד הפד. הבנק המרכזי שחשבנו שהוא עדיין ניצי מאוד ומחכה ל-2% אינפלציה, וקריסת שוק העבודה, על מנת לחשוב על הורדת ריביות. האם ההפתעה הזו לא שווה עוד כ-200 נקודות? ואולי שבירה של שיא כל הזמנים, העומד סביב 4820? התשובה היא כנראה שכן, והמדד התפוצץ מעלה לכיוון הזה. הוא עדיין לא הגיע ליעד של שיא כל הזמנים אבל הגורמים העומדים כרגע מאחוריו אדירים ממש.
ומה אצלנו? ראו מטה לפירוט יתר, אבל כאן אומר דבר אחד בלבד: כמו שוול-סטריט הופתעה, כך גם אצלנו הופתעו, וראינו זאת ביום חמישי שעבר. אחרי תקופה ארוכה יחסית של יציבות סביב 1800-1820, המדד ממש קפץ לו בחדווה. האופטימיות אינה רק מהקורלציה מול ארה"ב. הורדת ריבית שם, מכוונת לוגית להורדה גם אצלנו. במיוחד לאור הנתונים המנחמים של האינפלציה ביום שישי, ולאור המלחמה. ומה שקרה שם, קרה גם כאן: המניות המושפעות ביותר מעניין הריביות עלו הכי הרבה (נדל"ן), כאשר הבנקים הציגו 0% שינוי (!) כהבעה ברורה למה שקורה להם כאשר הריבית יורדת.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
S&P500
ביום שישי הייתה פקיעת אופציות שונות, בסכום דמיוני, בוול-סטריט. פקיעה רבעונית, אשר היוותה מגדלור להמון פעילות פיננסית. יש האומרים שהבריחה קדימה של המדדים, ושל הרבה מאוד מניות וחוזים, נבעו מאותה פקיעה ש"רצתה" במחיקה של כמות אדירה ממש של הגנות.
בכל אופן, ביום שני הקרוב, לא תהיה המעמסה הזו על השוק, ויהיה מעניין לראות אם המומנטום החיובי, שהיה עד כה, ממשיך כדרכו לשיא כל הזמנים. נזכיר שהדאו-ג"ונס כבר הצליח להגיע ולפרוץ מעל שיאו ההיסטורי, כך שההשערה שנראה זאת גם כאן, חזקה מאוד.
טכנית, רק שבירה של קו המגמה העיקרי, ואת רמות המחיר סביב 4600, יאמרו לנו שמשהו עקרוני השתנה לרעה. התאוצה של המומנטום החיובי כרגע אפסית, אבל זו אינדיקציה מנגזרת שנייה, ואין להסתמך עליה בצורה חזקה מדי. הסנטימנט נמצא כעת בשיא חיובי שלא היה כדוגמתו. לכן, אין מנוס מלשער שהתיקון היורד קרוב מאוד, ויש המקווים מאוד לבואו, כהזדמנות כניסה למהלך שאולי פספסו.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
TA35
בכתבות שונות כתבתי: התמרון ממשיך להתנהל בצורה סבירה וטובה. אבל, התחושה היא שהמלחמה מתחילה להיכנס לסוג של עייפות החומר. גיבורי ישראל הנופלים, הסטגנציה סביב החטופים (כולל מציאת גופות של אלו שנרצחים בשבי, וכולל אלו שנהרגו בשוגג), יחד עם האזהרות המתגברות, המגיעות מבני הברית האמיתיים שלנו, כל אלו מכניסים רעדה וחשש ליכולת סיום המשימה: השמדת החמאס, ובניית מצב של שלטון לא מאיים קבוע ברצועת עזה.
התחושה הזו אינה מתרגמת למכירות במניות, ולעליות בדולר. אבל, היא מאטה השפעות חיוביות מחו"ל. חוץ מיום חמישי שעבר, שהיה כולו הפתעה לטובה (ראו דברי לעיל), השוק עמד מלכת מאז סוף חודש נובמבר, והדולר התייצב סביב 3.70. אין ספק שהקורלציה עם חו"ל היא הגורם המשפיע ביותר כיום. לכן, תיקון יורד צפוי בניו-יורק יכול לתת מכה לחיוב הישראלי. עד אזור 1720, שוב, ולהוכיח אותו, שוב, כאזור תמיכה. אם, למרות זאת, השוק יתנהל מעלה, יעדיו ברורים: 1840, 1880, 1920. יחד ננצח!
אבל, עלייה רצופה, בזווית של 60 מעלות? אני חושב שיש מעטים מאוד שחשבו שנראה משהו כזה... לכן, הציפייה לאותה עצירה, וזאת במיוחד כאשר ראינו את התאוצה של המומנטום נחלשת. והנה, המהלך שיטה בנו, וממשיך לו בעוצמה! מה קורה כאן? האמת היא שזה די פשוט: הפתעות מביסות מהלך טכני. תמיד. נזכור: הניתוח הטכני מיועד להבין את מהלך הפסיכולוגיה של המשקיעים. זו שמבטאה מהלך תקין של המגמות, שלבי המגמות השונים, מצבי הקיצון, והסממנים של ההיפוכים. כל זה עובד נהדר, אבל, רק כאשר הרקע הכללי הוא שגרתי.
אירועים מפתיעים, מתחום הפיננסי-כלכלי, או מהזירה הגיאו-פוליטית, יבטלו תמיד את מה "שהיה צריך לקרות". אז, מה קרה כאן? במקרה הזה של הבורסה האמריקאית עמדו שני אלמנטים, המפורטים בכתבה אחרת שכתבתי: עצירה נרמול הריביות כלפי מעלה, ואף הצבעה על הורדת ריבית מהירה מהצפוי ב-2024, ורוטציה בין סקטורים, שנובעת בחלקה מהגורם הראשון.
חלק נכבד מה"גדולים" באמת הבינו את מה הולך להיות בזירת הריביות, וכבר לקחו עמדה גדולה באג"ח ארוך הטווח. זו הסיבה שראינו את התשואות יורדות שם פלאים. כמו כן, וכמרחף ממעל, הממשל ממש מעוניין בתשואות נמוכות מאוד כדי לגלגל את החוב בזול יחסית ב-2024. אם כך, אם כל זה ידוע זמן מה, איפה ההפתעה? כמו שאמרתי: רק "לגדולים" הפאזל הזה היה נהיר.
ביום רביעי שעבר, כאשר הפד הביא את ה-Dot-Plot החדש, התבררה התמונה לכל הציבור. עבורו, זו הייתה הפתעה גדולה, ומה שנעשה מתוך עונתיות טובה, קיבל גושפנקא רשמית מצד הפד. הבנק המרכזי שחשבנו שהוא עדיין ניצי מאוד ומחכה ל-2% אינפלציה, וקריסת שוק העבודה, על מנת לחשוב על הורדת ריביות. האם ההפתעה הזו לא שווה עוד כ-200 נקודות? ואולי שבירה של שיא כל הזמנים, העומד סביב 4820? התשובה היא כנראה שכן, והמדד התפוצץ מעלה לכיוון הזה. הוא עדיין לא הגיע ליעד של שיא כל הזמנים אבל הגורמים העומדים כרגע מאחוריו אדירים ממש.
ומה אצלנו? ראו מטה לפירוט יתר, אבל כאן אומר דבר אחד בלבד: כמו שוול-סטריט הופתעה, כך גם אצלנו הופתעו, וראינו זאת ביום חמישי שעבר. אחרי תקופה ארוכה יחסית של יציבות סביב 1800-1820, המדד ממש קפץ לו בחדווה. האופטימיות אינה רק מהקורלציה מול ארה"ב. הורדת ריבית שם, מכוונת לוגית להורדה גם אצלנו. במיוחד לאור הנתונים המנחמים של האינפלציה ביום שישי, ולאור המלחמה. ומה שקרה שם, קרה גם כאן: המניות המושפעות ביותר מעניין הריביות עלו הכי הרבה (נדל"ן), כאשר הבנקים הציגו 0% שינוי (!) כהבעה ברורה למה שקורה להם כאשר הריבית יורדת.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
S&P500
ביום שישי הייתה פקיעת אופציות שונות, בסכום דמיוני, בוול-סטריט. פקיעה רבעונית, אשר היוותה מגדלור להמון פעילות פיננסית. יש האומרים שהבריחה קדימה של המדדים, ושל הרבה מאוד מניות וחוזים, נבעו מאותה פקיעה ש"רצתה" במחיקה של כמות אדירה ממש של הגנות.
בכל אופן, ביום שני הקרוב, לא תהיה המעמסה הזו על השוק, ויהיה מעניין לראות אם המומנטום החיובי, שהיה עד כה, ממשיך כדרכו לשיא כל הזמנים. נזכיר שהדאו-ג"ונס כבר הצליח להגיע ולפרוץ מעל שיאו ההיסטורי, כך שההשערה שנראה זאת גם כאן, חזקה מאוד.
טכנית, רק שבירה של קו המגמה העיקרי, ואת רמות המחיר סביב 4600, יאמרו לנו שמשהו עקרוני השתנה לרעה. התאוצה של המומנטום החיובי כרגע אפסית, אבל זו אינדיקציה מנגזרת שנייה, ואין להסתמך עליה בצורה חזקה מדי. הסנטימנט נמצא כעת בשיא חיובי שלא היה כדוגמתו. לכן, אין מנוס מלשער שהתיקון היורד קרוב מאוד, ויש המקווים מאוד לבואו, כהזדמנות כניסה למהלך שאולי פספסו.
(בעזרת פלטפורמת TradingView)
TA35
בכתבות שונות כתבתי: התמרון ממשיך להתנהל בצורה סבירה וטובה. אבל, התחושה היא שהמלחמה מתחילה להיכנס לסוג של עייפות החומר. גיבורי ישראל הנופלים, הסטגנציה סביב החטופים (כולל מציאת גופות של אלו שנרצחים בשבי, וכולל אלו שנהרגו בשוגג), יחד עם האזהרות המתגברות, המגיעות מבני הברית האמיתיים שלנו, כל אלו מכניסים רעדה וחשש ליכולת סיום המשימה: השמדת החמאס, ובניית מצב של שלטון לא מאיים קבוע ברצועת עזה.
התחושה הזו אינה מתרגמת למכירות במניות, ולעליות בדולר. אבל, היא מאטה השפעות חיוביות מחו"ל. חוץ מיום חמישי שעבר, שהיה כולו הפתעה לטובה (ראו דברי לעיל), השוק עמד מלכת מאז סוף חודש נובמבר, והדולר התייצב סביב 3.70. אין ספק שהקורלציה עם חו"ל היא הגורם המשפיע ביותר כיום. לכן, תיקון יורד צפוי בניו-יורק יכול לתת מכה לחיוב הישראלי. עד אזור 1720, שוב, ולהוכיח אותו, שוב, כאזור תמיכה. אם, למרות זאת, השוק יתנהל מעלה, יעדיו ברורים: 1840, 1880, 1920. יחד ננצח!
